ביני לבין האחר: על התנהלות בין-אישית בחרדה כללית, חרדה חברתית ודיכאון

חרדה חברתית, חרדה כללית ודיכאון הן שלוש הפרעות שונות, אולם לעיתים אנשים מתמודדים עם יותר מאחת מהן בו זמנית. בנוסף, ישנה חפיפה בין חלק מהתסמינים של אותן הפרעות.

בגלל סיבות אלו, במקרים מסוימים ישנו קושי להגדיר באופן מדויק מה בסיס קשייו של המטופל ונדרשת חקירה של מחשבות, של רגשות ושל דפוסי התנהגות על מנת להבין את טיב הקשיים ולבנות תוכנית טיפולית מתאימה.

נתאר כאן בקצרה את המאפיינים העיקריים של כל אחת מההפרעות, ולאחר מכן נתאר כיוון מחקרי חדש אשר מתמקד באופי ההתנהלות ביחסים בין-אישיים ככלי להבחנה בין ההפרעות השונות ולהמשגה מדויקת יותר של קשייו הספציפיים של המטופל. 

כל הפרעה מפריעה בדרכה שלה

חרדה חברתית מאופיינת בחשש ובמצוקה המתעוררים סביב מצבים חברתיים. כתוצאה מכך, המתמודדים עם חרדה חברתית נמנעים מהשתתפות במצבים חברתיים רבים, גם כאשר היו רוצים לקחת בהם חלק. בתוך אינטראקציות חברתיות, הם חווים לעיתים קרובות חרדה ואי נוחות. בשונה מכך, אנשים הסובלים מהפרעת חרדה כללית דואגים לעיתים קרובות ובאופן מופרז לגבי עניינים הקשורים לכספים, בריאות, עבודה, יחסים בין אישיים ואפילו לגבי איום הגרעין האיראני, ובמקרים רבים נפגע תפקודם היומיומי. ואילו דיכאון קליני מאופיין במצב רוח מדוכדך לאורך רוב שעות היום, במשך רוב הימים ובאובדן עניין והנאה בפעילויות שגרמו הנאה בעבר. דיכאון יכול גם להיות מלווה בשינויים בתיאבון ובדפוסי השינה, בעייפות ובחוסר אנרגיה, בתחושות אשמה וחוסר ערך ובפגיעה בריכוז ובתהליכי חשיבה וקבלת החלטות.

 

למרות ההבחנה בין שלושת סוגי ההפרעות, עלולה להתקיים חפיפה ביניהן ובין הסימפטומים של כל אחת מהן. למשל, אדם הסובל מחרדה כללית, עשוי להיות חרד הן לגבי עניינים הקשורים לבריאותו והן לגבי עניינים הקשורים ביחסים בין אישיים, באופן אשר יקשה להבדיל בין הפרעה זו לבין הפרעת חרדה חברתית. כמו כן, חרדה כללית וחרדה חברתית עלולות להשפיע לרעה על תפקודם של המתמודדים איתן במגוון תחומים. כתוצאה מכך, אנשים אלו מפתחים עם הזמן תחושות דיכאון בשל חוסר הצלחתם לתפקד כפי שהיו רוצים. ומהכיוון ההפוך, אדם הסובל מדיכאון עלול להאמין כי אף אחד לא אוהב אותו או רוצה בקרבתו ולהציג סימפטומים דומים לחרדה חברתית (הימנעות מאינטראקציות חברתיות בשל חשש מדחייה, למשל). בשל כל אלו, ההפרדה בין שלושת ההפרעות ותסמיניהן אינה תמיד עניין פשוט.  

 

זה הכל יחסים 

מחקרים חדשים בתחום התמקדו באופי היחסים הבין-אישיים כגורם אשר עשוי לסייע להבחין בין שלושת ההפרעות, ולהמשיג בצורה מדויקת יותר את קשייהם של המטופלים גם במקרים בהם האדם מתמודד עם יותר מהפרעה אחת. כל אחת מהפרעות אלו נמצאה בעבר קשורה לקשיים בתחומים הבין-אישיים כגון נישואין, יחסים משפחתיים ובתפקוד חברתי באופן כללי. עם זאת, ממצאי מחקרים עדכניים יותר מצביעים על כך שהקשיים הבין-אישיים מעט שונים בכל אחת מההפרעות.

מחקרים אחרונים בתחום עושים שימוש בתיאורית המעגל הבין-אישי (interpersonal circumplex), אשר ממשיגה קשיים ביחסים בין-אישיים בהתבסס על שני צירים: ציר הדומיננטיות/כניעות, וציר הריחוק/שייכות. השילובים השונים בין שני צירים אלו מסייעים לתאר שמונה סוגי התנהלות ביחסים ואת הקשיים האופייניים הנלווים אליהם. מסגרת זו מאפשרת להבחין ולתאר באופן מפורט סוגים ספציפיים של קשיים בין-אישיים. כך למשל, בעוד שבעבר הייתה התייחסות כללית לנטייה לכניעות או חוסר אסרטיביות אצל אנשים מסוימים, המסגרת מאפשרת לחדד את ההבחנה בין אנשים אשר ניתנים לתמרון ולשכנוע לבין כאלה הנותרים נוקשים בעמדותיהם, מה שעלול להקשות על תקשורת בין-אישית, ולבין כאלה המתקשים להבהיר לסובבים אותם את רצונותיהם ושאיפותיהם. 

 

גלגל בין-אישי

ומה למדע יש להגיד על זה?

במחקר מקיף שנערך לאחרונה בקרב 369 משתתפים (המתמודדים עם חרדה כללית, או עם חרדה חברתית או עם דיכאון), התבקש כל משתתף לתאר ולדרג מאפיינים של עצמו ושל התנהלותו הבין אישית. בנוסף, כל משתתף התבקש לציין שלושה אנשים אשר מכירים אותו היטב, ואנשים אלו התבקשו לענות על שאלות לגבי אופי ההתנהלות הבין-אישית של אותו משתתף. החוקרים השתמשו בניתוחים ובהצלבות המידע שהמשתתפים סיפקו על עצמם ושקרוביהם סיפקו עליהם כדי להפיק מידע מקיף על דפוסי ההתנהלות הבין-אישית של המשתתפים. ממצא מרכזי אשר עלה מהמחקר הוא מיקוד הקשיים הבין-אישיים של כל אחת מההפרעות סביב  איזור מסוים של צירי המעגל. כך למשל, אצל אנשים המתמודדים עם חרדה כללית נמצא כי הקשיים התמקדו באזור ציר הכניעות וציר השייכות, אך לא סביב הריחוק והדומיננטיות.

 

התנהגויות אלו עשויות לשקף את אמונתם של הסובלים מחרדה כללית כי דאגה משמעותה אכפתיות כלפי אחרים. לעומת זאת, אצל אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית, טיב הקשיים סובב לרוב סביב ציר הכניעות, אך לא סביב ציר השייכות, וקשייהם התאפיינו בעיקר בחוסר אסרטיביות ובהימנעות החברתית (ציר הכניעות בשילוב ציר הריחוק). שילוב זה ככל הנראה משקף ניסיון להימנע מתוצאות חברתיות שליליות. אצל הסובלים מדיכאון, היחסים הבין אישיים מתאפיינים לעיתים קרובות בכניעות ובקרירות, ובקושי להשתמש באחרים כמקור תמיכה חברתית (ציר הכניעות וציר הריחוק). כלומר, המחקר מצא כי לכל אחת מההפרעות הבדלים דקים בקשיים ביחסים הבין-אישיים, המושפעים ככל הנראה מאמונות וממחשבות שליליות המאפיינות כל הפרעה. 

חרדה חברתית, חרדה כללית ודיכאון

תפסיק להעיק, תפסיק להתרחק, תפסיק לרדת על עצמך או תשחרר, תתקרב ותאהב את עצמך. 

ממצא חשוב נוסף שעלה מהמחקר נוגע לפערים שבין תפיסתם של המשתתפים את התנהגותם לתפיסתם של קרוביהם את התנהגותם. למשל, משתתפים עם חרדה כללית נטו לראות את התעניינותם האינטנסיבית בקרובים אליהם כביטוי לקרבה, דאגה ואכפתיות, בעוד שהקרובים אליהם חוו את אותה התנהגות כחודרנית יותר ולעיתים אף מעיקה (למשל, אמא המתקשרת מדי בוקר וערב לביתה כדי לשאול אותה איך ישנה והאם אכלה מספיק היום). משתתפים עם חרדה חברתית נטו לתאר כי אחרים רואים אותם באור שלילי, תיאור שנעדר על פי רוב מדיווחיהם של הקרובים אליהם (למשל, סטודנט שנמנע להגיב במהלך הרצאות כי הוא חושב שחבריו חושבים שהוא בנאלי ואילו חברו הקרוב דווקא חושב שיש לו רעיונות חכמים ומקוריים). ואילו אצל משתתפים עם דכאון, ניכרה נטייה להגדיר את הערך העצמי שלהם כנמוך, בעוד שקרוביהם נטו לראות אותם כבעלי ערך גבוה ומשמעותי יותר.  

 

אז איך מפסיקים את סיבוב הגלגל?

פערים מסוג זה עשויים להיות משמעותיים לצורך עבודה טיפולית, שכן הם תורמים לשימור ההפרעה ומקשים על יחסיהם הבין-אישיים של המטופלים. במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי, המטופל והמטפל עובדים לעיתים קרובות יחד על הבנת האופן בו המטופל מתנהל ביחסים בין-אישיים, על פרשנויות בלתי יעילות ולעיתים מוטעות שהוא נותן למצבים חברתיים, ולאופן שבו התנהלותו עלולה להשפיע על סביבתו והקרובים אליו. לעיתים, מטופלים מופתעים לגלות תוך כדי טיפול כיצד התנהלותם עשויה להשפיע על אנשים איתם הם באים במגע, ולתת להם פתח להבנה ולשינוי דפוסים אשר מובילים לתוצאות בלתי רצויות ביחסיהם הבין-אישיים בפרט ובחייהם בכלל. 

 

כמו בכל מסגרת תיאורטית אחרת, חשוב לציין שגם מודל המעגל הבין-אישי שהוצג כאן הינו מודל כללי, ולכל אדם ואדם יש מאפיינים ייחודיים הנוגעים אליו בלבד. המטפלים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי משלבים את שתי נקודות המבט הללו. מצד אחד אנו עושים שימוש במודלים אשר נמצאו יעילים לטיפול ולהקלה על הקשיים בהפרעות ספציפיות. ומצד שני מגיעים עם הרצון ללמוד, להכיר ולהבין כל מטופל כאדם אינדיבידואלי על קשייו וחוזקותיו. השילוב בין שתי נקודות מבט אלו מאפשר לנו להציע למטופלינו טיפול מיטבי המותאם עבורם להתמודדות עם קשייהם ולנווט חייהם לכוון בו הם בוחרים.

 

אם גם את/ה מתמודד/ת עם קשיי חרדה, חרדה חברתית או דכאון, פנה/י למרכזנו לקביעת פגישת הערכה עם מטפלים המתמחים בסיוע בקשיים מסוג זה.  – 

לתאום פגישת הערכה התקשר/י 1-800-657-657

 

ביבליוגרפיה

Erickson, T. M., Newman, M. G., Siebert, E. C., Carlile, J. A., Scarsella, G. M., & Abelson, J. L. (2016). Does worrying mean caring too much? Interpersonal prototypicality of dimensional worry controlling for social anxiety and depressive symptoms. Behavior therapy47(1), 14-28.

Shin, K. E., & Newman, M. G. (2019). Self-and other-perceptions of interpersonal problems: Effects of generalized anxiety, social anxiety, and depression. Journal of anxiety disorders65, 1-10.

Call Now Button