קנאה אובססיבית: כשהקנאה עוברת את גבול הטעם הטוב

קנאה כפייתית היא הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), שתוכנה עוסק בחשש שהצד השני בזוגיות אינו נאמן או יהיה לא נאמן. הספקות קיימים גם כשאין להם שום בסיס, והאדם יודע שהם נובעים מקושי פנימי שלו ולא מהמציאות. מחשבות אלו הן אובססיה היוצרת מצוקה עזה, ועל מנת להפחיתה, לפחות רגעית, האדם מבצע פעולות כפייתיות שנועדו להרגיעו. דוגמאות להתנהגויות כפייתיות בקנאה כפייתית הן קריאת מיילים של הצד השני, הרחת בגדיו, העלאת שמות של בני/בנות המין השני כדי לראות את התגובה ועוד. אסטרטגיית התמודדות אחרת היא הימנעות, כשאנשים הסובלים מקינאה כפייתית עלולים להצר את פעולותיו של בן/בת זוגם, כדי שלא יתקל בפיתוי (או ליתר דיוק, כיוון שהם לא יחוו את המצוקה שהם חשים במצבים מסוימים, גם אם הם יודעים שהחשש מנותק מהמציאות).

התנהגויות כפייתיות לעומת התנהגויות "רגילות"

התנהגויות כפייתיות ב-OCD הן פעולות חוזרות שנועדו להרגיע ספק המטריד את האדם באופן חוזר. קיימים שני הבדלים חשובים בין פעולות כפייתיות ל"רגילות":

1. האדם יודע שמחשבותיו אינן הגיוניות, ומזהה אותן כאובססיה. לחילופין, הוא חושב שהמחשבה הגיונית, אך תדירות המחשבה או היקף הפעולות שעושה כדי להרגיש טוב יותר מופרז ואינו תואם למצב.
2. בניגוד לפעולות "רגילות", פעולות כפייתיות אינן מוסיפות מידע חדש, ואינן "מחזיקות מים", אלא מרגיעות לרגע, ולאחר מכן הספק חוזר.
כדי לדעת אם ההתנהגות היא כפייתית או לא צריך להבין את הקונטקסט ואת השפעתה על החיים. ניקח לדוגמא גבר ששוכר חוקר פרטי כדי לוודא אם אשתו בוגדת בו. ההתנהגות יכולה להיראות קיצונית ופרנואידית, אך אם היא באה על רקע התנהגויות שהובילו לחשש, ואחרי תוצאות המעקב יפסיק לעסוק בנושא ויפנה לפעולה ממשית כמו סיום היחסים או שיקומם, הרי שההתנהגות אינה כפייתית. לעומת זאת, התנהגות פחות קיצונית, כמו טלפונים תמימים לכאורה באמצע היום, יכולה להיות כפייתית ולהוות חלק מ-OCD אם מטרתה לנסות להבין מה הצד השני עושה ועם מי הוא נמצא.

דוגמאות להתנהגויות כפייתיות בקנאה אובססיבית

שאלות כפייתיות. שאלות כפייתיות נועדו לספק וודאות והקלה במצוקה שנובעת מהאובססיה לפיה הצד השני בוגד. אם השאלה חוזרת שוב ושוב, אפשר לזהות שהיא כפייתית, אך פעמים רבות האדם מסווה את הכפייתיות, והשאלה נראית נורמטיבית. שאלת אישור יכולה להיות מפורשת (למשל "את נמשכת אליו?") או שאלה מרומזת ("תגיד, רותי השתתפה בכל הישיבות שהיית בהן היום?"). שאלות כפייתיות מייצרות הקלה רגעית במצוקה אך כמו כל התנהגות כפייתית אחרת, כשמשתמשים בה על מנת להקל על מצוקה טורדנית היא מחזקת את הצורך הכפייתי ואת ה-OCD בכללו.

בדיקות כפייתיות. טקסי בדיקה דומים במהותם לשאלות כפייתיות, ונועדו להקל על הספק. דוגמאות לבדיקות כפייתיות: הרחת בגדי בן הזוג כדי לבדוק אם יש ניחוח של בושם נשי, קריאת הודעות בנייד שלו, הגעה לעבודה או לביתה בשעות לא צפויות כדי לוודא שנמצאת היכן שאמורה להיות .

בדיקות מנטאליות. בדיקות מנטאליות הן בדיקות המתרחשות במחשבה. המחשבה הראשונית היא האובססיה, והמחשבות שנועדו להרגיע את הספק או להגיע לוודאות הן אקט כפייתי, בדומה לפעילויות הכפייתיות שפורטו לעיל. למשל, הצד החושש שהוא נבגד יכול לשחזר את האופן בו בן/בת הזוג התנהגו עם אדם אחר, כדי לראות אם יש סימנים לעניין מיני. הוא יכול לבחון את בגדי בן/בת הזוג, כדי לנסות להבין אם התלבשו יפה מהרגיל, ולפרש לבוש יפה כסימן שהם מעוניינים מינית באדם שיפגשו באותו יום.

קנאה אובססיבית

הימנעויות בקינאה טורדנית

אנשים רבים הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית נמנעים מדברים הגורמים להם להרגיש מצוקה. למשל, אדם עם OCD הקשור לניקיון/זיהום יכול להימנע מלגעת בידי אנשים אחרים, או מנגיעה בידיות של דלתות. כשמדובר בקנאה טורדנית, ההימנעות לא תהיה של האדם עצמו, אלא הימנעות זוגית, או הגבלות שיוטלו על בן/בת הזוג. לעיתים ההימנעות תעשה בצורה מפורשת, למשל אמירה של בת הזוג שאינה רוצה שבן זוגה ילך למפגש עם חבריו. פעמים אחרות ההימנעות תעשה בצורה מתוחכמת, כדי שהצד השני לא ישים לב, למשל הצעת פעילויות אטרקטיביות בבית כדי להימנע ממפגש עם אחרים. ההימנעות יכולה לפגוע בקשרים עם אנשים אחרים, כשהצד השני מוצא עצמו נדרש לוותר על קשרים עם חברים ומשפחה על מנת למנוע קונפליקט בזוגיות. ההימנעות יכולה לגלוש גם לנושאים שנראים לא קשורים, למשל הימנעות מצפייה משותפת בסרטים כיוון שהצד עם ה-OCD יודע ששחקנים/שחקניות יפים יעוררו אצלו חשש ורצון לבדוק אם בן/בת הזוג מגלים משיכה.

השפעת קנאה כפייתית על הקשר הזוגי

לקנאה כפייתית יכולה להיות השפעה הרסנית על הקשר. הצד שצעדיו נבדקים ומנוטרים יכול להרגיש פגוע מכך שחושדים בו על לא עוול בכפו, חנוק, ולמאוס בצורך להוכיח את חפותו. הפגיעה בקשרים חברתיים ומשפחתיים בשל הימנעויות שהוא מתבקש לקחת על עצמו יכולות לפגוע קשות באיכות חייו, ולהוביל ללחץ מצד האנשים שהוא מתבקש להתרחק מהם. העיסוק החוזר בנושא והגבלות המוטלות על הקשר יכולות לפגוע קשות בהנאה מהקשר, ולהוביל לכך שמעט מאוד דברים ישארו בו פרט לאובססיה. האשמות והתקפות, או רצון "למרוד" בהגבלות יכולות ליצור ריבים תכופים.

במקרים רבים הקושי יכול להוביל לסיום הקשר. במידה והקשר אינו מסתיים, איכותו יכולה להיפגע בצורה חריפה, כך שלא ישמש מקור לתמיכה והנאה אלא ייסר את שני הצדדים. דרך אחת בה הקשר יכול להיפגע היא מריבות רבות וטינה. דרך נוספת היא התרחקות של הצד השני, שימעט לשהות בחברת בן/בת הזוג. ולבסוף, ההתנהלות הכפייתית יכולה להוביל לכך שבן/בת הזוג יסתירו את פעולותיהם או ישקרו (למשל, בת הזוג תגיד שנפגשת עם חברות בלבד, כשבפועל יהיו גם גברים במקום), דבר שיגביר את האובססיה של הצד השני ואת הכפייתיות.

קנאה פתולוגית לעומת קנאה אובססיבית

קנאה פתולוגית שונה מקנאה אובססיבית ועלולה להיות מסוכנת. קנאה פתולוגית היא מצב בו אדם מאמין שבן/בת הזוג בוגדים בו כשאין לכך אחיזה במציאות. בניגוד לכך קנאה אובססיבית מאופיינת בספק, בידיעה של האדם שהוא מתנהג בצורה חריגה ורצון לשנות התנהגות זו. בקנאה פתולוגית מודעות זו אינה קיימת והאדם רואה את מעשיו כהגיוניים. הבדלים אלו חשובים מאוד, כיוון שאדם עם קנאה אובססיבית רואה את המציאות נכונה ואילו אצל אדם עם קנאה פתולוגית ביקורת המציאות והשיפוט פגועים ורגשותיו סוערים מאוד. שילוב זה הוא שילוב מסוכן שעלול להוביל לחציית גבולות עד לכדי פגיעה פיזית או סכנת חיים לאנשים שמהווים את מושא הקנאה (הן הצד ה"בוגד" והן השותפ/ה ל"בגידה"), ופגיעה עצמית. במידה וקיימת קנאה מופרזת, חשוב לפגוש בהקדם איש מקצוע, למשל פסיכיאטר או פסיכולוג קליני, על מנת להבין במה מדובר. בכל קושי חשוב להתייעץ עם איש מקצוע על מנת לקבל המלצה לטיפול שיסייע להתמודד על הסבל, אך במקרה של קנאה, ההתייעצות חשובה שבעתיים כיוון שחשוב להבין מיידית האם האדם מסכן את עצמו או סביבתו, ובמידה וכן, כיצד יש לפעול.

אם אתם חשים שהקנאה אכן עברה את גבול הטעם הטוב, אולי הגיע הזמן להתחיל בטיפול. צרו איתנו קשר עוד היום ונשמח לסייע.

לתאום פגישת הערכה התקשר/י
1-800-657-657

 

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

  • איך לרדת מטיפול פסיכיאטרי?

איך לרדת מטיפול פסיכיאטרי?

אנשים רבים שהחלו לקחת כדורים בעקבות דיכאון, חרדות או אוסידי והכדורים שיפרו את מצבם […]

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

  • טיפול תרופתי בחרדות מתמשכות

טיפול תרופתי בחרדות מתמשכות

במקרים רבים חרדה אינה נקודתית – חרדה, דאגה וקושי מלווים את האדם באופן עקבי ומהווים […]

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

  • תרופות לחרדות – תרופות מרגיעות

תרופות לחרדות – תרופות מרגיעות

טיפול תרופתי בחרדה היא אופציה שרבים הסובלים מחרדות שוקלים בשלב זה או אחר. לפניכם […]

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

  • תרופות פסיכיאטריות

תרופות פסיכיאטריות

למה תרופות פסיכיאטריות שונות משמשות, מהן תופעות הלוואי, כיצד הן פועלות? טבלה המסכמת מידע […]

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

 

phone

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

 

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

 
תפריט