אנשים רבים אשר סובלים מפציעה לאחר תאונה, נפילה, או פעילות גופנית אינטנסיבית, מגלים כי מעבר להתמודדות עם הכאבים ותהליך ההחלמה הקשור לפציעה עצמה, מתחוללים בגופם ונפשם שינויים הממשיכים להשפיע לאורך תקופה ממושכת, לעיתים גם אחרי שתהליך ההחלמה מהפציעה הושלם לכאורה.
לדוגמה, אדם אשר נפצע ברגלו במהלך אימון גופני. בתום תהליך הטיפול בפציעה ועל אף השיקום הגופני, האדם עלול לגלות כי רגלו איבדת ממידת הכוח או הגמישות שאפיינו אותה לפני הפציעה. למעשה, האדם צריך לבצע מעין "עדכון גרסה" של האופן בו הוא תופס את עצמו ואת יכולותיו. שינוי זה עלול להיות בעל השפעה מהותית על אספקטים שונים בחייו של האדם.
ברמה הרגשית, האדם עלול להרגיש מתוסכל, מדוכא וחרד כאשר הוא נאבק להתמודד עם תוצאות והשלכות הפציעה. היכולת שלו לפעול, לבצע את המשימות או האימונים אליהם היה רגיל, השתנתה, וכעת היא עלולה להיות מוגבלת יותר. האדם נדרש לסגל לעצמו דפוסי פעולה והרגלי אימון חדשים, אשר תואמים את המצב החדש. כאשר הוא מסרב להכיר במציאות ובשינויים בגופו וביכולותיו, הדבר עלול להוביל ליצירת עומס על הרגל, ופגיעה פיזית.
בנוסף לכך, לאחר פציעה אדם עלול לחוות שינויים משמעותיים באמונותיו ובאופן בו הוא תופס את מציאות חייו ואת עצמו. למשל, אדם אשר היה רגיל להתאמן באופן יומיומי וראה בכך דבר אשר מקדם את בריאותו, ונפצע במהלך אימון גופני, יכול לחוות לפתע "שבר" באמון שלו בכך שהפעילות הגופנית היא דבר חיובי. כתלות במידת החומרה של הפציעה ועד כמה הוא חווה אותה כחמורה ומסכנת את חייו, האדם עלול לפתח חרדה מפני פגיעה ופציעה גופנית נוספת, ואף לפתח דפוסי הימנעות מפעילויות אשר אותן הוא תופס כעת כבעלות סיכון. כמו כן, אדם אשר עבר פציעה זו יכול לחוות משבר בדימוי העצמי, הקשור לתחושה של "בגידה" של הגוף, חולי, ולתפוס את עצמו כחסר יכולת, חלש ומוגבל.
לכל אלו, עלולות להיות השפעות חמורות על הבריאות הנפשית של האדם. מחקרים שונים מצאו כי אנשים אשר חוו פציעות, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח הפרעות נפשיות כמו חרדה, דיכאון, נטיות הימנעות ולעיתים אף PTSD.
חיוני להבין כי שינויים גופניים לאחר פציעה יכולים להשפיע באופן משמעותי על רווחתו הכללית של האדם, ופנייה לעזרה נפשית חשובה לא פחות מאשר פנייה לעזרה וטיפול גופני. בהתמודדות עם שינויים גופניים לאחר פציעה, הרפואה המערבית מספקת לאדם טיפול בהיבטים הפיזיים, כגון ניתוח, משככי כאבים או פיזיותרפיה, אך לרוב אינה מתייחסת לשינויים הרגשיים והנפשיים המתרחשים. זה המקום שבו טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יכול להועיל.
CBT הוא סוג של פסיכותרפיה אשר ממוקדת בשינוי דפוסי חשיבה, רגש והתנהגויות שליליות, על מנת לקדם בריאות נפשית. בהקשר של שינויים גופניים לאחר פציעה, בטיפול CBT האדם לומד על ההשלכות השונות של המצב עמו הוא מתמודד, ורוכש אסטרטגיות התמודדות יעילות שיכולות לסייע לו להכיר ולנהל את הסימפטומים מהם הוא סובל.
בטיפול, האדם לומד לזהות ולאתגר את האמונות השליליות המתפתחות בו (למשל- אני מוגבל ואסור לי לעשות פעילות גופנית, או- אם אני לא יכול להיות מה שהייתי פעם, זה לא שווה כלום), הרגשות המתעוררים (בושה, כעס, תסכול וחרדה) וכן את האופן בו הם משפיעות על דפוסי ההתנהגות שלו (למשל- הימנעות מפעילות גופנית, הסתגרות בבית). בתהליך הטיפולי, המטפל מסייע למטופל לרכוש כלים וטכניקות באמצעותן הוא לומד להחליף את אותם דפוסים הרסניים ומעכבים, בדפוסי חשיבה, רגש והתנהגות חיוביים יותר, כאלו המובילים אותו אל עבר התקדמות, החלמה והגשמה של המטרות אותן הוא מציב לעצמו.
דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.