פוביה היא פחד קיצוני ומשתק מאובייקט או מצב מסוים, הפוגע באיכות חייו של האדם או גורם למצוקה עזה. במאמר הבא מובא תיאור קצר של מגוון פוביות נפוצות.
קטגוריה זו כוללת פחדים כגון פחד מכלבים, פחד מחתולים, פחד מציפורים ופחדים מבעלי חיים נוספים. פחדים אלו עלולים להגביל בצורה ניכרת את האדם, כיוון שהפחד מופיע לא רק במפגש ישיר עם בעל החיים, אלא גם במקומות בהם בעל חיים מהסוג שהאדם פוחד ממנו יכול להיות. הפחד עלול לגרום לאדם להימנע ממקומות אלו לחלוטין, או שיחווה חרדה בעת שהייה בהם. דוגמאות למקומות כאלו הן פחי זבל לאדם עם פחד מחתולים, פארקים ושדרות לאדם עם פחד מכלבים, כיכרות או אף רחובות עירוניים לאדם על פחד מיונים.
פוביות אלו שונות מעט מפוביות אחרות, כיוון שלעיתים אינן מאופיינות דווקא בפחד אלא בגועל, או שילוב של שני הרגשות. גועל הינו רגש שלוקח לו זמן רב יותר לדעוך מלפחד, ולכן הפגישות הטיפוליות, המבוססות על חשיפה הדרגתית ומבוקרת לחרק או לזוחל (למשל תמונות, סרטים, מודלים מפלסטיק וכן הלאה), יכולות להיות ארוכות יותר מפגישות טיפוליות בפוביות אחרות.
פחד ממקומות סגורים או קלסטרופוביה היא פוביה המורכבת למעשה משני פחדים: היחנקות, או חוסר יכולת לצאת מהמקום. חייהם של אנשים הסובלים מפחד ממקומות סגורים עלולים להיות מוגבלים מאוד כתוצאה מפחד זה, והם ימנעו ממקומות רבים כגון שהות בחדר קטן, טיסה, מעליות או שהייה בקהל אנשים צפוף (גם אם מדובר במקום פתוח, כיוון שהם מרגישים מחנק או חוסר יכולת לצאת בגלל הצפיפות). במקרים אלו, לחייהם יתווספו מגבלות מהן סובלים אנשים עם פחד ממעליות, טיסות או שהייה בקהל: בחירת מקומות עבודה או מגורים יכולה להיות מושפעת מהפחד, הם ימנעו מטיסות וכן הלאה.
פחד ממעליות הוא פחד נפוץ אצל קלסטרופובים, אך קיים גם אצל אנשים שאינם פוחדים ממקומות סגורים פרט למעליות. לרוב הפחד נובע מאחד מארבעת הגורמים הבאים או משילוב של חלקם או כולם: 1. פחד ממקומות סגורים. 2. חוויה טראומטית של היתקעות במעלית שהאדם עבר, היה עד לה או שמע עליה. 3. חינוך – האדם שמע מאדם קרוב על הסכנה שטמונה במעליות, או ראה כי הוא נמנע מכך או סובל מחרדה כשהוא נמצא במעלית. 4. מידע שגוי לגבי מעליות – חלק מהסובלים מפחד ממעליות אוחזים במידע שגוי וחוששים למשל כי האוויר יגמר אם המעלית תתקע, או שבמקרה של תקלה המעלית תצנח לפיר ללא מעצורים.
אומנם עלייה תכופה במדרגות היא פעילות ספורטיבית לא רעה, אבל כשהאדם צריך לעלות מדי יום ביומו מספר פעמים לקומות גבוהות והדבר לא נעשה מבחירה – נגמרת לאדם חוסר נוחות ושיבוש בחיי היומיום. עריכת קניות עלולה להיות מסובכת לבחורה שגרה בקומה גבוהה, ביקור אצל חברים יביא בחשבון את הקומה בה הם גרים, אדם העובד בקומה גבוהה יכול להגביל את היציאות שלו מהמשרד או לעשות קילומטראז' מכובד מדי יום. חלק מהאנשים הסובלים מפחד זה מנהלים את הבחירות שלהם בצילו, ומגבילים עצמם לדירות ועבודות הנמצאות בקומות נמוכות. במקרה של פציעה, מגבלה או בגיל מבוגר פחד זה עלול להיות משתק, וכך הדבר גם כשהאדם קלסטרופובי, וגם חדרי מדרגות מאיימים עליו.
האדם חווה פחד משתק כשהוא נמצא במקום גבוה, המלווה לעיתים גם בסחרחורת (ורטיגו). ההגדרה של "מקום גבוה" אצל אדם עם פחד חיים, יכולה להיות שונה מאוד מההגדרות של אנשים אחרים, כשגם עמידה על כסא יכולה לעורר תחושות אלו אצל אדם עם פחד גבהים. אנשים עם פחד גבהים מרגישים לרוב את הפחד כשהם נחשפים לתחושה של גובה. מסיבה זו, לרוב הם אינם חווים פחד מטיסות, כיוון שבטיסות אין תחושת גובה, בניגוד לעמידה בקומה גבוהה והסתכלות למטה למשל.
פחד גבהים גורם להגבלות רבות בחיי האדם. חלונות בקומות גבוהות (כשבחלק מהמקרים גם קומה ראשונה נחשבת גבוהה), גגות, טיולים המערבים הליכה בשבילים הררים, מעליות שקופות, רכבל, סקי ומקומות רבים נוספים עלולים להיות מחוץ לתחום עבורם.
ברמה היומיומית הגובה יכול להיות שיקול מכריע בבחירת מקום מגורים או עבודה, כשהאדם יוותר על הזדמנויות בשל כך. האדם יכול להימנע ממפגשים חברתיים שונים בשל הפחד, להתחמק מפגישות עסקיות או לחוות מצוקה ניכרת במהלכן. גם חיי הפנאי שלו מושפעים מכך, כשאינו יכול לצאת לטיולים או חופשות שהוא רוצה בגלל הפחד.
פחד מטיסות הוא פחד נפוץ, הנובע מסיבות שונות: קלסטרופוביה, פחד לאבד שליטה על הרגשות ולצרוח, פחד מחטיפה או תקלה וקושי בהעברת השליטה לידיים של אדם אחר הן הסיבות המרכזיות לפחד זה. הפחד יכול להיות נלמד, כתוצאה מחוויה שלילית, מהתקפי חרדה קודמים, או כאמור – כתוצאה מקושי אחר כמו קלסטרופוביה. אנשים עם פחד מטיסות פגיעים יותר להתקפי חרדה בטיסה, כשהסבירות להתקף שונה בהתאם לסיבת הפחד – הסבירות להתקף חרדה אצל קלסטרופובים היא הגבוהה ביותר.
בעולם בו טיסות יכולות להיות דרישת המציאות, פחד מטיסות עלול לפגוע קשות בחיי האדם. במידה והוא נמנע מטיסות, עבודות רבות יחסמו בפניו אם הוא בתחום בו נסיעות עבודה לחו"ל הן דבר נפוץ, הוא לא יוכל לבקר קרובי משפחה או חברים הגרים בחו"ל, והחופשות שלו יהיו מוגבלות לארץ בלבד, גם אם יש לו יכולת ורצון לבקר במקומות אחרים או רוצה לבלות את החופשה עם בני משפחה או חברים.
פחד הפוגע ביכולתו של האדם לנהוג במצבים שונים, או מונע ממנו לנהוג לחלוטין. המצבים האופיינים שאנשים עם פחד נהיגה מתקשים או נמנעים מהם הם נהיגה בכביש בלי שוליים, נהיגה בנתיב השמאלי, עקיפה, מעבר על גשרים, נסיעות בינעירוניות ונהיגה בשעות מסוימות (למשל דמדומים או בחושך). כמו כן, הם נוקטים בהתנהגויות שונות שנועדו כביכול להגן עליהם, אך בפועל עלולות להפוך את הנסיעה למסוכנת, למשל נהיגה איטית, הסתכלות תכופה בראי, בלימה פתאומית או לפני שיש צורך בכך.
פחד זה קשור פעמים לאירועים קודמים, בין אם מדובר בתאונה שהאדם היה מעורב בה או עד אליה, בהתקף חרדה שעבר בנהיגה, או בביקורת אינטנסיבית שספג בעבר לגבי כישורי הנהיגה שלו. במקרים אחרים אין היסטוריה מקדימה, והאדם חושש כיוון שהוא למד זאת מאדם קרוב החושש מנהיגה, או שיש לו נטייה כללית לחרדה, שגרמה לכך שמידע על תאונות דרכים הוא מאיים מאוד עבורו.
פחד זה שונה מהפוביות האחרות בתגובות הפיזיות שהוא גורם. בפחדים אחרים האדם יכול להרגיש שהוא עומד להתעלף או ליפול, אולם הדבר לא יקרה בפועל כיוון שהמערכת הפועלת בזמן פחד דווקא מגבירה את זרימת הדם, ולכן מפחיתה את הסיכון להתעלפות. בניגוד לכך, כשאדם הסובל מפחד מדם או מחטים נתקל בגורמים המאיימים עליו, המוח מפרש זאת כאילו הגוף נמצא בסכנה לאובדן דם מסיבי, ועלולה להיגרם פגיעה למוח אם לא יגיע אליו מספיק דם. בתגובה, נעשה "כיבוי" של הגוף, כלומר התעלפות, הגורמת לאדם ליפול, וכך הראש לא נמצא גבוה כמו בדרך כלל, וקל יותר לדם לזרום אליו. בהתאם, גם הטיפול בפוביות אלו שונה, וכולל למידת טכניקות כיווץ שמטרתן לאפשר לאדם להעלות את לחץ הדם שלו כשהוא נחשף לגירויים אלו, על מנת למנוע התעלפות.
פוביה זו יכולה לפגוע בבריאותו של האדם, כשהוא ימנע ככל יכולתו מרופאים, בתי חולים, מרפאות, רופאי שיניים, זריקות וחיסונים. כשאין לו ברירה ייגרם לו פחד עז, שיקשה עליו להתמודד עם המצב ויגרום לסבל. כשמדובר בבחירה, למשל טיסה למקום המחייב חיסונים – האדם יוותר על כך לעיתים. גם מצבים שהאדם רוצה בהם מאוד, כמו הריון, עלולים לגרום לחששות עזים ואף דחייה או ויתור. גם ביקור בבתי חולים כשאנשים קרובים שוהים בהם הופך להיות בעיה ניכרת, לעיתים הם נמנעים, כשהם חווים מצוקה ניכרת על כך שאינם יכולים לתמוך בהם. פעמים אחרות אין להם ברירה, למשל הורה שילדו צריך ללכת לרופא, אולם הדבר גורם מצוקה ניכרת והם עלולים להתעלף במידה ויראו דם או מחטים.
פחד מרופאי שיניים יכול להיות חלק מפוביה ממחטים ודם, או פחד נפרד, כשהאדם אינו חושש ממחטים ודם במצבים אחרים. פחד מרופאי שיניים מתפתח לרוב כתוצאה מאחת מהסיבות הבאות: 1. טיפול שיניים מכאיב שהאדם עבר, דבר הגורם לחשש ופחד שגם הפעם הטיפול יגרום סבל. 2. מסרים מהסביבה. הורה שמשדר פחד במעשיו, גם אם לא במילים, סיפורים מאיימים של אנשים אחרים, גישות רווחות בחברה ובתרבות לפיהן רופאי שיניים הם דבר שצריך לפחד ממנו משתלבים יחד ליצור פחד. 3. חוסר אונים. האדם שוכב על כסא, מישהו מתעסק לו בפה ויכול להכאיב לו – ואין שום דבר שהוא יכול לעשות. תחושת חוסר האונים, המשולבת עם פחד מכאב או מחנק, מובילה אף היא לפחד מרופאי שיניים.
רבים מהסובלים מפחד זה נמנעים מרופאי שיניים במשך שנים ארוכות, דבר הגורם לנזקים חמורים לשיניים ומחייב אותם בסופו של דבר בטיפולים ארוכים ומורכבים על מנת לתקן את הנזק או לשמור על שיניהם.