שימוש בתרופות נוירולפטיות מהדור השני כאוגמנטציה

מבוא:

הטיפול הקיים עבור מצבים שונים כדיכאון, OCD והפרעה בי-פולרית נותן מענה טוב לאנשים רבים. בדיכאון, הפרעות חרדה שונות ו-OCD הטיפול מתבסס על SSRIs\SNRIs ו/או טיפולים פסיכולוגיים כ-CBT. בדו-קוטביות הטיפול הראשוני הוא לרוב ליתיום או ולפרואט. עם זאת, אחוז מסוים מהמטופלים הסובלים מחרדה, OCD, דיכאון וביפולאריות לא מגיע להחלמה מלאה. לכן, קיים זרם חדש המציע לשלב בטיפול תרופות נוירולפטיות מהדור השני (SGN, מוכרות גם כאנטי-פסיכוטיות א-טיפיות) כאוגמנטציה – תוספת לטיפול הקיים. טיפול זה יכול להיות זמני או קבוע. מדובר בדרך טיפולית נפוצה יחסית – שליש עד חצי מהמטופלים מקבלים טיפול מסוג זה עבור מחלה שאינה פסיכוטית! לכן לדעתנו השם תרופות "אנטי פסיכוטיות" הוא בעייתי ולא משרת את הסובלים מבעיות שאינן פסיכוזה  ויוכלים להעזר בתרופות מסוג זה.

קיימות 4 תרופות עיקריות מהדור השני המשמשות כאוגמנטציה – סרוקוול (קואטיאפין), זיפרקסה (אולנזפין), ריספרדל (ריספרדון) ואביליפיי (אריפיפרזול). לכל תרופה מספר מאפיינים ייחודיים המבדילים אותה מאחיותיה, אך הפעילות הכללית שלהן דומה.

ככלל, לרוב כאשר משלבים בטיפול יותר מתרופה אחת, עושים זאת על מנת לשפר את הצלחת הטיפול.

אוגמנטציה של תרופות נירולפטיות בהפרעות שונות

OCD:

עד 50% מהמטופלים אינם משתפרים ברמה מספקת בטיפול יחדניי. כתוספת אליו, ריספרדל ואביליפיי עשויים להוסיף יעילות. זיפרקסה וסרוקוול לעומתן, פחות יעילות.

הפרעת חרדה כללית:

זיפרקסה יכולה לסייע כאוגמנטציה במינון של 2.5-20 מ"ג ביום, ויתכן שגם ריספרדל ואביליפיי. סרוקוול אינה יעילה כאוגמנטציה, אך בעלת איכויות כטיפול בודד במינון של 50-300 מ"ג ביום, במיוחד כשהמטופל סובל מהפרעות שינה.

הפרעה דו-קוטבית:

ה-SGN הנפוץ ביותר כאוגמנטציה בהקשר זה הינו סרוקוול, אשר עיקר איכויותיו הן בטיפול במצבי דיכאון ובמניעת הישנותם. קיימים 3 מצבים בסיסיים, כאשר לכל אחד מהם טיפול מתאים שונה.

  • מאניה אקוטית: ניתן להוסיף כל SGN שצוינה (סרוקוול/זיפרקסה/ריספרדל/אביליפיי). טיפול זה מסייע לכ-15% יותר מטופלים ביחס לטיפול בליתיום או ולפרואט בלבד. כמו כן ניתן לטפל בסרוקוול כטיפול בודד.
  • דיכאון אקוטי: ניתן להחליף את הטיפול הראשוני בסרוקוול כטיפול בודד.
  • טיפול אחזקתי: ניתן להוסיף לטיפול סרוקוול או לטפל בו כטיפול בודד, כאשר היעילות המשולבת גבוהה יותר. לעיתים ניתן לטפל בזיפרקסה או אביליפיי כטיפול בודד, אך זה פחות נפוץ.

דיכאון:

הטיפול הבסיסי מסייע לכ- ⅔ מהמטופלים. תוספת סרוקוול (50-300 מ"ג ביום) סייעה לכשליש מהמטופלים שהטיפול הראשוני לא סייע להם. תוספת אביליפיי (5-20 מ"ג ביום) סייעה לכרבע. זיפרקסה (5-20 מ"ג ביום) וריספרדל (0.5-3) יכולות גם לסייע. כמו כן, בחלק מה-SGN ניתן להשתמש אף כטיפול בודד עבור דיכאון – למשל סרוקוול.

מנגנון:

מנגנון הפעולה בעזרתו ה-SGN מסייעות אינו ידוע. יחד עם זאת, ידוע שהן משפיעות במגוון דרכים על מוליכים עצביים שונים. חלקם, דוגמת סרוטונין, נוראפינפרין, דופמין וגלוטמט, קושרו לדיכאון, הפרעה דו-קוטבית ו-OCD.

תופעות לוואי:

תרופות ה-SGN, למעט אביליפיי, עשויות להוביל להשמנה ובעיות נלוות (סכרת, שומנים גבוהים, יתר לחץ דם). תרופות אלה, בעיקר אביליפיי וריספרדל, עלולות להוביל באחוז נמוך מהמקרים לתסמינים אקסטרא פירמידליים (התכווציות של שרירי הצאוור), לתנועות בלתי רצוניות נוספות ואי שקט. סרוקוול וזיפרקסה מובילות באחוז גבוה יותר לישנוניות.

ליצירת קשר ובירור פרטים לגבי הטיפול אצלינו במרכז, ניתן להשאיר פרטים כאן:

    לתיאום פגישה אנא מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם. או התקשרו ל- 1-800-657-657

    סיכום:

    שימוש ב-SGN נפוץ במגוון מצבים פסיכיאטריים בנוסף לסכיזופרניה. לדוגמא: הפרעות מצב רוח, OCD והפרעות חרדה. לרוב טיפול זה ניתן כתוספת לטיפול הראשוני, ולעיתים כטיפול בודד, כשהטיפול הראשוני אינו מוביל להחלמה מלאה. בהפרעות מצב רוח, התרופה השימושית ביותר היא סרוקוול. תרופות אלה דומות, אך לכל תרופה מאפיינים ייחודיים ופרופיל תופעות לוואי מעט שונה. לכן, בכל עת בה שוקלים להוסיף SGN לטיפול מומלץ להיוועץ עם רופא מומחה ולבחור את ה-SGN המתאימה ביותר למצב.

    ביבליוגרפיה:

    1. Han C, Wang SM, Kato M, Lee SJ, Patkar AA, Masand PS, Pae CU. Second-generation antipsychotics in the treatment of major depressive disorder: current evidence. Expert review of neurotherapeutics. 2013 Jul 1;13(7):851-70.
    2. Chen J, Gao K, Kemp DE. Second-generation antipsychotics in major depressive disorder: update and clinical perspective. Current opinion in psychiatry. 2011 Jan 1;24(1):10-7.
    3. Ketter TA. Monotherapy Versus Combined Treatment With Second Generation Antipsychotics in Bipolar Disorder. Journal of Clinical Psychiatry. 2008 Oct 31;69(supplement 5):9-15.
    4. Pignon B, du Montcel CT, Carton L, Pelissolo A. The place of antipsychotics in the therapy of anxiety disorders and obsessive-compulsive disorders. Current psychiatry reports. 2017 Dec;19(12):1-1.
    5. Komossa K, Depping AM, Meyer M, Kissling W, Leucht S. Second‐generation antipsychotics for obsessive compulsive disorder. Cochrane Database of Systematic Reviews. 2010(12).
    6. Ketter TA, Miller S, Dell’Osso B, Wang PW. Treatment of bipolar disorder: Review of evidence regarding quetiapine and lithium. Journal of affective disorders. 2016 Feb 1;191:256-73.
    ד״ר דני דרבי
    פסיכולוג קליני מומחה ודוקטור למיניות האדם. מומחה לטיפול בטראומה. המנהל הקליני של מרכז קוגנטיקה.
    ד"ר אליזבת וצלר
    פסיכיאטרית בכירה, מנהלת מחלקת פסיכיאטרית נשים במרכז הירושלמי לבריאות הנפש (איתנים).
    שרה הרמתי
    פסיכולוגית קלינית בכירה, מומחית וחברת צוות בכירה במרכז קוגנטיקה ומרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית.
    פרופ' גיא דורון
    פסיכולוג קליני ומרצה בבינתחומי הרצליה. בוגר לימודי פסיכולוגיה קלינית ו- PhD באוניברסיטת מלבורן.

    לכל אנשי הצוות הבכיר לחצו כאן