OCD היא הפרעה המורכבת משני חלקים: מחשבות טורדניות (או אובססיה) הגורמות למצוקה והתנהגויות כפייתיות שנועדו להפחית מצוקה זו.
אם אתם או אדם קרוב מתמודדים עם OCD, אתם בוודאי רוצים לדעת יותר על ההפרעה. בכתבה הבאה נסביר על הפרעה טורדנית כפייתית.
מחשבות טורדניות הן מחשבות, תמונות או דחפים החוזרים על עצמם שוב ושוב, כשלאדם אין שליטה עליהם. האדם חווה את המחשבות כמטרידות, ולרוב מכיר בכך שאין בהן הרבה הגיון.
אובססיות מלוות בתחושות לא נוחות כמו פחד, גועל, ספק, או הרגשה שדברים צריכים להיעשות באופן מסוים. פעמים רבות האדם מגיב בדרך ספציפית וחוזרת על עצמה (למשל לנסות לבטל את המחשבה המאיימת, להימנע מלגעת בדברים מסוימים) למחשבות הלא נעימות, התנהגויות אלו נקראות פעולות כפייתיות או טקסים.
מחקרים מראים שלמרבית האנשים (כ-90%) יש מחשבות פולשניות כגון מחשבה להעליב או לפגוע במישהו, חשש שלאדם קרוב יקרה משהו רע, פחד מזיהום או מחלה או דחף לתקוף.
השוני ב- OCD הוא שחלק מהמחשבות "נתקעות" בראשו וחוזרות שוב ושוב, כמו תקליט שבור, והן מלוות בתחושת מצוקה גדולה מאוד.
לעיתים קרובות אנשים עם אוסידי מחפשים דרכים להפחתת המצוקה שנוצרת בעקבות מחשבות טורדניות. ייחוס משמעות למחשבות, למשל "אם חשבתי שזה יקרה, הגדלתי את הסיכוי לכך" או "אני אדם רע אם אני חושב מחשבה שלילית", מגביר את הפחד מהמחשבות ואת הצורך להקל על המצוקה.
האדם מגלה שביצוע התנהגויות מסוימות, או מאמץ מחשבתי מסוים, מביאים להקלה זמנית של המצוקה. זוהי דרכו היחידה לשלוט במצוקה, ולכן הוא מאמץ אותה ומרגיש דחף חזק לבצעה. התנהגויות אלו מוגדרות כהתנהגויות כפייתיות (קומפולסיות או טקסים).
בדרך כלל התנהגויות כפייתיות מתבצעות על פי חוקים מסוימים, ורק כך הן מורידות את החרדה.
בהדרגה נוצר מעגל שקשה מאוד להשתחרר ממנו. מחשבות טורדניות גוררות מצוקה, הדרך היחידה להפחית את המצוקה היא בהתנהגויות כפייתיות, אך זוהי הקלה זמנית בלבד ועד מהרה הן עולות שוב. עם הזמן האדם מתחיל לחשוש מפני מחשבות טורדניות ומנסה למנוע אותן מראש על ידי ביצוע פעולות באופן טקסי מראש או הימנעות ממגוון דברים שיכולים להעלות אצלו מצוקה.
הוא הולך ונלכד בתוך המעגל שייצר ובסופו של דבר האובססיות והטקסים תופסות יותר ויותר מזמנו ופוגעות לעיתים קרובות בעבודתו, בשגרת חייו ובקשרים החברתיים שלו.
רוב המתמודדים עם או.סי.די מדווחים שההפרעה התחילה בילדות או בגיל ההתבגרות, אך יש גם אנשים שההפרעה מתפרצת אצלם בשלבים מאוחרים יותר בחיים.
לעיתים קרובות הפרעה טורדנית כפייתית אינה מאובחנת כראוי. מחקרים הראו כי לוקח בממוצע 17 שנים מהיום בו ההפרעה מתחילה עד ליום בו האדם מקבל טיפול ב-OCD ממומחה בתחום. הקושי באבחון נובע משלושה גורמים:
1. הסובל מאוסידי חושש לספר על מה שעובר עליו, מפחד להיתפס כ"משוגע". רבים חושבים שאיש לא יוכל להבין את הבעיה שלהם ובטח שלא לרפא אותה.
2. הגורמים המטפלים לא תמיד יודעים מספיק על או סי די, ולא תמיד מיומנים בטיפולים המתאימים. במשך שנים טופלו אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית בטיפול פסיכולוגי לא ממוקד שלא הועיל. כיום ידוע כי טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) בשילוב עם טיפול תרופתי במידת הצורך יעילים לטיפול באו.סי.די.
3. גישה לטיפול – לרבים מהסובלים מ- OCD אין גישה לטיפול מתאים.
מעט מרכזים בעולם בכלל ובישראל בפרט מתמחים בטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית, וגם אנשי מקצוע (שאינם מתמחים בהפרעה) לא תמיד יודעים לאן להפנות. כך, יכול להיווצר מצב בו אדם הסובל מאוסידי מגיע לטיפול אצל פסיכולוג ואינו מקבל טיפול הולם, דבר המגביר את תחושתו שמשהו אצלו לא בסדר ואיש אינו יכול לעזור לו.
לא ברור עד כמה הפרעה טורדנית כפייתית היא הפרעה תורשתית. עד היום לא נמצא גן שאחראי באופן בלעדי על ההפרעה, אך מחקרי משפחות הראו שאם להורים יש או.סי.די הסיכוי שהילדים יפתחו הפרעה טורדנית כפייתית גדל במעט.
חלק מהמחקרים מראים שיתכן שהבסיס להפרעה הוא ביולוגי, ולאנשים הסובלים ממנה יש בעיה בקשר בין האזור הקדמי של המח (prefrontal cortex) לאזורים עמוקים יותר של המח (basal ganglia).המבנים המוחיים האלה משתמשים בחומר כימי שנקראה סרוטונין כדי להעביר מסרים מאזור לאזור. מחסור בסרוטונין במוח עשוי לגרום לסימפטומים של OCD.
התרופות המוצעות לטיפול בהפרעה מאריכות את זמן ההשפעה של הסרוטונין, וכך מאפשרות למוח להשתמש טוב יותר בחומר, גם אם יש רק כמויות קטנות שלו.
לתאום פגישת הערכה התקשר/י 1-800-657-657
פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול ב OCD, הפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.
