טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT

cbt

 

CBT, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הוא טיפול קצר, ממוקד ויעיל במגוון בעיות ספציפיות, כגון חרדה חברתית , התקפי חרדה OCD ודיכאון ובדפוסים כלליים כמו ביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוכים.

טיפול CBT זה מקנה כלים המאפשרים לאדם לשנות  דפוסי חשיבה והתנהגות היוצרים או מחמירים את הקושי.

טיפול קוגניטיבי

בחלק הקוגניטיבי (העוסק במחשבה) של טיפול CBT המטופל לומד על הקושי ממנו הוא סובל, מה מקורו, מה באופן החשיבה ובהתנהגות שלו תורם לה וכיצד הוא יכול לשנות זאת.

נבחנות מחשבות ואמונות של האדם לגבי עצמו ולגבי מצבים שהוא חושש או נמנע מהם, הוא לומד לנתח ולזהות צורות חשיבה הגורמות לו להרגיש כי הוא חסר ערך או לא מסוגל, להעריך כי נשקפת לו סכנה גדולה היכן שאנשים אחרים לא רואים סכנה, או להתנהג בדרך הפוגעת ביכולת שלו להשיג  מטרותיו ולהתמודד עם אתגרים ובעיות באופן יעיל.

אם היינו מונעים על ידי היגיון באופן בלעדי, זה היה עובד יופי. אבל, כמו שכל הצצה מקרית בערוץ 2 תסגיר – אנחנו חיים בעולם שכל קשר בינו לבין הגיון מקרי בהחלט.

טיפול קוגניטיבי מאפשר לאדם לראות דברים באופן שונה, אך במקרים רבים, כשהאדם בא להתעמת בפועל עם הדברים שמאיימים עליו, מצויד בהבנות החדשות, הוא מרגיש את אותם רגשות מאיימים או לא נעימים שהרגיש בעבר.

כל ההבנות היפות עפות מהחלון והוא מוצא עצמו מתנהג באותה דרך בדיוק. במובן הזה, טיפול קוגניטיבי בפני עצמו הוא שווה ערך ללהגיד לאדם שמנסה להוריד משקל או אדם שמנסה להפסיק לעשן "מה הבעיה -פשוט תפסיק!". וכאן נכנס לתמונה החלק ההתנהגותי של טיפול CBT.

 

טיפול התנהגותי

בחלק ההתנהגותי האדם לומד לשנות בפועל צורות התנהגות שפוגעות באיכות חייו.

למשל  להתמודד עם מצבים או אובייקטים שמעוררים אצלו מצוקה או חרדה במקום להימנע מהם, לא לוותר על הזדמנויות או להנמיך עצמו בגלל ביטחון עצמי נמוך, לחזור לפעילות למרות שהוא סובל מדיכאון ומרגיש שאין ביכולתו לפעול או  להתמודד עם הדחף לבצע טקסים ב-OCD .

לרוב, טיפול CBT כולל את שני המרכיבים, כשכל אחד מהם מאפשר ותומך בשני.

כך למשל, אדם עם חרדה חברתית יסכים לשים עצמו בהדרגה במצבים שמרגישים לו לא נוחים או מאיימים לאחר שיבין כיצד דפוס החשיבה שלו גורם למצב להיראות מאיים יותר ממה שהוא בפועל.

התנסויות שיחווה יחזקו את ההבנה התיאורטית שרכש, יסייע לו לבטוח ביכולת ההתמודדות שלו וכך יסכים לקחת על עצמו אתגרים גדולים יותר.

ללא ההבנה שאינו נמצא בסכנה ממשית, סביר להניח שלא היה מסכים להתנסות במצבים המרגישים לו מאיימים, וללא התנסות במצבים אלו, ההבנה שלו הייתה נשארת תיאורטית ובפעם הבאה שהיה צריך להתמודד לא היה מצליח לעשות זאת מבלי לחוות פחד משתק.

היחס בין החלק ההתנהגותי של הטיפול לחלק ההתנהגותי שונה מאוד בין טיפול CBT אחד למשנהו ותלוי בגישה של המטפל, בנכונות של המטופל ובהפרעה.

בפוביות, למשל, החלק הכמעט בלעדי של הטיפול הוא התנהגותי, לעומת זאת בדיכאון יש מטפלים שיתרכזו יותר בשינוי דפוסי חשיבה הגורמים לאדם להיות מדוכא, ואחרים בשינוי התנהלותו של האדם, כך שיחזור לתפקד והרגשתו תשתפר מעצם החזרה לתפקוד.

הגיוון ביחס בין החלקים מאפשר לכל מטופל למצוא את הטיפול המתאים לו ביותר.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי כולל בדרך כלל חמישה שלבים מרכזיים, אותם עוברים המטופל והמטפל יחד:

  • שלב ראשון: זיהוי מצבים בעייתיים או מעוררי מצוקה: בשלב הראשון המטפל והמטופל מזהים מצבים או תנאים בחייו של המטופל בהם הוא חש חרדה, כעס, דכאון או מצוקה המקשים עליו לתפקד. מצבים אלו יכולים לכלול מגוון רחב של חוויות.

    בשלב הבא, המטופל והמטפל מחליטים באלו מהמצבים מעוררי המצוקה יתחילו להתמקד
    במסגרת הטיפול ולמעשה מציבים יחד מטרות ספציפיות עליהן יעבדו.

  • שלב שני: פיתוח מודעות למחשבות, לתחושות ולאמונות שמתעוררות בנוגע לבעיות ובמצבי המצוקה: בשלב זה, המטופל והמטפל מנתחים את המחשבות שמתעוררות אצל המטופל וכן את תחושותיו הרגשיות והפיזיות כאשר עליו להתמודד עם הבעיות עליהם עובדים בטיפול או כשהוא מוצא עצמו במצבי לחץ ומצוקה.

    בהמשך, המטופל והמטפל מאתרים גם אמונות שיש למטופל לגבי עצמו, לגבי סביבתו ולגבי מצבי המצוקה. במקרים רבים, המטופל מתבקש לתעד בטבלה שבועית את המחשבות,
    התחושות וההתנהגויות שחווה או ביצע במצבים אלו.

  • שלב שלישי: זיהוי דפוסי חשיבה שליליים, שגויים ולא יעילים: לאחר שהמטופל והמטפל
    זיהו דפוסי חשיבה שונים של המטופל, הם מאתרים יחד דפוסים שליליים שתורמים למצוקתו הנפשית ואינם משרתים אותו בהשגת מטרותיו.

    המטופל לומד לזהות את ההשפעות של דפוסי החשיבה והפרשנויות שהוא נותן לאירועים על התנהגותו, על רגשותיו ועל תחושותיו הפיזיות. המטופל לומד גם על טבען האוטומטי של מחשבות שליליות, אשר לרוב אינן נתפסות כלל כמחשבות אלא כמציאות ממשית בעולם.

  • שלב רביעי: פיתוח היכולת לתפוס מרחק מהמחשבות ולשאת אי ודאות עם חוסר הנוחות שמתלווה לכך: מחשבות הן אירועים המתרחשים בתוך ראשנו. חוקרים מעריכים שיש לנו כשבעים אלף מחשבות מדי יום, רובן חסרות משמעות.

    בתהליך הטיפולי לומדים להתייחס אל המחשבות כאירוע חולף, נקודתי שלא בהכרח משפיע על המציאות החיצונית. שינוי היחס כלפי המחשבות ותפיסת מרחק מהן, עשויים לשנות את עוצמת הרגשות ותדירות הופעת המחשבות השליליות. בנוסף, לעיתים קרובות הוא מאפשר שינוי הדרגתי בהתנהגות ומפחית הימנעויות והתנהגויות לא מועילות.

לעיתים, בשלב  זה, יעבדו על בחינה של אמונות ותפיסות עולם: שלב זה עשוי לכלול התייחסות ל'ראיות' הסותרות את דפוסי החשיבה של המטופל, בירור מעמיק האם האמונות והמחשבות שלו אכן מבוססות על עובדות או שמא על פרשנות לא מדויקת שמסבה למטופל סבל, וכן בדיקה כיצד שינוי פרספקטיבה יכול לשנות את מה שמרגישים ועושים.

  • שלב חמישי: תרגולים התנהגותיים:  "אם תמיד תעשה את מה שתמיד עשית, תמיד תגיע לאותו המקום" (אלברט איינשטיין)

תרגול התנהגותי הוא חלק חשוב מטיפול קוגניטיבי התנהגותי. הן במסגרת המפגשים הטיפוליים והן בחיי היומיום של המטופל, הוא יידרש לתרגל דרכים חדשות לפעול בעולם ביחד עם הפחד ולשאת אי ודאות (למשל, לענות תשובה בכיתה מבלי שאני בטוח בנכונותה).

תרגולים אלו משמשים כלי נוסף גם להערכה מחדש של דפוסי החשיבה של המטופל (למשל, לאחר שהאדם ענה על שאלה בכיתה, ניתן לבחון האם הדבר שחשש ממנו התממש), וכן מקנים למטופל את היכולת להתנהג בדרכים נוספות מאלה שהיה מורגל בהן (במהלך הרצאה בכיתה, לנהל דיון עם המרצה).

למשל, חישבו על מקרה בו אתם הולכים ברחוב וחולפים על פני מישהו שאתם מכירים. אתם מהנהנים לשלום אך הוא מתעלם מכם.

סיטואציה זו עלולה לעורר את המחשבה כי הוא כועס עליכם או אינו אוהב אתכם. כאשר מייחסים למחשבה משמעות גדולה, הרגשות שצפויים לעלות בעקבות מחשבה שכזו הם עצב, דכדוך, תחושות דחייה ואולי גם כעס.

רגשות כאלו עלולים לעורר גם סימפטומים גופניים לא נעימים כמו התכווצויות בבטן וקושי לנשום.

במצב כזה, סביר כי תשתדלו להימנע מלפגוש את האדם שוב. לחלופין, אותה סיטואציה בדיוק עשויה להוביל למחשבה כי אותו מכר שקוע בעצמו, ולתהות אולי קרה לו משהו. התחושה שצפויה להתעורר היא דאגה לאותו אדם, ובמקום להימנע ממנו אנו ננסה לפנות אליו כדי להבין אם הכל בסדר איתו והאם הוא זקוק לעזרה. אנו רואים כי אותה סיטואציה בדיוק עשויה להוביל למחשבות, לתחושות ולהתנהגויות שונות מאוד.

ליכולת שלנו לזהות ולנטר את המחשבות וההתנהגויות שלנו יש חשיבות מכרעת לגבי התוצאות שאותו מצב צפוי ליצור. בדוגמה הראשונה, הקפיצה למסקנות הובילה אותנו לחוות תחושות לא נעימות ולהתנהג באופן שעלול לגרום לנו להרגיש רע יותר.

ע"י הימנעות מאותו אדם, אנו גם מונעים מעצמנו את ההזדמנות לתקן אי הבנה שייתכן ונוצרה בינינו, ואולי אפילו מפספסים הזדמנות לעזור לו.

כאשר אנחנו לומדים לראות באופן ברור את הקשר בין מחשבות, רגשות, תחושות פיזיות והתנהגויות, ואת ההשפעה של מחשבות שליליות על תחושותינו והתנהגותינו, אנו גם מפתחים את היכולת לצאת מן המעגל המתואר בדוגמה ולפעול בדרך אחרת שלא תשאיר אותנו פגועים, כועסים או עצובים.

לסיכום, מטרתו של טיפול קוגניטיבי התנהגותי היא להקנות למטופל התנהגויות, טכניקות התמודדות ודפוסי חשיבה אשר ישמשו אותו לאורך זמן בחייו האישיים, גם שנים לאחר סיום הטיפול.

במובן זה, המטופל למעשה לומד לאורך הטיפול להפוך למטפל של עצמו, על ידי כך שהוא לומד להכיר את נקודות התורפה שלו, לזהות מצבים בהם הוא מייחס למחשבות שלו משמעות יתר או נוקט בדפוסי חשיבה שליליים ובהתנהגויות לא יעילות, ובהתאמה, לפתח יכולת לתפוס מרחק מהמחשבות ולנקוט בדפוסי חשיבה חלופיים ובהתנהגויות מיטיבות בהם הוא יכול להשתמש במקום.

טיפול CBT הוכח במחקרים רבים כיעיל לטיפול במגוון קשיים נפשיים, לרבות הפרעות דכאון, הפרעות חרדה ופאניקה, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), הפרעה דו-קוטבית, הפרעת אישיות גבולית, הפרעות התמכרות, הפרעות אכילה וקשיים בתפקוד המיני.

טיפול CBT הינו יעיל גם עבור אנשים שאינם 'עומדים בקריטריונים' למתן הפרעה פסיכיאטרית כזו או אחרת, אך מעוניינים לשפר את איכות חייהם ולפתח טכניקות יעילות לפתרון בעיות ולהתמודדות עם קשיים.

לכן, טיפול CBT הינו יעיל לטיפול גם בדפוסים כלליים כמו ביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוכים.

טיפול CBT יכול לסייע בין היתר בתחומים הבאים:

  • התמודדות עם הקשיים ועם הסימפטומים הקשורים להפרעות נפשיות שונות.
  • מניעה של חזרת סימפטומים נפשיים לאחר תהליך טיפולי יעיל.
  • טיפול בקשיים נפשיים במקרים בהם טיפול תרופתי אינו פתרון יעיל או שאינו יעיל מספיק.
  • למידת טכניקות להתמודדות עם מצבי לחץ ומצוקה.
  • הקניית טכניקות לניטור רגשות.
  • למידת דרכי תקשורת יעילות.
  • ניטור סימפטומים גופניים כרוניים.
  • זיהוי והמשגה של בעיות בצורה ברורה.
  • פיתוח מודעות למחשבות אוטומטיות שליליות שעולות בנו.
  • פיתוח יכולת להבדיל בין מחשבות והנחות שליליות ולא הגיוניות לבין עובדות במציאות.
  • הפחתה בחשש מתמיד כי מגוון סיטואציות יובילו לתוצאות הגרועות ביותר שיכולות לקרות.
  • פיתוח יכולת לראיית מצבים מפרספקטיבות שונות.
  • פיתוח הבנה טובה יותר של ההתנהגויות, הרצונות והמוטיבציות של אנשים אחרים.
  • פיתוח מודעות לקשר שבין מחשבות, רגשות והתנהגויות ופיתוח יכול להשפיע על כל אחד מהם.
  • התמודדות עם פחדים במקום הימנעות מהם.
  • פיתוח אמונה ביכולותיו של האדם.

קוגנטיקה – המרכז הישראלי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו מרכז הכולל מטפלי CBT מנוסים המתמחים בעבודה קוגניטיבית התנהגותית במגוון מצבי קושי נפשי.

אם גם את/ה מעוניין/ת לקחת חלק בטיפול CBT, פנה/י למרכזנו על מנת לתאם פגישת הערכה.

 

לתאום פגישת הערכה התקשר/י
1-800-657-657

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

  • Fake it ’till you make it

Fake it ’till you make it

אחת האמרות האהובות אלי כמטפלת CBT היא "Fake it ’till you make it". ההנחה […]

phone

Call Now Button