גורמים לדיכאון אחרי לידה

עודכן על ידי שיר היימן וד"ר דני דרבי 15.01.23

דיכאון אחרי לידה היא חוויה שכיח המקבלת בשנים האחרונות יותר תשומת לב. לידה היא חווית חיים ייחודית, מרגשת ומטלטלת, אשר לצד ההתרגשות והשמחה מביאה עימה גם אתגרים וקשיים רבים עבור האישה היולדת. השינויים בגוף, באורח החיים, הכאבים, היעדר השגרה והדרישות הרבות, הופכים את ההסתגלות למצב החדש למשימה מורכבת בעבור כל אישה. גורמים שונים באם, בתינוק, בסביבה, בתמיכה, בזוגיות, במצב הכלכלי, הבריאותי והחברתי, בהתאמה בין התינוק לאם, ועוד רבים, עלולים להשפיע על מידת הקושי והמורכבות של הסתגלות זו, ולהגביר את הפגיעות של האישה לחוות דיכאון אחרי לידה.

סוגים של דיכאון אחרי לידה

דכדוך או בייבי-בלוז: 

מרבית האימהות חוות שינויים משמעותיים במצב הרוח ובוויסות הרגשי בימים הראשונים לאחר הלידה, מצב שעשוי להימשך למשך שבוע או שבועיים. תקופת "דכדוך" זו, המוכנה "בייבי בלוז" מאופיינת ברגישות גבוהה, התקפי בכי, חרדה, קשיי שינה ותאבון, ועוד. מצב זה נפוץ מאד ונורמלי ( בקרב כ50-עד 80 אחוז מהנשים לאחר לידה), ולרוב חולף באופן טבעי עם הזמן וההסתגלות למצב החדש.

 דיכאון אחרי לידה:

חלק מהאימהות ממשיכות לחוות קושי נפשי משמעותי אשר איננו דועך עם הזמן. מצבים אלו הינם דיכאון אחרי לידה- הפרעה נפשית קשה המאופיינת בתסמינים של דיכאון אשר משפיעים על האם ומקשים עליה בתהליך ההסתגלות למצב החדש וכן בתפקוד כאם- במובן הרגשי, וכן במובן המעשי. לרוב, התסמינים מתפתחים במהלך השבועות הראשונים לאחר הלידה, אך הם עשויים להתחיל כבר במהלך ההיריון, או לחילופין להתפתח רק בשלב מאוחר יותר, עד שנה לאחר הילדה.

שכיחות:

מחקרים מראים כי כ-13% מהנשים יחוו דיכאון אחרי לידה במהלך השנה הראשונה לאחר הלידה.

תסמינים של דיכאון אחרי לידה כוללים:

• שינויים במצב רוח – לרוב קיצוניים, מעברים חדים בין תחושת עצב, עצבנות וכעס עז, תחושות של ייאוש, בושה, אשמה, אי שקט והתקפי חרדה קשים. לחילופין, דיכאון אחרי לידה עלול לבוא לידי ביטוי גם בשינויי מצב רוח והתנהגות הנראים כ"השטחה" רגשית- אדישות, חוסר עניין, ניתוק.
• תסמינים קוגניטיביים – האם עלולה לחוש קושי רב בריכוז, אי שקט מתמשך שלא מאפשר לה להבין מה קורה לה, לקבל החלטות יומיומיות ולסמוך על עצמה. כמו כן, הצפה של מחשבות חוזרות על חוסר התאמה לאימהות, חוסר ערך, מחשבות בלתי נשלטות על פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק, מחשבות על מוות ותסמינים אובדניים.
• שינויים בתחושות הפיזיות – חוסר תאבון, או לחילופין תאבון מוגבר מאד, עייפות גדולה, קשיי שינה, כאבים מוגברים.
• שינויים בהתנהגות – האם עלולה לגלות עניין מופחת בעיסוק בדברים אשר בעבר היו גורמים לה הנאה. כמו כן, ישנן אימהות אשר נסוגות מקשרים חברתיים ומתנתקות הן מהמשפחה, הן מהמחברים, ולעיתים גם מהזוגיות.
• לבסוף, אחת מההשפעות המורכבות והקשות ביותר של דיכאון הוא הקושי של האם, הן הפיזי, הן המחשבתי, והן הנפשי, להתמסר ולהיות מושקעת בטיפול בתינוקה. קושי זה, אשר עלול להוביל לעיתים למרחק מהתינוק, מסב לאם עוד כאב, צער ומציף בתחושות אשמה עוצמתיות אשר מחמירות את מצבה.

המעבר מדכדוך לדיכאון – איך ומתי זה קורה?

לבייבי בלוז ודיכאון ישנם תסמינים דומים. עם זאת, מצב של דכדוך נמשך עד כשבועיים לאחר הלידה, ומאופיין בתסמינים פחות עזים. דיכאון אחרי הוא מצב ממושך וחמור אשר עלול להשפיע במשך שבועות, חודשים ועד שנה לאחר הלידה.

אבחנה של דיכאון אחרי לידה לפי ה DSM-5-TR :

למעשה, קיים דיון מתמשך, מחקרי וקליני, בשאלה האם דיכאון אחרי לידה הוא מצב נפשי שונה מדיכאון רגיל. הקריטריונים לאבחנה של דיכאון אחרי לידה זהים לאלו של דיכאון מאז'ורי, כאשר הסימפטומים מופיעים בסמוך למועד הלידה. ישנם פסיכיאטרים אשר מגדירים את הרף לאבחנה- הופעה של סימפטומים תוך ארבעה שבועות לאחר הלידה, אך ישנם כאלו הסבורים כי גם סימפטומים דיכאוניים המופיעים מספר חודשים אחרי לידה עלולים להיות עדות לדיכאון אחרי לידה.

מהם הגורמים לדיכאון אחרי לידה?

קיימים אינספור גורמים אשר עלולים להשפיע על קשיי ההסתגלות והמצוקה שחווה כל אישה ולהפוך אותה לפגיעה יותר לדיכאון אחרי לידה. שילוב הגורמים ואופן השפעתם הוא ייחודי לכל אישה. כמה מהגורמים המרכזיים הנפוצים, הינם:

גורמים ביולוגיים והורמונליים:

תקופת ההיריון היא תקופה של שינויים ביולוגים והורמונליים משמעותיים המתחוללים בהדרגה בגופה של האישה. הלידה היא אירוע "קיצוני" לאחרי חלה ירידה דרמטית ופתאומית ברמות ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון בגוף האישה. חלק מהנשים חוות בנוסף גם ירידה הורמונלית הקשורה לשינויים בפעילות בלוטת התריס. הירידה החדה עלולה להביא איתה השפעה רגשית ופיזית של שינויים קיצוניים ולא צפויים במצב הרוח, עייפות, חולשה ודיכאון.

גורמים פסיכולוגיים:

 

• פער בין ציפייה למציאות: כאמור, לידה והסתגלות לאימהות היא חוויה מורכבת, מציפה וקשה. יחד עם זאת, פעמים רבות הכניסה לאימהות מתוארת כ"טבעית", "חלקה", והשיח החברתי שם זרקור על חוויות של אהבה, חיבור, "אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא". האדרה של חווית האימהות נפוצה בכל התרבויות, ובחברה הישראלית בפרט. מחוץ לאור הזרקורים, נשארות החוויות הנפוצות של בלבול, כעס, כאב, חרטה וקושי. כאשר קיים פער גדול בין הציפייה של האישה לחוויה שלאחר הלידה, לבין החוויה בפועל, בין אם בשל השפעות סביבתיות ובין אם בשל סטנדרטים גבוהים ולא ריאליים שהאישה מציבה לעצמה, או לתינוק הדבר עלול להוביל לתחושות קשות של אכזבה, ביקורת עצמית ואשמה.
• פרשנות שלילית: בתאוריה הקוגניטיבית של בק על התפתחות דיכאון, ישנו דגש על עיוותי חשיבה שלילית- אופן התבוננות מוטה בו האדם נותן פרשנות שלילית באופן קבוע ונוקשה. לפי גישה זו, ההבדל בין נשים החוות דיכאון אחרי לידה לאלו שלא אינו טמון בחוויה או במציאות עצמה, אלא בנטייה לתת פרשנות שלילית. נשים עם נטייה זו עלולות לפרש את הקשיים והאתגרים הטבעיים של הימים לאחר הלידה כעדות לכך שהן (או התינוק או הסביבה) פגומות, מה שמציף ברגשות קשים, תחושות של אשמה, ייאוש, קושי וכאב.
• התמודדות עם השינויים: הלידה מביאה עימה שינויים רבים עבור האישה- החל מגופה שמשתנה לעיתים ללא היכר, יכולותיה הפיזיות, שגרת חייה, הזוגיות, תפקודה ועוד. כאשר אחד מהגורמים אשר עוברים שינויים מהווים חלק מרכזי, ולעיתים בלעדי בהערכה העצמית של האישה, השינוי עלול להוביל לדיכאון לאחר לידה. כך למשל, אישה אשר האופן בו היא תופסת את עצמה קשור באופן בלעדי לתפקוד ולהצלחה שלה בקריירה המקצועית שלה, עלולה לחוות משבר כאשר היא מתמודדות עם השינוי שחל באורח חייה ובעצמה לאחר הלידה.
• חוויות ילדות שליליות: הלידה ותחילת האימהות עלולה להציף באישה זיכרונות של חוויות קשות, לעיתים טראומטיות, מילדותה ויחסיה עם הוריה. הרצון העז שלא לשחזר חלקים שליליים מעברה עלול להוביל למחשבות אובססיביות, חששות מציפים מפני דמיון ותחושות של ייאוש.

גורמים סביבתיים:

לסביבה יש תפקוד משמעותי בתמיכה באם ובאפשרות שניתנת לה לאגור כוחות, לדאוג לעצמה, להתרגל ולתפקד בתקופה שאחרי הלידה. כאשר היחס של הסביבה איננו תואם לצרכים ולרצונות של האם, הדבר עלול לתרום לסיכון להתפתחות של דיכאון אחרי לידה.

• העדר תמיכה: בימים, ולעיתים בשבועות הראשונים שלאחר הלידה, מרבית הנשים מוקפות בקרובים ורחוקים אשר דואגים לשלומן ולשלום התינוק ומציעים סוגים שונים של עזרה ותמיכה. עם הזמן, הסביבה חוזרת לשגרה, והמעטפת של התמיכה הופכת להדוקה הרבה פחות. יחד עם זאת, פעמים רבות הצורך של האישה הן בעזרה קונקרטית בטיפול בתינוק, והן בתמיכה נפשית, דווקא מתגבר לאחר מספר שבועות עם האינטנסיביות של הטיפול, העייפות, השינויים בגוף, הבדידות והמרחק מכל מה שהיא מכירה.
• מעורבות יתר: אל מול העדר תמיכה, גם מצבים בהם האם חשה כי הסביבה מעורבת, נוכחת, משפיעה באופן אינטנסיבי מדי עד כדי תחושה של חוסר פרטיות או שליטה על עצמה ועל התינוק, עלולים להוביל לתחושת חוסר אונים, מצוקה וקושי נפשי.
• קושי בזוגיות: גורם התמיכה המרכזי והמשמעותי ביותר עבור האישה הוא בן או בת זוגה. כמו כל אספקט אחר בחיים, גם הזוגיות עוברת שינויים רבים לאחר הלידה. כאשר האישה חשה בודדה, לא אהובה, לא מובנת, לא מושכת או חשובה בזוגיות, הדבר עלול להוביל לפגיעה חמורה הן בדימוי העצמי שלה, ולהגביר את הפגיעות שלה לחוות דיכאון.
• מאפיינים של התינוק: תינוקות נבדלים בטמפרמנט שלהם האחד מהשני. מידת העוררות, התסכול, הקושי והמורכבות של התינוק, משפיעה על אופן הטיפול בו, החוויה והדרך בה האישה תעריך ותתפוס את עצמה כאם. גם במקרים בהם הטמפרמנט של התינוק איננו סוער או קשה, עלול להיווצר קושי כאשר קיים פער בין הנטייה הטבעית של האם לזו של התינוק- למשל, תינוק רגוע אשר מרבה לישון עלול להראות כתינוק "נוח" ו"קל", אך לאתגר מאד אם אשר באופן טבעי היא בעלת מרץ רב וצורך לזוז, לדבר בקול רם, לגעת וכו'.

מי נמצאת בסיכון מוגבר לחוות דיכאון אחרי לידה?

כאמור, כל אישה עלולה לחוות דיכאון אחרי לידה, בכל גיל, שלב, מצב חברתי, משפחתי וזוגי. יחד עם זאת, מחקרים שונים מראים כי הסיכון לדיכאון גדל במספר תנאים, ביניהם:

• דיכאון בעבר – נשים אשר חוו דיכאון בעבר, נמצאות בסיכון גבוה יותר באופן משמעותי לחוות שוב דיכאון אחרי לידה.
• היסטוריה משפחתית – מחקרים רבים מראים כי היסטוריה משפחתית של דיכאון אחרי לידה, ובמיוחד מצבים חמורים ודיכאון פסיכוטי, מגבירים את הסיכון.
• נשים אשר חוו הריון ו/או לידה קשה, עם סיבוכים רפואיים של האם ו/או התינוק אשר ממשיכים להשפיע גם לאחר הלידה.
• נשים בעלות תמיכה חברתית ומשפחתית מוגבלת.
• קשיים כלכליים וחוסר ביטחון תעסוקתי
• נשים צעירות במיוחד, ובמיוחד במצבים של הריון לא מתוכנן ואמביוולנטיות לגבי הרצון של האישה להמשיך בהריון.

דיכאון אחרי לידה בקרב גברים – יש דבר כזה?

מחקרים שונים שנעשו בשנים האחרונות, הראו כי גם אבות טריים עלולים לחוות דיכאון לאחר לידת בנם או ביתם. התסמינים שחווים האבות דומים לתסמיני הדיכאון אצל אימהות- שינויים שליליים ברגש, באופן החשיבה, באורח החיים ובהתנהגות. הסיכון לחוות דיכאון אחרי לידה אצל גברים גבוה יותר בקרב אבות צעירים אשר בעברה חוו דיכאון, או הפרעה נפשית אחרת, וכן במצבים בהם ישנם קשיים כלכליים ו/או זוגיים המשפיעים על מידת המתח, המצוקה וצמצום בגורמי התמיכה של האב.

האם דיכאון אחרי לידה עובר לבד?

דיכאון אחרי לידה הוא מצב נפשי קשה ומורכב, אשר משפיע על האישה ועל סביבתה באופן ניכר.

במקרים בהם הדיכאון אינו מטופל כראוי הוא עלול להשפיע באופן שלילי:

• השפעה על האם: דיכאון אחרי לידה שאינו מטופל כראוי, עלול להימשך זמן רב ולהפוך להפרעת דיכאון מאג'ורי מתמשכת.
• השפעה על ההורה השני: הדיכאון של האם, המצוקה הרגשית שחווה וכן הפגיעה ביכולת התפקוד עלולים לייצר עומס רב על ההורה השני, אשר הופך בעצמו להיות בסיכון מוגבר לדיכאון.
• השפעה על התינוק: דיכאון אחרי לידה שאינו מטופל כראוי עלול להוביל לקושי של האם בהנקה. המצב אינו מאפיין רק נשים בדיכאון, אך המשמעות השלילית שהן עלולות לתת לקושי זה עלולה להוביל לקושי נוסף בכל תחומי התפקוד והטיפול בתינוק. כמו כן, הרגשות הקשים, התשישות והמחשבות השליליות של האם עלולות להוביל לקושי ביצירת קשר ותחושת חיבור לתינוק, מה שמגביר עוד יותר את הקושי בטיפול בו. ללא טיפול, השפעות אלו עלולות להוביל להתפתחות של בעיות רגשיות, התנהגותיות ולעיתים אף עיכוב התפתחותי בקרב ילדים אלו.

במרבית המקרים, לא מדובר במצב שחולף מעצמו (כמו מצבים של דכדוך בימים או השבועות הראשונים לאחר לידה) ונדרש טיפול מתאים אשר יסייע לאם להחזיר לעצמה את הכוחות, התקווה, תחושת הערך העצמי, ולהתמודד עם האתגרים של האימהות.

דרכי הטיפול בדיכאון אחרי לידה

טיפול פסיכולוגי:

קיים מגוון של טיפולים פסיכולוגיים לדיכאון אחרי לידה. נשים שונות, בעלות חוויות, העדפות וכן דרגות חומרה שונות של סימפטומים דיכאוניים, יוכלו להיעזר בסוגים שונים של טיפולים. להלן מספר דוגמאות לסוגי טיפול ממוקדים אשר נמצאו יעילים להתמודדות עם דיכאון לאחר לידה.

טיפול CBT:

טיפול קונטיבי התנהגות (CBT) הוא טיפול קצר מועד וממוקד בעל יעילות גבוהה בהתמודדות עם הסימפטומים והפגיעה בתפקוד במצבים של דיכאון אחרי לידה. התהליך הטיפולי כולל מספר שלבים:

פסיכואדיוקציה

המטופלת לומדת על החוויה שלה דרך נקודת מבט תאורטית ומקצועית- מהם המאפיינים של דיכאון אחרי לידה? מהם הדברים אשר עשויים לשפר את תחושתה ואת מצבה, ולעומתם, מהם הגורמים אשר מחריפים ומשמרים את הדיכאון? כחלק משלב זה, המטופלת לומדת על חשיבות התמיכה הסביבתית, ונעשית מחשבה משותפת כיצד לגייס את הסביבה לתמוך ולסייע בתהליך של המטופלת.

הפעלה התנהגותית

אחת ההשפעות הקשות ביותר של דיכאון, היא ההצטמצמות המאסיבית של העיסוקים והיכולת להנות מפעילויות שונות. אובדן הכוחות והחשק, אשר מוביל לצמצום בפעילות, רק מחזק את הירידה בערך העצמי, הבדידות, הדכדוך והניתוק של האישה, מה שמחריף את מצב הדיכאון.

על מנת לשבור את המעגל השלילי, במסגרת הטיפול המטופלת לומדת כיצד להוסיף פעולות לשגרת חייה.

בתחילה, המטופלת מעודדת לעשות זאת גם ללא חשק או רצון, ולעיתים תוך התעלמות מדחפים עזים שאומרים לה להימנע ולהישאר במקומה.

הרציונל הטיפולי אותו לומדת המטופלת הוא כי עם הזמן וההתמדה בפעילות, תתגבר תחושת המסוגלות, ההערכה העצמי, מה שיוביל לשיפור במצב הרוח והגברה של מידת החשק וכן האנרגיות לפעילות נוספת.

במסגרת זו, האישה "מפעילה" את עצמה הן בפעולות יומיומיות הקשורות לתפקוד, והן בפעולות הקשורות לתחומים אשר בעבר הסבו לה הנאה.

עבודה קוגניטיבית

במצבים של דיכאון, הנטייה היא להתמקדות בחלקים השליליים בכל אירוע, וכן לפרש באופן שלילי גם מצבים ניטרליים ואף חיוביים. המטופלת לומדת לזהות את דפוסי החשיבה השליליים האוטומטיים שלה, לאתגר אותם וללמוד כיצד לסגל דפוסים של חשיבה מאוזנת ומיטיבה יותר.

טיפול זה נותן מענה למגוון רחב של נשים החוות דיכאון אחרי לידה ברמות חומרה שונות.

פסיכותרפיה בין אישית IPT

שיטת טיפול ממוקדת נוספת בדיכאון אחרי לידה. על פי גישה זו, המצוקה לאחר הלידה נובעת הן מתוך השינויים והקשיים שחווה האם בינה לבין עצמה, אך לא פחות מכך מהשינויים, האתגרים, המצוקות והחסכים הקשורים ליחסים הבינאישיים בינה לבין סביבתה הקרובה.

חלק גדול מטיפול IPT ממוקד בהבנה של האופן בו הלידה השפיעה על מאזן הכוחות, התפקידים וההרגלים במערכות היחסים של היולדת, וכן בלמידה של מיומנויות תקשורת המסייעות למטופלת לחזק את המערכות היחסים המשמעותיות שלה, לגייס תמיכה גבוהה ומותאמת מסביבתה, ולמצוא מחדש את מקומה ואת תפקידה בקשרים בחייה.

 

טיפול קבוצתי

טיפול קבוצתי כולל שני אלמנטים משמעותיים. הראשון, כמו בטיפול פרטני, האפשרות של המטופלת ללמוד על המצב ממנו היא סובלת וכיצד היא יכולה לפעול על מנת לשפר את מצבה ולהקל על הסימפטומים שלה. בנוסף לכך, טיפול קבוצתי מאפשר גם קבלת תמיכה, אישור והכרה לא רק מצד המטפל/ת, אלא מקבוצה של אימהות אשר מתמודדות עם מצבים דומים, מבינות ומזדהות עם החוויה הקשה אשר כל אחת מהן רגילה להיות מבודדת כל כך בתוכה. בשלבים מתקדמים של הטיפול, הקבוצה מהווה מקור של תמיכה משמעותי עבור כל אחת בתהליך האישי שלה ובאתגרים הרבים העומדים בפניהן.

 

טיפול תרופתי

בנוסף לטיפול פסיכולוגי, ישנם מצבים בהם התמודדות עם המצב הדיכאוני לאחר לידה דורשת גם טיפול תרופתי מותאם.

הטיפול הנפוץ ביותר הוא בתרופות SSRI המגבירות את זמינות הסרוטונין  במוח. תרופות אלו עשויות לסייע באיזון וויסות רגשי- במקרים בהן האישה חווה מתח, עצבים, לחץ, מצוקה ועוררות רגשית גבוהה אשר אינה נותנת לה מנוח הטיפול התרופתי עשוי לסייע בהרגעה;

במקרים בהם הדיכאון בא לידי ביטוי בניתוק, תחושת "כיבוי" רגשי, חוסר כוחות ואפתיות, הטיפול התרופתי עשוי לסייע בהעלאה של אנרגיות והגברת היכולת של האישה לחוש חיבור רגשי הן לעצמה והן לתינוקה;

ובמקרים רבים בהם הדיכאון בא לידי ביטוי במעברים חדים בין הצפה לניתוק, התרופות עשוי לסייע באיזון רגשי. התרופות המומלצות לנשים בהריון הן כאלו אשר נמצאו במחקרים רבים כבטוחות לשימוש גם עבור נשים מיניקות.

 כמה עצות ודרכי התמודדות עבור האם

• לנוח כמה שניתן
• לקבל עזרה ממשפחה וחברים
• למצוא זמן להשקעה בעצמך- גם אם מדובר במספר דקות של מתיחות, מקלחת, מדיטציה או סיבוב באוויר הצח.
• להימנע מאלכוהול וסמים אשר עלולים להחמיר את השינויים השליליים במצב הרוח
• להתייעץ עם אנשי מקצוע מומחים ורגישים במקרים של קושי בהנקה, בעיות ועיכובים התפתחותיים של התינוק, כאבים של האם לאחר הלידה ועוד.

כמה עצות לבני המשפחה – איך לעזור בהתמודדות עם דיכאון אחרי לידה?

אחד הדברים הקשים ביותר בדיכאון אחרי לידה, הוא תחושת האשמה והבושה של האם על החוויה אותה חווה, על חוסר התפקוד שלה כאם, כבת זוג, כבת משפחה ועוד. חשוב להבין כי לא הדיכאון ולא הגורמים אשר עלולים להוביל אליו נמצאים בשליטה או בבחירה של האם המתמודדת. לסביבה יש תפקיד חשוב בתיקוף, תמיכה ומתן מקום לחוויה הקשה של האם, ללא שמץ של האשמה, ובד בבד בעידוד של האם לפעול באופן אשר ייטיב עימה ועם מצבה.

הצעד החשוב ביותר הוא לסייע לאם להבין כי החוויה שהיא חווה איננה בשליטתה, אך גם אינה גזרת גורל, וכי טיפול מתאים יוכל לסייע לה. בנוסף, ישנה חשיבות להקיף את היולדת בתמיכה נפשית- להקשיב לה, לעודד אותה, לתת לה להרגיש חשובה, טובה, ראויה ואהובה, ובן בתמיכה פרקטית- להציע עזרה במטלות יומיומיות, וכן להציע ולעיתים אף להתעקש איתה לפנות זמן לעצמה, בו היא לא צריכה להיות צמודה לתינוק, ויכולה לעשות דבר מה אשר ישפר את הרגשתה.

מקורות

Verner et al 2020. Maternal Psychological Resilience During Pregnancy and Newborn Telomere Length. American Journal of Psychiatry.

Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders-DSM-5. American Psychiatric Association 2013

Peripartum Complications as Risk Factors for Postpartum Psychosis: A Systemic Review