גורמים לדיכאון אחרי לידה

prenatal depression

כל הנשים צריכות להתמודד עם קשיים רבים אחרי הלידה, כולל כאבים, שינויים בגוף, עייפות, שהות ממושכת בבית, הסתגלות לתפקיד האם, העדר עבודה ועוד. המשקל של קשיים אלו ודרך ההתמודדות עמם שונים מאישה לאישה בשל גורמים רבים כגון צורת החשיבה שלה, דימוי הגוף, התמיכה הסביבתית, יחסיה עם בן הזוג ועוד. ככל שההסתגלות למצב החדש קשה יותר, האישה פגיעה יותר לדיכאון אחרי לידה. מספר הגורמים היכולים לתרום לקשיי הסתגלות הוא עצום, לפניכם מובאים חלק מהגורמים המרכזיים, אולם אין כאן יומרה להביא את כולם, ושילוב הגורמים הוא ייחודי לכל אישה.

גורמים פסיכולוגים לדיכאון אחרי לידה

פער בין הציפיות למציאות ותחושת אשמה
הבאת ילד לעולם אמורה להיות אירוע משמח שנשים רבות מצפות לו בכליון רוח. המשמעות האישית של האימהות והמשקל שהיא נותנת לה בחייה שונה מאישה לאישה, אך עבור כולן מדובר באירוע רב משמעות המלווה בציפיות רבות, ומוביל לשינויים משמעותיים בחיים. גם החברה הישראלית נותנת משקל חשוב לאימהות, מעודדת נשים ללדת ומציגה את האימהות כחוויה שחייה של אישה לא יהיו באמת שלמים בלעדיה. האמהות מוצגת כחוויה טבעית ורבת עוצמה, ונשים המציגות חשש מאימהות זוכות לתשובות שונות כמו "ברגע שיהיה לך אחד תראי שזה שווה את הכל", "אין אהבה כמו אהבה לילד שלך" וכן הלאה, תשובות המבטלות את הקשיים שחלק מהנשים עוברות ומעודדות ציפיות לא ריאליות.

נשים הסובלות מדיכאון אחרי לידה אינן מרגישות תמיד את החיבור המיידי שהן ציפו להרגיש לתינוק, או שהאהבה שציפו להרגיש ללא הרף משתנה עם הזמן, כשלעיתים הן מתקשות להרגיש אהבה או מרגישות כעס על התינוק נוכח מחסור בשעות שינה, קשיים בטיפול בתינוק, קשיים בשילוב אמהות ועבודה וכן הלאה.

הפער בין הציפיות לבין המציאות עלול להוביל לאכזבה, תחושת חוסר מוצא, ביקורת והאשמות עצמיות של האישה על טיב האמהות שלה, התמודדותה מול קשיים ורגשות ומחשבות שהיא חווה. רגשות ומחשבות אלו אינן קשורות בהכרח לחוויה הראשונית של האישה – גם נשים שחוו חיבור מיידי לתינוק יכולות להרגיש כך כשהן חוות רגעים פחות נעימים באמהות.

פרשנויות שליליות
אהרון בק, ממייסדי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית התנהגותית, דיבר על עיוותי חשיבה – צורות חשיבה קבועות ונוקשות הפועלות לרעת האדם (ברוב המקרים), גורמות לו להרגיש רע עם עצמו, לשים דגש על כשלונות או כשלונות כביכול, לצפות מעצמו ליותר מדי, לא להכיר בחיוב וכן הלאה. אנשים החושבים באופן עקבי בדרך זו פגיעים יותר לדיכאון, ונשים אחרי לידה עם דפוסי חשיבה שליליים פגיעות אף יותר מהרגיל כיוון שהמצב החדש מוסיף שלל התמודדויות וזאת כשהן נמצאות לבד זמן רב, ללא תמיכה חברתית או עבודה שיכולות לאזן את המחשבות או לפחות להפחית את הזמן הפנוי לטחינת מחשבות שליליות.

לפי הגישה הקוגניטיבית ההבדל בין נשים החוות דיכאון אחרי לידה לנשים שאינן חוות אותו אינו בחוויה אלא בפרשנות שלה. נשים ללא דיכאון מקבלות את הקושי כתואם למצב, ואילו נשים עם דיכאון אחרי לידה נוטות לראות את הקושי כעדות לפגם בהן או בסביבתן (או גם וגם כמובן) ועלולות לחשוב שהמצב לא ישתפר לעולם. ניקח למשל שתי נשים שבחרו לא להניק. אחת מהן יכולה לראות זאת כבחירה לגיטימית שלה ולהתעלם מביקורת מהסביבה במידה ויש, בעוד השנייה תחשוב מחשבות נוסח "אולי זה באמת חשוב להניק ואני עושה לה נזק עכשיו, אבל אני לא מסוגלת לעמוד בזה, קשה לי מדי. זה אומר שאני אמא איומה". כמובן שהאישה השנייה תרגיש רע יותר מהראשונה עם ההחלטה שלה לא להניק.

התמודדות עם שינויים
תחומים רבים משתנים בחיי האישה. הגוף ותפקודה בעולם העבודה הן שתי דוגמאות בולטות לכך. ככל שהתחומים שמשתנים הם בעלי חשיבות רבה יותר לאישה והשינוי גדול יותר, אפשר לצפות לקושי גדול יותר בהסתגלות, דבר שיכול לתרום לפגיעות לדיכאון אחרי לידה. כך למשל, אישה שהערכתה העצמית נשענת במידה רבה על כך שהיא רזה ואינה חוזרת מיד לגזרתה הקודמת יכולה לעסוק בנושא ללא הרף בדומה לנשים עם הפרעות אכילה, להיות מדוכאת בשל כך וכתוצאה להרחיק מעליה את בן הזוג ואנשים נוספים שיכלו לתמוך בה, מה שיגביר מן הסתם את עוצמת הדיכאון. בתחום התעסוקה, אישה שהקריירה חשובה לה מאוד ומבינה עד כמה השינוי גדול כשהיא חוזרת לעבודה, בין אם בשל פגיעה בקריירה או ביכולת שלה להיות בעבודה שעות רבות, בין אם כי היא נקרעת בין הבית לקריירה, או מכל סיבה אחרת, יכולה לחוות משבר רציני ולשקוע לדיכאון בזמן זה.

חוויות ילדות שליליות
האמהות יכולה לפתוח פצעים מהעבר, מהילדות של האישה והיחסים שלה עם הוריה. כמו כן, נשים שיש להן משקעים כלפי הוריהן יכולות לחשוש שלמרות הרצון להיות אחרות, הן לא יצליחו בכך ויפגעו בילדיהן כפי שפגעו בהן.

סטנדרטים גבוהים
נשים שמציבות לעצמן סטנדרטים גבוהים יכולות להציב לעצמן ציפיות לא ריאליות ולהתאכזב מעצמן כשאינן מצליחות לעמוד בהן. הציפיות יכולות להיות לגבי התפקוד כאמהות, חזרה למשקל הקודם, שילוב בין קריירה לאמהות או כל תחום אחר.

מאפיינים של התינוק והקשר בין האם לבינו
תינוקות נבדלים זה מזה בטמפרמנט הבסיסי שלהם. יש תינוקות קלים יותר שמתעוררים פחות בלילה, לא בוכים הרבה, מחייכים לאנשים. לעומתם, יש תינוקות שמתעוררים פעמים רבות בלילה, בוכים הרבה וקשה להרגיע אותם, סובלים מכאבים וכן הלאה. כשיותר קשה לטפל בתינוק, במיוחד אם האם שמעה חוויות אחרות או רואה תינוקות קלים יותר בסביבה הדבר יכול לתרום לדיכאון.

גם אם התינוק לא נחשב קשה, עדיין יכולים להיות הבדלי מזג בין האם לילד שיקשו עליה להתחבר עליו. אישה עם מרץ ואנרגיות רבות יכולה להתקשות להתחבר לתינוק רגוע וישנוני שאחרים סביבה יראו כמקסים, כיוון שהוא שונה ממנה מאוד והיא הייתה מרגישה יותר בנוח עם תינוק פעלתן יותר אף שאמהות אחרות היו רואות אותו כנוח. הבדלי טמפרמנט יכולים להקשות על החיבור לילד, וכשהוא נחשב תינוק נוח האם עלולה לראות את הקושי כאשמתה הבלעדית ולבקר את עצמה בחומרה.

גורמים בסביבה התורמים לדיכאון אחרי לידה

היחס של הסביבה לאם יכול להשפיע מאוד על הסיכוי לדיכאון אחרי לידה ועל מהלך הדיכאון במידה והוא מתפתח. תמיכה שמתאימה לאם יכולה לסייע במניעת דיכאון או בהפחתת חומרתו, ויחס שאינו מתאים לה יכול לתרום לדיכאון. המילים החשובות כאן הן "מתאימה לאם", כיוון שכשאנחנו חושבים על תמיכה ההנחה הכמעט אוטומטית היא שמדובר בעזרה לאם, בין אם בטיפול בתינוק, מטלות יומיומיות או שהות בחברתה, והדבר רחוק מהאמת לעיתים ויכול להיות הדבר הכי גרוע עבורה. אפשר לדבר בהכללה על ההתייחסויות הבאות מצד הסביבה כעלולות לתרום לדיכאון:

העדר תמיכה מספקת
במקרים רבים יש תמיכה רבה כשהיולדת נמצאת בבית החולים או בשבועות הראשונים, אך לאט לאט כל אחד חוזר לעיסוקיו והיא כבר אינה זוכה לתמיכה, אך עדיין צריכה להתמודד עם עייפות, שינויים בגוף, ריחוק מעיסוקיה הקודמים ושעמום או מחנק מכך שאינה עובדת ונמצאת בבית עם הילד, האינטנסיביות של הטיפול בתינוק, שינויים בתפיסה העצמית לאור ההורות ועוד ועוד. כל אחת צריכה רמה אחרת של תמיכה, ויתכן שגם אם אנשים בסביבה מרגישים שהם תומכים מאוד, יתכן והאישה זקוקה ליותר תמיכה, כך שלא כדאי להניח הנחות אלא לשאול ישירות.

מחסור בתמיכה יכול להיות קשה במיוחד לנשים שאינן נמצאות בסביבה הטבעית שלהן או רחוקות ממשפחתן או מקורות תמיכה חשובים אחרים. גם אם יש מקורות תמיכה בסביבה, יתכן והם אינם מי שהאישה צריכה, למשל בני זוג הגרים בסביבת משפחתו של הגבר – גם אם משפחתו תומכת בה מאוד, יתכן וכל התמיכה לא תסייע, כיוון שמה שהיא באמת רוצה זה את אמא או את החברה הטובה שלה.

מעורבות יתר
הצד השני, אך לא פחות מזיק, הוא מעורבות יתר. בקוטב זה נמצאת סביבה המעורבת עד כדי כך שהאם מרגישה שגידול הילד נשלל ממנה או שאין לה פרטיות. כפי שאם צעירה תיארה: "אמא שלו התחילה להיות אצלנו שעות כל יום, מתייחסת אליו כאילו היא האמא. הרגשתי כאילו אני בתינוקה של רוזמרי, הייתי המיכל שגידל להם את התינוק, ועכשיו אני צריכה לזוז הצידה ולתת להם אותו". מעורבות יתר יכולה להיות כרוכה גם בביקורת/עצות תכופות על כל אספקט בגידול הילד, יתכן וחלק מהעצות מועילות, אבל התדירות שלהן והעובדה שמגיעות מבלי שהאם ביקשה אותן מובילה לתחושת מחנק ו/או פגיעה בביטחון של האם בכישוריה ובאינסטינקטים שלה. כל התחושות שתוארו לעיל יכולות להוביל לתחושת חוסר אונים אצל האם או למאבקים עם הסביבה על העצמאות שלה, דברים שיכולים לתרום להתפתחות דיכאון אחרי לידה.

יחסים עם בן הזוג ודיכאון אחרי לידה
ההורות משנה את הזוגיות ללא הכר. קשה להאמין שיש זוגות שהלידה לא פגעה במידה כלשהי בזוגיות שלהם, לפחות בשלבי ההסתגלות, אולם יש מקרים בהם הפגיעה חמורה יותר והאישה מרגישה בודדה ולא אהובה, או שכל הנטל נופל עליה ובן הזוג מתייחס לכך כמובן מאליו. במקרים אחרים הזוגיות לא הייתה טובה מלכתחילה, והלידה רק החריפה את הקושי. בן זוג ממלא פונקציות רבות ביומיום, אך תפקידו גדל אחרי הלידה כשהאישה זקוקה ליותר תמיכה, ופחות מקורות זמינים לה. אם באופן רגיל הדימוי העצמי שלה נשען על מקורות שונים כגון עבודתה, פעילויות ספורטיביות או חיי חברה, והיא זוכה לתמיכה ממשפחתה, חבריה, חברים לעבודה ועוד, אחרי הלידה המקורות עליהם נשענים הדימוי העצמי והסיפוק שלה מצטמצמים ובמידה רבה תלויים במה שקורה בבית. הזוגיות היא מקור תמיכה קריטי אחרי הלידה, ופגיעה בזוגיות או בן זוג שאינו קשוב דיו לצרכיה יכולים להגביר את הפגיעות לדיכאון באופן ניכר.

מקורות:

Antenatal risk factors for postpartum depression: a synthesis of recent literature. Robertson, Emma; Grace, Sherry; Wallington, Tamara; Stewart, Donna E. General Hospital Psychiatry, Vol 26(4), Jul-Aug 2004, 289-295.

Social support, Infant temperament and parenting self efficacy: A Mediational model of postpartun depression. Carolyn E Cutrona, Beth R. Troutman. Child Development Vol. 57(6) Dec., 1986.

Predictors of Postpartum Depression: An Update. Beck, Cheryl Tatano. Nursing Research Vol 50(5), Sep-Oct 2001.

לתאום פגישת הערכה התקשר/י
1-800-657-657

 

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

  • התקפי חרדה בהריון

התקפי חרדה בהריון

הריון הוא תקופה העלולה לעורר חרדות רבות – חרדות לגבי בריאות ושלמות העובר, בדיקות […]

  • על דיכאון אחרי לידה

על דיכאון אחרי לידה

דיכאון אחרי לידה היא בעיה שכיחה, הקיימת אצל כ-10%-15% מהיולדות. למרות השכיחות הגבוהה של […]

  • חרדות אחרי לידה

חרדות אחרי לידה

בעוד שדיכאון אחרי לידה היא הפרעה הזוכה להתייחסות רבה, יש פחות התייחסות מחקרית לחרדות […]

phone

 
תפריט