דימוי גוף הוא קונסטרקט מורכב המבטא את האופן בו אנו תופסים וחווים את גופנו לרבות המראה החיצוני שלנו. דימוי גוף מושפע ממחשבות, משאלות, תחושות ורגשות שגופנו מעורר בנו בתוך הקונטקסט התרבותי בו אנו חיים. אילו מחשבות עולות לי כשאני מתבונן על עצמי במראה? איך אני מרגישה לגבי תפקודי הגוף שלי או לגבי חלקים שונים בגופי? כיצד אני מדמיינת שאני נתפסת בעיניו של מישהו אחר? כיצד אני מטפל בגוף שלי? כל אלו הם אספקטים המושפעים מדימוי הגוף ומשפיעים עליו בהיזון חוזר.
דימוי הגוף נבנה באופן הדרגתי בילדות ולאורך גיל ההתבגרות על רקע השינויים הפיזיולוגיים המשמעותיים והוא משתנה לאורך החיים. דימוי הגוף מושפע מהיבטים פיזיים, חוויות בינאישיות קודמות, נטיות אישיות, וכן מהקשר חברתי, תרבותי ומגדרי. דימוי הגוף הינו בעל השפעה רבה על מגוון היבטים של החיים והבריאות הנפשית והגופנית.
במידה רבה, אידיאל היופי בחברה ובתרבות מסוימת מושפע ואף מעוצב מייצוגי היופי כפי שעולים באמצעי התקשורת (טלוויזיה, סרטים, עיתונים, מגזינים, רשתות חברתיות), בתהליך החינוך, החיברות והסוציאליזציה. דימוי גוף מושפע – ממידת הפער או החפיפה בין אידיאל היופי לבין האופן בו האדם תופס את עצמו – וכן החשיבות והמשמעות שהוא מקנה לפער זה. ככל שהפער בין הרצוי למצוי גבוה יותר, ומיוחסת לו חשיבות רבה- כך דימוי הגוף עשוי להיות שלילי יותר.
מודל היופי המוצג בתקשורת רחוק מהישג ידם של מרבית בני האדם, עד כדי בלתי אפשרי (איפור, תאורה, פילטרים וכו'), ומכונן פער בלתי מושג בין האידיאל למציאות. אי לכך, החלו להתייחס למידת החשיפה לתקשורת כאחד הגורמים המשפיעים ביותר על אי-שביעות הרצון מהגוף, ואכן נמצא שזהו משתנה מנבא משמעותי במיוחד עבור נשים.
הסברה היא כי הפער המגדרי, בהקשר למידת ההשפעה של חשיפה לתקשורת על דימוי הגוף, טמון בתפקיד החברתי והתרבותי של הגוף הנשי והגברי. בעוד הגברים לומדים להכיר את גופם ככלי להשגת מטרותיהם דרך שליטה בסביבה, נשים "מחונכות" להשתמש בגופן ככלי למשוך אליהם אחרים, וע"י כך להתקרב להשגת מטרותיהן.
כיום, אמצעי התקשורת המשפיעים והנפוצים ביותר הן הרשתות החברתיות, הבולטות ביניהן הן הפייסבוק, האינסטגרם, ובשנים האחרונות- הטיקטוק והטלגרם. אנשים מבלים זמן רב בחשיפה למסרים של הרשתות החברתיות. בישראל, בשנת 2021, אדם ממוצע בילה באופן יומיומי 2.8 שעות בממוצע בגלישה ברשתות חברתיות. 77% מהאנשים דיווחו כי הם בודקים את הרשתות החברתיות לפחות פעם אחת במהלך מפגש חברתי. 50% העידו כי הדבר הראשון שהם עושים בבוקר זה להתעדכן ברשתות החברתיות.47% מהישראלים משתמשים בפילטרים כאשר הם מעלים תמונות ברשתות חברתיות.
הרשתות החברתיות כאמצעי תקשורת, מאופיינות בזמינות, נגישות ומיידיות של תוכן העובר בין אנשים. ההשפעה של התכנים המוצגים ברשתות החברתיות על המשתמשים היא כה רבה ומתמשכת עד שהיא כמעט בלתי ניתנת לתחימה. הרשת החברתית מלווה אותנו בכל זמן, בכל מקום, מהרגע בו אנו פוקחים את עינינו וגוללים את דף הרשת החברתית מתוך מטרה לבדוק, להתעדכן, או לרוב- פשוט מתוך הרגל, ועד הרגע בו אנחנו נכנסים למיטה ומעיפים מבט אחרון במסך הסמארטפון הקטן. לאור כל אלו, נחוצה התייחסות מיוחדת לאופן השפעתן של הרשתות החברתיות על דימוי הגוף של המשתמשים שהם למעשה- כולנו.
בשיטוט ברשתות החברתיות, מצטיירת תמונת עולם בה מרבית הנשים הינן רזות, חטובות, עור פניהן חלק ומבריק, חיוכן חושף שורת שיניים ישרה לבנה ונוצצת, העיניים גדולות, השפתיים מלאות, הבגדים מחמיאים. הגברים שריריים, נטולי שיער גוף כמעט, גבוהים וחטובים. תמונות אלו מציגות אידיאל יופי נוקשה וכמעט בלתי מושג כמשהו יומיומי, טבעי, לא מתאמץ. למעשה, מודל היופי המוצג ברשתות החברתיות רחוק מלהיות טבעי או לשקף את המציאות. התמונות המפורסמות נבחרות על ידי המשתמשים המפרסמים אותן באופן מוקפד, מתוך מטרה להציג את עצמם באופן מחמיא, המשקף לאו דווקא את המציאות, אלא את האופן בו הם מעוניינים להציג את המציאות.
כמו כן, הרשתות החברתיות מציעות למשתמשים אפשרויות זמינות ופשוטות לביצוע מניפולציות על תמונותיהם- "פילטרים" מובנים אשר בלחיצת כפתור מלטשים את פניו וגופו של האדם בתמונה כך שיתאים לאידיאל היופי- החלקת העור, הדגשת העיניים, העלמת קפלים בעור וכו'.
נושא ההשפעה של המדיה החברתית על האופן בו נשים וגברים מעריכים את עצמם, ובמיוחד את המראה החיצוני שלהם, נחקר רבות בשנים האחרונות ונמצא כקשור לחוסר שביעות רצון מהגוף ולעמדות פרו- ניתוחים פלסטיים. החשיפה האינטנסיבית והיומיומית לרשתות החברתיות, המציגות מצג שווא של מראה "אידיאלי", מהווה גורם השפעה משמעותי שעלול במקרים מסוימים להיות מסוכן. מחקרים שונים מצאו כי ככל שזמן השימוש ברשתות החברתיות עולה, כך עולה גם הסיכון לחוות ירידה בדימוי גוף, ובעקבות זאת ירידה בבריאות הנפשית ושביעות הרצון מהחיים.
יחד עם זאת, ישנם מחקרים שמדגישים את החשיבות של התוכן אליו נחשפים ולא רק לכמות החשיפה. למשל, מחקרם של מרנגו ועמיתיו שנערך ב-2018 מצא כי עצם השימוש ברשתות החברתיות לאו דווקא מקושר עם דימוי גוף שלילי יותר, אלא ספציפית החשיפה לתוכן הקשור למראה חיצוני, ובמיוחד לתמונות הסלפי.
אחת מהתופעות הנפוצות במדיה החברתית הינה ה"סלפי"- צילום עצמי, המתבצע לרוב דרך דרך המצלמה הקדמית בסמארטפון. סיטואציית הצילום מדמה התבוננות במראה, ומאפשרת למצלם לבחון את דמותו המשתקפת במצלמה בדקדקנות בחיפוש אחר זווית, תנוחה, הבעה ומבט מחמיאים. באופן זה, צילום הסלפי רחוק מלהיות פעולה ספונטנית ומשוחררת, ומלווה במאמצים והשקעה מרובה במטרה להגיע לתוצר הנחשף – ה"תמונה המושלמת".
לאחר צילום הסלפי, מגיע לרוב שלב העריכה והשיפוץ הכולל שימוש באמצעים שונים על מנת לשפר את מראה התמונה על פי האידיאלים של מודל היופי המקובל. המאמץ והעבודה המושקעת בכל תמונה אינה באה לידי ביטוי בתוצר הסופי- תמונת הסלפי המפורסמת ברשת החברתית משווקת לרוב כספונטנית וטבעית.
חשוב לשים לב לממצא ממחקרם של כהן ועמיתיו שנערך ב-2017, לפיו צילום ושיתוף של תמונות סלפי ברשתות חברתיות, קשורים לדימוי גוף נמוך יותר ונטייה מוגברת לסימפטומים של הפרעות אכילה בקרב נשים צעירות. כלומר, העיסוק בסלפי קשור לדימוי עצמי נמוך וגם עשוי לשמר אותו, ואף ממשיך את התופעה התרבותית שמייצרת עיסוק כזה גם אצל אחרים דרך תהליכי השוואה חברתית.
דימוי הגוף של האדם מושפע במידה לא מבוטלת מהשוואה לאחרים ומהאופן בו האדם מעריך וחש כי אחרים רואים אותו ומעריכים את מראהו החיצוני. אחד ההיבטים המרכזיים – בהשפעתה של המדיה החברתית על דימוי הגוף של המשתמשים – קשור לאופן בו שימוש ברשתות חברתיות מעודד ומקדם השוואה חברתית שלילית. השוואה חברתית מבוססת מראה, ומתייחסת לשיפוט שאנשים עושים לגבי הגוף שלהם בהשוואה לגופם של אחרים. עיסוק בהשוואות חברתיות יכולה להיות בעל השפעות חיוביות כאשר ההשוואות נעשות מול יעד קרוב ובר השגה. עם זאת, כאשר ההשוואה נעשית אל מול ייצוג אידיאלי, לא מציאותי ורחוק, היא עלולה להשפיע באופן שלילי.
ככל שהייצוגים של אידיאל היופי תופסים מקום מרכזי יותר ברשתות החברתיות, כך גוברת השפעתן השלילית. החשיפה האינטנסיבית והחוזרת לתמונות המציגות מודל יופי לא ריאליסטי, מובילה את המשתמשות ברשתות החברתיות לקבל את הייצוג ברשתות החברתיות כביטוי למציאות, ולבחון את עצמן לאורם של סטנדרטים אלו. בשל העובדה שבאופן מעשי סטנדרטים אלו הינם, כמעט תמיד, בלתי מושגים, נשים וגברים עלולים לחוש רגשות שליליים כלפי עצמם וכלפי גופם. המרדף האינסופי אחר ה"מושלם" גורם לחוסר שביעות רצון ומחזק את העיסוק ב"חסר" ו"לא מספיק", מה שגורם לתחושת תסכול מתמדת.
הרשתות החברתיות פועלות באופן המייצר מרדף אחר פופולריות ופרסום. המשתמשים מפרסמים תמונות וטקסטים במטרה לצבור לייקים, עוקבים, שיתופים ותגובות. השיווק העצמי דרך המראה החיצוני, לצד הצורך והתקווה לקבל משוב חיובי, כרוכה בעיסוק בלתי פוסק ובחינה ביקורתית מתמדת של הגוף. זו, מגבירה את הרגישות והפגיעות לחסרונות בגוף, ומקושרת לעליה ברגשות שליליים. הערות שליליות, מחסור בריבוי תגובות או לייקים לתמונה – כל אלה עלולים לעורר תחושות של דחייה חברתית, חוסר התאמה, נחיתות ובדידות. גם תגובות חיוביות על תמונה שפורסמה ברשת חברתית עלולות להגביר את מידת העיסוק והדאגה של אדם מגופו, שכן הן מחזקות את אמונתו כי אכן אחרים שופטים ונותנים משמעות למראה החיצוני שלו.
בבואנו לבחון את השפעתן של הרשתות החברתיות על דימוי הגוף וכיצד ניתן להתמודד עם השפעה זו, חשוב לצאת מנקודת הנחה כי הרשתות החברתיות כאן כדי להישאר. עם השנים נראית עליה משמעותית בשכיחות השימוש ברשתות החברתיות, לצד ירידה בגיל בו מתחילים ילדים להיחשף ולהשתתף באופן פעיל ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק. המציאות בה חיים בני הנוער, הקשרים החברתיים והאופן בו תופסים את עצמם ואת האחרים מתעצבים במידה רבה במרחבים הוירטואלים בהם משוטטים שעות רבות במהלך שגרת היום יום שלהם.
גיל ההתבגרות היא תקופה של מעברים ושינויים גופניים, הורמונליים רגשיים וחברתיים. תקופה זו מביאה איתה בלבול בתחושת הזהות וההגדרה העצמית, לצד תשומת לב ורגישות מוגברת לדעת הסביבה. הצורך להבין "מי אני" מתבטא בחקירה פנימית, אך לא פחות מכך, ולעיתים אף יותר- בניסיון לחקות דמויות המהווה מודל להצלחה, יופי ומקובלות חברתית. זוהי תקופה קריטית ומשמעותית בפיתוח דימוי הגוף, כאשר מתבגרים עוסקים לעתים קרובות בהשוואות חברתיות בינם לבין אחרים על מנת להגביר את הערכת הגוף שלהם.
בשנה שעברה, תחקיר שפורסם במגזין הוול סטריט אודות המחירים הנפשיים הכבדים אותם משלמים בני נוער בעקבות השימוש ברשתות החברתיות מצא כי: 40% מבני הנוער חווים השפעות שליליות כתוצאה מהשוואה חברתית בזמן השימוש ברשת ו-32% מהמתבגרים שהרגישו רע עוד קודם לגבי הגוף שלהם, הרגישו עוד יותר רע לאחר השימוש ברשת. בנוסף, יותר מ-50% מבני הנוער חשו חוסר ביטחון לגבי דימוי הגוף שלהם לאחר שעקבו אחר משפיעני רשת באינסטגרם.
בבחינת ההבדלים בין נערים ונערות, ההשפעה השלילית של מודל היופי המוצג ברשתות החברתיות הינה משמעותית יותר על נערות. כך, חשיפה ומעורבות מוגברת ברשתות חברתיות, ובעיקר בפעילויות הקשורות לתמונות, מביאה לירידה בדימוי הגוף של נערות מתבגרות. לכן, בנות נוער מהוות אוכלוסיית סיכון מרכזית לפגיעה בדימוי גוף בעקבות רשתות חברתיות. לצד כך, לרשתות החברתיות יש גם היבטים חיוביים, וניתן לספק דרכן גם הזדמנויות שונות ללמידה, התפתחות והעצמה של דימוי גוף חיובי.
אידיאל היופי נקבע במידה רבה על פי הפופולריות וכמות החשיפה אליו ברשתות החברתיות. כאשר מרבית התמונות ברשתות מציגות מודל מסוים של מראה חיצוני, הוא מתקבע והופך לסטנדרט אליו משווים בני הנוער את עצמם. ככל שהמגוון של ייצוגי גוף המוצגים ברשתות החברתיות יהיה רחב יותר, הוא ישקף במידה מדויקת יותר את המציאות, בה לבני אדם שונים יש מבנה גוף, פנים, צבע וסגנון שונה.
בהינתן הנטייה של בני הנוער להגדיר ולשפוט את המראה החיצוני שלהם דרך השוואה לאחרים, ובאופן ספציפי- דרך השוואה לתמונות המופיעות ברשתות החברתיות, מגוון גדול יותר של ייצוגי גוף בתמונות המפורסמות, עשוי לתת לגיטימציה לבני הנוער לקבל את המראה שלהם, גם כאשר אינו עונה על הקריטריונים הנוקשים של אידיאל היופי. לבסוף, ככל שדמויות "מפתח" ברשתות החברתיות, הנחשבות למשפיעות ומעצבות דעת קהל, יהיו מאופיינות במראה חיצוני מגוון יותר, תתרחבנה אפשרויות הבחירה העומדות בפני בני הנוער בתקופה הקריטית של גיל ההתבגרות, בה הם מחפשים מודלים להזדהות וחיקוי בניסיונם לענות על השאלה- 'מי אני רוצה להיות?'
אחד ממאפייניה הייחודיים של הרשת החברתית כאמצעי תקשורת, היא העובדה כי המשתמש הוא גם צרכן וגם יצרן של תוכן. סביר להניח כי ככל שבני נוער יעודדו להעלות למרחב הווירטואלי תמונות המציגות ומדגישות דווקא את הייחודיות שלהם, ולפדבק לחיוב אקטים אלו כצרכני תוכן, כך הם יקדמו כיוצרי תוכן את מידת הגיוון של ייצוגי היופי ברשתות החברתיות. ככל שנוכחותם של ייצוגי גוף מגוונים תלך ותגבר ברשתות החברתיות, תתעצם ההשפעה החיובית האפשרית שלהם על דימוי הגוף של בני ובנות נוער.
במפגש עם מטופלים ומטופלות הסובלים מדימוי גוף נמוך, ועל אחת כמה וכמה בני נוער, מטפלים צריכים לקחת בחשבון את ההשפעה הרבה שיש לשימוש ברשתות חברתיות על מצבם של המטופלים. מתוך הבנה זו, מטפלים יכולים לסייע למטופלים ללמוד כיצד להשתמש ברשתות החברתיות בצורה מיטיבה ומקדמת.
אנחנו מצרפות כאן רשימת לינקים רלוונטים בתחום של דימוי גוף ובודי פוזיטיב בישראל באדיבות מעין קרת וענת אסודי מנהלות המרכז לקידום דימוי גוף חיובי בישראל – Changing Model
אייטמים לעירור מחשבה ושיח סביב דימוי גוף
THIS GIRL CAN פרויקט בריטי לאומי לעידוד פעילות גופנית של נשים
WHY WE RUN סרטון מתוך פרויקט של אדידס על התועלות בריצה ללא קשר לנראות
"כמו שאת"– סרטה של פאולה רוזנברג שעוסק בדימוי גוף שלילי מפרספקטיבה תרבותית
למרוט או למרוד – תערוכה בנושא דימוי גוף
משפחה בהסעה – פרק על הבל החן ושקר היופי
סרטון על אידאל של הגוף הגברי החל מ1800 ועד היום
ערוץ יוטיוב של נעמה פסקה דייוויס על FAT TALK
פודקאסט של שמנות מדברות
קלפי מראות – קלפים לחיזוק דימוי גוף בעבודה עם נוער
לינקים לדפים וקבוצות ברשתות החברתיות להשראה ולגיטמציה בנושא דימוי גוף חיובי
הפורום המקצועי לקידום דימוי גוף חיובי
המרכז לקידום דימוי גוף חיובי בישראל – changing model
תופסות מקום – שמנות מדברות על שמנופוביה
הפורום המקצועי לתזונה וכושר גופני
לינקים לאקטיביסטיות גוף צעירות וישראליות שמקדמות דימוי גוף חיובי ותכנים בודי פוזיטיביים באינסטגרם ובטיקטוק
לינקים לאקטיביסטים גברים בתחום התזונה, כושר ולייפ סטייל בארץ ובעולם
Cohen, R., Newton-John, T., & Slater, A. (2017). The relationship between Facebook and Instagram appearance-focused activities and body image concerns in young women. Body image, 23, 183-187.
Guðmundsdóttir, A. (2017). Social media use and its connection to gender, self- esteem and anxiety. Retrieved July 2, 2018, from https://skemman.is/bitstream/1946/28351/2/BS
Makowski, A. C., Mnich, E. E., Angermeyer, M. C., Löwe, B., & von dem Knesebeck, O. (2015). Sex differences in attitudes towards females with eating disorders. Eating behaviors, 16, 78-83
Marengo, D., Longobardi, C.,Fabris, M. A., & Settanni, M., (2018). Full length article. Highly-visual social media and internalizing symptoms in adolescence: The mediating role of body image concerns. In Computers in Human Behavior, 82,63-69.
Mills, J. S., Musto, S., Williams, L., & Tiggemann, M. (2018). “Selfie” harm: Effects on mood and body image in young women. Body image, 27, 86-92
Oghenetega, J. O., Nwabueze, C., & Onunkwor, I. (2022). EXPOSURE TO FACEBOOK AND ITS INFLUENCE ON BODY COMPARISON AMONG FEMALE CIVIL SERVANTS IN SELECTED SOUTH EAST STATES. Language, Literature and Communication Journal, 4(1), 1-17.
Seekis, V., Bradley, G. L., & Duffy, A. L. (2020). Does a Facebook-enhanced Mindful Self-Compassion intervention improve body image? An evaluation study. Body Image, 34, 259-269
Stapleton, J. L., Manne, S. L., Day, A. K., Levonyan-Radloff, K., & Pagoto, S. L. (2018). Healthy body image intervention delivered to young women via Facebook groups: formative study of engagement and acceptability. JMIR research protocols, 7(2), e9429.
Veldhuis, J., Alleva, J. M., Bij de Vaate, A. J., Keijer, M., & Konijn, E. A. (2020). Me, my selfie, and I: The relations between selfie behaviors, body image, self-objectification, and self-esteem in young women. Psychology of Popular Media, 9(1), 3.
פסיכולוגית רפואית מומחית-מדריכה, מנהלת המרכז לטיפול ממוקד דימוי גוף, מנהלת שותפה בקומה השישית