טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT

cbt

 

מהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הינו טיפול פסיכולוגי קצר מועד וממוקד מטרה. הטיפול הינו טיפול מבוסס מחקר ויעילותו נבחנה במאות מחקרים לגבי הפרעות שונות.

כיום במדינות כמו שוודיה, הולנד ואנגליה, מרבית מערכת בריאות הנפש נשענת על טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים מבוססי מחקר.

 

"חיי היו מלאים באסונות שמעולם לא התרחשו" (מיוחס למארק טווין)

 

טיפול CBT מבוסס על ההנחה כי מחשבות, רגשות, תחושות פיזיולוגיות והתנהגויות קשורים באופן הדוק ומשפיעים אלו על אלו, וכי דפוסי חשיבה שליליים ודפוסי התנהגות בלתי מסתגלים עומדים בבסיסם של קשיים נפשיים וגורמים סבל רב למטופל ולסביבתו. אחת מהנחות הטיפול היא כי במקרים רבים מצוקה נגרמת לא בגלל האירועים שאנחנו חווים, אלא בגלל המשמעות והפרשנות השלילית שאנו נותנים לאותם אירועים.

 

דפוסי חשיבה  שליליים מקשים עלינו לראות כי חלק מדרכי ההתמודדות בהן אנחנו משתמשים לפתרון בעיות, אינן תורמות לשיפור המצב ולעיתים אף מחזקות את המצוקה שאנו חווים. בנוסף, דפוסי חשיבה אלו עלולים גם לחסום אותנו מלראות דרכי פעולה אחרות. למשל, אדם החווה דכאון עשוי לומר לעצמו "אני לא מסוגל ללכת לעבודה היום. אני פשוט לא יכול. שום דבר לא יעבוד כמו שצריך, אני לא אצליח לעשות כלום ואני ארגיש נורא". כתוצאה ממחשבות אלו ומהאמונה בנכונותן, הוא מתקשר למקום העבודה להודיע שהוא חולה. כך, הוא למעשה מפספס הזדמנות לבדוק האם המחשבות שלו אכן היו מתגשמות במציאות, או שאולי אם היה הולך לעבודה לפחות חלק מהדברים היו עובדים כמו שצריך והוא היה מרגיש פחות רע משחשב, לפחות חלק מהזמן. במקום זאת הוא צפוי להישאר בבית, לחוש עצמו כישלון על שאפילו לעבודה לא הצליח ללכת ועל כך שהוא אכזב את עצמו ואת הבוס שלו.

 

תחושות ומחשבות אלו עלולות בקלות להוליד מחשבות על כך שהוא חלש, לא יוצלח וחסר ערך. כך, מחשבות שהתעוררו בעקבות תחושות דיכאון הובילו להתנהגות שרק הגבירה את הדיכאון, דרדרה את תחושת הערך העצמי והביאה להחמרה, במקום להטבה במצב שהיה לא קל מלכתחילה.

 

לטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי יכולים להיות מספר מוקדים:

 1) שינוי דפוסי חשיבה

 2) פיתוח היכולת לתפוס מרחק ממחשבות (ויש לנו הרבה כאלה)

 3) לימוד התנהגויות חדשות והקניית אסטרטגיות התמודדות אשר תורמות להפחתת המצוקה שחווה המטופל, באופן המסייע לו לחיות חיים מספקים ומלאים בהתאם לרצונותיו ולבחירותיו.

 

 הטיפול בא ללמד בין השאר כי בעוד שאנחנו לא יכולים לשלוט בכל אספקט של העולם סביבנו, אנחנו יכולים לשלוט בפרשנויות שאנחנו מעניקים לאירועים שקורים סביבנו ובתגובות שלנו אליהם, באופן שמשנה לעיתים קרובות את חיינו. בשונה מסוגי טיפול אחרים אשר מבקשים לגלות תכנים בלתי מודעים המסתתרים מתחת להתנהגויותיו של המטופל או מתמקדים בחוויות ילדות כבסיס לקשיים בבגרות, טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול ממוקד מטרות אשר מניע את המטופל לפעול מחוץ לחדר הטיפולים ולקחת על עצמו מטלות שבועיות המסייעות לו להתמודד עם קשייו ולפתח מיומנויות התנהגותיות חדשות.

 

הטיפול מסייע למטופלים להתמודד עם בעיות קשות ועם מצבי מצוקה באופן פעיל יותר ותוך פירוק קשיים גדולים לחלקים קטנים יותר, איתם המטופל מתמודד שלב אחר שלב, על ידי שינוי דפוסי החשיבה ורכישת דרכי התמודדות חדשות.

 

כפי שניכר משמו, טיפול קוגניטיבי התנהגותי משלב לרוב טיפול הממוקד במחשבות (קוגניציות) מצד אחד, וטיפול הממוקד בהתנהגויות מצד שני. בחלק הקוגניטיבי (העוסק במחשבה) של טיפול CBT המטופל לומד על הקושי ממנו הוא סובל, מה מקורו, מה באופן החשיבה ובהתנהגות שלו תורם לשימורו וכיצד הוא יכול לשנות זאת. נבחנות מחשבות ואמונות של האדם לגבי עצמו ולגבי מצבים שהוא חושש או נמנע מהם, הוא לומד לזהות ולנתח צורות חשיבה הגורמות לו להרגיש כי הוא חסר ערך או לא מסוגל, או המביאות אותו להעריך כי נשקפת לו סכנה גדולה היכן שאנשים אחרים לא רואים סכנה, אוש גורמות לו להתנהג בדרך הפוגעת ביכולתו להשיג את מטרותיו ולהתמודד עם אתגרים ובעיות באופן יעיל.

 

אם היינו מונעים על ידי היגיון באופן בלעדי, זה היה עובד יופי, אך במקרים רבים, כשהאדם מגיע להתעמת בפועל עם הדברים שמאיימים עליו, מצויד בהבנות החדשות שרכש בטיפול, הוא עדיין מרגיש את אותם רגשות מאיימים או לא נעימים שהרגיש בעבר ולעיתים מוצא עצמו מתנהג באותה דרך בה התנהג בעבר. כאן נכנס החלק ההתנהגותי של טיפול CBT. בחלק ההתנהגותי האדם לומד לשנות בפועל צורות התנהגות שפוגעות באיכות חייו. למשל, האדם לומד להתמודד עם מצבים שמעוררים אצלו מצוקה או חרדה במקום להימנע מהם, לא לוותר על הזדמנויות או להנמיך את עצמו בגלל ביטחון עצמי נמוך, לחזור לפעילות למרות שהוא סובל מדיכאון ומרגיש שאין ביכולתו לפעול, או לחילופין, להתמודד עם הדחף לבצע טקסים ב-OCD.

לרוב, טיפול CBT כולל את שני המרכיבים, כשכל אחד מהם מאפשר ותומך בשני. כך למשל, אדם עם חרדה חברתית יסכים לשים עצמו בהדרגה במצבים שמרגישים לו לא נוחים או מאיימים לאחר שיבין כיצד דפוס החשיבה שלו גורם למצב להיראות מאיים יותר ממה שהוא בפועל (למשל, אם אענה לתשובה של המרצה בכיתה, אנשים יחשבו שאני טיפש וילעגו לי). התנסויות שיחווה יחזקו את ההבנה התיאורטית שרכש (שגם אם אמרת משהו טיפשי וילעגו לך, אתה תשרוד את זה), יסייע לו לבטוח ביכולת ההתמודדות שלו וכך הוא יסכים לקחת על עצמו אתגרים גדולים יותר. ללא ההבנה (ברמה המחשבתית) שאינו נמצא בסכנה ממשית (אריה לא רודף אחריו), סביר להניח שלא היה מסכים להתנסות במצבים המרגישים לו מאיימים, וללא ההתנסות (ההתנהגותית) במצבים אלו, ההבנה שלו הייתה נשארת ברמת התיאוריה בלבד ובפעם הבאה שהיה צריך להתמודד לא היה מצליח לעשות זאת מבלי לחוות פחד משתק.

 

היחס בין החלק הקוגניטיבי של הטיפול לחלק ההתנהגותי שונה מאוד בין טיפול CBT אחד למשנהו ותלוי בצורך הייחודי של כל מטופל, בקשיים איתם הוא מתמודד ובגישה של המטפל. בפוביות, למשל, החלק הכמעט בלעדי של הטיפול הוא התנהגותי. לעומת זאת, בדיכאון יש מטפלים שיתרכזו יותר בשינוי דפוסי חשיבה הגורמים לאדם להיות מדוכא, ואחרים בשינוי התנהלותו של האדם, כך שיחזור לתפקד והרגשתו תשתפר מעצם החזרה לתפקוד. הגיוון ביחס בין החלקים מאפשר לכל מטופל לקבל טיפול שנתפר במיוחד למידותיו.

 

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי עוברים המטופל והמטפל יחד על:

 

חמישה שלבים מרכזיים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי

  1. שלב ראשון: זיהוי מצבים בעייתיים או מעוררי מצוקה: בשלב הראשון המטפל והמטופל מזהים מצבים או תנאים בחייו של המטופל בהם הוא חש חרדה, כעס, דכאון או מצוקה המקשים עליו לתפקד. מצבים אלו יכולים לכלול מגוון רחב של חוויות. בשלב הבא, המטופל והמטפל מחליטים באלו מהמצבים מעוררי המצוקה יתחילו להתמקד במסגרת הטיפול ולמעשה מציבים יחד מטרות ספציפיות עליהן יעבדו.

 

  1. שלב שני: פיתוח מודעות למחשבות, לתחושות ולאמונות שמתעוררות בנוגע לבעיות ובמצבי המצוקה: בשלב זה, המטופל והמטפל מנתחים את המחשבות שמתעוררות אצל המטופל וכן את תחושותיו הרגשיות והפיזיות כאשר עליו להתמודד עם הבעיות עליהם עובדים בטיפול או כשהוא מוצא עצמו במצבי לחץ ומצוקה. בהמשך, המטופל והמטפל מאתרים גם אמונות שיש למטופל לגבי עצמו, לגבי סביבתו ולגבי מצבי המצוקה. במקרים רבים, המטופל מתבקש לתעד בטבלה שבועית את המחשבות, התחושות וההתנהגויות שחווה או ביצע במצבים אלו.

 

 

  1. שלב שלישי: זיהוי דפוסי חשיבה שליליים, שגויים ולא יעילים: לאחר שהמטופל והמטפל זיהו דפוסי חשיבה שונים של המטופל, הם מאתרים יחד דפוסים שליליים שתורמים למצוקתו הנפשית ואינם משרתים אותו בהשגת מטרותיו. המטופל לומד לזהות את ההשפעות של דפוסי החשיבה והפרשנויות שהוא נותן לאירועים על התנהגותו, על רגשותיו ועל תחושותיו הפיזיות. המטופל לומד גם על טבען האוטומטי של מחשבות שליליות, אשר לרוב אינן נתפסות כלל כמחשבות אלא כמציאות ממשית בעולם.

 

  1. שלב רביעי: פיתוח היכולת לתפוס מרחק מהמחשבות ולשאת אי ודאות עם חוסר הנוחות שמתלווה לכך: מחשבות הן אירועים המתרחשים בתוך ראשנו. חוקרים מעריכים שיש לנו כשבעים אלף מחשבות מדי יום, רובן חסרות משמעות. בתהליך הטיפולי לומדים להתייחס אל המחשבות כאירוע חולף, נקודתי שלא בהכרח משפיע על המציאות החיצונית. שינוי היחס כלפי המחשבות ותפיסת מרחק מהן, עשויים לשנות את עוצמת הרגשות ותדירות הופעת המחשבות השליליות. בנוסף, לעיתים קרובות הוא מאפשר שינוי הדרגתי בהתנהגות ומפחית הימנעויות והתנהגויות לא מועילות.

לעיתים, בשלב  זה, יעבדו על בחינה של אמונות ותפיסות עולם: שלב זה עשוי לכלול התייחסות ל'ראיות' הסותרות את דפוסי החשיבה של המטופל, בירור מעמיק האם האמונות והמחשבות שלו אכן מבוססות על עובדות או שמא על פרשנות לא מדויקת שמסבה למטופל סבל, וכן בדיקה כיצד שינוי פרספקטיבה יכול לשנות את מה שמרגישים ועושים.

  1. שלב חמישי: תרגולים התנהגותיים: "אם תמיד תעשה את מה שתמיד עשית, תמיד תגיע לאותו המקום" (אלברט איינשטיין)

תרגול התנהגותי הוא חלק חשוב מטיפול קוגניטיבי התנהגותי. הן במסגרת המפגשים הטיפוליים והן בחיי היומיום של המטופל, הוא יידרש לתרגל דרכים חדשות לפעול בעולם ביחד עם הפחד ולשאת אי ודאות (למשל, לענות תשובה בכיתה מבלי שאני בטוח בנכונותה). תרגולים אלו משמשים כלי נוסף גם להערכה מחדש של דפוסי החשיבה של המטופל (למשל, לאחר שהאדם ענה על שאלה בכיתה, ניתן לבחון האם הדבר שחשש ממנו התממש), וכן מקנים למטופל את היכולת להתנהג בדרכים נוספות מאלה שהיה מורגל בהן (במהלך הרצאה בכיתה, לנהל דיון עם המרצה).

למשל, חישבו על מקרה בו אתם הולכים ברחוב וחולפים על פני מישהו שאתם מכירים. אתם מהנהנים לשלום אך הוא מתעלם מכם. סיטואציה זו עלולה לעורר את המחשבה כי הוא כועס עליכם או אינו אוהב אתכם. כאשר מייחסים למחשבה משמעות גדולה, הרגשות שצפויים לעלות בעקבות מחשבה שכזו הם עצב, דכדוך, תחושות דחייה ואולי גם כעס. רגשות כאלו עלולים לעורר גם סימפטומים גופניים לא נעימים כמו התכווצויות בבטן וקושי לנשום. במצב כזה, סביר כי תשתדלו להימנע מלפגוש את האדם שוב. לחלופין, אותה סיטואציה בדיוק עשויה להוביל למחשבה כי אותו מכר שקוע בעצמו, ולתהות אולי קרה לו משהו.

התחושה שצפויה להתעורר היא דאגה לאותו אדם, ובמקום להימנע ממנו אנו ננסה לפנות אליו כדי להבין אם הכל בסדר איתו והאם הוא זקוק לעזרה. אנו רואים כי אותה סיטואציה בדיוק עשויה להוביל למחשבות, לתחושות ולהתנהגויות שונות מאוד. ליכולת שלנו לזהות ולנטר את המחשבות וההתנהגויות שלנו יש חשיבות מכרעת לגבי התוצאות שאותו מצב צפוי ליצור.

 

בדוגמה הראשונה, הקפיצה למסקנות הובילה אותנו לחוות תחושות לא נעימות ולהתנהג באופן שעלול לגרום לנו להרגיש רע יותר. ע"י הימנעות מאותו אדם, אנו גם מונעים מעצמנו את ההזדמנות לתקן אי הבנה שייתכן ונוצרה בינינו, ואולי אפילו מפספסים הזדמנות לעזור לו. כאשר אנחנו לומדים לראות באופן ברור את הקשר בין מחשבות, רגשות, תחושות פיזיות והתנהגויות, ואת ההשפעה של מחשבות שליליות על תחושותינו והתנהגותינו, אנו גם מפתחים את היכולת לצאת מן המעגל המתואר בדוגמה ולפעול בדרך אחרת שלא תשאיר אותנו פגועים, כועסים או עצובים.

 

לסיכום, מטרתו של טיפול קוגניטיבי התנהגותי היא להקנות למטופל התנהגויות, טכניקות התמודדות ודפוסי חשיבה אשר ישמשו אותו לאורך זמן בחייו האישיים, גם שנים לאחר סיום הטיפול. במובן זה, המטופל למעשה לומד לאורך הטיפול להפוך למטפל של עצמו, על ידי כך שהוא לומד להכיר את נקודות התורפה שלו, לזהות מצבים בהם הוא מייחס למחשבות שלו משמעות יתר או נוקט בדפוסי חשיבה שליליים ובהתנהגויות לא יעילות, ובהתאמה, לפתח יכולת לתפוס מרחק מהמחשבות ולנקוט בדפוסי חשיבה חלופיים ובהתנהגויות מיטיבות בהם הוא יכול להשתמש במקום.

 

טיפול CBT הוכח במחקרים רבים כיעיל לטיפול במגוון קשיים נפשיים, לרבות הפרעות דכאון, הפרעות חרדה ופאניקה, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), הפרעה דו-קוטבית, הפרעת אישיות גבולית, הפרעות התמכרות, הפרעות אכילה וקשיים בתפקוד המיני. טיפול CBT הינו יעיל גם עבור אנשים שאינם 'עומדים בקריטריונים' למתן הפרעה פסיכיאטרית כזו או אחרת, אך מעוניינים לשפר את איכות חייהם ולפתח טכניקות יעילות לפתרון בעיות ולהתמודדות עם קשיים. לכן, טיפול CBT הינו יעיל לטיפול גם בדפוסים כלליים כמו ביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוכים.

 

טיפול CBT יכול לסייע בין היתר בתחומים הבאים:

  • התמודדות עם הקשיים ועם הסימפטומים הקשורים להפרעות נפשיות שונות.
  • מניעה של חזרת סימפטומים נפשיים לאחר תהליך טיפולי יעיל.
  • טיפול בקשיים נפשיים במקרים בהם טיפול תרופתי אינו פתרון יעיל או שאינו יעיל מספיק.
  • למידת טכניקות להתמודדות עם מצבי לחץ ומצוקה.
  • הקניית טכניקות לניטור רגשות.
  • למידת דרכי תקשורת יעילות.
  • ניטור סימפטומים גופניים כרוניים.
  • זיהוי והמשגה של בעיות בצורה ברורה.
  • פיתוח מודעות למחשבות אוטומטיות שליליות שעולות בנו.
  • פיתוח יכולת להבדיל בין מחשבות והנחות שליליות ולא הגיוניות לבין עובדות במציאות.
  • הפחתה בחשש מתמיד כי מגוון סיטואציות יובילו לתוצאות הגרועות ביותר שיכולות לקרות.
  • פיתוח יכולת לראיית מצבים מפרספקטיבות שונות.
  • פיתוח הבנה טובה יותר של ההתנהגויות, הרצונות והמוטיבציות של אנשים אחרים.
  • פיתוח מודעות לקשר שבין מחשבות, רגשות והתנהגויות ופיתוח יכול להשפיע על כל אחד מהם.
  • התמודדות עם פחדים במקום הימנעות מהם.
  • פיתוח אמונה ביכולותיו של האדם.

 

קוגנטיקה – המרכז הישראלי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו מרכז הכולל מטפלי CBT מנוסים המתמחים בעבודה קוגניטיבית התנהגותית במגוון מצבי קושי נפשי. אם גם את/ה מעוניין/ת לקחת חלק בטיפול CBT, פנה/י למרכזנו על מנת לתאם פגישת הערכה.

 

לתאום פגישת הערכה התקשר/י

1-800-657-657

 

 

 

 

לתאום פגישת הערכה התקשר/י
1-800-657-657

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

  • Fake it ’till you make it

Fake it ’till you make it

אחת האמרות האהובות אלי כמטפלת CBT היא "Fake it ’till you make it". ההנחה […]

phone

Call Now Button