חרדת בריאות – השפעת התקשורת

stress media

הבוקר דווקא התחיל טוב, כלומר, עד שנכנסתי לתומי לווינט והבנתי שהסלט שאכלתי אתמול יכול לגרום למוות בייסורים. מיד זינקתי לסלולרי והתכוונתי להתקשר למד"א, משרד הבריאות, אלוהים יודע מי, אבל ברגע האחרון עצרתי –  ארגון הבריאות העולמי קובע שסלולרים עלולים לגרום לסרטן, ובכל מקרה, הרופאים בשביתה, אז מי כבר יוכל לעזור?

יש חשיבות רבה למודעות לסכנות בריאותיות שונות על מנת שנוכל להישמר מהן, והתעדכנות בנושא ושמירה על כללי זהירות בסיסיים חשובה מאוד. אבל שילוב בין גורמי פגיעות פסיכולוגים יחד עם תקשורת שעושה מטעמים מכל מלפפון עלול להיות קטלני עבור חלק מהאנשים לא פחות מדיבור בסלולרי.

לרוב האנשים יש פילטרים מנטאליים המאפשרים להם לשים דברים בפרופורציה ולנקוט באמצעי זהירות סבירים ולא מעבר לכך, למשל להשתדל להשתמש בדיבורית או רמקול ולהקפיד על שטיפת ירקות כשמוכרזת מגיפה ואז להמשיך בחיים כרגיל. לעומת זאת, אצל אנשים הסובלים מחרדת בריאות (היפוכונדריה), OCD (הפרעה טורדנית כפייתית) ואנשים הנוטים לדאגנות יתר או חרדתיות הפילטרים המנטאליים לא עובדים כמו שצריך וכל רמז לסכנה בריאותית מקפיץ את כיתת הכוננות של האדם.

דברים רבים שאחרים לא ישימו אליהם לב יגרמו לאנשים הסובלים ממצבים אלו להרגיש פחות או יותר כמו שאדם אחר היה מרגיש בעת כניסה למושבת מצורעים, דבר הגורם לסבל רב ובאופן טבעי שולח את האדם לעשות פעולות שונות שיגרמו לו להרגיש בטוח יותר. בעוד שאמצעי זהירות סבירים יגרמו לרוב האנשים להרגיש בטוחים דיים, דבר אינו מרגיע אנשים הסובלים מחרדות או עיסוק כפייתי בנושאי בריאות לאורך זמן. הם ישקעו בפעילות אינטנסיבית שתכליתה להגיע לוודאות של אלף אחוז שלא נשקפת להם סכנה, ירגעו לזמן קצר כשיצליחו להתקרב לכך, אך מהר מאוד הספק יתעורר שוב והם יצאו במרדף אחר הרגעה נוספת.

כך למשל, אדם עם היפוכונדריה או OCD החושש כי יחלה בסרטן בעקבות שימוש בסלולרי ימנע ככל האפשר מדיבור בו, עד ויתור מוחלט על המכשיר, גם אם המחיר הוא פגיעה ניכרת בחייו החברתיים או בתעסוקה. למרבה הצער הימנעות זו לא תפתור את הבעיה, כיוון שהוא תמיד יתקל במשהו שיראה בעיניו כפצצה מתקתקת. וכך, אדם המוטרד מנושא קרינה סלולרית יכול להרגיש אי נוחות רבה כשהוא מחזיק את הנייד, גם אם הוא מדבר ברמקול, או אף כשהוא נמצא ליד אנשים המדברים בנייד.

אותו אדם ינסה לחפש אישורים והרגעות שונים שהוא בסדר ואולי תחושת הסכנה שלו מוגזמת. אסטרטגיות שונות כמו שאלות רבות לאנשים אחרים, בדיקות אצל מקורות מוסמכים (למשל משרד הבריאות במקרה המלפפונים), התייעצות עם רופאים או עריכת מחקרים בנושא ישמשו אותו לצורך זה. לדוגמא, אם היפוכונדר  נסע במעלית עם אדם שדיבר בנייד הוא יכול לשאול את הקרובים לו פעמים רבות עד כמה הדבר מסוכן, לערוך קריאה מקיפה בנושא, להגיד לעצמו אינספור פעמים שזה יהיה בסדר או להבטיח הבטחות שונות לאלוהים כדי שישמור עליו. עם חלוף הזמן יתכן שהוא יצליח להירגע בסופו של דבר, אך לא יעבור זמן רב ותעלה סיבה נוספת שתגרום לו לחשוש, והמעגל יתחיל שוב, בהבדל אחד – כנראה שהוא כבר לא ישתמש במעליות.

אנשים הסובלים מהפרעות אלו משקיעים מאמצים רבים בשמירה על איזון עדין, וכתבות מאיימות בנושאי בריאות מערערות איזון זה ומובילות ל"התקף" של התעסקות בלתי פוסקת בנושא. אנשים המוטרדים יתר על המידה מנושאי בריאות יגיבו לכתבה המעלה חשש כוודאות מוחלטת, כלומר, במקום לקרוא את הכתבות כ"אולי כדאי להיזהר עם המלפפונים והסלולרי", המסר שיקלט אצלם הוא "אתה עומד למות ממחלה נוראית אם לא תעשה משהו מיד". וכמו שכל אדם היה מגיב לאיום על חייו בצורה פעילה, כך גם הם עושים כל שביכולתם כדי לסלק את הסכנה.

אם המצב מוכר לך, מה אפשר לעשות כדי לשנות זאת?
בתוך תוכך אתה יודע שהסיכון אינו גבוה כפי שאתה מרגיש ואמצעי הזהירות שלך מוגזמים, אולם הסבל כל כך גדול שאתה מרגיש שאתה פשוט לא יכול להתנהג כמו אחרים גם אם אתה מאוד רוצה. בנושא הזה נוכל להרגיע אותך – זה אומנם מאוד קשה ולא נעים, אבל בסופו של דבר אם לא תעשה אף פעולת הרגעה, המצוקה תעבור מהר יחסית ולא יאונה לך כל רע.

אם תסתכל על הדברים מבחוץ תראה שבניגוד למה שכל האינסטינקים שלך צועקים, קריאה בנושא רק גורמת לך להרגיש רע יותר, כך שהצעד הראשון הוא פשוט להפסיק עם זה. ברור שהדבר לא פשוט  ואולי בלתי אפשרי ליישום מוחלט כרגע. זה בסדר, גם אם לא תפסיק לגמרי, הפחתת התדירות בה אתה קורא בנושא היא כבר צעד חשוב שיצמצם את המצוקה ויעזור לך לצאת מה"גל" הנוכחי מהר יותר.

ההתעסקות בנושא לא מסתכמת בקריאה כמובן, וכמו בכל דבר אחר, ככל שאנחנו עוסקים יותר בנושא אנחנו חושבים עליו יותר. לכן, על מנת להפחית את הטרדה שלך מהנושא עליך לצמצם את ההתנהגויות שנועדו לגרום לך להרגיש בטוח יותר: הימנע מלהתייעץ עם מומחים, לקרוא בפורומים, לשאול אנשים שאלות לגבי מידת הסיכון, לעשות פעולות שאנשים אחרים רואים כקיצוניות כמו להימנע מאכילת ירקות או לשטוף אותם יתר על המידה וכן הלאה. אנשים סביבך גם רוצים להיות בריאים ולחיות לאורך זמן, כך שאם יש לך ספק איך עליך לנהוג – פשוט תסתכל מה הם עושים ותפעל כמוהם.

אם הקושי שלך הוא ברמה נמוכה יחסית, יתכן ותצליח לסייע לעצמך במידה זו או אחרת, אולם  רבים המוטרדים מנושאי בריאות יתקשו להפסיק את העיסוק בנושא בכוחות עצמם. אם אתה אינך מצליח להתמודד עם הנושא לבד והוא פוגע בחייך – אל תהסס לפנות לעזרה. כיום קיים טיפול פסיכולוגי הנקרא טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) שמטרתו היא לטפל בצורה ממוקדת בקושי שהאדם סובל ממנו, תוך דגש על ההווה ועל נתינת כלים המאפשרים לשנות את המצב בזמן קצר יחסית. טיפול זה, בשילוב עם טיפול תרופתי במידה ומדובר בהפרעה בדרגה חמורה, זוכה לאחוזי הצלחה גבוהים אצל אנשים המתמידים בו, ומאפשר להשיג חזרה שליטה על החיים.

ביבליוגרפיה:

Salkovskis, P. M. and Warwick, H., (2001). Making sense of hypochondriasis: a cognitive theory of health anxiety. In: Asmundson, G., Taylor, S. and Cox, B. J., eds. Health Anxiety: Clinical and Research Perspectives on Hypochondriasis and Related Conditions. New York: Wiley

Salkovskis, P. M. and Warwick, H  (1986). Morbid preoccupations, health anxiety and reassurace: a cognitive behavioral approach to hypochondriasis. Behaviour research and therapy, 24.

Owens, K. M. B, Gordon, A. J. G., Hadjistavropoulos, T and  Owens T.T.J (2004). Attentional Bias Toward Illness Threat in Individuals with Elevated Health Anxiety.Cognitive Therapy and Research, Vol 28

 

לתאום פגישת הערכה התקשר/י
1-800-657-657

 

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

  • מהי היפוכונדריה- חרדת בריאות?

מהי היפוכונדריה- חרדת בריאות?

אנשים הסובלים מחרדת בריאות, הנקראת גם היפוכונדריה, עסוקים מאד במצב בריאותם. חלקם מחזיקים באמונה שקיימת […]

דני דרבי
ד״ר דני דרבי

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

  • חרדת בריאות – השפעת התקשורת

חרדת בריאות – השפעת התקשורת

הבוקר דווקא התחיל טוב, כלומר, עד שנכנסתי לתומי לווינט והבנתי שהסלט שאכלתי אתמול יכול […]

דני דרבי
ד״ר דני דרבי

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

  • טיפול CBT בחרדת בריאות

טיפול CBT בחרדת בריאות

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) מהווה כיום את טיפול הבחירה בחרדת בריאות. החלק הקוגניטיבי […]

דני דרבי
ד״ר דני דרבי

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

  • חרדת בריאות – סיפורו של גיא

חרדת בריאות – סיפורו של גיא

זה התחיל בכאבי בטן שבאו והלכו. גיא, בחור בריא בתחילת שנות ה-20 שלא היה […]

דני דרבי
ד״ר דני דרבי

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

phone

דני דרבי
ד״ר דני דרבי

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

דני דרבי
ד״ר דני דרבי

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

 
תפריט