חרדה חברתית – כיצד היא נוצרת?

social anxiety creation

אנשים עם חרדה חברתית מוטרדים בצורה ניכרת מהאופן בו הם נראים בעיני אנשים אחרים. נדגים כיצד החרדה מתפתחת דרך דוגמא של התנהלות במצב חברתי בו חשוב לאדם לדעת מה הסביבה חושבת עליו. ראיון עבודה למשל, או פגישה עם בחורה או בחור שמוצאים חן בעיניך.

חרדה חברתית

סיטואציה כזו עשויה להיות מרגשת ואולי מעט מלחיצה עבור כל אדם, אבל עבור אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית, סיטואציה כזו נראית כמשימה בלתי אפשרית. ההתרגשות שלהם חזקה כל כך עד שהיא פוגעת בתפקודם וגורמת להם בסופו של דבר להימנע מסיטואציות חברתיות דומות. למעשה, מה שמעורר את החרדה אינה הסיטואציה החברתית עצמה, אלא האופן בו היא נתפסת בעיני האדם. אנשים עם חרדה חברתית נוטים לחשוב מחשבות שליליות על האופן בו אחרים תופסים אותם,  למשל בדייט יכולות לעלות מחשבות כמו "נראה לי שאני משעמם אותה" או "אין לי סיכוי".

חרדה חברתית

אמונות מרכזיות אצל אנשים עם חרדה חברתית

  • אמונות על העצמי: אני לא מספיק טוב
    האדם חושב שהתנהגותו אינה טובה ואינה מתאימה לסביבה החברתית. הוא מניח שכשהוא אוכל הוא נראה רע, כשהוא מדבר הו נשמע מטופש, כשהוא עומד הוא נראה מגוחך.
  • אמונות על הסביבה: האחרים ישפטו אותי לרעה
    אנשים עם חרדה חברתית מניחים שהסביבה שופטת כל צעד שלהם. אם יראו שהם מפחדים יחשבו שהם לא מסוגלים לתפקד, אם הם לא ימצאו את המילה הנכונה יחשבו שהם טיפשים.
  • חוקים נוקשים של תפקוד חברתי
    רוב האנשים מודעים לכך שמדי פעם הם יגידו משפטים לא הכי מוצלחים, יעשו דברים מביכים ועוד. בעוד שאחרים מקבלים זאת, בחרדה חברתית יש אמונות נוקשות, ואנשים עם קושי זה נוטים להאמין שהם חייבים תמיד להישמע חכמים, שאסור להם אף פעם להיראות מפוחדים. ההנחה שלהם היא שאם ישפטו אותם לשלילה אפילו פעם אחת, ההשלכות יהיו קטסטרופאליות.

התוצר של שלוש הנחות אלו הוא מודעות עצמית גבוהה מדי, והנחה שמה שהאדם חש וחושב על עצמו הוא מה שהסביבה חושבת או רואה. למשל, המודעות העצמית הגבוהה תגרום לאדם לחוש בעוצמה רבה רעד קל בידיים, והוא יהיה סבור שכולם רואים שהיד שלו רועדת מאוד.

חרדה חברתית

הדרך הפשוטה ביותר לדעת "מה חושבים עלי" היא משוב ישיר על ההתנהגות. אם בת הזוג שלך בדייט אומרת לך שאתה מקסים, או לחלופין גוערת בך שאתה אוכל בפה פתוח אתה יכול לדעת בדיוק מה היא חושבת עליך. למרבה הצער, לרוב הסביבה לא מספקת לנו משוב ישיר וברור על התנהגותנו, כך שאנחנו נאלצים לפרש רמזים לא מילוליים כגון תנועות, מחוות, מבטים, ומילים של הסובבים אותנו. בניגוד למשוב ישיר ("אתה מקסים") רמז חיצוני יכול לפעמים להתפרש בכל מיני מובנים – פיהוק של אדם איתו אתה משוחח יכול לרמז שאתה משעמם אותו, אך יכול גם להעיד שהוא ישן רק שעתיים אתמול בלילה.

השאלה "מה יחשבו עלי" מלווה אנשים עם חרדה חברתית לכל מקום, ואינה נותנת להם מנוחה. בניסיון למצוא תשובה לשאלה הזו, הם מתמקדים מאוד ברמזים חיצוניים. הם ישימו לב לכל חיוך, הרמת גבה, פיהוק, הטיית ראש ותנועת יד של האדם איתו הם משוחחים. בניגוד לאנשים אחרים, אנשים הם יפרשו כל רמז חיצוני באופן שלילי, שיחזק את התפיסה שלהם לפיה הם אינם יכולים להתמודד עם סיטואציות חברתיות.

חרדה חברתית

למעשה, כאשר הם נמצאים בסיטואציה חברתית, אנשים עם חרדה חברתית מאמינים שהם נמצאים בסכנה. הם מאמינים שהם עלולים להתנהג באופן מגושם, לא תואם או לא מקובל, ושלהתנהגות זו יהיו השלכות קטסטרופליות: אובדן מעמד, דחייה והשפלה על ידי אחרים. הפחד אינו רק שאחרים לא יעריכו אותם אלא גם שבסופו של דבר הם ירגישו חסרי ערך כלפי עצמם ושהשלכות אלו יהיו מתמשכות.

חרדה חברתית

כאשר אדם נמצא במצב שהוא חווה כמסוכן מופעלת אצלו באופן אוטומטי "תכנית החרדה". תוכנית זו מופעלת על מנת להתמודד עם סכנות אמיתיות, וכוללת שינויים גופניים שמטרתם להכין את הגוף למלחמה עם יריב או לבריחה ממקור הסכנה. כך למשל, הלב פועם מהר יותר על מנת לספק דם לשרירים, הנשימה מואצת וההזעה מוגברת.

אצל אדם עם חרדה חברתית "תכנית החרדה" מעוררת סימפטומים שעשויים לעזור אם הוא צריך להילחם באויב אכזר, אך יחמירו את מצבו בסיטואציות חברתיות. כך למשל, אם הוא צריך לדבר בישיבת מנהלים תוכנית החרדה תגרום לו להזיע. כאמור, אנשים עם פוביה חברתית חשים בעוצמה רבה את עצמם, וכך הוא ירגיש כאילו הוא נוטף זיעה ויהיה משוכנע שהמשתתפים בישיבה רואים את זה ומבינים עד כמה הוא מפוחד. התוצאה היא הגברת החרדה וכך נוצר מעגל קסמים בו החרדה מגבירה את המיקוד העצמי ואת הפרשנות הקטסטרופלית של רמזים וסימנים מהסביבה ואלו מגבירים בתורם את החרדה החברתית.

חרדה חברתית

אחת הדרכים בהן אנשים עם חרדה חברתית משתמשים כדי להתמודד עם החרדה היא פיתוח שיטות התנהגות המחזירות מעט מהביטחון. למשל, אדם החושש שאם ידבר אנשים יחשבו שהוא טיפש עשוי לעשות את עצמו עסוק בדברים כדי שלא יפנו אליו בשיחה. אדם החושש שידיו ירעדו והוא יפיל את הכוס שהוא מחזיק, עשוי לתפוס את הכוס בעוצמה רבה בשתי ידיו. אדם החושש שיזיע עשוי ללבוש גופיה נוספת, ולשמור על ידיו בקרבת גופו. התנהגויות אלה מכונות התנהגויות ביטחון. למרות שהאדם מאמין שהן מסייעות לו הן לא מעלימות את הדאגה, ולרוב הן משמרות ואפילו מחמירות את הבעיה, שכן התנהגותו הופכת נוקשה ולא מתאימה לסיטואציה, הוא מושך יותר תשומת לב, והדבר מגביר את החרדה.

חרדה חברתית

עם הזמן, עוצמת החרדה החברתית מתגברת. בשלב מסוים היא כל כך מפריעה לאדם לתפקד בסיטואציה חברתיות שונות, עד שהוא נמנע מהשתתפות בהן. אדם עם פחד קהל ימנע ממתן תשובות בכיתת הלימוד שלו. אדם החרד מדיבור עם אנשי סמכות יימנע מהגעה לראיונות עבודה. אדם החרד מאכילה בציבור יימנע מיציאה למסעדות. כמובן שהימנעות כזו אינה מעלימה את החרדה של האדם מפני הסיטואציה החברתית. למעשה, מכיוון שהאדם אינו לומד שהוא יכול התמודד עם המצב המפחיד, החרדה עלולה אף להתגבר.

חרדה חברתית

בסופו של דבר חרדה חברתית מתפשטת גם מעבר לסיטואציה החברתית עצמה. האדם מוטרד ממה יחשבו עליו הרבה לפני שהאירוע החברתי התחיל ועוסק בניסיונות להתכונן לסיטואציה ובמחשבות קטסטרופליות על כישלון. הוא מתלבט אם להגיע לאירוע או להימנע ועושה אינספור חזרות על הדברים שייעשה ויאמר. התכוננות זו מגבירה עוד יותר את החרדה.

עם סיום האירוע, החרדה אינה פוחתת שכן האדם מוטרד כעת מהשאלה איך הוא היה. הוא מנתח כל צעד, מילה ותנועה שלו ושל האנשים שהיו סביבו. ניתוח זה אינו מספק מידע שיכול לגרום לאדם לראות את הדברים מזווית אחרת כיוון שאדם בעל חרדה חברתית מרוכז בעצמו במהלך המצב החברתי וההיבט שהוא זוכר הכי טוב מהמצב הוא דימוי של עצמו ושל תחושותיו, דימוי שהוא לרוב שלילי. ניתוח הסיטואציה מדגיש מקומות בהם הוא נכשל, וכתוצאה החרדה החברתית מתחזקת ומתעצמת.

חרדה חברתית

ביבליוגרפיה:

Barlow, D. H. (Ed.) (2001). Clinical Handbook of Psychological Disorders (3rd ed). New York, NY: Guilford  Press.
Clark, D.A & Beck, A,T. (2010) Cognitive Therapy of Anxiety Disorders. New York, NY: Guilford  Press.
Heimberg, R. G (1995) Social Phobia: Diagnosis, Assessment and Treatment. New York: Guilford.
Hofmann, S. G. & Barlow, D. H. (2002). Social phobia (social anxiety disorder). In D. H. Barlow (Ed.), Anxiety and its Disorders: The Nature and Treatment of Anxiety and
Panic (2nd ed., p. 454-476). New York, NY: Guilford  Press.
Veale, D (2003). Treatment of social phobia. Advances in Psychiatric Treatment (2003), vol. 9, 258–264

לתאום פגישת הערכה התקשר/י
1-800-657-657

 

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

  • טיפול CBT בחרדה חברתית

טיפול CBT בחרדה חברתית

טיפול  בחרדה חברתית כולל שני מרכיבים – עבודה על המחשבות והפרשנויות (טיפול קוגניטיבי) ועבודה […]

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

  • תרגול בחרדה חברתית – סיפור אישי

תרגול בחרדה חברתית – סיפור אישי

כשרוצים להתמודד עם חרדה חברתית אין די בלהבין את מקורות החרדה וכיצד ההפרעה מתנהלת. […]

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

  • חרדה חברתית – מה זה?

חרדה חברתית – מה זה?

מצבים חברתיים מביכים יכולים להלחיץ כמעט כל אחד. מי מאתנו לא הרגיש מעולם שכל […]

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

  • חרדה חברתית – כיצד היא נוצרת?

חרדה חברתית – כיצד היא נוצרת?

אנשים עם חרדה חברתית מוטרדים בצורה ניכרת מהאופן בו הם נראים בעיני אנשים אחרים. […]

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

phone

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

 
תפריט