מעוניינים להתחיל בשינוי?
השאירו פרטים ונחזור אליכם, או חייגו אלינו
1-800-657-657

סרוקסט – פרוקסטין, פאקסט

ד"ר דני דרבי
נכתב ע"י: ד"ר אור שחר

מבוא

סרוקסט הינה תרופה ותיקה ממשפחת ה-SSRIs. היא פותחה סביב 1990 כנגזרת של תרופה לטיפול בגודש באף בשם פניל-אפדרין. סרוקסט משמשת לטיפול בבעיות שונות, בעיקר OCDהפרעות חרדה שונות ודיכאון. בנוסף, בשנים האחרונות החלו להשתמש בסרוקסט גם כטיפול בגלי חום והזעות לילה של גיל המעבר. השימוש בתרופה מסייע לכ-50% מהמטופלים עם OCD ולכ-65% מהמטופלים עם דיכאון או הפרעות חרדה. לסרוקסט יעילות דומה לשאר ה-SSRIs ולנוגדות דיכאון אחרות, מהדור החדש או הישן. כמו אחיותיה למשפחה גם היא עשויה להוביל לתופעות לוואי אשר קלות משמעותית ביחס לתרופות הדור הישן כ-TCAs.

SSRIs הינה קבוצת תרופות המשפיעה על רמת הסרוטונין במוח. סרוטונין הוא נוירוטרנסמיטר – חומר המקשר בין תאי העצב המוח. רמה נמוכה שלו נקשרה לבעיות שונות כדיכאון, OCD וחרדה. ה-SSRIs חוסמים את כניסת הסרוטונין לתאים לצורך פירוק, וכך מעלים את רמתו במוח. לתרופות ה-SSRIs השונות ישנן השפעות על נוירוטרנסמיטרים אחרים מלבד סרוטונין. לסרוקסט, בהתאם למקורותיו בפניל-אפדרין, השפעה גבוהה יחסית לשאר ה-SSRIs על נוראדרנלין, אך היא עדיין מינורית.

מינון

נהוג ליטול את הטיפול פעם ביום.

דיכאון והפרעות חרדה: בדיכאון מתחילים במינון של 20 מ"ג ביום וניתן לעלות עד 50 לפי הצורך. בחרדה מתחילים מ-10 מ"ג ביום ועולים עד 50 במידת הצורך, כאשר לרוב עוצרים על 30. בטיפול בחרדה נהוג להתחיל במינון נמוך ולהעלות מינון בהדרגה. זאת, משום שבתחילת הטיפול החרדה לעיתים מחמירה, ורק לאחר מכן משתפרת. אולם, זוהי תרופת SSRI שבאופן יחסי פחות מובילה לתופעת לוואי זו. עם תחילת הטיפול, לרוב מרגישים הטבה תוך 2-4 שבועות. יש להמשיך בטיפול לרוב לחצי שנה לפחות. במידה ואין שיפור לאחר 6-8 שבועות ניתן לשקול התאמה של טיפול אחר עם הרופא המטפל.

OCD: במרכז קוגנטיקה אנו עובדים בגישה המותאמת לצרכים של המטופל. במקרים קלים ובינוניים בהם המטופל מעוניין בטיפול תרופתי ניתן לשלבו כבר בתחילת הטיפול ובמקרים מורכבים יותר אנו ממליצים על עליה מהירה למינון מותאם. כשמדובר ב-OCD  ניתן להעלות עד 80 מ"ג סרוקסט ביום, ובמקרים מיוחדים אף עד ל-100 מ"ג סרוקסט. שיטת טיפול זו מובילה לירידה מהירה יותר בסימפטומים, שיפור מהיר באיכות החיים והחלמה מהירה יותר, יחד עם שיפור שנמשך לאורך זמן רב יותר. לעיתים הטיפול במינונים גבוהים מעלה גם את שכיחות תופעות הלוואי, ויש להיות מוכנים לכך. יש לזכור שמרבית תופעות הלוואי חולפות או מתמתנות לאורך זמן. לרוב חשים הטבה תוך 6-8 שבועות של טיפול. אורך הטיפול הוא שנה מהיעלמות התסמינים. לאחר סיום תקופה זו ניתן לשקול הורדה הדרגתית במינון התרופה. במידה ואין הטבה תוך 10-12 שבועות יש להתאים טיפול אחר עם הרופא המטפל.

מה הן תופעות הלוואי?

ככלל, ל-SSRIs מעט תופעות לוואי, ורובן קלות יחסית. בנוסף, רוב תופעות הלוואי נוטות לחלוף תוך שבועות אחדים מתחילת הטיפול. לכן יש להתמיד בטיפול אף על פי שבתחילה סובלים מתופעות הלוואי מבלי לחוש הטבה טיפולית. עם זאת, לסרוקסט יש מעט יותר תופעות לוואי בהשוואה ל-SSRIs אחרים, דוגמת ציפרלקס, אך פחות פגיעה בתפקוד המיני לעומת תרופות אחרות. סרוקסט עלול לגרום לבחילה, כאב ראש, עייפות, קשיי שינה, הזעת יתר, יובש בפה, בעיות בתפקוד המיני, סחרחורת, שלשול ועליה במשקל.

סרוקסט היא תרופת SSRI שאינה מומלצת עבור נשים ששוקלות הריון או נשים בהריון, כיוון שנמצאה פחות בטוחה לעובר. עם זאת, זוהי תרופה הנחשבת בטוחה בהנקה משום שהיא מופרש רק ברמות קטנות בחלב אם.

מתי נבחר בסרוקסט?

סרוקסט הוכיחה במחקרים רבים את יעילותה כטיפול בדיכאון, הפרעות חרדה ו-OCD. היא פחות מתאימה לנשים המעוניינות להרות ולהביא ילדים לעולם, מפני שהיא פחות בטוחה בהריון ביחס לשאר ה-SSRIs. יחד עם זאת היא גורמת יחסית לפחות בעיות בתפקוד המיני ולכן יכולה להתאים למטופלים שנושא זה חשוב עבורם. בכל מקרה, טרם שימוש בתרופה יש להיוועץ עם רופא מומחה בתחום.

ביבליוגרפיה

  1. Bourin M, Chue P, Guillon Y. Paroxetine: a review. CNS drug reviews. 2001 Mar;7(1):25-47.
  2. Stein DJ, Wreford Andersen E, Tonnoir B, Fineberg N. Escitalopram in obsessive–compulsive disorder: a randomized, placebo-controlled, paroxetine-referenced, fixed-dose, 24-week study. Current medical research and opinion. 2007 Apr 1;23(4):701-11.
  3. Denys D, van der Wee N, van Megen HJ, Westenberg HG. A double blind comparison of venlafaxine and paroxetine in obsessive-compulsive disorder. Journal of clinical psychopharmacology. 2003 Dec 1;23(6):568-75.
  4. Pampaloni I, Sivakumaran T, Hawley CJ, Al Allaq A, Farrow J, Nelson S, Fineberg NA. High-dose selective serotonin reuptake inhibitors in OCD: a systematic retrospective case notes survey. Journal of Psychopharmacology. 2010 Oct;24(10):1439-45.
  5. Fineberg NA, Reghunandanan S, Brown A, Pampaloni I. Pharmacotherapy of obsessive-compulsive disorder: evidence-based treatment and beyond. Australian & New Zealand Journal of Psychiatry. 2013 Feb;47(2):121-41.
  6. Bielski RJ, Bose A, Chang CC. A double-blind comparison of escitalopram and paroxetine in the long-term treatment of generalized anxiety disorder. Annals of Clinical Psychiatry. 2005 Jan 1;17(2):65-9.
  7. Rickels K, Zaninelli R, McCafferty J, Bellew K, Iyengar M, Sheehan D. Paroxetine treatment of generalized anxiety disorder: a double-blind, placebo-controlled study. American Journal of Psychiatry. 2003 Apr 1;160(4):749-56.
  8. Womersley K, Ripullone K, Agius M. What are the risks associated with different Selective Serotonin Re-uptake Inhibitors (SSRIs) to treat depression and anxiety in pregnancy? An evaluation of current evidence. Psychiatr Danub. 2017 Sep 1;29(Suppl 3):629-44.
אנו רואים ערך רב בהנגשת הידע שלנו למטופלים ולמטפלים ומזמינים אתכם להצטרף לקהילה הצומחת של בית קוגנטיקה
באיזה סוג מידע תרצו להתעדכן?
ד"ר דני דרבי
פסיכולוג קליני מומחה ומדריך | מייסד ומנהל קליני של בית קוגנטיקה

דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.

 

תוכן העניינים
הרשמה לניוזלטר מטופלים
מלאו את הטופס ותקבלו מאיתנו עדכונים באופן שוטף
הרשמה לניוזלטר מטפלים
מלאו את הטופס ותקבלו מאיתנו עדכונים באופן שוטף