פחד ממים

פחד ממים

פחד ממים (Aqua phobia) היא פוביה ספציפית נפוצה. ממחקרים עולה שפחד ממים קיים אצל כ-2% מהאוכלוסייה. כמו כל פוביה, החומרה של פחד ממים יכול להשתנות מאדם לאדם. אצל חלק מהאנשים הפחד הוא מכניסה למים עמוקים בהם לא ניתן לעמוד או מגלים חזקים, אחרים נרתעים מעצם הכניסה למים ומהרטבות, ואצל אנשים בעלי פוביה חמורה גם הצפייה במאגר מים גדול יכולה לעורר פחד.

איך פחד ממים מתפתח?

נראה כי הסיבה המתבקשת ביותר להתפתחות פחד ממים תהיה טראומה כלשהי מהעבר הקשורה באיבוד שליטה במים או טביעה. אולם, נמצא כי לא כל המתמודדים עם פוביה ממים מקשרים את הפחד לטראומה ספציפית שחוו במים. במחקר אוסטרלי שבדק 50 ילדים עם פוביה ממים נראה כי רק ילד אחד התחיל לפתח תסמיני פוביה בעקבות ארוע טראומתי של טביעה. ההורים שתושאלו במחקר זה ציינו כי כבר בכניסה הראשונה של ילדם למים ניכרו סימפטומים של פחד מממים. נראה כי אנשים מסויימים נולדים עם רמת עוררות גבוהה יותר לגירויים מסוימים, והם יהיו פגיעים יותר לפתח פחד ממים בלי קשר להתנסויות עבר.

ילדים בעלי נטייה לעוררות גבוהה יחוו כל כניסה או מפגש עם המים כמסוכן ולא בטוח ולכן גם אם לא תהיה טראומה נראית לעין, עבורם עצם הכניסה למקום שנחווה כה לא בטוח תחווה כטראומה. כשחושפים ילד כזה לכניסה למים באופן שאינו מבוקר ואינו נשלט הוא עלול להשתולל, לבלוע מים, ולחוש שהעניינים יוצאים משליטתו. ילד כזה יהיה בעל סיכוי רב יותר להיקלע למצבים מסוכנים במים, דבר שיגביר יותר את הפחד ממים.

חשוב לציין כי גם תגובה חרדה של הורה ביחס להתנהגות ילדו במים יכולה לעורר חרדה ופוביה. הורים בעלי פוביה ממים יכולים להעביר את הפחד לילדיהם רק מעצם תגובתם החריפה למים.

איך מאבחנים פחד ממים?

מאד פשוט לזהות פחד ממים, מבוגרים יודעים לזהות זאת בעצמם, ילדים ימציאו לעיתים תירוצים מדוע אינם רוצים להיכנס למים, אולם אדם המכיר אותם יכול לזהות את האמת בקלות.

טיפול בפחד ממים

מטרת טיפול בפחד ממים היא להתמודד עם הפחד במקום להימנע ממנו. הטיפול מתחיל בדרך כלל בקליניקה, במקום רגוע שאינו מעלה בתחילה את החרדה הקשה של האדם. יש חשיבות לפגישות מחוץ למים על מנת לבצע הבניה קוגניטיבית מחודשת של תפיסת המים כמקום מסוכן, ותפיסת המסוגלות העצמית כלא יכולה להתמודד עם כך. במהלך העבודה הקוגניטיבית יעשה בירור של עמדות ומחשבות בנוגע לפעילות וניסיון להבנות עמדות מעשיות שיאפשרו התמודדות מול פחד ממים.

בפגישות הראשונות תהיה הערכה של מידת ההימנעות מחשיפה למים, ודירוג של המצבים ורמות החשיפה למים על פי הקושי והחרדה שמצבים אלו מעוררים אצל הפונה. אנשים מסוימים לא חשים קושי להיכנס לבריכה או לים כל עוד הם עומדים ונוגעים בקרקעית. אחרים נמנעים מהכנסת ראש למים וחשים מצוקה רק מעצם המחשבה על כך. יש ילדים ואנשים עם פוביה כה קשה שגם מקלחת או כל מקור מים אליו הם נחשפים גורם להם למצוקה. לאחר הבנה טובה של אופי הפוביה תהיה בחינה מחדש של אמונות הנוגעות ליכולת ההתמודדות של האדם במים. לדוגמא, רוב האנשים מאמינים שברגע שהם נמצאים עם ראשם מתחת למים "אין להם אוויר". כאן נעשים תרגילים התנהגותיים רבים הבאים להמחיש את הזמן הרב שאדם יכול לשהות בו תוך כדי עצירת נשימה. כמו כן נעשים תרגילי נשימה רבים מסוגים שונים על מנת ללמד את האדם לנשום באופן שיאפשר לו תנועה נוחה וזורמת במים, וכן לא יעורר מצב של היפר ונטילציה הקשור מאד בחרדה. לעיתים יהיה תרגול של הרטבת הפנים, או הכנסת ראש למים בקליניקה עצמה, כאשר המתמודד מרגיש שליטה מרבית בגופו, על מנת להתרגל לתחושה המעוררת חוסר נוחות.

לאחר עבודה ותרגול בקליניקה, התרגול יעבור לים או לבריכה, בהתאם לצורך של הפונה. מקום התרגול יקבע על פי נוחות המטופל. בבריכה תהיה חשיפה מדורגת לכניסה למים, תוך כדי לימוד מיומנויות ציפה, שליטה גופנית ושליטה נשימתית וכן הסתגלות מנטאלית לסביבה המימית. את התרגול הפיזי תלווה גם עבודה קוגנטיבית (מחשבתית) על אתגור מחשבות אוטומטיות שאינן אדפטיביות כגון: "אם אני אכניס את הראש למים, לא יהיה לי אוויר", "אני לא יכול לצוף במים עמוקים אלא רק במים רדודים וכדומה". הטיפול אינו מלמד כיצד לשחות, ומומלץ לפנות לשיעורי שחייה בסופו.

השלכות נוספות של טיפול בפחד ממים

בישראל, מדינה חמה השוכנת לחוף ים, פעילויות חברתיות ותרבותיות רבות קשורות למים. אדם עם פחד ממים שאינו יכול להשתתף בפעילויות כגון הליכה לים, בריכה או טיולים בנחלים מוצא עצמו מפסיד חלק חשוב מההווי. הוא עלול להיות מבודד לעיתים, והצורך או לתרץ את הסיבה לחוסר ההגעה עלול לפגוע בדימוי העצמי ובתחושת המסוגלות.

חווית הכניסה למים, היכולת לשחות ולשלוט בסביבה מימית, והיכולת לקחת חלק בפעילות שהינה חלק מתרבות הפנאי הישראלית היא משמעותית ויכולה לעזור בהעצמה, רכישת דימוי עצמי חיובי, ולימוד של התמודדות עם קושי.

ביבליוגרפיה:

 

Menzies, R. and Clarke J. The etiology of childhood waterphobia. Behaviour Research and Therapy. Volume 31, Issue 5, June 1993, Pages 499–501

Menzies, R. and Clarke J. A comparison of in vivo and vicarious exposure in the treatment of childhood waterphobia. . Behaviour Research and Therapy. Volume 31, Issue 5, June 1993, Pages 9-15

לתאום פגישת הערכה התקשר/י
1-800-657-657

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

  • פחד מטיסות

פחד מטיסות

מהי חרדת טיסות?פחד מטיסות קיים אצל בין 10%-40% מהאנשים ועלול לגבות מחיר יקר בחיי […]

phone

Call Now Button