משבר אקלים | משבר רגשי

מאת: ענבל סורוקר וד"ר דני דרבי

משבר האקלים מככב בכותרות בשנים האחרונות. אך גם מי שלא קורא עיתון, כנראה לא פספס את השינויים הקיצוניים במזג האוויר או שמע על חבר שהפך לטבעוני או הפסיק לצרוך פלסטיק על מנת לשמור על הסביבה.

כיום העדויות להשפעות של משבר האקלים מתחזקות, כך שלא ניתן להתעלם מהן, וכך גם השפעת האדם על השינויים באקלים- טביעת רגל פחמנית. טביעת רגל פחמנית נגזרת מתוך טביעת רגל אקולוגית של מוצרים ופעילויות של האוכלוסייה במחזור החיים ושימוש בחומר (למשל כתוצאה מייצור, שירפה או מחזור של מוצרי בד, מזון, דלק, עץ, כבישים, מוצרי טכנולוגיה, תחבורה ועוד). המושג המתייחס לפליטות גזי החממה ונמדד ביחידות של פליטת פחמן דו חמצני. טביעת רגל פחמנית היא סך כל הפליטות הגורמות להתחממות עולמית.

אירועי אקלים חריגים עולים בתדירותם ומיוחסים לשינויי אקלים עולמיים. לכן, הגיוני שדאגה מאירועים אלו, או דאגה עתידית לשינויים באקלים, עלולה להשפיע על התפקוד הפסיכולוגי של הפרט. עולות שאלות כיצד בני האדם יתמודדו מול האיום שמשבר האקלים מהווה, אשר הופך לבולט יותר ויותר?

האיום שמציב משבר האקלים הינו נרחב, כיוון שמכיל בתוכו היבטים רבים שעלולים להיפגע. לאנשים רבים יש קושי בתפיסת האובדן הקשורה בשינויי האקלים, כיוון שתחושת הביטחון שמקנה אקלים מוכר וצפוי, מתחלפת בפחד וחרדה מסכנות שנובעות מאקלים משתנה שקשה לחזותו. ישנה תחושה שהידע של האדם על הטבע כבר אינו נכון. בנוסף, אנשים רבים מוטרדים ומביעים צער גדול הקשור בכך שהטבע משתנה ומשתבש וכך גם יחסינו אליו.

השפעת משבר האקלים על בריאות האדם

לא רק הטבע וכדור הארץ נפגעים ממשבר האקלים. שינויי אקלים מהווים איום גדול על בריאות האדם. מחקרים בתחום מבהירים את ההשפעות הבריאותיות הגופניות של שינויי האקלים, כגון שיעורים מוגברים של מחלות זיהומיות והחמרת מצבים לב ריאתיים.

כמו כן, אסונות טבע שנוצרו על ידי שינויי אקלים הכוללים הוריקנים, גלי חום, שריפות ושיטפונות עלולים להוביל להשפעות פסיכולוגיות ישירות, כגון שיעורי דיכאון מוגברים, חרדה, לחץ פוסט טראומטי והפרעות נפשיות אחרות.

יחד עם זאת, למשבר האקלים ישנן השפעות פסיכולוגיות שאינן קשורות לאסון טבע ספציפי. בשנים האחרונות נטבעו מונחים חדשים המתארים חרדה הקשורה באופן כללי למשבר האקלים העולמי, ולתחושות הנלוות לאיום מהאסונות הסביבתיים שעלולים להתרחש, בניהן: חרדה אקולוגית, מצוקת אקלים, חרדת שינוי אקלים ועוד.

תסמינים הקשורים לחרדת אקלים כוללים התקפי פאניקה, נדודי שינה וחשיבה אובססיבית. תחושות של מצוקת אקלים עשויות גם לעורר גורמי לחץ אחרים, יום יומיים, וכך להשפיע לרעה על בריאות הנפש הכללית. כתוצאה מכך עלולה להיות עליה במצבים הקשורים במתח וחרדה כגון התמכרויות לחומרים, הפרעות חרדה ודיכאון.

פחד הוא רגש אדפטיבי שנועד לסייע לבני האדם לשרוד. לעומתו, חרדה היא תהליך של הפיכת הפחד לדבר קבוע באופן שאינו משרת אותנו. החרדה כרוכה ברגשות שליליים המאופיינים בתסמינים גופניים ובחשש המוכוון לעתיד, שעשוי להוביל להגנות מתאימות ומסתגלות או לקיחת אמצעי זהירות מול איומים אפשריים. מנגד, החרדה עלולה להוביל לתגובה קיצונית יותר ופחות מסתגלת, לחוסר וויסות רגשי או לתחזוקה של דאגה כרונית.

במצבים קליניים חרדה נתפסת כקשה לשליטה וקשורה לתסמינים גופניים שונים כגון עייפות, אי שקט, עצבנות או הפרעות שינה.

רמה מסויימת של דאגה ופחד משינויי האקלים הינה מתאימה, כיוון שמשקפת תפיסת איום מציאותית. אולם, יש הבדל בין להיות מודאגים משינויי האקלים, ולפעול למען מטרה של צמצום נזקי הסביבה באופן מסתגל, לבין דאגה כרונית שעלולה להשפיע לרעה על חיי הפרט.

תגובה לגורם המעורר לחץ פסיכולוגי, יכולה לבוא לידי ביטוי הן בהימנעות והתרחקות והן בהתקרבות לנושא המלחיץ. ישנם אנשים המתנגדים להכיר בשינויי האקלים ובגודל המשבר. חלק מההתנגדות להכיר במשבר האקלים נובעת מהמוטיבציה לשמור על המבנה הקיים של הסדרים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים המאוימים על ידי שינויי אקלים.

באופן טבעי אנשים נוטים להכחיש או להתעלם מרגשות שליליים, כפי שאכן קורה לאנשים רבים בתגובה לשינויי מזג האוויר. ישנו חשש כי הפחד שמעורר שינויי האקלים עלול לגרום לחוסר מעש כתגובה הגנתית. בחלק מהמקרים ניתן לראות זאת כאדישות או שיתוק כתגובה למצב.

אולם דרך זו אינה מקדמת להתמודדות מול הבעיה. לעומת זאת הכרה בתגובות הרגשיות של האדם עשויה להיות חלק חשוב בהסתגלות למצב. חשוב להדגיש, שדאגה מתונה עשויה להיות חלק חשוב בהתמודדות אדפטיבית. עם זאת, תחושת חרדה חזקה ומשתלטת עלולה להוביל לתגובות שאינן מסתגלות, להפריע לאנשים בעבודה ובקשריהם החברתיים וכן לגרור לשינויים משמעותיים באורח חייהם.

דוגמא לכך ניתן לראות בסקר שביצעו בארצות הברית ב2018 לפיו 25% מהאמריקאים העידו כי הם מצפים להביא פחות ילדים לעולם ממה שראו כאידיאלי עבורם בעבר. 33% מתוכם ציינו שמחשבה זו נובעת מהדאגה מפני שינוי האקלים. יתרה מכך, ב2019 בוצע סקר שהראה כי 30% מהאמריקאים הסכימו במידה מסויימת כי יש על זוגות לשקול את ההשפעות של שינוי האקלים כאשר הם מחליטים אם להביא ילדים לעולם או לא.

Climate anxiety

שוני בתגובות למשבר האקלים

דאגה משינויי האקלים הינה חוויה שכיחה למדי. אף על פי כן, ישנם אנשים שצפויים לחוות דאגה רבה יותר מאחרים. מחקרים שנעשו בתחום הצביעו על כך שחרדה משינוי האקלים הינה מורכבת ומשתנה בין אנשים. תגובות רגשיות לשינויים באקלים מתרחשות בתוך הקשר חברתי שיכול לטפח רגשות חיוביים או שליליים, ואף לעודד הכחשה של התופעה.

תחילה, באופן כללי ניתן להבחין בין תגובה רגשית אדפטיבית למשבר האקלים לבין תגובה אשר פוגעת בתפקוד היום יומי של האדם. בשני המקרים, משבר האקלים מוביל לרגשות שליליים. עם זאת, תגובה אדפטיבית, מתייחסת לאנשים שהרגשות השליליים שנלווים למשבר האקלים לא פגעו בתפקודם היום יומי, ואף עשויים להניע אותם לפעול (למשל, נראה מעורבות התנהגותית בתחום הקיימות). לעומת זאת, תגובה שאינה מסתגלת, הינה פוגעת בתפקוד הפרט ונקשרת בהמשך לדיכאון וחרדה. תגובה לא אדפטיבית עשויה לכלול עיסוק יתר בנושאים הקשורים לשינויי האקלים באופן יום יומי ולאורך שעות מרובות (לדוגמא חשיבה מתמדת וטורדנית).

בנוסף, ישנו שוני גאוגרפי בתגובה הרגשית לשינויי האקלים, כך שאנשים החשופים יותר לשינויים באקלים או לאסונות טבע המתרחשים כתוצאה מהמשבר, בשל עבודתם או מקום מגוריהם, עלולים להיות יותר בסיכון להיפגע ולפתח רגשות שליליים.

זאת ועוד, מחקרים מצביעים על כך שאנשים שחשים יותר מזוהים עם הטבע, מסיבות תרבותיות או אישיות, עשויים להיות קשובים יותר להסלמת המשבר הסביבתי ולגלות תגובה רגשית חזקה יותר. הזדהות סביבתית מתייחסת למושג העצמי המשקף תחושה של קשר רגשי ואף קולקטיבי עם הטבע. הזדהות גבוה יותר עם הטבע לרוב מקדמת תשומת לב רבה יותר לאיומים סביבתיים, דאגה סביבתית גבוה יותר וכן נתינת דגש גבוה יותר לרווחת הטבע. כך למשל מחקרים הראו שאנשים בעלי זהות סביבתית גבוה מפגינים יותר התנהגות פרו-סביבתית (לדוגמא: דואגים למחזר, לא משאירים לכלוך כשיוצאים לטיול ועוד). בנוסף, מחקר שמדד והעריך הזדהות עם הטבע במדגם גדול של אנשים מצא כי אוסטרליים, שקיבלו ציון גבוה בממד ההזדהות עם הטבע, דיווחו על יותר תסמיני לחץ ועל רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה. מכאן, שקשר הדוק עם הטבע עשוי להפוך אנשים לפגיעים יותר לחרדת האקלים.

כמו כן, לתקשורת תפקיד חשוב ביצירת חרדה משינויי האקלים. זאת בייחוד כאשר תפיסותיהם של אנשים מבוססות על הנרטיב שנבנה על ידי המדיה החברתית ולא על ידי חוויות אישיות של מזג אוויר קיצוני או אסונות טבע.

יתר על כן, ישנם הבדלי מגדר בתגובה הרגשית לשינויי האקלים; נשים מראות דאגה רבה יותר לעומת גברים, וכן מעורבות אקטיבית גבוה יותר. שוני נוסף בתגובות למשבר מתבטא בקרב אנשים בגילאים שונים, שעשויים לחוות את משבר האקלים באופן שונה. למשל, מספר מחקרים מצאו כי בני נוער, בהשוואה למבוגרים, חוו תופעות לוואי חמורות יותר כתוצאה מחרדת האקלים. זאת, כיוון שנערים ונערות נמצאים בנקודה מכרעת בהתפתחותם הגופנית והפסיכולוגית. חרדת האקלים עלולה להוביל ללחץ כרוני במהלך הנעורים שעשוי לגרום לשינויים קבועים במבנה המוח ולהופעת פסיכופתולוגיות בשלב מאוחר יותר בחיים.

מכאן, שחשוב לטפל בחרדת האקלים, ורצוי כבר בגיל צעיר.

ליצירת קשר ובירור פרטים לגבי הטיפול אצלינו במרכז, ניתן להשאיר פרטים כאן:

    לתיאום פגישה אנא מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם. או התקשרו ל- 1-800-657-657

    כיצד ניתן להתמודד עם חרדה ממשבר האקלים?

    זכרו שאתם לא לבד

    אנשים רבים מוטרדים ממשבר האקלים. בשנים האחרונות הוקמו קבוצות תמיכה בלתי פורמליות כדי לקשר בין אנשים שמרגישים מודאגים משינויי האקלים. ישנם פעילי אקלים צעירים רבים הפועלים למען העלאת הידע והטמעת שינויים באורח החיים, כך שבני האדם יחיו באופן שהוא בר קיימא (למשל, גרטה תונברג). כיום, יש שביתות אקלים עולמיות במדינות רבות. כמו כן, אזרחים פעילים הגישו תביעות פדרליות הדורשות פעולה ממשלתית להפחתת פליטת גזי חממה. למעשה, נמצא כי תחושה של יעילות קולקטיבית יכולה לשפר את החוסן מול המשבר ולהניע עיסוק חיובי בנושא.

    בידקו כיצד אתם יכולים להשפיע

    לצערנו, לא הכל בידיים שלנו, ולרוב נוכל לשנות ולהשפיע רק על מה שכן.

    לשימחתנו, יש מספר דברים שנוכל לעשות ובכך להשפיע על רווחתינו הנפשית בהקשר של משבר האקלים.

    תוצאות של מספר מחקרים מצביעות על כך שמעורבות התנהגותית עוזרת להפחית חרדה. ישנן דרכים לעסוק בנושאים הקשורים בשינויי האקלים, המאפשרות לאנשים לשמור על רווחתם הפסיכולוגית ובמקביל להכיר בנסיבות האקלים השליליות. כאשר אנשים החרדים ממשבר האקלים פעלו בתחום, רמת החרדה שלהם ירדה.

    דוגמא לתגובת התמודדות חיובית הינה החשיבה על דרכים להפחתת טביעת הרגל הפחמנית.

    דוגמאות הרגלים שניתן לאמץ על מנת להפחית טביעת רגל פחמנית:

    1.השתדלו לקנות רק מה שאתם באמת צריכים.

    אפילו שקנייה של בגד, תיק או טלפון נייד חדש, היא בעלת אפקט משמח באופן מיידי (כולנו אוהבים קניות ☺), מחקרים מראים כי חיזוקים חומריים אינם בעלי השפעה על הרווחה הנפשית לטווח הארוך. לעומת זאת לפעילות ערכית דווקא יש השפעה ניכרת (למשל: התנדבות קהילתית). כלומר, מומלץ לטפח את האושר שלכם באמצעות פעילויות שישפיעו על אושרכם לאורך זמן.

    2. פלסטיק- השתדלו לא להשתמש. בעיקר לא במוצרים חד פעמיים. קרה והשתמשתם- השתדלו למחזר. באופן כללי ניתן למחזר אריזות כמעט מכל סוג. כיום פחי המחזור קיימים בכל עיר בפריסה יחסית רחבה.

    3. אם ניתן, מומלץ להתנייד באמצעות אופניים או תחבורה ציבורית.

    4. תזונה צמחונית היא יותר ידידותית לסביבה.

    פנו לטיפול פסיכולוגי

    טיפול פסיכולוגי בשיטת CBT- טיפול קוגניטיבי התנהגותי, נמצא כיעיל ומתאים לטיפול בחרדות מסוגים שונים, OCD, דיכאון, פוסט טראומה ועוד. באופן דומה, CBT עשוי להועיל בטיפול בחרדה הנובעת משינוי האקלים, בחשיבה טורדנית, בהתנהגות כפייתית או עיסוק אובססיבי הנוגעים למשבר האקלים, או במצב רוח ירוד כתוצאה משינויי מזג האוויר הקיצוניים החלים בעולם. בטיפול ה- CBT ישנו מיקוד הן במחשבות האדם והן בהתנהגותו. במהלך הטיפול נבחנות המחשבות והאמונות של המטופל אשר מובילות לרגשות שליליים וכתוצאה מכך להתנהגות שאינה מסתגלת (למשל, הימנעות רחבה מפעילויות חברתיות באופן כללי כיוון שעלולות לכלול כלים חד פעמיים, שינוי קיצוני באורח החיים ועוד). כמו כן המטופל מקבל כלים להתמודד עם האתגרים באופן יעיל ולמעשה ילמד "לשלוט בחרדה במקום שהחרדה תשלוט בו". כלומר, המטרה היא ללמוד לזהות את הדפוסים והמחשבות שמובילים לרגש השלילי, שבהמשך יוביל להתנהגות שאינה מסתגלת. כך, לקטוע את הרצף, ולמעשה להחליף את מחשבות אלו, במחשבות אחרות שיובילו בהמשך להתנהגות שנעימה לאדם ולא תגרור רגשות שליליים.

    ליצירת קשר ובירור פרטים לגבי הטיפול אצלינו במרכז, ניתן להשאיר פרטים כאן:

      לתיאום פגישה אנא מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם. או התקשרו ל- 1-800-657-657

      ביבליוגרפיה

      Wu, J., Snell, G., & Samji, H. (2020). Climate anxiety in young people: a call to action. The Lancet Planetary Health4(10), e435-e436.‏

      Clayton, S., & Karazsia, B. T. (2020). Development and validation of a measure of climate change anxiety. Journal of Environmental Psychology69, 101434.

      ד״ר דני דרבי
      פסיכולוג קליני מומחה ודוקטור למיניות האדם. מומחה לטיפול בטראומה. המנהל הקליני של מרכז קוגנטיקה.
      ד"ר אליזבת וצלר
      פסיכיאטרית בכירה, מנהלת מחלקת פסיכיאטרית נשים במרכז הירושלמי לבריאות הנפש (איתנים).
      שרה הרמתי
      פסיכולוגית קלינית בכירה, מומחית וחברת צוות בכירה במרכז קוגנטיקה ומרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית.
      פרופ' גיא דורון
      פסיכולוג קליני ומרצה בבינתחומי הרצליה. בוגר לימודי פסיכולוגיה קלינית ו- PhD באוניברסיטת מלבורן.

      לכל אנשי הצוות הבכיר לחצו כאן