למיקטל – למוטריג'ין

מאת: אור שחר                                                                                               12/07/2021

מבוא:

למיקטל היא תרופה ממשפחת התרופות נוגדות הפרכוסים. הן פותחו במקור עבור אפילפסיה, ובהמשך נמצא כי הן גם יעילות לטיפול בהפרעה דו קוטבית, כיום תרופה זו מהווה טיפול נפוץ גם בהפרעה זו.

תפקידה המרכזי של למיקטל בהפרעה דו-קוטבית הוא כטיפול אחזקתי לטווח ארוך, והיא ניתנת לאחר שהמטופל התייצב מהתקף חריף של מאניה או דיכאון. ליתיום ו-ולפרואט לרוב יעילות ממנה, לכן היא מומלצת כאשר הן לא מביאות לשיפור מספק. עיקר כוחה של למיקטל, ביחס לתרופות מתחרות, מצוי במניעת הישנות של התקפי דיכאון. תחת שימוש של שנה בלימקטל – 57% מהמטופלים אינם חווים אפיזודה דכאונית ו-77% אינם חווים אפיזודה מאנית.

בהתקפים דו-קוטביים חריפים, למיקטל פחות יעילה.  אך היא יעילה כתוספת לטיפול הקיים בדיכאון דו-קוטבי. כלומר, כאשר מטופל במצב זה לא השתפר בצורה שלמה מספיק תחת הטיפול הראשוני שקיבל – ניתן להוסיף למיקטל.

בנוסף, מספר מחקרים מראים שניתן לטפל בלמיקטל כתוספת לטיפול הראשוני גם ב-OCD. זאת כשטיפול ב-SSRIs סייע באופן חלקי בלבד. זהו תחום מסקרן הנראה מבטיח, אולם הידע בנושא דל.

מנגנון פעולה:

במוחנו קיימים תאי עצב. על פני השטח שלהם קיימות תעלות שפעולתן חיונית להפרשת מוליכים עצביים שונים. למיקטל מעכבת את פעילותה של אחת התעלות. בכך למיקטל מונעת שחרור של מוליכים עצביים שונים, בינהם גלוטמט. הקשר של גלוטמט להפרעה דו-קוטבית ו-OCD אינו מובן לחלוטין. אולם מחקרים שונים מצאו כי במצבים אלה קיימת פעילות יתר שלו או של הקולטנים המיועדים עבורו.

תופעות לוואי:

רוב נוגדות הפרכוס גורמות לתופעות לוואי משמעותיות. ללמיקטל לעומתן, רק מעט תופעות לוואי, ביניהן: כאבי ראש, בחילה, שלשול וקשיי שינה. בנוסף, למיקטל אינה מובילה לעלייה במשקל, וגורמת לפחות ישנוניות ופגיעה בתפקוד המיני.

חשוב לדעת ששימוש בלמיקטל עלול להוביל לפריחה משמעותית. אך טיפול נכון, הכולל עליה הדרגתית במינון, לרוב מונע זאת. לכן מדובר בתופעת לוואי נדירה. במידה ופריחה זו מופיעה, יש להפסיק מיד את הטיפול.

מבין התרופות לטיפול בהפרעה דו-קוטבית, למיקטל נחשבת לאחת התרופות הבטוחות ביותר לשימוש בהריון או הנקה. עם זאת, יש להיוועץ עם רופא טרם השימוש בה.

מינון:

ניתן ליטול את הטיפול פעם או פעמיים ביום.

הפרעה דו-קוטבית: יש להתחיל ב-25 מ"ג ביום, וניתן לעלות באיטיות במשך 6 שבועות עד 200. לאחר מכן, במידת הצורך ניתן לעלות עד 400 מ"ג ביום. מינונים אלה מתאימים כטיפול אחזקתי או חריף. כשמדובר בלמיקטל כטיפול נוסף משתמשים לרוב במינון של 100-200 מ"ג ביום. אורך הטיפול האחזקתי, הוא לכל הפחות חצי שנה, אך לרוב לתקופה ארוכה יותר. לאחר חצי שנה ניתן להיוועץ עם הרופא המטפל לגבי המשך טיפול, הפחתת מינון או הפסקת הטיפול.

OCD: במחקרים, המטופלים קיבלו מינון של 100 מ"ג למיקטל ביום בנוסף ל-SSRI אותו נטלו. ישנן עדויות כי גם טיפול של עד 200 מ"ג ביום יכול לסייע.

אחד מיתרונותיה של למיקטל ביחס לתרופות אחרות לטיפול בהפרעה דו-קוטבית הוא שטיפול בה אינו דורש מעקב אחר רמות התרופה בדם.

ליצירת קשר ובירור פרטים לגבי הטיפול אצלינו במרכז, ניתן להשאיר פרטים כאן:

    לסיכום:

    למיקטל היא תרופה המשמשת בעיקר כטיפול אחזקתי בהפרעה דו-קוטבית, לאחר כישלון טיפולי באחת התרופות המועדפות במצב זה, או כתוספת לאחת התרופות הללו. במטופלים הסובלים בעיקר מאפיזודות דכאוניות, ניתן אף לחשוב על שימוש בה כטיפול בודד לטווח ארוך. זאת לאור איכויותיה במניעת החמרות דכאוניות. כמו כן, למיקטל יכולה להוות טיפול טוב למטופלים הסובלים מאוד מתופעות לוואי ובמטופלות המתכננות הריון.

    ביבליוגרפיה:

    1. Goldsmith DR, Wagstaff AJ, Ibbotson T, Perry CM. Lamotrigine. Drugs. 2003 Oct;63(19):2029-50.
    2. Bruno A, Micò U, Pandolfo G, Mallamace D, Abenavoli E, Di Nardo F, D’Arrigo C, Spina E, Zoccali RA, Muscatello MR. Lamotrigine augmentation of serotonin reuptake inhibitors in treatment-resistant obsessive–compulsive disorder: a double-blind, placebo-controlled study. Journal of psychopharmacology. 2012 Nov;26(11):1456-62.
    3. Khalkhali M, Aram S, Zarrabi H, Kafie M, Heidarzadeh A. Lamotrigine augmentation versus placebo in serotonin reuptake inhibitors-resistant obsessive-compulsive disorder: a randomized controlled trial. Iranian journal of psychiatry. 2016 Apr;11(2):104.
    4. Reddy YJ, Sundar AS, Narayanaswamy JC, Math SB. Clinical practice guidelines for obsessive-compulsive disorder. Indian journal of psychiatry. 2017 Jan;59(Suppl 1):S74.
    5. Mufson JM. Lamotrigine: Pharmacology, Clinical Utility, and New Safety Concerns. American Journal of Psychiatry Residents' Journal. 2018 Dec 1.
    6. Blacker CJ, Lewis CP, Frye MA, Veldic M. Metabotropic glutamate receptors as emerging research targets in bipolar disorder. Psychiatry research. 2017 Nov 1;257:327-37.
    7. Murrough JW, Abdallah CG, Mathew SJ. Targeting glutamate signalling in depression: progress and prospects. Nature Reviews Drug Discovery. 2017 Jul;16(7):472.
    8. Pariente G, Leibson T, Shulman T, Adams-Webber T, Barzilay E, Nulman I. Pregnancy outcomes following in utero exposure to lamotrigine: a systematic review and meta-analysis. CNS drugs. 2017 Jun 1;31(6):439-50.
    9. Ohman I, Vitols S, Tomson T. Lamotrigine in pregnancy: pharmacokinetics during delivery, in the neonate, and during lactation. Epilepsia. 2000 Jun;41(6):709-13.
    10. van der Loos ML, Mulder PG, Erwin GT, Blom MB, Vergouwen AC, de Keyzer HJ, Notten PJ, Luteijn ML, Timmermans MA, Vieta E. Efficacy and safety of lamotrigine as add-on treatment to lithium in bipolar depression: a multicenter, double-blind, placebo-controlled trial. The Journal of clinical psychiatry. 2008 Dec 30;70(2):223-31.​
    Call Now Button