Embodied Cognition (הכרה בגוף, קוגניציה גופנית) היא גישה פילוסופית לפיה לגוף ולאינטראקציה שלו עם הסביבה, יש תפקיד משמעותי באופן בו אנו חושבים, זוכרים, שופטים, מרגישים ופועלים בעולם. אמבודימנט הוא מונח המתאר את חוויה סובייקטיבית בה תחושת העצמי של אדם קשורה באופן אינטימי לגופו הפיזי. מצב זה, בו האדם נמצא במגע, קשב וחיבור לעצמו דרך גופו, באופן מורכב הכולל את היבטים פיזיים, רגשיים, מנטאלים, התנהגותיים וסביבתיים.
אמבודימנט היא רכיב חשוב במערכת היחסים של האדם עם גופו. כאשר אדם מתייחס ומקבל את גופו כחלק בלתי נפרד ממנו, אמצעי לביטוי של העצמי, ולא כאובייקט חיצוני הנתון לשיפוט וביקורת, הדבר מוביל לדימוי גוף חיובי יותר. כאשר אנשים חווים את גופם כחלק חיובי, בריא ומקדם של עצמם, הדבר מאפשר להם לחוות הנאה מגופם, לחוש שליטה ובטחון בגופם שיאפשר להם לפעול באופן מקדם וחיובי לכיוון הגשמת המטרות והיעדים שלהם. חוויות אלו עשויות להשפיע באופן חיובי הן על הדימוי העצמי ומערכת היחסים של האדם עם עצמו, על הבריאות הנפשית, הפיזית, התפקוד בתחומי חיים נרחבים.
גישת האמבודימנט שמה דגש על החשיבות של תשומת לב לגוף- שלנו ושל אחרים, למרחב בו הגוף שלנו נוכח, תופס מקום, נע ופועל, לתחושות השונות בגוף, ליציבה, נשימה, לתקשורת בין הגוף שלנו ובין גופים אחרים בסביבתנו. על פי גישה זו, נוכחות וחיבור לגוף מביאים עמם יתרונות רבים, ביניהם האפשרות של אדם להרגיש מחובר ומודע למצב הפנימי בוא הוא נמצא, להרגיש נוחות בתוך הגוף, אשר הופך לבית מוגן ומוכר, לפעול מתוך בחירה ושליטה ולא מתוך תגובתיות לא מודעת, ולחוות הנאה וסיפוק מכל חוויה בה אנו נוכחים, ברמה הפיזית והנפשית, באופן מלא.
ישנן דרכים רבות ושונות לפיתוח ומימוש של אמבודימנט בחיי היום יום.
פעמים רבות, אנו חיים בסחרור ונותנים את דעתנו למחשבותיו, משימותינו, רגשותינו, סביבתנו, מטלותינו, מטרותינו… והגוף נשכח. הפעמים בהן אנו נזכרים בגוף, הן לרוב הרגעים בהם אנו שמים לב כי כואב לנו. גישת האמבודימנט מעודדת את האדם לפתח קשב לגופו, לנסות לשים לב בכל רגע ורגע, למיקום של הגוף במרחב, היציבה, התחושות, הנשימה, אזורים של מתח, תשישות וכאב, ואל מולם אזורים בהם אנו חשים תחושות של קלילות, נעימות, חמימות.
אמבודימנט קשור לא רק בחיבור אל הגוף הפנימי, אלא גם לאופן בו הגוף פעול, מושפע ומשפיע על המרחב והסביבה. לכן, אמבודימנט קושר גם לפיתוח של קשב למרחב- איפה אני נמצא? מהן התחושות שמתעוררות בי? מה אני שומעת, רואה, מרגישה, מריחה, טועמת? כיצד זה משפיע עלי?
על מנת לסגל הרגלים אלו של תשומת לב, חשוב לנסות ולהאט, באופן מכוון, את דפוסי ההתנהלות. אמבודימנט, נוכחות וחיבור אל ומתוך הגוף, דורשים מאיתנו לחדול לפעול "על אוטומט", להפנות קשב על מנת לשמוע את האיתותים של הגוף לגבי עומס יותר, חוסר נוחות, מצוקה, צורך במנוחה או דווקא צורך בפריקת אנרגיה ופעילות גופנית. לשם למידה זו, דרוש זמן- לרווח את הפעולות שאנו עושים ביום יום, להכניס לתוכם קשב ומודעות, בסבלנות והתמדה.
דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.