מחקר חדש שנערך באוניברסיטת לוס אנגלס שבקליפורניה (UCLA) בדק את הקשר בין אירועי ילדות טראומטיים, ובמיוחד ניצול והורות לא מיטיבה, עם בעיות פיזיות בבגרות.
המחקר בדק 756 מבוגרים, ומדד 18 פרמטרים ביולוגיים – לחץ דם, קצב לב, רמת הורמוני סטרס, כולסטרול, מצב דלקתי, רגולציה של הסוכר בדם ועוד. ממדדים אלו ניתן להפיק פרמטר כללי אשר ככל שהוא גבוה יותר, כך הסיכוי לחלות רב יותר (התקפי לב, ירידה בתפקוד הפיזי או הקוגנטיבי).
על מנת למדוד את רמת הלחץ שנחווה בילדות על ידי הנבדקים הועברו שאלונים לדיווח עצמי
(The risky families questionnaire) . החוקרים מצאו קשר משמעותי בין דיווח על ניצול בילדות ובין רמות סיכון למחלות בבגרות. עוד מצאו החוקרים כי נבדקים שדיווחו על חמימות וחיבה בקשר עם הוריהם היו בעלי הסיכון הבריאותי הנמוך ביותר. נבדקים שעברו ניצול בילדותם אולם חוו את הוריהם כמעניקי חום וחיבה היו בעלי סיכון נמוך יותר לחלות בגיל מבוגר לעומת מבוגרים שדיווחו ניצול ולא חוו את הוריהם כחמים ומלאי חיבה.
החוקרים מדגישים כי המחקר בודק קשר בלבד בין אירועים ולא קשר סיבתי, וכמו כן יתכן כי הדיווח העצמי של הנבדקים יכול להטות את המדדים בנוגע לניצול או חוויה של הורות לא מיטיבה. ניתן לראות מהמחקר את חשיבות ההתערבות המוקדמת במקרה של בעיות במשפחה הגרעינית. מודעות של אנשי חינוך ומטפלים לחשיבות סביבה משפחתית חמה ומטיבה, וסיוע למשפחות המתקשות בכך חשובה לא רק על מנת להיטיב עם התפתחותו הרגשית של הילד, אלא יש לה חשיבות גם לבריאותו הפיזית בבגרות.