התקפי חרדה ופאניקה – מהם? וכיצד הם באים לידי ביטוי?

גם בימי קורונה אנחנו איתכם בטיפול אונליין, ליווי על ידי צוות מקצועי של פסיכולוגים , שיסייעו לכם לצלוח את המשבר ולהתמודד עם הקשיים עימם אתם מתמודדים

התקף חרדה

הפרעת פאניקה היא התקפי חרדה חוזרים המובילים לפחד שמא יתרחש התקף חרדה נוסף והשלכותיו. בכתבה הבאה נתאר מה קורה לגוף בהתקפי חרדה וכיצד פרשנויות שגויות לסימפטומים הפיזיים ושינויים התנהגותיים מובילים ליצירת הפרעת חרדה המשפיעה באופן נרחב על חיי הסובלים ממנה.

מקור השם פאניקה

המיתולוגיה היוונית מספרת על האל פאן, אל הפריון השומר על העדרים בעל פלג גוף עליון של אדם, רגליים אוזניים וקרניים של תיש. פאן אהב לישון אחר הצהריים בצידי הדרכים, ובשום אופן אסור היה להעירו משנתו- שכן פאן היה מתעורר בבהלה ומשמיע צעקה מקפיאת דם שהבריחה את כל הסובבים. וכך ידעו כולם לפחד מהפחד של פאן. הסיפור על פאן מתאים מאין כמוהו להפרעת הפאניקה שנגזרה משמו, שכן יותר מכל, פאניקה היא הפחד מהפחד.

מהו פחד?

על מנת להבין מהי פאניקה, או בעברית התקף חרדה, ננסה ראשית להבין מהו פחד. פחד הוא תגובה אוטומטית של הגוף, רגש לא רצוני, שעולה כשאנו חשים בסכנה. כל בעלי החיים חשים פחד, זהו רגש הכרחי להישרדות, כיוון שפחד הוא הדרך של המוח להכין את הגוף להתמודדות עם סכנה. בעל חיים העומד בפני איום יכול להגיב באחת משתי דרכים: להילחם או לברוח, fight or flight. בכל מקרה הגוף צריך להיות מוכן לפעילות מאומצת: השרירים צריכים לקבל דם, הדופק צריך לעלות והנשימה צריכה להיות מואצת. כדי שזה יקרה המוח שולח לגוף הורמון מיוחד- אדרנלין, שתפקידו להפעיל את כל המערכות שיכינו את הגוף לפעולה מאומצת. ללא הפחד הצבי לא היה בורח מהאריה, הדובה לא הייתה יכולה להגן על גוריה מפני טורפים, ואתה לא היית יכול לברוח בזמן ממכונית שמתקרבת מהר מדי.

חשוב לציין שלפחד, כמו לתגובות אינסטינקט אחרות, יש תכונה שאפשר לקרוא לה "כפתור אחד". כמעט בלתי אפשרי לווסת את כמות הפחד. ברגע שלחצת על "הכפתור" הוא יידלק ויפעל עד שיכבה מעצמו. קרה לך פעם שילד קטן הבהיל אותך מעבר לפינה של החדר? הפחד נדלק, ולמרות שאתה מיד רואה שמדובר בילד קטן שהוא עוד לא בן חמש, לוקח מספר רגעים עד שהגוף חוזר למצב רגיעה. הפחד נדלק באופן אוטומטי אך הוא גם נכבה באופן אוטומטי. הגוף לא יכול להישאר לאורך זמן במצב של עוררות, האדרנלין מתחיל להתפרק, והמערכות חוזרות לקצב הפעילות הרגיל שלהן.

 

 לתיאום הערכה ומידע נוסף השאירו פרטיכם

 

 

 

הבנו שהפחד הוא התגובה הטבעית של הגוף להכנה להתמודדות עם סכנה. אבל מה קורה אם למעשה אין שום סכנה?

התקף חרדה – הפחד לפחד

לפחד יש, אם כן, שלושה מרכיבים הקשורים זה לזה. מרכיב גופני – התגובה של הגוף לסכנה, מרכיב נפשי – הפניית הקשב לחיפוש מקור הפחד ואיום אפשרי בסביבה, והתנהגות – דחף חזק לברוח או להילחם.

ננסה להבין קודם כל את המרכיב הגופני. גירוי או מצב מסוים עורר פחד. אדרנלין מתחיל להתפשט בגוף, מה אנחנו מרגישים ולמה?

התקף חרדה - המרכיב הגופני

לכל אחד מסימני הפחד המוכרים לכולנו, יש סיבה הקשורה בהכנת הגוף לפעילות:

התקף חרדה

חשוב לציין שכל התחושות המתוארות והפעילות הפזיולוגית המתוארת הן נורמליות לחלוטין. אולם כעת נכנס לפעולה המרכיב הנפשי. אדם הסובל מהפרעת פאניקה מתחיל לשאול את עצמו – מדוע אני מרגיש כפי שאני מרגיש? וכאן מתחילה הבעיה.

התקף חרדה

לרוב אנשים הסובלים מהפרעת פאניקה מפרשים את תחושות הגוף שלהם באופן שגוי וקטסטרופלי:

Panic 07

הפרשנות השגויה מובילה את האדם לחשוב שעומד לקרות לו דבר איום ונורא- התקף לב, התמוטטות, חנק או התקף שיגעון. האדם מרגיש שהוא מאבד שליטה על מה שקורה לו. זוהי תחושה נוראית שהתוצאה הראשונית והמיידית שלה היא- עוד פחד וחרדה:

התקף חרדה

תחושת חרדה היא תחושה קשה ומאוד לא נעימה. האדם מרגיש שהוא חייב לעשות משהו. כאן נכנס לפעולה המרכיב ההתנהגותי. ההתנהגויות האופייניות הן מיקוד תשומת לב לתחושות גוף, הימנעות והתנהגות ביטחון. למרבה הצער שלושת ההתנהגויות הללו סוגרות את מעגל האימה, מחזקות ומשמרות אותו.

הדבר הראשון שהאדם יעשה הוא לנסות להבין את מקור הסכנה. לשם כך הוא ממקד את תשומת הלב שלו בסימפטומים שהוא חש. הוא שם לב לכל שינוי בדופק, לכל כאב, לכל תחושה. כך למעשה נסגר מעגל האימה: האדם ממשיך לפרש לא נכון את תחושות הגוף והחרדה רק הולכת וגוברת:

התקף חרדה

האדם לכוד בתוך המעגל, ואינו יכול להימלט מהחרדה.כיוון שברגע שמופעל מעגל החרדה האדם אינו מצליח להימלט ממנו, הוא מתחיל להימנע מהסימנים שגורמים להתחלת המעגל:

התקף חרדה

התנהגות נמנעת יכולה להתבטא בדרכים שונות, בהתאם לסימן שמכניס את האדם למעגל.

אם הסימן לתחילת הפחד הוא למשל כניסה לקניון הומה אדם, הוא עשוי להפסיק להגיע לקניון. אם הסימן הוא כביש סואן הוא עשוי להתרחק מדרכים ראשיות. אם הסימן הוא עליה ראשונית בדופק, הוא עשוי להימנע מכל פעילות גופנית מאומצת. ההתנהגות הנמנעת אמנם מונעת מהאדם כניסה מיידית למעגל החרדה, אך היא אינה שוברת אותו, ומשמרת את קיומו. אם סימן כלשהו- דומה או שונה לזה שהאדם נמנע ממנו- יצליח לעורר תחושות גוף, האדם ישוב וימצא את עצמו במעגל ללא מוצא.

דוגמא להתנהגות נמנעת שיכולה להוות הפרעה בפני עצמה היא אגורפוביה.

אפשרות התנהגות שלישית היא התנהגות ביטחון:

התקף חרדה

מטרת התנהגות הביטחון היא למנוע את ההשלכות הקטסטרופליות הנובעות מהפרשנות השגויה. למשל, אדם שמפרש מתח בשרירי הרגליים כסימן לכך שהוא עומד להתמוטט, יכול להתיישב, להחזיק במעקה, או לכווץ את שרירי הרגליים על מנת להימנע מנפילה. כמו ההתנהגות הנמנעת, גם התנהגות הביטחון כביכול מפחיתה מעוצמת החרדה בטווח הקצר, אך למעשה אינה שוברת את המעגל בטווח הארוך, שכן האדם ממשיך להאמין שמשהו מאוד לא בסדר קורה לו בגוף ושרוק בגלל שנהג כפי שנהג הוא נמנע מאסון, לכן הוא ממשיך לשים לב לתחושות הגוף שלו, והוא ממשיך להאמין שהעובדה שהתיישב (או כל התנהגות בטחון אחרת) היא זו שמנעה את האסון ממנו חשש.
התנהגויות בטחון נפוצות של אנשים עם התקפי חרדה כוללות:
ללכת עם בקבוק מים ולשתות על מנת להימנע מסגירת קנה הנשימה וחנק.
לשבת על מנת לא ליפול, להתעלף או להתמוטט.
ללכת עם כדור קלונקס בארנק על מנת להימנע בכל מחיר מהתמודדות עם התקף חרדה רציני, "לעצור אותו בזמן"
לנסות לקחת אויר בכוח על מנת להסדיר את תחושת המחנק.
לקחת משהו מתוק על מנת להימנע מ"נפילת סוכר"

חשוב לזכור שכל ההתנהגויות הללו, על אף שהאדם מאמין שהן מונעות אסון, לרוב מחזקות את מעגל הפאניקה ומונעות שינוי. אם האדם היה נוטש אותן בהדרגה, היה מגלה שלמעשה החרדה, על אף שאינה נעימה, חולפת מעצמה.

לתאום פגישת הערכה התקשר/י 1-800-657-657

ביבליוגרפיה:

Barlow, D.H & Craske, M.G (2007). Mastery of your anxiety and panic (fourth ed). Oxford university press.
Barlow, D. H & Cerny,J (1988). Psychological treatment of panic, treatment manuals for practitioners. New York: Guilford Press.
Barlow, D.H. (1988). Anxiety and its disorders: The nature and treatment of anxiety and panic. New York: Guilford Press.
Clark, D.M. (1989). Anxiety states. Panic and generalized anxiety. In Hawton, K., Salkovskis, P.M., Kirk, J., & Clark, D.M. (eds.) Cognitive behavior therapy for Psychiatric problems. A practical guide. Oxford: Oxford Medical Publications.
Wells, A. (1997). Cognitive therapy of anxiety disorders. A practice manual and conceptual guide. New York: John Wiley & Sons.

מאת: שקד פרבשטיין יבין, נטע עמיאל

מהו התקף פאניקה?

התקף פאניקה מוגדר על-ידי אוסף תסמינים פיזיים וקוגניטיביים, הכוללים קוצר נשימה או תחושת חנק, הלמות לב או עלייה בקצב הלב, אי-נוחות או לחץ בחזה, רעד, הזעה, תחושות סחרחורת או תחושות עילפון, בחילה, תחושת חוסר-מציאות, תחושת נימול או עקצוץ בגפיים, רעד, וכן פחדים ממוות, משיגעון או מאיבוד שליטה.
האדם שחווה התקף פאניקה יכול להרגיש פחד פתאומי שמופיע ללא סיבה ברורה ומגיע לשיא תוך כ10 דקות, אשר גורם לו לחשוב שהוא חולה, עומד למות או לאבד את דעתו. הוא עלול לחוות תחושות מפחידות כמו שהלב עומד לבקוע מהחזה, או שהוא לא מסוגל לשאוף מספיק אוויר. לעיתים התקפי הפאניקה מפריעים לשגרת היומיום או מונעים מהאדם לעשות את הדברים שהוא עושה בדרך כלל, ולכן הן מובילות לדאגה שההתקף יגיע שוב.

מהי הפרעת פאניקה?

כולנו עשויים לחוות התקפי פאניקה אקראיים במהלך חיינו, אולם לא כל מי שחווה מספר התקפי פאניקה יפתח הפרעת פאניקה. הפרעת פאניקה מתאפיינת על-ידי התקפי פאניקה חוזרים (או הופעה פתאומית של חרדה או אי-נוחות קיצוניים). אדם יאובחן בהפרעת פאניקה במידה ויחווה התקפים חוזרים ובלתי צפויים, המתרחשים ללא טריגר ברור במשך תקופה של חודש, או מצב בו במשך חודש לפחות לאחר התקף הפאניקה האדם חושש מחוויית התקפים נוספים, או קיימת אצלו דאגה מהשלכות ההתקפים, או שינוי משמעותי בהתנהגות בשל ההתקפים

מה גורם להפרעת פאניקה?

הפרעת פאניקה עשויה לערב מרכיב של פגיעות גנטית, כאשר ישנם אנשים הסובלים מהפרעה זו אשר דיווחו על קרוב משפחה שסובל או סבל בעבר מהפרעת פאניקה, או הפרעה רגשית אחרת כמו דיכאון. מחקרי תאומים מצביעים גם הם על מרכיב תורשתי להפרעה זו. אותם מחקרים מצביעים כמו-כן על מרכיב סביבתי, כאשר גם אירועי חיים מלחיצים, כמו אובדן או פרידה, עשויים להוות גורם להתפתחות הפרעת פאניקה.

מהי שכיחותה של הפרעת הפאניקה?

מעל חמישית מהאנשים יחוו לפחות התקף פאניקה אחד במהלך חייהם, אולם רק כ-5% יפתחו הפרעת פאניקה במהלך חייהם. הפרעת פאניקה שכיחה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים, ביחס של כ-2:1. כמו-כן, על אף שהפרעת פאניקה נצפית גם בקרב ילדים, השכיחות הכללית שלה נמוכה לפני גיל 14.

מה ההשלכות של הפרעת פאניקה?

בהיעדר טיפול, הפרעת פאניקה יכולה להוביל להשלכות שליליות ארוכות-טווח. אנשים רבים הסובלים מהתקפי פאניקה מתחילים להימנע מסיטואציות או מקומות המקושרים עם התקפי הפאניקה שלהם. למשל, אדם שחווה התקף פאניקה בקניון, עשוי להמנע מהגעה למקומות הומי אדם. במקרים הקיצוניים ביותר, אנשים עם הפרעת פאניקה מפתחים אגורפוביה, ונמנעים מיציאה מהבית, מהחשש להתקל בסיטואציה בה יחוו התקף פאניקה ולא יוכלו לקבל עזרה או להמלט מהאזור במהירות. הפחד מחוויית ההתקף כה משתק, שהוא מוביל אותם להעדיף להשאר סגורים בבית. כך, הפחד מהפחד עשוי לפגוע בתפקוד האישי, החברתי והתעסוקתי.

מהי אגורפוביה?

אגורפוביה היא מצב של הימנעות, הססנות, או תחושת מתח בסיטואציות בהן התקפי פאניקה או תסמינים פיזיים אחרים צפויים להתרחש. לרוב, הסיטואציה תהיה כזו שהאדם יחוש שלא יוכל לברוח ממנה או לקבל עזרה. דוגמה לכך יכולה להיות הימצאות בקניון הומה אדם, כאשר קשה למצוא את היציאה ולעבור בין כל האנשים במקרה שעולה הצורך לעזוב באופן פתאומי, בשל חוויית התקף פאניקה. הימנעויות טיפוסיות נוספות יכולות להיות מסיטואציות כמו נהיגה, נסיעה בתחבורה ציבורית, טיסה, המתנה בתור, חנויות, תיאטראות, הליכות ארוכות, מרחק רב מהבית והימצאות לבד בבית. הימנעות מסיטואציות בשל חרדה, בהיעדר סכנה ממשית, נקראת פוביה; הימנעות מסיטואציה בה יתכן ולא ניתן יהיה למצוא עזרה במקרה של התקף פאניקה, או חווית תסמינים פיזיים אחרים, נקראת אגורפוביה (בעברית: "בַּעַת חוּצוֹת").

האם התקף פאניקה הינו מסוכן?

כולנו וודאי יכולים לחשוב על אירוע בחיים שלנו או של הקרובים אלינו, בו תחושה של פחד והתגובה אליה, עזרה להשאיר אותנו בטוחים (למשל, להמנע מתאונת דרכים). תגובה לאיום אמתי בפחד וחרדה, מאפשרת לנו להגיב בצורה הולמת, ומחקרים אף מראים שכמויות מתונות של חרדה ודאגה מעודדים אותנו להגיב ולפעול בצורה יעילה ביום-יום שלנו. פחד וחרדה הינם רגשות אדפטיביים מאד ולא מסוכנים בפני עצמם. כך למשל, פאניקה כשלעצמה, לא גורמת לאירוע לבבי. הבעיה מתרחשת כאשר אנו נותנים לרגשות כאלו לשלוט בחיינו ולהגדיר את מי שאנחנו, להתפשר על מה שחשוב לנו ולצמצם את החיים שלנו.

כיצד מטפלים בהפרעת פאניקה?

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מהווה הטיפול העיקרי והיעיל ביותר בהפרעת פאניקה. במקרים מסוימים נכון לשלב גם טיפול תרופתי. CBT, כשמו כן הוא, מורכב משני מרכיבים עיקריים: קוגנטיבי והתנהגותי.
מרכיב קוגניטיבי:
המרכיב הקוגניטיבי בטיפול נועד לספק אינפורמציה אודות המרכיבים הגופניים, הנפשיים וההתנהגותיים המעורבים בהפרעת פאניקה, על-מנת ליידע את המטופל אודות ההפרעה ולתקן מידע שגוי ופרשנויות שגויות של התחושות הגופניות ושל חרדה ופאניקה. אנשים רבים זוכים להקלה משמעותית מעצם ההבנה של מהו התקף פאניקה והמנגנונים המעורבים בו. המטופל מתנסה בכלים שנועדו להגביר את המודעות העצמית האובייקטיבית שלו לחוויית חרדה ופאניקה.
מרכיב התנהגותי:
המרכיב ההתנהגותי בטיפול מערב חשיפות חיות לסיטואציות בהן המטופל מצפה להתרחשות של התקפי פאניקה או תסמינים המדמים התקף פאניקה. חלק אינטגרלי בשיטה זו היא הסרת התנהגויות הביטחון (התנהגויות שנועדו למנוע את ההשלכות הקטסטרופליות הנובעות מהפרשנות השגויה לתסמינים הגופניים, כמו הישענות על חפץ כלשהו, או נטילת תרופות) שבסופו של דבר מובילות באופן פרדוקסלי להגברת תחושת הפחד.
החשיפה מערבת בנוסף חשיפות לתחושות הגוף (חשיפות אינטרוספטיביות), המיועדות לייצר באופן שיטתי ומבוקר, את התחושות הגופניות הבולטות אותן המטופל נוטה להרגיש בעת התקף פאניקה אמיתי. כך, באמצעות חשיפות חוזרות והתגברות סבילות המטופל לתחושות הגוף, מבלי לנקוט בהתנהגויות הימנעות או התנהגויות ביטחון, עולה. המטופל לומד לפחד פחות מתחושות אלו ורואה כיצד בכל פעם שהחרדה עולה, היא יורדת מעצמה, גם כאשר לא מנסים לשלוט בה או לנהל אותה.

האם כדאי להיעזר בטיפול תרופתי?

לרוב, כשמדובר בהתקפי חרדה אין צורך בטיפול תרופתי. אך במקרים מסוימים, שהחרדה גבוהה מדי ואינה מאפשרת טיפול ניתן לשקול שילוב של טיפול תרופתי. תרופות ממשפחת ה-SSRI (מעכבים בררנים של ספיגה מחדש של סרוטונין) נחשבים כטיפול הבחירה בהפרעת הפאניקה, אך כמובן שחשוב להפגש עם איש מקצוע על מנת שיקח בחשבון גורמים כמו ההיסטוריה התרופתית או תרופות נוספות אותן המטופל נוטל, על-מנת להתאים את התרופה והמינון הנכונים עבורו. בכל הנוגע לטיפול תרופתי אנו ממליצים על ליווי של פסיכיאטר.

איך אפשר להסביר התקפי פאניקה שמגיעים "משום מקום"?

לאחר מספר פעמים של פחד מתסמינים גופניים, הפחד מתסמינים אלו יכול להיווצר באופן אוטומטי. חשוב על הפעם הראשונה שלמדת לרכב על אופניים. תחילה, נזקקת להרבה תשומת לב והדרכה בכל פעולה שביצעת; באופן הדרגתי, הפעולה הפכה אוטומטית, כך שיכולת לרכב מבלי לחשוב על מה שאתה עושה באופן מודע. ולמרות זאת, המחשבות האוטומטיות שלך עדיין מובילות את ההתנהגות הקשורה באופן הרכיבה שלך. אותו תהליך מתרחש גם עם המחשבות האוטומטיות המקושרות עם תחושות חרדה ופאניקה: לאורך זמן, הן יכולות להפוך אוטומטיות, כך שלא תהיה מודע למה שאתה חושב; ולמרות זאת, אותן מחשבות עדיין משפיעות על התחושות וההתנהגויות שלך. משום שאתה לא מודע למחשבות אלו, זה עשוי להרגיש כאילו פאניקה וחרדה מגיעים "משום מקום" – אתה פשוט חש מפוחד, ואתה לא יודע למה.
תהליך אוטומטי נוסף נקרא "התנייה אינטרוספטיבית". הכוונה היא ללמידת פחד מתסמינים גופניים, בשל חוויות שליליות קודמות הקשורות באותם התסמינים. ברגע שנעשה קישור בין עלייה בקצב הלב שלך לבין האפשרות למות או לחוות אסון אחר, שינויים בקצב הלב עשויים לגרום לפחד אוטומטי, מאחר והפחד הפך להיות מותנה. בעקבות זאת, אפילו שינויים קטנים בקצב הלב שהם נורמליים, ולא היו מפריעים לך לפני שחווית פאניקה, יוכלו לגרום לך לפחד. למעשה, השינוי הפיזי יכול להיות כה עדין שאתה אפילו לא תהיה מודע אליו באופן מלא, ולמרות זאת, הוא יגרום לך לפחד. זו סיבה נוספת שיכולה להסביר מדוע התקפי פאניקה לפעמים מרגישים כאילו מגיעים משום מקום – הם בעצם מופעלים באמצעות שינויים פיזיים עדינים אליהם לא היית מודע, אך הגוף כבר עבר התנייה להגיב אליהם.

 

Similar posts
Call Now Button