פרוזאק – פלואוקסטין, פריזמה

מאת : ד"ר אור שחר

פרוזאק היא תרופה ותיקה מאוד, הראשונה שאושרה במשפחת ה-SSRIs – כבר בשנת -1987. השקת הפרוזאק חוללה מהפיכה בטיפול בדיכאון – כיוון שאיפשרה טיפול בעל יעילות דומה לתרופות קודמות, אך עם פרופיל תופעות לוואי נמוך בהרבה. אנשים שנטלו פרוזאק חוו פחות תופעות לוואי ובשכיחות נמוכה יותר. בנוסף, התרופה העלתה את המודעות לדיכאון ואת החשיבות של הטיפול בו.

פרוזאק או בשמה המסחרי פלואוקסטין, משמשת לטיפול בדיכאון, OCD והפרעות חרדה שונות. פלואוקסטין בעלת יעילות דומה לשאר ה-SSRIs – היא מצליחה לעזור לכ-60% מהסובלים ב-OCD, הפרעות חרדה או דיכאון.

כתרופה ממשפחת ה- SSRI פרוזאק פועלות על ידי העלאת רמת הסרוטונין (חומר המקשר בין תאי העצב) במוח. זאת על ידי מניעת הכנסתו לתא לצורך פירוקו. כך רמת הסרוטונין במוח נותרת גבוהה יותר, דבר המיטיב עם המטופלים ומפחית ואף מעלים את הסימפטומים מהם הם סובלים.

פעמים רבות, ניתן לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול פסיכולוגי. השילוב הנפוץ ביותר עם נטילת פרוזאק הוא עם טיפול  CBT. לתרופות SSRI ול-CBT יעילות דומה, ונראה כי השילוב ביניהם מאפשר יעילות גבוהה יותר מאשר כל טיפול בנפרד.

השימוש בפלואוקסטין משפר את איכות החיים והתפקוד של המטופלים. כמו כן,  פלואוקסטין היא אחת מתרופות ה-SSRIs הבודדות המאושרות לטיפול בילדים ונוער.

תופעות לוואי של פרוזאק:

לפרוזאק (פלואוקסטין) אין תופעות לוואי רבות, וגם אלו הקיימות הן קלות ברובן.

תופעות הלוואי הנפוצות כוללות: בחילה, שלשול, חוסר תיאבון וירידה במשקל, כאבי ראש, יובש בפה, קשיי שינה, בעיות בתפקוד המיני, חרדה, עצבנות, עייפות. לרוב תופעות אלו מתמתנות ואף נעלמות עם חלוף הזמן.

פרוזאק נחשבת לתרופה בטוחה במהלך הריון, אך יש להיוועץ עם רופא או עם המרכזים הטרטולוגים* באחד מבתי החולים. אצל נשים מניקות, נמצא שפלואוקסטין מופרש בחלב אם ברמה גובהה יותר מ-SSRIs אחרים כמו – סרטרליין (לוסטרל)  ופרוקסטין (סרוקסט). לכן יש לשקול עם הרופא המטפל שינוי בטיפול או הזנה בתחליפי חלב. בנוסף, כמו שאר ה-SSRIs, פלואוקסטין אינה מגיבה עם רוב התרופות, אך יש להתייעץ עם רופא במידה ונוטלים עימה תרופות קבועות נוספות.

*מרכז טרטולוגי הוא מרכז בו ניתן לקבל מידע וייעוץ לגבי גורמים סביבתיים (למשל: תרופות ומחלות) שעשויים להשפיע על נשים בהריון ועל התפתחות העובר.

מינון של פרוזאק:

דיכאון והפרעות חרדה: בדיכאון מתחילים מ-20 מ"ג ביום. נהוג לעלות עד 40 מ"ג ביום במידת הצורך, ובמקרים מיוחדים עולים אף ל-80 מ"ג ביום. בהפרעות חרדה נהוג להתחיל לאט יותר ובמינון נמוך יותר – 10 מ"ג ביום, ובסוף מגיעים לאותו טווח כמו בדיכאון – 20-40 מ"ג ביום. עם זאת, מטופלים בחרדה נשארים לרוב במינון הנמוך יותר – 20 מ"ג ביום. בטיפול בחרדה, ההתחלה והעליה האיטית מיועדות להפחית את תופעת הלוואי של חרדה העלולה להתלוות לתחילת הטיפול בפלואוקסטין. הטיפול משפיע לרוב תוך כ-4 שבועות. אורך הטיפול לרוב הוא 6 חודשים לפחות. במידה ואין שיפור תחת הטיפול לאחר 6-8 שבועות יש לשקול לשנות את הטיפול עם הרופא המטפל.

OCD: לרוב מתחילים ב-20 מ"ג ביום ועולים מהר ל-60-80 מ"ג ביום. כיום ההנחה היא שאפשרי לטפל באמצעות פרוזאק באנשים הסובלים מ-OCD במינון עד 120 מ"ג. במקרים מורכבים של OCD המינונים הגבוהים גם אפקטיביים יותר. לרוב מטופלים חשים שיפור תוך 6-8 שבועות. לאחר הגעה למינון המתאים מומלץ להתמיד בו במשך שנה ממועד העלמות או ירידה משמעותית בתסמיני ה-OCD. לאחר מכן ניתן לשקול הפחתה הדרגתית. זאת על מנת למנוע חזרה של ההפרעה. במידה ואין שיפור תוך 10-12 שבועות יש לשקול עם הרופא המטפל לבצע שינוי בטיפול התרופתי.

ניתן לקחת את התרופה פעם ביום.

סיכום

פלואוקסטין היא התרופה הראשונה שיוצרה ממשפחת ה-SSRIs. היא מהווה טיפול מוצלח לדיכאון, OCD והפרעות חרדה שונות. יעילותה דומה לשאר ה-SSRIs והיא עוזרת ל-כשני שליש מהמטופלים. לתרופה מעט תופעות לוואי, שאינן קשות והיא בטוחה ונוחה לשימוש.

עובדת בונוס 🙂

נחמד לגלות שאחרי ההצלחה בבני אדם, הטיפול בפלואוקסטין הוכח כיעיל גם עבור כלבים! כך שהביא לשיפור בקומפולסיות (ה-C של OCD).

 

ביבליוגרפיה:

  1. FluoxEtine FDA label.
  2. Bergeron R, Ravindran AV, Chaput Y, Goldner E, Swinson R, van Ameringen MA, Austin C, Hadrava V. Sertraline and fluoxetine treatment of obsessive-compulsive disorder: results of a double-blind, 6-month treatment study. Journal of clinical psychopharmacology. 2002 Apr 1;22(2):148-54.
  3. Reddy YJ, Sundar AS, Narayanaswamy JC, Math SB. Clinical practice guidelines for obsessive-compulsive disorder. Indian journal of psychiatry. 2017 Jan;59(Suppl 1):S74.
  4. Baldwin D, Woods R, Lawson R, Taylor D. Efficacy of drug treatments for generalised anxiety disorder: systematic review and meta-analysis. Bmj. 2011 Mar 11;342.
  5. Wenthur CJ, Bennett MR, Lindsley CW. Classics in chemical neuroscience: fluoxetine (Prozac). ACS Chemical Neuroscience. 2014 Jan 15;5(1):14-23.
  6. Dzevlan A, Redzepagic R, Hadzisalihovic M, Curevac A, Masic E, Alisahovic-Gelo E, Merdzanovic E, Hadzimuratovic A. Quality of life assessment in antidepressant treatment of patients with depression and/or anxiety disorder. Materia socio-medica. 2019 Mar;31(1):14.
  7. Irimajiri M, Luescher AU, Douglass G, Robertson-Plouch C, Zimmermann A, Hozak R. Randomized, controlled clinical trial of the efficacy of fluoxetine for treatment of compulsive disorders in dogs. Journal of the American Veterinary Medical Association. 2009 Sep 15;235(6):705-9.
Call Now Button