מיומנויות חברתיות הן אוסף כלים וטכניקות המאפשרים להתמודד עם הסביבה החברתית המשתנה של האדם. אדם בעל מיומנויות חברתיות מסוגל לקרא מצבים חברתיים, ולהתאים את התנהגותו בהתאם להבנת מצבים אלו. מיומנות חברתית מאפשרת גם יצירת קשרים מסוגים שונים עם אנשים אחרים וכל זאת תוך שמירה על הצרכים האישיים של כל אדם בתוך מערכת היחסים. קיימות מיומנויות רבות העוזרות לתפקוד חברתי יעיל. שתי מיומנויות חשובות עליהן יורחב כאן הן מיומנויות של שליטה עצמית ואמפתיה.
קשיים חברתיים – ויסות עצמי ומיומנויות חברתיות
כשמתבוננים בילדים עם קשיים חברתיים, ניתן לראות כי רבים מהם מתקשים להרגיע עצמם ולווסת תגובותיהם בהתאם לסביבה. לדוגמא, ילדים המתקשים לחכות בסבלנות שילד אחר יסיים לדבר, או שתורם במשחק יגיע או ילדים המתקשים להירגע ולהמשיך בפעילות לאחר שנעלבו או אם מישהו פגע בהם. ויסות עצמי עוזר לילד להקשיב לדברי חבריו, מבלי לקטוע אותם ולהתפרץ לדבריהם, להיות מעורב בחילופי דברים גם כשהדברים אינם מתנהלים על פי רצונו מבלי להתגרות בילדים אחרים להתפוצץ בכעס או להביע עלבון או פגיעה בדרך שאינה מאפשרת את המשך הפעילות.
שליטה עצמית היא מיומנות נלמדת. אנשים נבדלים זה מזה ביכולתם לדחות סיפוקים, לווסת את עצמם מבחינה רגשית והתנהגותית, אולם זו עדיין מיומנות אותה ניתן ללמוד ולתרגל. רוב הילדים לומדים מיומנות זו מצפייה בתגובות אחרים (הורים, ודמויות חינוכיות או אחרות בחייהם), וכן מפידבקים שהם מקבלים מהסביבה כתוצאה מהתנהגות במצבים מסוימים. למשל ילד שהוריו יעירו לו מספר פעמים כשהוא מתפרץ לדבריהם, או אפילו ינקטו בפעולות חמורות יותר כמו ענישה בתגובה, יוכל לשלוט בעצמו באמצעות הבנה של הנורמות הנהוגות בעת שיחה ובעזרת הגבולות החיצוניים שניתנו לו. ילדים שההתנהגות המקובלת בביתם היא שיחה בה כל אחד מתפרץ לדברי האחר, ללא הקשבה והתחשבות בדברי האחר, יפנימו סגנון התנהגות דומה ולא יצליחו לשלוט בעצמם גם כשהם משוחחים עם חבריהם.
אמפתיה היא היכולת של האדם לשים עצמו בנעלי האחר, להבין את מצבו הרגשי ולהזדהות איתו. היכולת להביע אמפתיה כלפי אדם אחר נבנית על יכולות מוקדמות ההולכות ומתפתחות אצל הילד מינקות. תחילה מתפתחת אצל הילד היכולת להבין כי קיימות דעות, רגשות מחשבות שאינן זהות לשלו אצל האחר. התפתחות חשובה זו מתחילה בגילוי והבנה של פרספקטיבה (מה שאני רואה מנקודת המבט בה אני עומד, אינו מה שאדם שעומד מולי). הפרספקטיבה הפיזית מתפתחת גם להבנה כי ניתן להגיב בדרכים שונות לאותה סיטואציה וכי כל אדם מרגיש וחושב באופן שונה באותה סיטואציה. יכולת זו מאפשרת להבין נקודות מבט שונות, ולנסות ולהבין מה עובר על אדם אחר.
כשילד מסוגל להבין מדוע ילד אחר כועס, עצוב או מפחד, הוא מסוגל להבין את קשייו, מבלי לחוש את הקושי של האחר באופן מוחלט. זוהי אמפתיה. אמפתיה היא מרכיב הכרחי ביכולת לפתח יחסים חברתיים תקינים. ילדים שאינם מסוגלים לראות את הצד השני, אינם מראים הבנה לקשיים של ילדים אחרים, ואינם מביעים חמלה, יתקשו לשמור על קשרים חברתיים מאחר ויתפסו כקרים ומתנשאים, אטומים, משונים וכן הלאה. חלק חשוב ממערכות יחסים מושתת על היכולת של אדם לשתף את זולתו בקשייו, אנשים נוטים שלא לשתף בקשיים כאשר הם אינם חווים אמפתיה מצד המאזין, וכך, ילד שאינו מביע אמפתיה ימצא עצמו מבודד במהרה.
ויסות עצמי, אמפתיה ומיומנויות חברתיות נגזרות באות באופן טבעי לחלק מהילדים והמבוגרים, אך לא לכולם. גם אם הילד אינו מצליח לתפקד בתחומים אלו כמו ילדים אחרים וזה לא "בא לו טבעי", אין הדבר אומר שאין מה לעשות. כמו מיומנויות אחרות ניתן לפתח מיומנויות חברתיות בדרכים קוגניטיביות ותרגולים התנהגותיים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בילדים הוא טיפול פסיכולוגי ממוקד שנועד לסייע לילד לפתח את המיומנויות שהוא מתקשה בהן באופן טבעי.
