ביטחון או הגנה? על ההתמודדות עם חרדה חברתית

טיפול קוגניטיבי לחרדה חברתית

אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית חווים לעיתים קרובות תחושות לחץ ומצוקה במצבים חברתיים. הדבר גורם להם למעט בתקשורת במצבים חברתיים או להימנע ממצבים כאלו ככל יכולתם.

מחקרים שונים בפסיכולוגיה בחנו את הסיבות להתפתחותה של חרדה חברתית מתוך הרצון להבין את התופעה ולפתח דרכי טיפול יעילות בה.

אחד מתחומי מחקר אלו התמקדו בהיררכיות שקיימות בחברות אנושיות החל משלבים מוקדמים בהתפתחות המין האנושי. 

 

חשיבותו של הסדר החברתי

עוד מתקופות מוקדמות בהיסטוריה, חברות אנושיות היו מבוססות על מבנים היררכיים של כוח ושליטה. תחת מבנים אלו היה ברור למי יש כוח ומעמד גבוהים יותר, וחברי קבוצה שנמצאו במעמד נמוך חששו על פי רוב לפעול נגד חברי קבוצה ממעמד חברתי גבוה, על מנת להימנע מפגיעה.

 היתרון המרכזי של מבנים חברתיים אלו הוא שהם מנעו מהתנגשויות אלימות לפרוץ לעיתים קרובות, שכן היה ברור לכל פרט בקבוצה ממי עליו לחשוש וכך נשמר הסדר החברתי והיה אפשר להשקיע משאבים ביוזמות ובהתפתחות החברה. אך לצד זאת, חשש זה מכוחם של המנהיגים גרם לא פעם לחברים בקבוצה להימנע מליזום ולחקור דברים בעצמם, תוך העדפה ללכת אחרי המנהיג.

 

מילים יכולות להרוג. האמנם?

למרות שההתנהגויות של חברים בקבוצה עשויות להשתנות בהתאם לאינטראקציה החברתית בהן הם לוקחים חלק, ישנן התנהגויות מרכזיות אשר אנשים המרגישים עצמם נמוכים בהיררכיה החברתית נוטים לנקוט בהן ברוב הסיטואציות. למשל, אנשים אלו נוטים להתנהג באופן כנוע ומרצה ולא משנה באיזו סיטואציה הם נמצאים.

יש דבר כזה דיכאון חגים

אבולוציונית, התנהגות זו מפחיתה את הסיכוי שאנשים חזקים מהם בקבוצה יינהגו כלפיהם בתוקפנות. החרדה החברתית של ימינו קשורה ונובעת במידה לא מבוטלת מדפוסי התנהגות אלו, אשר מקורם בהיררכיות החברתיות הקדומות, ולמרות שרק לעיתים רחוקות אנשים בימינו חווים פגיעה ממשית בעקבות דבר שאמרו או לא אמרו באינטראקציה חברתית, דפוסי התגובה בחרדה חברתית דומים להתמודדות עם פגיעה פוטנציאלית ממשית.

המתמודדים עם חרדה חברתית למעשה מעריכים כי התנהגותם עלולה להוביל לכך שאחרים, אותם הם תופסים כחזקים מהם, יפגעו בהם או יפחיתו ממעמדם החברתי.כך, המתמודדים עם חרדה חברתית למעשה נמצאים במצב של מוכנות גבוהה לאתר "פוגעים פוטנציאלים" ולנטר את התנהגותם בהתאם כדי להפחית את הפוטנציאל לפגיעה. מוכנות זו מתאפיינת לעיתים קרובות בתחושות לחץ וחשש במצבים חברתיים. התנהגות זו נחשבת למעין "מערכת הגנה", שמטרתה להגן על האדם מפגיעה פוטנציאלית על ידי אחרים. 

 

נשיקה (או) סטירה

אולם, למרות היבטים מושרשים אלו בהתנהגותנו החברתית, לאינטראקציות החברתיות שלנו ישנם גם היבטים נוספים.

אנשים בסביבתנו החברתית עשויים לשמש לא רק כאיום אלא גם כמקור של בטחון ותמיכה. כך למשל, התנהגויות כמו חיוך, חיבוק, עידוד או התעניינות מעודדות בטחון ושיתוף פעולה ומכוונות את המשתתפים להביע את עצמם בחופשיות באינטראקציה החברתית.

התנהגויות מסוג זה מייצגות את "מערכת הביטחון" שבה אנשים נוקטים לא פעם באינטראקציות חברתיות. ואכן, אנשים רבים מחפשים הערכה ורוצים לקשור עצמם לסביבתם החברתית ולא לחוש מאוימים או כנועים. אצל המתמודדים עם חרדה חברתית, ישנו קושי לגייס את מערכת הביטחון הזו, והם עושים שימוש בייחוד במערכת ההגנה שתוארה קודם.

בשל כך, הם חווים בעיקר איום ולחץ במצבים חברתיים וממעטים לחוות את ההנאה שעשויה להתעורר במצבים כאלו או להפיק מהם תועלת. 

 

כדאי לראות איך יתפתחו העניינים

לפי מודל מרכזי שפותח בהקשר של חרדה חברתית ישנם שני תהליכים מרכזיים אשר מתרחשים באינטראקציות חברתיות. האחד הוא הערכה של מידת החיוביות או השליליות של מצב העניינים (בין אם מדובר באינטראקציה חיצונית או במצב פנימי), והשני הוא תהליך התמודדות עם אותו מצב עניינים, במטרה להביא אותו לידי מצב רצוי עבור האדם. המתמודדים עם חרדה חברתית נוטים יותר לתפוס מצבים חברתיים במונחי היררכיה חברתית, שליטה, דומיננטיות ואיום, ולכן הקשב שלהם והפעולות שלהם מכוונות להפחתת האיום במקום לשיתוף הפעולה ולרווחים החברתיים שיכולים להיווצר במצבים חברתיים. למשל, במסגרת מסיבה, אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית צפויים יותר מאנשים אחרים להעריך באופן שלילי את מצב העניינים ולהסיק כי חלק גדול מן הסובבים אותם הם מוצלחים, משוחררים, או בעלי מעמד חברתי גבוה יותר מהם, וכתוצאה מכך הם צפויים לחוש מאוימים. דרך ההתמודדות שלהם עם המצב תהיה בדרך כלל להמעיט בתקשורת ולהימנע מלבטא את עצמם בחופשיות. בשל כך, הם מפספסים במקרים רבים הזדמנויות ליצור קשרים, לבטא את עצמם ולחוש נינוחים ולהנות מהאינטראקציה החברתית. 

 

מעגל כניעות שכזה

אם כך, אצל המתמודדים עם חרדה חברתית, ישנה הערכת יתר של מצבים חברתיים כמאיימים וכהיררכיים. כתוצאה מכך, הם נוטים להימנע ממצבים חברתיים, וכאשר הם לוקחים חלק במצבים כאלו, הם נוטים להתנהג באופן שאמנם מקטין את הסיכוי שלהם להיפגע על ידי אחרים, אך גם מקשה עליהם ליצור קשרים משמעותיים עם אחרים ולבטא או להציג את עצמם באופן שימשוך אחרים לאינטראקציה עמם.

כך, באופן פרדוקסלי, ההערכה של מצבים חברתיים כבעלי פוטנציאל שלילי גורמת למתמודדים עם חרדה חברתית להתנהג באופן שמונע מהם לקחת חלק בחוויות החיוביות שטמונות באינטראקציות חברתיות, מה שמחזק את אמונתם ותחושותיהם כי אינטראקציות חברתיות הן שליליות ביסודן. הם נשארים עם אמונות ותחושות בסיסיות כי  מצבים חברתיים הינם עוינים או מאיימים, והתנהגותם מכוונת על מנת להגן עליהם מלאבד את ערכם החברתי בסביבה שכזו. משתמשים במערכת ההגנה ולא במערכת הביטחון. 

עדכון מערכת – זה אפשרי!

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מסייע למתמודדים עם חרדה חברתית לעבור משימוש במערכת ההגנה למערכת הבטחון על ידי טיפול בשני מישורים. במישור המחשבתי (קוגניטיבי), הטיפול מתמקד בהמשגת ההנחות והאמונות שיש למטופל לגבי מצבים חברתיים, ולבחינתן מחדש. לעיתים, מטופלים אפילו אינם מודעים לכך שהם מחזיקים באמונות מסוימות כלפי מצבים חברתיים, ומופתעים לגלות תוך כדי טיפול כי הם למעשה ממשיגים אינטראקציות חברתיות כמאיימות וכבעלות פוטנציאל לסכנה. בשלב הבא, המטופל והמטפל בוחנים מחדש את ההנחות הללו, ומנסים לבחון פרשנויות אלטרנטיביות לפוטנציאל שיש באינטראקציות חברתיות.

באופן זה, המטופל יכול לשקול גם את הצדדים החיוביים שיכולים להיות טמונים ביחסים חברתיים, ולא רק את האיום האפשרי שיש בהם. במישור ההתנהגותי, הטיפול מעודד את המטופל לבחון את ההנחות האלו תוך לקיחת חלק באינטראקציות חברתיות בהן הוא לומד לכוון את התנהגותו באופן שונה מזה שהוא רגיל אליו, כך שהתנהגותו מכוונת ליצירת מערכת ביטחון במקום מערכת הגנה. תרגילים התנהגותיים אלו יכולים להיעשות בדמיון, במשחקי תפקידים וכן באינטראקציות ממשיות. באופן זה, המטופל לומד לאתגר את אמונותיו לגבי מצבים חברתיים ולהתנסות בהתנהגויות חדשות ושמטרתן לפתוח פתח עבורו להפיק ערך ממצבים חברתיים במקום שאלו יהוו אך ורק גורם מאיים עבורו. 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוכח במחקרים רבים כיעיל לטיפול בחרדה חברתית. אם גם את/ה מתמודד/ת עם קשיים הקשורים לחרדה חברתית, פנה/י למרכזנו לקביעת פגישת הערכה עם מטפלים קוגניטיביים התנהגותיים שהינם בעלי ניסיון במתן טיפול בקשיים אלו. 

 

ביבליוגרפיה

Trower, P., & Gilbert, P. (1989). New theoretical conceptions of social anxiety and social phobia. Clinical Psychology Review9(1), 19-35.

Call Now Button