ספטמבר 2023. אנחנו 9 חודשים לעומק מה שהחל כרפורמה משפטית, עבור חלק גדול מאיתנו הרפורמה נתפסת כניסיון הפיכה משטרית בכלים "חוקיים" ועבור חלק אחר היא נתפסת כתיקון מערכת המשפט שמֻבְנֶה כניסיון הפיכה משטרית. 9 חודשים של פעילות מחאתית של אזרחים כנגד פעילות הממשלה הנוכחית: הפגנת המטריות, 'בונות אלטרנטיבה', ערב פיטורי גלנט, 'כוח קפלן', 'הצעדה לירושלים' ועוד. 9 חודשים מבלבלים ומטלטלים, שהתאפיינו בפילוג רב בין קבוצות: ימין-שמאל, תומכי רפורמה- מתנגדי ההפיכה המשטרית, חרדים, דתיים וחילוניים, מזרחיים-אשכנזים. פילוג שעבר קיטוב קיצוני ובו מגזרים שלמים מכל הצדדים הוקעו, הושמצו, ועברו דה-לגיטימציה ודה-הומוניזציה.
כל אחד מאיתנו (הכותבים) מצא עצמו עמוק בתוך פעולות מחאה כאלו ואחרות. תחילה באופן אישי ובהדרגה הולכת וגדלה במרחב הציבורי. כל אחד מאיתנו מצא שהוא משמיע את דעותיו, כותב עליהן, נושא אותן על שלטים או זועק אותם במגפון.
לאורך כל אותם 9 חודשים המשכנו אנשי ונשות הטיפול לטפל ולהדריך בקליניקה, וחלק גדול מאיתנו עשה זאת לצד השתתפות פעילה במחאה כנגד ההפיכה המשטרית – הן בהפגנות עצמן, והן בכתיבה ברשתות חברתיות בנושא או במעורבות אחרות במסגרות שונות הקשורות במחאה. לצד הניסיון להמשיך, לתפקד, ולהחזיק בתפקידים המקצועיים השונים שלנו – מצאנו את עצמנו במגוון מצבים חדשים בחדר-הטיפולים ומחוצה לו. מטופלים ששואלים על עמדתנו הפוליטית; פגישות עם קולגות ומטופלים בהפגנות; עיסוק משמעותי של מטופלים בתכנים שקשורים למצב בארץ; ערעור בדפוסי ההגעה הקבועים של מטפלים ומטופלים לאור ימי השיבוש; שאלות רבות לגבי היבטים של חשיפה עצמית וברשתות חברתיות של עמדתנו כאזרחים. התלבטות לגבי תפקידנו כאנשי טיפול בזמן משברי זה.
כחלק מעיסוקינו בנושא והרצון לתרום לו, וגם מתוך הרצון לאוורר את הדברים שעולים בנו, חשבנו שיכול להיות מעניין ומועיל לנסח בכתב את ההתמודדות של אנשי ונשות טיפול בעת זו של משבר ערכי מתמשך. לשם כך, גיבשנו מספר שאלות שמעניינות בעיננו וביקשנו מאנשי ונשות מקצוע להגיב כרצונם.ן באופן גלוי או אנונימי.
חשוב לציין כי אנחנו בהחלט מתנגדים למה שאנו תופסים כניסיון הפיכה משטרית – אבל שהרצון לכתוב על כך לא נועד כדי להביא רק דעה זו לקדמת הבמה ולעשות דה-לגיטימציה לדעות אחרות, אלא לתת מקום למגוון החוויות המורכבות שמתעוררות בעת זו, ולהוות מצע לשיח בנושא. אם אתם רוצים לקרוא את השאלות שנשאלו ניתן לראות אותן – כאן.
רוב המטפלים התייחסו לכך שהמצב בארץ מאוד משפיע עליהם אישית. הממוצע היה: 6 – בסקלה של 1: בכלל לא . 7: נון-סטופ (שונות 1.2). רוב המטפלים דרגו בשאלה זו 6 או 7. רק שני מטפלים דרגו 3 ומטה.
רוב המטפלים התייחסו לכך שהמצב בארץ אכן נכנס לחדר הטיפולים. הממוצע היא – 4.5 בסקלה של 1: בכלל לא. 7: נון-סטופ. (שונות 2). רוב המטפלים דרגו בשאלה זו 5 או 6. 8 מטפלים דרגו 3 ומטה. אף מטפל לא דרג 7.
מתוך השאלון עולה כי בתקופה הנוכחית, המתיחות החברתית-פוליטית בארץ מציבה אתגרים לא פשוטים בפני אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. חלק מהמטפלים מתארים מצב מורכב ומאמץ, שבו הם מוצאים את עצמם מתקשים יותר מבעבר להקדיש את מלוא תשומת הלב והמשאבים הרגשיים לטיפול במטופליהם. אותם המטפלים מתארים כי הם מתוחים יותר, עסוקים מחשבתית בנעשה בארץ וברצון להיות בהפגנה, מתקשים לעשות את המעבר בתוכם בעת הכניסה לקליניקה, סובלים מדאגות לעתיד, וקושי לשמור על מרחק מהרגשות הקשים גם בזמן טיפול. בנוסף, המצב מעורר רגשות עזים כעס, תסכול וחרדה, המשפיעים על יכולת ההקשבה והראייה הרב-ממדית של המטפלים. עם זאת, רבים משתדלים לתת מענה מקצועי מיטבי במסגרת האפשר.
לצד כך, יש מעט מטפלים שהתייחסו לכך שהנוכחות הטיפולית שלהם לא מושפעת מהמצב הנוכחי.
מעבר להשפעה של המצב בארץ על הנוכחות הטיפולית של אנשי ונשות הטיפול, עולה כי לעיתים יש לכך השלכות גם לבחירה בכלים הטיפולים. למשל, התייחסות רבה יותר לטכניקות וויסות – גם של המטפל את עצמו וגם את מטופליו, לתיקוף המציאות, והתייחסות למצב הנוכחי ומה הוא מייצג גם ברמה הסימבולית עבור המטופל, ואך ניכרת יצירתיות מסוימת בשימוש במצב לטובת העבודה הפנימית של המטופל.
ניכר כי המצב החברתי-פוליטי הנוכחי מעורר קשת רחבה של רגשות ודילמות מקצועיות בקרב אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. האם לתת ביטוי לקול האזרח שבי גם במחיר של חשיפה עצמית בפני מטופלים? האם להביע עמדה ברורה כשאני נשאל על כך ולהסתכן בפגיעה במטופל? כיצד להתייחס לאקטיביזם מחוץ לחדר הטיפולים והשפעתו על המטופלים בהווה או אפילו בעבר?
מהתשובות עולה כי יש המרגישים מחויבות עמוקה להביע עמדה אישית-פוליטית בטיפול – לפעמים בפעם הראשונה בקריירה שלהם:
וניכרת החשיבות מבחינתם שהטיפול יעסוק גם בנושאים מחוץ לחדר הטיפולים
ועולה קושי לשמור על נייטרליות טיפולית שהולך וגובר ככל שהאירוע מתפתח. ניכר שאצל חלק מהמטפלים עולה תחושה של חובה מוסרית לקחת עמדה ברורה לעיתים תוך חשש מהשפעת דעותיהם על המטופלים.
כדאי לציין כי חשיפת העמדות הפוליטיות לעיתים נעשית בכלל מחוץ לחדר הטיפולים – בהפגנות או במדיה החברתית. מהתרשמתנו מהדברים ניכר כי חלק גדול מהמטפלים לא מתאמץ להפחית את החשיפה הזאת, אלא לוקח אותה כסיכון הכרחי בתוך המצב.
לעומת כל אלו, ישנם גם מעט מטפלים השואפים להימנע מחשיפה של עמדות הפוליטיות במהלך הטיפול, ובניגוד לאלו שצויינו, נמנעים ממה שעשוי להתפס בעיניהם כקידום דיון פוליטי בטיפול.
בנוסף, ישנם מעט מטפלים שמדווחים שהנושא כלל לא נכנס לחדר הטיפולים, ואם נכנס הם נוהגים בו במשנה זהירות מתוך רצון לכבד את השקפת עולמם של המטופלים.
מעבר למורכבות שהמצב החברתי-פוליטי הנוכחי מיצר בחדר הטיפולים, אנו עדים גם לקושי ומורכבות ביחסים שבין מטפלים לבין הקולגות שלהם וביניהם לבין הפרופסיה של בריאות הנפש. אצל חלק מהמטפלים עלה כעס על היעדר עמדה ברורה מצד ארגוני המקצוע
חלק מהמטפלים מרגישים כי השיח בקרב הקולגות הפך חד-צדדי ונוקשה, ואינו מאפשר דעות שונות או מורכבות, ויש מעט מטפלים שהזכירו את האכזבה שלהם מהיעדר יכולת ההקשבה וההכלה של עמדות מגוונות.
מתוך הדברים עולה תמונה של קרבה גדולה בין קבוצות אנשי מקצוע הומוגניות, ומצד שני, זהירות רבה בקרב קבוצות מקצועיות הטרוגניות – דבר שמשפיע גם על הפניית מטופלים.
בזירת ההדרכה ניכרת השפעה רבה של המצב – בין אם המודרכים מעלים שאלות טיפוליות סביב ההתמודדות שלהם כמטפלים, ובין אם המדריכים יוזמים ושואלים בהקשר זה.
אם כי לא רבים ציינו זאת – יש חשיבות רבה לשיח בהדרכה על השפעת המצב כיום על המטפלים-המודרכים מזווית של אתיקה ורב-תרבותיות. הרי ללא קשר איזה עמדה פוליטית יש לך, מגזרים שלמים מתוייגים ועוברים דה-לגיטמציה, כך שאם אתה והמודרך שלך משתייכים למגזרים אחרים זה עשוי להכנס רעש (או לחלופין שקט בשל זהירות) בין אנשי מקצוע גם בהדרכה.
וגם בין אלו שמשתייכים לאותו "המגזר" – עלו מצבים חדשים שמעוררים שאלות סביב זהות וכינון מחדש של גבולות בהדרכה.
השפה שמטפלים השתמשו בה כדי לתאר את תחושתם ואת התחושה של המטופלים היא רגשית וציורית – מוזכרות מילים של כוחות טבע- מערבולת, רעידת אדמה, של אובדן ושבר – אובדן בית, קיר שנפל, מדינה שמשנה את פניה, לצד הבעת חוויה של חוסר צדק ובגידה ושימוש בפעלים שמקושרים לאלימות: עקירה, נישול, השתקה, השחרה, ביזוי. גם המטפלים וגם המטופלים עסוקים בהפתעה לגבי המקום אליו הגענו, חרדות קיומיות עמוקות, אי וודאות ודאגה לעתיד הדור הצעיר (בעיקר לבנות). מתעוררות תמות שקשורות לחוויות רדיפה מהעבר: אנטישמיות, חיים במשטרים טוטליטריים, שואה. החוויה המובעת היא של תחושת משבר ערכי עמוק עם עיסוק בסוגיות הקשורות לשינוי בכלל ולשינוי הכללים בפרט. לצד כל אלו, עולה מהתיאורים שישנה עוררות רגשית גבוהה והתמודדות עם מגוון רגשות קשים – עצב, חוסר אונים, פחד, זעם, ייאוש, בדידות, פסימיות, חרדה, כעס, ניכור, ניתוק, בלבול, דאגה, פחד מכיליון תסכול – תוך רה-אקטיבציה אצל חלק מהמטופלים של סימפטומים פוסט טראומטיים.
ניכרות השפעות קונקרטיות של ההפגנות וימי השיבוש על הסטינג ותוכן הטיפולים, שחלקן מאחות מציאות משותפת בין המטופל למטפל. למשל, אי הגעה של המטופל או המטפל בימי שיבוש לקליניקה, פציעה של מטופל בהפגנה ושיח על כך בפגישה, זהירות של מטפלים מול מטופלים ממגזרים שונים, וגם ההפך – זהירות של המטופלים כלפי המטפלים כשהם לא בטוחים שהם באותם העמדות.
מובאת תחושה קשה מול השיח המפצל והשיפוטי שמתקיים כרגע בחברה ומתקשה להכיל חלקים שונים. מתוארת חוויה משני צידי המתרס של "לא שומעים אותי", ומובע קושי עד כדי חווית ערעור בשל החוויה שהצד השני רואה דברים בצורה אחרת. לעיתים יש בדיקה של המטופלים עם המטפלים עד כמה המצב חמור – צורך בתיקוף למה שעוברים מחד וצורך בהרגעה מאידך.
ישנם מטופלים שלוקחים את המרחב הטיפולי ובודקים איזה חלק נכון להם לקחת במחאה, חלק חולקים חוויות של השתייכות וגאווה במחאה, חלק מנותקים מהנושא ומחזיקים בעמדה של יהיה בסדר, חלק מנותקים רגשית ולעיתים חשים אשמה על כך, חלק מעלים שיח על כפייה וזכויות בדמוקרטיה, וחלק מהרהרים בטיפול ברילוקיישן.
מתוך התשובות של המטפלים, ניכר כי חלק מהמטופלים מדווחים לעיתים על חלומות, שניכר כי קשורים לנושא. ישנו עיסוק מסויים בחלומות על אלימות, רדיפה, תחושת איום וחוסר אונים – חלומות אשר עשויים לשקף חרדות ופחדים הקשורים למצב ברמה הקונקרטית או הסמבולית. יחד עם זאת, החלק הארי של המטפלים לא התייחס לנושא החלומות בצורה משמעותית למדי, ויש אף שסברו כי העיסוק של המטופלים בחלומות כיום נמוך בהשוואה לעיסוק בהם בתקופות משבר אחרות כמו אירועי טרור או מלחמה.
התשובות העלו מציאות מאוד טעונה באשר לחשיפה אישית. מרבית המטפלים ציינו כי נוקטים במתודה של חשיפה אישית בטיפול רק במידה וזה יכול לקדם את המטופל – דבר שהם מנסים לעשות גם כיום. עם זאת, ממגוון התשובות עולה ההיסוס, ההתלבטות, והקושי שלהם להישאר נאטרליים אל מול שאלות מפורשות של מטופלים בנושא. חלק מהמטפלים מתארים שהחליטו באופן גורף לא להסתיר את עמדותיהם, חלק אחר מתאר חשיפה בהתאם לעמדה של המטופל, ובעיקר אם הם נשאלים באופן מפורש. חלק מהמטפלים חשים שהמצב "דוחף" אותם לחשיפה עצמית רבה יותר מאשר הם היו בוחרים באופן מודע, וישנה הסכמה רחבה שהנושא חודר לחלל הטיפולי גם כשהמטפלים מנסים להימנע מכך.
מניתוח התכנים שעלו ניכר שהחקיקה והמחאה נוכחים בחדר הטיפולים הן מבחינת חווית המטפל והן מבחינת התכנים שעולים בשיח עם המטופלים. ניכר שעל פי רוב יש לכך השפעה שלילית על הנוכחות הטיפולית של המטפל – הפחתת הפניות והקשב והגברת דאגה. הנושא נכנס לחדר הטיפולים בדרכים שונות – לרוב ביוזמת המטופל, אך יש מקרים בהם המטפל או המדריך מתייחס לכך ישירות. חלק מהמטפלים מעורבים מאוד במחאה, ומתארים מגוון מצבים בהם החשיפה האישית אודות עמדתם קורית מתוך הנסיבות (נפגשים בהפגנה למשל), מבחירתם ללא מילים (למשל לשים דגל ישראל בכניסה לקליניקה) או כי נשאלו על כך והתייחסו לנושא. הן הפניית משאבים לנושאים הקשורים במחאה והן מעורבות העמדה הפוליטית/ערכית בשיח עם מטופלים על המצב מזמנת מגוון מצבים חדשים, וסוגיות אתיות שונות שיש לתת עליהן את הדעת.
השאלות האם לחשוף בפני המטופל את עמדתי האישית? האם, איך ומתי לשתף בעמדות? האם לעודד שיח על המצב או בחדר הטיפולים או לשמור על ניטרליות? מה לעשות כאשר המטופל שואל ישירות לדעת המטפל? וכיצד לנתב בין כל אלו בצורה מיטיבית כאשר המטופל בעל עמדות מנוגדות? כל אלו הן שאלות שיוצרות מתח אתי שאין לו פתרון חד-משמעי. שאלות אלו והקונטקסט המורכב בהן הן מתקיימות דורשות מאיתנו כאנשי מקצוע לתת את הדעת על ההשלכות האפשרויות שלהן ולתת להן מקום בהדרכה ובהתייעצויות קולגיאליות בנושאים האתיים הכרוכים בדבר. מעבר לכך אנו ממליצים שמטפלים שחשים מצוקה או חרדה ימצאו גורמי תמיכה במרחבים שונים כדי לעבד קשיים אלו.
ניסינו בטקסט זה להביא כמה שיותר בפשטות את החוויה המורכבת והמרובדת של להיות איש או אשת טיפול בימים אלה, ומקווים שהמילים האלו יהדהדו לכם משהו מחוויתכם, יסייעו לתת מקום למגוון החוויות ללא קשר לעמדות השונות, ויצקו מצע לשיח ביננו אנשי המקצוע.
תודה רבה לכל המשיבים על תרומתכם לטקסט זה. גם אלו מכם שלא ציטטנו ישירות סייעו בגיבוש מסמך זה.
