דימוי גוף וחרדות

דימוי גוף וחרדות

למראה החיצוני יש חשיבות לא קטנה בתחומים רבים של חיינו וניתן לו דגש רב בחברה שלנו. בהתאם, דימוי גוף נמוך עלול ליצור בעיות בדימוי העצמי ואף הפרעות פסיכיאטריות שונות. ההפרעות הידועות ביותר הן הפרעות אכילה לסוגיהן, למשל אנורקסיה ובולימיה. אולם הפרעות אלו אינן היחידות, ובחלק מהמקרים דימוי גוף נמוך עלול ליצור הפרעות חרדה שונות או להחמיר עוצמתן. במאמר זה נדון במספר דוגמאות לאופן בו דימוי גוף נמוך מתבטא בהפרעות חרדה שונות.

דימוי גוף וחרדות חברתיות

אנשים עם דימוי גוף נמוך עלולים להרגיש שאנשים אחרים לועגים להם או דוחים אותם בגלל גופם. לתחושות אלו יש לעיתים קרובות מקורות ריאליים, כלומר, האדם חווה לעג או ביקורת על גופו בשלב כלשהו של חייו, בין אם על ידי בני משפחתו, דמויות סמכות או בני גילו. תחושות אלו יכולות להיות ההתחלה של חרדה חברתית במידה ואינן מטופלות.

ניקח לדוגמא אישה שהוריה ביקרו אותה מגיל צעיר בכל פעם שאכלה יותר ממה שחשבו שהיא צריכה לאכול, או מאכלים שחרגו מהתפריט הראוי לדעתם. כשהייתה בבית הספר היסודי בני כיתתה צחקו עליה מדי פעם כיוון שהייתה שמנמנה, ובגיל ההתבגרות, למרות שקיבלה מדי פעם מחמאות וזכתה לחיזורים, אחיה הגדולים לעגו לה ולמחזרים שהסכימו לצאת עם "עגלה" כמוה.

מגיל צעיר היא לא אהבה את גופה והאשימה את עצמה על כך שאינה מצליחה לרזות. הלעג מהסביבה גרם לה לחשוב שמשהו אצלה לא בסדר, שהיא צריכה להיזהר מאנשים ולא לתת להם שום עילה להתקיף אותה. כך, לאורך השנים היא פיתחה התנהגויות שונות שנועדו להגן עליה מפני לעג – היא העדיפה לדבר מעט ככל האפשר עם אנשים לא מוכרים, לחייך הרבה כדי להיראות חביבה ולא מאיימת, נמנעה ממצבים בהם עליה לחשוף את גופה – למשל הליכה לחוף הים או מקלחות משותפות בצבא, לא אכלה בפומבי והסתירה נקודות פגיעות שלה אף מחברות קרובות מחשש שינצלו אותן כנגדה.

הפרעת גוף דיסמורפית (BDD) ודימוי גוף נמוך

BDD היא הפרעה מהספקטרום האובססיבי קומפולסיבי שהסובלים ממנה ממוקדים בפגם זעיר או לא קיים בגופם וסבורים שהוא גורם להם להיראות מחרידים או מעוותים. הם סובלים ממחשבות טורדניות בנושא זה, ומבצעים התנהגויות כפייתיות על מנת להפחיד את המצוקה שנגרמת להם כתוצאה מ"הפגם", למשל: הימנעות מעמידה בפרופיל ליד אנשים כדי שלא יראו את האף מזווית זו, אימון מופרז בחדר כושר על מנת לתקן את הפגם לכאורה בשרירים, וכמובן – ניתוחים פלסטיים.

אומנם להפרעה זו, ככל הפרעות הספקטרום האובססיבי-קומפולסיבי יש מקור ביולוגי- העברה מוחית לא תקינה של נוירוטמנסריטורים (מוליכים עצביים) מסוימים, אולם לסביבה ולתפיסות של האדם יש השפעה על מהלך ההפרעה. הפרעות הספקטרום יכולות להתבטא בדרכים שונות, והתוכן שלהן מושפע פעמים רבות מהערכים, הרצונות והתפיסות של האדם, כשנושאים החשובים לו מאוד, בפרט אם הוא מרגיש חוסר ביטחון לגביהם – הופכים להיות מושא האובססיה במקרים רבים. במילים אחרות, אם דימוי הגוף של האדם נמוך והוא מוטרד ממנו, יתכן והנטייה למחשבות טורדניות ופעולות כפייתיות תתבטא בנושא זה, בעוד שאם נושא אחר היה חשוב לו, ההפרעה הייתה מתבטאת בו.

למרות שגם OCD (הפרעה טורדנית כפייתית) פוגעת בצורה קשה בחיי האדם, פעמים רבות BDD היא הפרעה קשה יותר מכמה בחינות:
סיכויי ההחלמה נמוכים יותר, כיוון שרבים מהסובלים מההפרעה סבורים כי הבעיה האמיתית שלהם היא בעיה במראה החיצוני ולא הפרעה פסיכיאטרית, ואם ישנו את מראם הבעיה תיפטר. כתוצאה, רבים מהם אינם משתפים פעולה עם הטיפול, והפרוגנוזה שלהם אינה טובה.

השלכות פיזיות של BDD

כאמור, חלק מהסובלים מ-BDD מבצעים ניתוחים פלסטיים רבים. בניתוחים אלו קיים פוטנציאל לסיבוך, בפרט כשמתבצעים ניתוחים תכופים, כך שהם נמצאים בסכנה בריאותית ממשית.
שיעור אובדנות גבוה. שיעור האובדנות ב-BDD גבוה פי 45 מבאוכלוסיה הכללית.

ניקח לדוגמא את סיפורה של ח', נערה שגדלה בבית ששם דגש רב על ההופעה החיצונית. אימה הקפידה תמיד על הופעה חיצונית מטופחת, לא יצאה לעולם מהבית בלי איפור והקדשת מחשבה להתאמת הבגדים, גם אם היה מדובר בהליכה למכולת, והשקיעה מחשבה גם בהופעתה בתוך הבית. ח' שמעה מגיל צעיר שאביה התאהב באימה בגלל יופיה, והוריה הזכירו בהזדמנויות שונות את החשיבות של היופי. אימה עודדה את ח' מילדות לגלות עניין בבובות, איפור לילדות, תסרוקות וכן הלאה, וכשגדלה הן דיברו הרבה על נושאי לבוש וטיפוח, וח' הרגישה חשובה כי אימה התייעצה איתה בנושא.

בגיל 16 היא החלה לעסוק בנושא באופן אינטנסיבי, סירבה לצאת מהבית בלי להתארגן כראוי, התארגנות שיכלה לקחת 3 עד 4 שעות, וגם אז לא תמיד הייתה מרוצה. היא החלה לישון פחות ופחות שעות כדי להספיק להתארגן ולהגיע ללימודים בזמן ובילתה פחות עם חברות כיוון שהרגישה שהיא מכוערת ולא רצתה שאחרים יראו אותה. היא התלוננה רבות בפני הוריה שהאף שלה גדול והיא רוצה ניתוח, וכשדיברו איתה על כך שהם מודאגים ממה שקורה איתה בכתה ואמרה שברור שהיא מרגישה ככה כשיש לה אף כזה מכוער.

בסופו של דבר הוריה החליטו לממן לה ניתוח פלסטי. ח' הייתה מאושרת, אולם האושר לא נמשך זמן רב, ומיד כשהתחבושות הוסרו החלה לבחון את התוצאה בחוסר שביעות רצון, למרות שנאמר לה שייקח זמן עד שהנפיחות תרד. היא הקדישה שעות ארוכות לבדיקת אפה מול מראות שונות ברחבי הבית ובזוויות שונות, מנסה להגיע להחלטה אם היא מרוצה או לא. מצבי רוחה השתנו בהתאם לרמת שביעות הרצון שלה, ובסופו של דבר הגיעה להחלטה שאינה מרוצה וסירבה לצאת מהבית עד שהוריה יבטיחו לה שיקחו אותה למנתח על מנת לתקן את תוצאות הניתוח הקודם.

אם גם אתם סובלים מבעיות בדימוי הגוף התקשרו לתאום פגישת הערכה

לתאום פגישת הערכה התקשר/י עכשיו
1-800-657-657

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

phone

Similar posts
Call Now Button