בעבר, הזכרת המילה "מכור", העלתה מיידית אצל רוב האנשים תמונה של אלכוהוליסט או של אדם כחוש, זרועותיו מחוררות מסימני מחטים, שנמצא בשולי החברה, מעורב בפשע או חסר בית. כיום, ההגדרה להתמכרות התרחבה, ועל מנת שאדם יוגדר כמכור, הוא אינו חייב בהכרח להשתמש בחומר כלשהו. נוצר מושג חדש, התמכרות התנהגותית, הכולל התנהגויות שונות שהאדם עוסק בהן באופן מופרז, ללא שליטה, גורמות לו מצוקה ופוגעות בהתנהלות התקינה של חייו. בין התמכרויות אלו ניתן לכלול התמכרות לסקס, התמכרות לאינטרנט, קניות כפייתיות או הימורים כפייתיים.
התמכרות התנהגותית – הגדרה
כל התנהגות שיכולה לגרום להנאה והפסקת מצוקה פנימית היא התנהגות שניתן לעסוק בה באופן כפייתי. התנהגות כפייתית היא התנהגות שהאדם לא מצליח להפסיק כשהוא רוצה, ממשיך בה למרות השלכות שליליות כמו פגיעה בבריאות, זוגיות, קשרים חברתיים או עבודה, וחושב עליה לעיתים תכופות כשאינו עוסק בה.
ה-DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי) מונה תשעה קריטריונים להתמכרות לחומרים, כאשר חלק מהם צריכים להימצא חודש לפחות או להתרחש באופן חוזר לאורך תקופה ארוכה. די בשלושה מהקריטריונים על מנת שהאדם יחשב מכור. רוב הקריטריונים עוסקים בהתנהגות, כך שניתן להתייחס לקריטריונים אלו גם לאבחון התמכרות התנהגותית. גודמן התייחס לקריטריונים הנ"ל כבסיס להגדרת התמכרות התנהגותית, כאשר גם היא ממלאת את הקריטריונים הקשורים לפגיעה בחיי האדם, אובדן שליטה וצורך בכמויות הולכות וגדלות. ההבדל הוא שבהתמכרות התנהגותית אין סימני גמילה פיזיים (קריז) כמו בהתמכרות לחומרים, ובמקומם גודמן מדבר על עצבנות ורגישות יתר שהאדם חווה כשאינו יכול לבצע את הפעילות אליה הוא מכור.
1. לקיחת כמויות גדולות יותר ויותר של החומר או לפרקי זמן ממושכים יותר מכפי שהאדם תכנן.
2. תשוקה מתמדת לסם או ניסיון לא מוצלח אחד או יותר להפחית את הכמות או לשלוט על דפוס השימוש.
3. הקדשת זמן רב להשגת החומר, נטילתו, או התאוששות מהשפעותיו.
4. האדם נמצא לעיתים תכופות תחת השפעת החומר כשהוא אמור לתפקד בעבודה, לימודים או בבית, או שימוש חוזר במצבים המסכנים אותו פיזית.
5. פגיעה בתפקודים חברתיים, תעסוקתיים או פעילויות הפנאי בתוצאה משימוש בחומרים.
6. המשך השימוש בסם למרות בעיות חברתיות, פסיכולוגיות או פיזיות הנגרמות או מוחמרות עקב השימוש בסם.
7. צורך בכמויות הולכות וגדלות של הסם על מנת להשיג את האפקט הרצוי, או הפחתה משמעותית של האפקט של החומר כאשר האדם משתמש בכמויות שהשתמש בהן בעבר.
8. סימני גמילה כאשר האדם לא משתמש בחומר.
9. שימוש בחומר על מנת לקבל הקלה או להימנע מסימני גמילה.
