מעוניינים להתחיל בשינוי?
השאירו פרטים ונחזור אליכם, או חייגו אלינו
1-800-657-657

דיכאון חגים- באמת יש דבר כזה?

ד"ר דני דרבי

תקופת החגים הגיעה והיא כבר בעיצומה.

עבור חלקנו זו תקופה חיובית, מלאה בכיף ובשמחה, משפחה וחברים, שלווה, אוכל טוב, נתינה וחופשות נעימות.

עם זאת, לחלק לא קטן מאתנו, החגים והחופשות המגיעות עימם עלולים לעורר מתח רב, תחושות בדידות, תסכול, אכזבה, אשמה ולחצים כספיים.

כל אלה יכולים להוביל לתחושות של דיכאון, חרדה ומצוקות נוספות שעלולות להישאר אתנו גם הרבה אחרי החגים.

בכתבה זו נסביר חלק מהסיבות לכך ונציע איך אפשר להתמודד עם התחושות השליליות הללו באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

ציפיות גבוהות מידי

ראשית, החגים עשויים לעורר אצלנו ציפייה שהכל יהיה מושלם.

לכולנו יש מחשבות על תמונת החג האידיאלית של כל המשפחה יושבת סביב השולחן, כשכולם מחויכים ויפים.

קל לנו לדמיין את זה, כי ככה לימדו אותנו כשהיינו ילדים, ועד היום אנחנו נחשפים לתמונות משפחתיות מושלמות שכאלו בטלוויזיה ובפרסומות.

באופן טבעי, אנו משווים את המשפחה שלנו לאותה משפחה דמיונית. בנוסף, ההכנות הרבות לחג מעלות את הציפיות והתקוות שלנו ממנו.

אנחנו משקיעים בקניית מתנות, מתלבשים בחגיגיות ומכינים את המאכלים הכי מוצלחים שלנו. בשל הציפיות הגבוהות, לכל תקלה או חיסרון יש פוטנציאל לעורר בנו אכזבה רבה ביותר.  

נוסטלגיה

החגים, שבאופן טבעי מבוססים על מסורת רבת שנים, מעוררים תחושות נוסטלגיות שגורמות לנו לרצות לשמר את העבר או לחזור לדברים שהיו.

כפי שהנוסטלגיה הזו יכולה לעורר תחושות חמימות כאשר כל המשפחה מסביב לאותו שולחן כבשנים עברו, היא עלולה לעורר תחושות שליליות כשמשהו בולט בחסרונו עבורנו.

זה יכול לבלוט לאחר פרידה למשל, או להבדיל- בעקבות מחלה או אובדן של אדם אהוב. בשעה שבני הזוג הפרודים או ילדיהם כבר התרגלו לארוחות שישי שגרתיות עם אחד ההורים בלבד כל פעם, חלקיות דומה בארוחת החג עלולה לעורר תחושות שליליות במיוחד, עד כדי אובדן כל משמעות וערך לחג ואפילו חוסר רצון להשתתף במפגש הלא שלם.

תיתכן גם תחושות נוסטלגיה "שלילית" מסוג זה ביחס למאכלים מסוימים שנעשו בדרך מסוימת ("כמו שסבתא הכינה"), שבלעדיהם החג איננו אותו דבר עבורנו והעדרם עלול לעורר תחושת געגוע שבאה לידי ביטוי בתסכול ובהחמצה.

יש דבר כזה דיכאון חגים

סיכומי השנה שהייתה

חגים בכלל וחגי תשרי בפרט מעוררים בנו פעמים רבות צורך לסכם את השנה שהייתה ומעין הזדמנות לחשבון נפש על התקופה שהסתיימה. בין אם זו הייתה שנה פורייה ובין אם הדברים נשארו פחות או יותר כפי שהיו בשנה שעברה, תמיד יכולה להתעורר בנו ביקורת עצמית על מה שהיינו צריכים להספיק ולא הספקנו.

ייתכן גם מישהו מהקרובים שלכם הצליח יותר בעיניכם, כך שגם ההצלחות שכן הגעתם אליהן מתגמדות בהשוואה אליו. אולי עברה עוד שנה שבה לא ירדתם במשקל (או שאפילו עליתם במשקל, בניגוד לתכנון) או שעוד קיץ חלף ואתם עדיין רווקים בחג הנוכחי.

המחשבות נוטות "להיתקע" על תחומי החיים שמהם אנחנו לא כל כך מרוצים, ובחגים תחומי החיים הללו יכולים לקבל משמעות רבה (ושלילית) במיוחד.

מריבות

החגים אמורים להיות תקופה שמחה, אולם, כמו ביומיום, גם החגים מזמנים לנו לעיתים וויכוחים עם בני המשפחה. ריבים בחגים עלולים להיות קשים ומלחיצים יותר מכמה סיבות. ראשית, ככל שהחג יותר חשוב לנו, ככה נסבול יותר מסיטואציה שבה מתעורר קונפליקט במהלך החג.

אפילו ריב קטן או תקלה קטנה יכולים לעורר בנו תחושה שהחג כולו נהרס ושכל הציפיות וההכנות לקראתו היו לשווא. יתרה מכך, האירועים הרבים, עמוסי המשפחה, החברים והמשימות עלולים להוות קרקע פורייה לריבים וללחצים רבים יותר בהשוואה לריבים של חיי היומיום. בהתאמה, היכולת שלנו להתמודד עימם עשויה להיות נמוכה יותר.

המעבר מילדות לבגרות

כילדים, תקופות החגים פשוטים יחסית. בבית הספר מסבירים על מהות החג, החופשים נדיבים, מקבלים מתנות, כולם מתאספים ביחד ואוכלים, נוסעים או טסים לטיולים ובעיקר- נהנים. אולם, את כל ההפקות האלה מישהו צריך לארגן, והעול הזה נופל על המבוגרים שבינינו.

לארגן חופשות, לקנות מתנות, לארח ולבשל, כל אלו מצטרפים לעומס היומיומי של שגרת העבודה והחיים בכללותם. זאת ועוד, אף אחד כבר לא מזכיר לנו בדיוק מה אנחנו חוגגים וייתכן מאד שבין שגרת היום העמוסה לבין לחץ משימות החג, אנחנו בכלל לא עוצרים רגע לחשוב על פשר החג וההנאה שכרוכה בו.

מה אפשר לעשות?

נסו לראות את ההזדמנויות שהחג מספק לכם ולהעריך את הרגעים הקטנים שהוא מכיל. זכרו שדברים שאינם אפשריים בימים אחרים, כנראה שלא יתאפשרו גם בחג. לדוגמה, אם בן\ת הזוג שלכם אף פעם לא מציע\ה לעזור להדיח את הכלים, סביר להניח שגם בערב החג הוא\היא לא י\תשנה את צורת ההתנהגות הרגילה שלו\ה בנושא הזה, כך שאין בהכרח טעם לצפות למשהו אחר.

מובן שהדבר נכון גם לדברים משמעותיים יותר כמו היעדרות צפויה של מי מהיקרים שלכם. חישבו מראש על הדברים שעשויים להטריד אתכם בחג. למשל, אם אתם יודעים מראש שאדם יקר יחסר לכם בארוחת החג, דמיינו את ארוחת החג בלעדיו ונסו לשער כיצד תרגישו בזמן אמת.

חשיפה מחשבתית ורגשית זו עשויה להקל על הקושי שיתעורר בחג עצמו. על מנת להתמודד טוב יותר עם הלחץ הצפוי נסו להכין דברים מראש- מתנות, ברכות, קניות וכל מה שתצטרכו בחג, ככה שיחסית מעט משימות יישארו לרגע האחרון ותוכלו להיכנס לחג רגועים יותר ועם כוחות רבים יותר.

בכל זאת, במידה וכל חג מעורר בכם לחץ וחרדה ואתם לא מסוגלים להתמודד עם המחשבה על בילוי ארוך ותדיר עם המשפחה, או לחלופין משימות החג מוסיפות לדאגות היומיום הרבות גם ככה שלכם, ייתכן שאתם סובלים מהפרעת חרדה או מדיכאון.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הינו הטיפול המומלץ ביותר לחרדה, לדיכאון או לדאגנות יתר באופן כללי. טיפול בגישה זו יכול לסייע גם בהתמודדות עם קושי הממוקד ספציפית סביב תקופת החגים וסביב נושאים הקשורים בתקופה זו.

לקריאה נוספת מוזמנים להיכנס ל- https://www.cognetica.co.il/holidays-what-a-hassle/

אנו רואים ערך רב בהנגשת הידע שלנו למטופלים ולמטפלים ומזמינים אתכם להצטרף לקהילה הצומחת של בית קוגנטיקה
באיזה סוג מידע תרצו להתעדכן?
ד"ר דני דרבי
פסיכולוג קליני מומחה ומדריך | מייסד ומנהל קליני של בית קוגנטיקה

דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.

 

תוכן העניינים
הרשמה לניוזלטר מטופלים
מלאו את הטופס ותקבלו מאיתנו עדכונים באופן שוטף
הרשמה לניוזלטר מטפלים
מלאו את הטופס ותקבלו מאיתנו עדכונים באופן שוטף