סיום החופש הגדול והחזרה ללימודים קרבים והולכים. החופש הגדול ארוך, ורוב הילדים מתחילים לחוש שעמום ולהתגעגע לפגישות היומיות עם החברים שלהם ואפילו למסגרת (למרות שרובם לא יודו בכך). ברבים מקננת סקרנות לגבי המורה החדשה, מגמת הלימוד שבחרו, או בית ספר חדש שטיבו יתבהר להם רק בעוד מספר שבועות. עדיין, החזרה לשגרת לימודים אחרי שבועות של בטלה ומנוחה מציבה אתגרים לא פשוטים לרוב הילדים, גם אם אינם חווים קשיים מיוחדים במסגרת הלימודית. עבור ילדים המתמודדים עם קשיים שונים, בין אם מדובר במעבר דירה בעקבותיו הם עוברים לבית ספר חדש, קשיים לימודיים או קשיים חברתיים – החזרה לבית הספר יכולה להיות כרוכה בחרדות וקשיים ניכרים.
איך אפשר לעזור לילד לחזור לשיגרה בצורה הטובה ביותר?
ראשית, תחילת שנת הלימודים היא בראש ובראשונה התחלה חדשה. כל ההתחלות, גם אם הן מרגשות, דורשות מאתנו מאמצים גבוהים מהרגיל של ריכוז, קשב, ולמידה. התרגלות לדרך התנהלות חדשה (במעבר מחטיבת ביניים לתיכון לדוגמא) דורשת קליטה של כמויות משמעותיות של מידע חדש, המתנגש לעיתים במידע שכבר למדנו במסגרת הקודמת.
העומס על הזיכרון, בתוספת ההתרגשות שמפריעה לעיתים לקלוט את כל המידע המועבר, מביאים תכופות לטעויות. ילדים עם נטייה לפרפקציוניזם או רגישות לביקורת, עלולים לחוש חרדה בתקופה זאת ולחוות מצוקה משמעותית בכל פעם שיטעו. חשוב להעביר לילד כי מדובר בתקופת הסתגלות, בה הבלבולים רבים וצפויים (גם בעיני המורים), ולנסות לבדוק האם ניתן לסייע לילד בתהליך ההתארגנות (למשל על ידי עזרה בסידור הילקוט או בדיקת המערכת).
שנית, החזרה לבית הספר מגיעה לאחר תקופה ארוכה של יציאה מהשגרה, בייחוד בתום הקייטנות. נדמה שהמשורר התכוון לחציו השני של חודש אוגוסט כשכתב: "14 יום, הם נצח שנמשך שבועיים." על מנת להקל על החזרה לבית הספר, מומלץ לחזור לאט לשגרת בית הספר כבר בשבוע האחרון לפני תום החופש (שעת שינה סבירה, אכילה בשעות מסודרות וכל הרגל שננטש במהלך יולי-אוגוסט).
שלישית, גם עבור ילדים שחוזרים לאותה הכיתה עם אותה המורה והחברים, לאחר קיץ בו העבירו את שעות הבוקר בהכנת חוברות למידה, החזרה לבית הספר עלולה לעורר קשיים רגשיים. ילדים ובני נוער יכולים להיות בוטים ואף אכזריים, כך שהסביבה החברתית יכולה להיות מאיימת עבור ילדכם. גם במהלך השיעורים, התלמיד נמצא תכופות במצב בו ידיעותיו והבנתו עומדים בפני בחינה והערכה, כשלפעמים תהליך זה נעשה באופן פומבי (לדוגמא, כשהילד מתבקש לפתור על שאלה על הלוח).
אז נכון, שרובנו שרדנו חוויות אלו בעצמנו, אולם מעטים מאיתנו יתלהבו לעבור כיום למחלקה חדשה בעבודה, עם עובדים שנוטים להעליב אחרים, כשברקע הבוסית החדשה בוחנת את ידיעותינו מול שאר העובדים. אז איך ניתן לעזור לילדינו לעבור את תקופת הסתגלות הראשונה? בראש ובראשונה, עלינו לסמוך עליהם, שיש להם את הכישורים הנחוצים, או שהם יהיו מסוגלים כישורים אלה בתגובה לחוויות החדשות. חשוב להעביר את אמונכם ביכולתו של ילדכם להסתדר בסביבה החדשה.
במקביל, יש להכיר בהתרגשות ובחששות המלווים תקופה זאת, ולנסות להדגים כיצד התמודד בהצלחה בעבר עם אתגרים דומים: "התחלות חדשות באמת גורמות להמון התרגשות, גם נעימה וגם לא כל כך נעימה. זה מזכיר לי כמה התרגשת ודאגת לפני היום הראשון בגן חובה. ובדיוק ביום שכל כך דאגת ממנו, קרה הדבר הכי נחמד, כשפגשת את החבר הכי טוב שלך עכשיו." יחד עם מתן חיזוקים נפשיים לילד, מומלץ למצוא חיזוקים חיצוניים, בצורת פגישות בחופש עם ילדים שיהיו איתו באותה הכיתה, תכנון הליכה משותפת לכיתה עם ילדים אחרים שמכיר, או על ידי ביקורים בבית הספר החדש או פגישה עם המורה לפני תחילת שנת הלימודים על מנת להגביר את תחושת המוכרות.
טיפ אחרון להורים. כולנו היינו תלמידים, ורבים מאתנו עוד זוכרים את התחושות שעוברים ילדינו מתוך הניסיון האישי שלנו. שתפו את ילדיכם בחוויות משעשעות מתקופת בית הספר שלכם, טעויות שעשיתם או זיכרונות מיוחדים. מטרת השיתוף אינה כמובן לטעת בליבם פחד ושנאה כלפי הלימודים (אולי חלק מהסיפורים יצטרכו "עריכה"), אלא לנרמל את הרגשות שלהם, להראות להם כי אתם לא מצפים מהם להיות מושלמים, להדגים כיצד ניתן להתאושש גם מהמצבים הכי מביכים, ובעיקר כדי ולתת פרופורציות למה שנראה להם כיום אתגר מכונן.