חרדה חברתית בעידן האינטרנט

תיאוריות עכשוויות טוענות שחלק מהמאפיינים של תקשורת מקוונת (ONLINE) מהווים, עבור אנשים רבים, יתרון ביחס לתקשורת פנים מול פנים עם אחרים. אותן תיאוריות מתייחסות בעיקר לאנונימיות וליכולת לשלוט בתגובות שלנו במהלך אינטראקציה עם האדם בצד השני. למשל, בהודעות Whatsapp אפשר לנסח את התגובה, לבדוק אותה, לשנות אותה ורק אז להגיב- זאת במקום לענות מיד את מה שעולה לי לראש, כפי שנדרש לרוב בתקשורת בלתי אמצעית. בתקשורת מקוונת, קל יותר לשלוט באיך שאנו מציגים את עצמנו; להסתיר תכונות מסויימות ולהבליט תכונות או התנהגויות אחרות שהיינו רוצים שאחרים יראו.

 

לכן אפשר להבין מדוע אנשים עם חרדה חברתית מעדיפים, ברוב המקרים, לתקשר באופן מקוון – הם מנסים בצורה זו למזער את הסיכוי לקבל פידבק שלילי מהסביבה ולהרגיש פחות חרדים. אך מחקרים חדשים מראים שלהסתמכות יתר על המאפיינים של תקשורת מקוונת (כמו ניסוח מחדש של הודעה) יש פוטנציאל דווקא להחמיר את החרדה החברתית ואת היכולת לתקשר עם אחרים פנים אל פנים. מדוע?

 

חרדה חברתית באינטרנט

 

תקשורת מקוונת – חיובי או לא?

 

עבור אנשים עם חרדה חברתית שימוש במאפיינים של תקשורת מקוונת הופך לעיתים קרובות להתנהגויות ביטחון (פעולות שהאדם עושה או נמנע מהם כדי להפחית את החרדה ממצבים חברתיים). זה נכון שהתנהגויות ביטחון (כמו הימנעות מקשר עין או משיחות טלפון), מפחיתות את החרדה באותו הרגע, אבל לטווח הרחוק יש לכך השפעות שליליות. מחקרים מראים שככל שמישהו משתמש יותר בהתנהגויות ביטחון, כך גדל הסיכוי שלו לקבל פידבק שלילי מהסביבה. למשל, אייל ממעט לענות לשיחות טלפון ובעיקר מתכתב במיילים או בהודעות Whatsapp. הוא מעדיף לעשות זאת כי כך מתאפשר לו לחשוב היטב על התגובה שלו, לבחון אותה ורק אז לשלוח הודעה באופן שמציג אותו כפי שהיה רוצה. אולם רוב האנשים בסביבתו תופסים אותו כסנוב בגלל שהוא "מסנן" אותם שוב ושוב. בנוסף, כל עוד הוא לא משוחח איתם בטלפון, אייל לא יכול לבחון את האפשרות שגם בשיחה טלפונית או אפילו פנים אל פנים הוא עשוי לקבל פידבק חיובי ולכן הוא עתיד להמשיך לחשוש מהערכה שלילית מהסביבה.

 

כיוון שהשימוש בהתנהגויות הביטחון הוא חלק משמעותי מאוד מהחרדה החברתית, בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) המטפל והמטופל מתמקדים בהפחתת התנהגויות אלו במהלך הפגישות הטיפוליות ובהתנסויות מחוץ לחדר הטיפולים. עד לאחרונה, בטיפול בחרדה חברתית התמקדו בעיקר בהתנהגויות ביטחון בתקשורת פנים אל פנים (השפלת מבט, לבישת שכבות רבות של בגדים כדי להסתיר הזעה, שינון המשפטים שאגיד כשיפנו אליי). כאמור, בתקשורת מקוונת ובפרט בתקשורת המבוססת על טקסט בלבד, אין צורך בפעולות אלו ולכאורה ייראה שלמטופל אין שימוש בהתנהגויות ביטחון. עם זאת, במבט מעמיק ניתן לזהות שעצם התקשורת המקוונת מהווה התנהגות ביטחון שיש להפחית בהדרגה במסגרת הטיפול. למשל, תמונת הפרופיל של אייל בWhatsapp היא תמונה של חוף ים ולא של עצמו. הוא כמעט ולא מגיב לפוסטים בפייסבוק, גם בפעמים שהיה רוצה להגיב, והוא מעולם לא העלה תמונה או פוסט כלשהו- זאת בניגוד לפורום אנונימי שהוא חבר בו ושם הוא מרבה להגיב על דברי אחרים ולהתבטא בחופשיות.

 

כאשר הבחין אייל כי למרות שהרבה להשתמש בתקשורת מקוונת עדיין הרגיש חרד בתקשורת פנים אל פנים ומצבו החברתי לא השתפר, הוא החליט לפנות לטיפול. הוא בדק ומצא שטיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא יעיל לטיפול בחרדה חברתית ולכן פנה לפסיכולוגית המטפלת בגישה זו. בתחילת הטיפול, בחנו אייל והמטפלת כיצד הוא 'מגן' על עצמו מפני פידבק שלילי מהסביבה והתמקדו בעיקר בתקשורת המקוונת. למשל, אייל שם לב שגם להודעות Whatsapp הוא עונה לאחר זמן רב והודעותיו קצרות מאוד, על מנת להיזהר מטעויות שעלול לעשות בטקסט ארוך יותר. הוא נמנע מלהוסיף אימוג'ים או לשאול את האדם השני שאלה אם דבר מה לא ברור לו כי חושש שיטריד אותו. אייל גם נמנע מלהגיב בקבוצות Whatsapp, שהן מאיימות במיוחד עבורו. בנוסף, אייל סיפר למטפלת כי כאשר אחד הסטודנטים שלומד איתו ביקש להתחבר אליו בפייסבוק אייל לא אישר את הבקשה משום שחשש שהפרופיל שלו לא אטרקטיבי מספיק ושעלולים ללעוג לו על כך שיש לו מעט חברים ברשת החברתית.

 

social phobia computer

 

טיפול קוגנטיבי התנהגותי – כלים להתמודדות יעילה

 

כפי שצוין, בטיפול קוגניטיבי התנהגותי מתנסים באופן מבוקר ומכוון בסיטואציות שמעוררות חרדה (כמו שיחה עם אחרים) ומפחיתים בהדרגה את התנהגויות הביטחון. כך המטופל לומד כי אם אינו נמנע מהסיטואציה (תגובה לפוסט בפייסבוק) או בורח להתנהגויות ביטחון (מנסח את תשובתו במשך זמן רב ועונה בקצרה)- החרדה פוחתת מעצמה עם הזמן והיכולת שלו לשאת את החרדה הולכת ומשתפרת. ביחד עם המטפלת, הכין אייל רשימת מצבים שמהם הוא מנסה להימנע וכן רשימה של התנהגויות ביטחון המשמשות אותו במרחב הפיזי והוירטואלי. לאחר שדירג את הסיטואציות לפי רמת החרדה שהן מעוררות אצלו, החל אייל להתנסות בהן, לצד הפחתת התנהגויות הביטחון. למשל, הוא תרגל מענה להודעות שנשלחות אליו מיד כשהוא מקבל אותן, הוסיף תמונה שלו לפרופיל בפייסבוק ובהמשך אף הציע חברות ברשת החברתית לקולגה שלו, עימה הרגיש יחסית בנוח.

 

חרדת קריירה

 

במקביל, אייל רכש בטיפול כלים להתמודדות יעילה עם רגש החרדה המתעורר בו. בעקבות הפחתת החשש מהחרדה שעלול לחוות, אייל הרגיש בטוח יותר להתנסות גם בסיטואציות של תקשורת פנים אל פנים. דרך הפייסבוק התחבר לחלק מחבריו ללימודים והרגיש נוח יותר לפנות אליהם כשנפגשו באוניברסיטה. במאמר מוסגר נציין שעל פי מחקרים בתחום התקשורת המקוונת, שימוש בסמארטפון ובמדיה החברתית יכול לסייע להפגת הבדידות, כל עוד השימוש בו אינו מוגזם. במילים אחרות, נראה שגם מעט מדי תקשורת מקוונת וגם הרבה מדי תקשורת מקוונת עלולים להוביל לתוצאות שליליות, כך שיש לשמור על איזון (גם) בהקשר זה. סיפורו של אייל מדגים את רעיון האיזון בצורה יפה- הוא כן נעזר בפייסבוק על מנת להתחבר לחבריו ללימודים, אולם לאחר החיבור הראשוני, הוא עבר לתקשורת בלתי אמצעית איתם.

 

ככל שהתקדם הטיפול, הבחין אייל שחלק מהסיטואציות הפסיקו להיות בעייתיות עבורו ושהוא מרגיש חופשי ונינוח יותר לתקשר עם אחרים בדרכים שונות ומבלי להשתמש בהתנהגויות ביטחון המפחיתות את הסיכוי לפידבק שלילי מהסביבה, כפי שנהג בעבר. לאור זאת ולאחר שעבדו על דרכים להתמודדות עם האפשרות שהחרדה תחזור, החליטו אייל והמטפלת שלו לסיים את הטיפול.

 

לסיכום, טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא הטיפול היעיל ביותר להתמודדות עם חרדה חברתית. כיום מבינים יותר ויותר כי יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לסיטוצאיות חברתיות המתרחשות במרחב הוירטואלי, לחרדה שעולה בעקבותיהן ולהתנהגויות ביטחון נפוצות בתקשורת המקוונת. באופן זה, משתפרת התמודדותו של המטופל עם החרדה בכל דרכי התקשורת בהן הוא משתמש.

 

אם גם אתם מתמודדים עם סימפטומים של חרדה חברתית, פנו עוד היום והתחילו להפחית את החרדה!

 

הכנת הכתבה נעשתה בהתבסס על-

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0747563218303984

https://www.economist.com/graphic-detail/2018/08/31/loneliness-is-pervasive-and-rising-particularly-among-the-young

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

 
תפריט