על מחשבות ואמונות לגבי מחשבות ב- OCD

אחד המאפיינים הבולטים אצל אנשים המתמודדים עם OCD הן מחשבות טורדניות. מחשבות אלו, הן חודרניות ובלתי רצויות ולכן מעסיקות את המתמודדים עם OCD על בסיס יומיומי באופן שגורם להם סבל רב. המחשבות החודרניות קשורות לעיתים קרובות לאחד מארבעה תחומים:

  • זיהום וניקיון
  • אחריות לגבי פגיעה בעצמי או באחרים
  • מחשבות בלתי מקובלות או מביכות
  • צורך בסדר, סימטריה ותחושה שהדברים הם "כמו שהם אמורים להיות"

למרות שמחשבות טורדניות מהוות מאפיין מרכזי ב-OCD, חשוב להבין כי מחשבות אלו אינן ייחודיות למתמודדים עם OCD. למעשה, כולנו  חווים באופן יומיומי מחשבות שלא ביקשנו לחשוב, שאינן מועילות  או שאינן נעימות עבורנו. ההבדל המרכזי בין אנשים הסובלים מ OCD לאלו שאינם סובלים הוא האמונות שיש לאנשים עם OCD לגבי המחשבות שלהם. אמונות אלו מערבות לעיתים קרובות הערכה מופרזת של סיכון או של אחריות אישית, מתן חשיבות לא פרופורציונלית לתוכן המחשבות ולצורך "לשלוט" בהן, וכן צורך מוגבר בתחושת וודאות. כך למשל, לאנשים רבים קרה במהלך היום שלא היו בטוחים האם נעלו את הדלת בבית לפני שיצאו לעבודה. אצל רוב האנשים, חוסר וודאות כזה ייפתר בכך שינסו להיזכר בפעולות שעשו כשיצאו מהבית כדי לוודא שאכן נעלו את הדלת ואם לא יצליחו להיזכר הם יקבלו את העובדה שגם אם לא נעלו את הדלת, הסיכוי שמישהו ייכנס הביתה הוא נמוך מאוד, או שדעתם תנוח כשיסתכלו על השעון ויראו שבעוד כשעה בן משפחה אמור לחזור הביתה גם ככה. לעומתם, אצל אנשים המתמודדים עם OCD, אותה המחשבה צפויה לעורר מחשבה נוספת, לפיה אם הם אינם בטוחים אם נעלו את הדלת- אז כנראה שלא נעלו אותה. לתחושה זו צפויה להתלוות הערכה מופרזת של הסיכוי שאכן יפרצו להם הביתה, ושזו תהיה אשמתם ואחריותם. בהדרגה תחושות האחריות והאשמה הופכות לבלתי נסבלות. במצב זה האדם צפוי לחוות מצוקה רבה, ועל כן לא מן הנמנע שישוב ויבדוק, מצב זה בו האדם שב ובודק יכול לקרות מספר רב של פעמים, שהספק מגביר את הצורך לבדוק, ועם הבדיקות יורד הביטחון שהדלת אכן נעולה. אנשים הסובלים מבעיה זו לעיתים יתקשו לעזוב את הבית ולעיתים יעזבו הכל ויחזרו לבדוק גם אם זה באמצע יום עבודה או בחופשה.

דוגמה נוספת לחשיבות שנותנים אנשים עם OCD למחשבות קשורה לתחושות כעס שרבים מאתנו חווים כלפי אנשים בחיינו,  לעיתים זה יכול להיות כלפי הבוס, כלפי עמיתים בעבודה, כלפי בני זוג או כלפי הילדים. כעס זה מלווה לעיתים במחשבות או דימויים על רצון לפגוע פיזית, חברתית או כלכלית באדם עליו אנחנו כועסים כדי "להחזיר לו" או מחשבות על נקמה. בעוד שמרבית האנשים לא מייחסים משמעות רבה למחשבות אלו, ובדמיון הנקמה היא מתוקה, אותן מחשבות עלולות להיות מאיימות מאוד עבור המתמודדים עם OCD, אשר צפויים לחוות את עצמם כרעים וכלא מוסריים ולחוות מצוקה גדולה מהאפשרות שהם עלולים לממש את מחשבותיהם ולפעול לפיהן. באופן פרדוקסלי – הפחד מהמחשבות הללו והרצון לא לחשוב אותן יוצר מעגל אכזרי שבסופו של דבר מגביר את הפחד ומוביל לעוד ועוד ניסיונות לא לחשוב מחשבות כאלו.

ocd thoughts

אם כן, האמונות שיש למתמודדים עם OCD לגבי המחשבות שלהם גורמות לכך שהם יחוו תחושות איום ומצוקה חזקים אל מול גירויים ומצבים הקשורים למאפיינים הספציפיים של ה- OCD שלהם. כך למשל, אדם שהמחשבות הטורדניות וההתנהגויות הכפייתיות שלו סובבות סביב תכנים של זיהום, יחוש מצוקה ביחס לישיבה על אסלה בשירותים ציבוריים או ביחס לנגיעה בעמודים באוטובוס, תחושות אשר יהיו מלוות בהערכה מופרזת כי הוא עשוי להידבק בזיהום. לעומתו, אדם אשר מחשבותיו עוסקות בעיקר בתכנים של מוסר ואחריות יחוש מצוקה רבה נוכח מחשבות בעלות תכנים מיניים או אלימים לא ראויים, מתוך האמונה כי אם הוא חושב את המחשבות הללו- הן צפויות להתממש או כי הן מעידות עליו שהוא אדם לא מוסרי שצריך להתבייש במחשבותיו או אף שהוא אדם מסוכן.

מחקרים שנעשו בקרב מתמודדים עם OCD הראו כי תפיסות האיום והמצוקה הן ספציפיות לתחום סביבו סובבות המחשבות הטורדניות של המתמודד עם OCD. למשל, אמונותיו של אדם המתמודד עם מחשבות חודרניות לגבי זיהום יהיו מופרזות רק בתחומים הקשורים לזיהום ולניקיון, אבל הוא לא צפוי לחוש מצוקה כללית לגבי איומים מסוגים אחרים. ממצאים אלו הינם חשובים, שכן הם מכוונים את התהליך הטיפולי לזהות ולטפל בתכנים הייחודיים אשר מעוררים מצוקה אצל כל מטופל ובאמונות הלא יעילות שיש לו לגבי מחשבותיו בתחום הזה ספציפית.

ידע זה, אשר נרכש בעזרת מחקרים וטיפולים רבים בקרב מתמודדים עם OCD, מנחה את המטפלים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. בטיפול מסוג זה, המטופל והמטפל חוקרים יחד את האמונות של המטופל לגבי מחשבותיו. מטופלים מופתעים לעיתים לגלות עד כמה הם מאמינים שמחשבותיהם אכן עשויות להתגשם אם לא ינקטו בפעולות כפייתיות כאלה או אחרות, ובאיזו מידה אמונות אלה משפיעות על חייהם ומנהלות אותם. במסגרת הטיפול, המטופל לומד כי לכולנו יש מחשבות לא רצויות מעת לעת, וכי מחשבות אלו אינן מובילות למעשים ברובם הגדול של המקרים. חשוב לא פחות, הן אינן אומרות הרבה על מי אנחנו כבני אדם: בעוד שהשליטה שלנו בתוכן מחשבותינו החודרניות היא מוגבלת, אנו יכולים בהחלט להשפיע על התגובה שלנו אליהן, לשלוט על הפעולות שלנו ולבחור שלא להביא מחשבות רבות לידי מימוש.

בנוסף, הטיפול מתמקד באמונות הייחודיות ובמחשבות הספציפיות שיש למטופל אשר משפיעות על אורחות חייו וגורמות לו למצוקה, במטרה להביא בהדרגה להגמשה של אותן אמונות ומחשבות. תוך שימוש בטכניקות של תרגול התנהגותי מצד אחד ושל עבודה קוגניטיבית מצד שני, רבים מהמטופלים חווים הקלה משמעותית בתחושות המצוקה המשפיעות משמעותית על אורחות חייהם.

אם גם את/ה מרגיש/ה מוטרדת ע"י מחשבות אשר את/ה מתקשה להשתחרר מהן ושגורמות לך מצוקה, פנה/י למרכזנו על מנת לתאם פגישת הערכה עם מטפלים המומחים בסיוע עבור קשיים אלו.

לתאום פגישת הערכה התקשר/י 1-800-657-657

ביבליוגרפיה

Abramowitz, J. S., Deacon, B. J., Olatunji, B. O., Wheaton, M. G., Berman, N. C., Losardo, D., … Hale, L. R. (2010). Assessment of obsessive-compulsive symptom dimensions: Development and evaluation of the Dimensional Obsessive-Compulsive Scale. Psychological Assessment, 22, 180–198.

Berman, N. C., Weingarden, H., & Wilhelm, S. (2019). Symptom-Specific Threat Perception Mediates the Relationship Between Obsessive Beliefs and OCD Symptoms. Cognitive Therapy and Research, 1-8.

Wheaton, M. G., Abramowitz, J. S., Berman, N. C., Riemann, B. C., & Hale, L. R. (2010). The relationship between obsessive beliefs and symptom dimensions in obsessive-compulsive disorder. Behaviour Research and Therapy48(10), 949-954.

ד״ר דני דרבי
פסיכולוג קליני מומחה ודוקטור למיניות האדם. מומחה לטיפול בטראומה. המנהל הקליני של מרכז קוגנטיקה.
ד"ר אליזבת וצלר
פסיכיאטרית בכירה, מנהלת מחלקת פסיכיאטרית נשים במרכז הירושלמי לבריאות הנפש (איתנים).
שרה הרמתי
פסיכולוגית קלינית בכירה, מומחית וחברת צוות בכירה במרכז קוגנטיקה ומרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית.
פרופ' גיא דורון
פסיכולוג קליני ומרצה בבינתחומי הרצליה. בוגר לימודי פסיכולוגיה קלינית ו- PhD באוניברסיטת מלבורן.

לכל אנשי הצוות הבכיר לחצו כאן