טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) בילדים הוא טיפול ממוקד סימפטום הנותן כלים להתמודד עם הבעיה. הטיפול הוא גם בילד וגם בהוריו, כשהילד לומד אסטרטגיות להתמודד עם קשייו, וההורים עוברים הדרכת הורים בה הם מקבלים מידע על הקשיים של הילד כדי שיוכלו להבין אותו, וכלים שיסייעו להם להתמודד עם הקושי ולעזור לו להתגבר עליהם.
בהכללה גסה אפשר להגיד כי הטיפול מתאים לילדים בני שש ומעלה. בפועל הדבר תלוי במורכבות ההפרעה, ברמת הבשלות של הילד, האיטליגנציה וקיום הפרעות או ליקויים נוספים. במידה והילד צעיר מדי או לא מתאים לטיפול, הטיפול יערך עם ההורים ויקנה להם כלים לעבוד עם הילד על מנת לסייע לו להתגבר על הקשיים עמם הוא מתמודד.
על טיפול CBT במספר הפרעות שכיחות
OCD
מטרת טיפול ב- OCD בילדים היא להקנות לילד כלים להתנגד לדחף לבצע טקסים. בטיפול הילד לומד להפריד בינו לבין ה- OCD, מתחיל לזהות "שקרים" של ה- OCD (למשל – "המחשבות שלך יכולות לפגוע באנשים שאתה אוהב", "אם תעשה טקס תרגיש טוב יותר") . מוכרז מרד במפלצת ה- OCD והילד לומד שכשהוא עושה טקס המפלצת גדלה, אך כשהוא מתנגד לדחף או עושה "דווקא" (למשל נוגע בכוונה ולאורך זמן בחפץ שהדחף אומר לו להימנע ממנו), הדחף נחלש בהדרגה מבלי שהוא צריך לעשות דבר.
בהדרכת הורים ניתן מידע על ההפרעה ואיזה התנהגויות של הסביבה מאפשרות להפרעה לצמוח, ואיזה מדכאת אותה. פעמים רבות ההורים סבורים שהם עוזרים לילד כשהם משתפים פעולה עם ה- OCD, בהדרכת ההורים, בדומה לטיפול בילד, לומדים להפריד בין הילד ל-OCD ולעזור לו ולא להפרעה. בטיפול נעשה ניתוח של מקרים ספציפיים בהם הילד מנסה להפעיל את ההורים וניתנים כלים להתמודדות שונה. כמו כן יש בחינה של היחס הכללי לילד, ובמידה והיחס השתנה בעקבות ההפרעה יש עידוד לחזור ולדרוש מהילד כבעבר.
התקפי חרדה
התקפי חרדה בילדים מתבטאים פעמים רבות בכאבים גופנים שונים לפני ארוע המעורר חרדה (מבחן, הליכה לבית ספר וכדומה). לעיתים הכאבים הגופנים מאפשרים הימנעות מהארוע מעורר החרדה, חשוב לציין שלא מדובר בזיוף סימפטומים פיזיים – המצוקה של הילד כל כך גדולה שהוא אכן חווה התקף ומרגיש את התחושות שהוא מדווח עליהן. במהלך טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) לומד הילד לקשר בין התחושות הפיזיות ובין הארוע המעורר אותן, כך לומד הילד כי יש ארועים המפעילים את המערכת הגופנית שלו, וכי הוא יכול להעזר בכלים אחרים על מנת להתמודד עם הארוע שמעורר בו חרדה.
חלק מהטיפול מתמקד בלימוד זיהוי רגשות ותרגול שיחה על הרגש שארועים מעוררים בילד. הילד לומד כי הוא אינו חסר אונים ובאפשרותו לדבר עם הורה או דמות אחרת על מנת להתמודד ולחשוב יחד על דרכים להתמודד עם החרדה. כמו כן בטיפול נלמד הקשר בין הסימנים הפיזיים שהילד חווה ובין הרגש המעורר אותם. כשהילד מבין שהסימנים הפיזיים אינם מסוכנים אלא תגובה פיזית נורמלית אך מוקצנת, ומקבל כלים מעשיים להתמודד עמם, הוא יכול להמשיך בפעילות גם כשהוא מזהה סימנים פיזיים כמו כאבי בטן או ראש.
בהדרכת הורים ילמדו ההורים כיצד לזהות עם הילד את הקושי בעת הארוע מעורר החרדה, להתייחס לרגש באופן מכבד ומכיל, אך יחד עם זאת לעודד את הילד להתמודד ולא להימנע בעקבות הסימפטומים הגופניים.
חרדה חברתית
במהלך טיפול בחרדה חברתית בילדים, הילד ילמד לזהות מה במחשבותיו רציונאלי ביחס ליחס החברה אליו ומה אינו רציונאלי. לעיתים ציפיות גבוהות של הילד מעצמו או של ההורים מהילד יוצרים מעגל בו עוד לפני ההתמודדות עם הארוע נוצרת חרדה המעוררת התנהגויות לא יעילות בחברה, וכתוצאה דחייה חברתית ותחושת בושה. הילד והוריו לומדים כיצד להתאים את הציפיות לאירוע הספציפי וכיצד לתת מדדים הגיוניים ומציאותיים לכל התמודדות.
כך למשל ניתן לבחון סיטואציה בה ילד רצה להזמין חבר אליו הביתה אחר הצהרים. כאשר נקודת המבט של הילד להצלחה תהיה כל מי שארצה להזמין צריך להסכים, או כולם צריכים לאהוב אותי, יתכן שיספוג לא מעט אכזבות. אם הילד יצליח להבין כי לא כולם חייבים לאהוב אותו, וכי מספיק חבר אחד טוב שמעוניין בחברתו, הדבר יכול לשנות באופן משמעותי את החוויה החברתית שלו ואת דימויו העצמי. חלק מהעבודה עם ילדים בעלי חרדה חברתית היא התבוננות גם באחריות האישית של הילד למצבו החברתי: ילדים מסוימים הם חסרי מיומנויות חברתיות ובטיפול תהיה למידה פעילה של מיומנויות כמו שיחה, משחק, הקשבה לאחר, והבנת סיטואציות חברתיות מורכבות.
כעס
ילדים מסוימים המתקשים לשלוט בכעס חשים כי אין להם שליטה על העולם וכי רק באמצעות הבעת רגש עוצמתי במיוחד הם מחזירים לעצמם שליטה. בטיפול לומד הילד כי כשהכעס שלו יוצא מכלל שליטה הוא אינו שולט במצב. הילד לומד את הרווח וההפסד כתוצאה מהתקפי הכעס, לומד מה גורם לו לכעוס ואיך הוא יכול להביע כעס בדרך מקובלת יותר, שתאפשר לו לזכות להקשבה והתייחסות מצד אנשים בסביבה.
בהדרכת הורים לומדים ההורים להוות מודל עבור הילד בניהול הכעס שלהם, וכן מבינים כיצד תגובותיהם יכולות לעזור לילד לווסת עצמו או לעורר ולעודד התקפי כעס.
