סליחה, מה הקשר בין OCD לבין התנצלויות?

OCD התנצלויות ו

האם אתם מוצאים את עצמכם מתנצלים פעמים רבות לאורך היום? האם אנשים סביבכם מעירים לכם על כך שאתם מתנצלים כל הזמן? רבים מאיתנו אפילו לא שמים לב עד כמה המילה "סליחה" היא חלק בלתי נפרד מהאופן שבו אנחנו מתקשרים עם אחרים. התנצלות היא דבר חיובי ומטיב ביסודו, אבל במקרים מסוימים השימוש בה הופך לנרחב מדי ומוגזם.

באופן כללי אנשים מתנצלים מסיבות רבות ומגוונות- כדי לתקן מערכת יחסים עם אדם שפגעו בו, כביטוי לחרטה, כדי להימנע מקבלת עונש, כדי להשקיט את המצפון, כדי להביע אמפתיה כלפי אדם אחר (גם אם לא פגעו בו בעצמם) ועוד.

מחקרים שנערכו בתחום הראו שנשים נוטות להתנצל יותר מגברים. כשהחוקרים בחנו מדוע קיים הפער הזה בין נשים לבין גברים, התגלה שהסיבה היא לא שגברים נמנעים מהתנצלות, אלא שהסף שמעליו הם תופסים דבר מה ככזה שצריך להתנצל עליו גבוה מזה של נשים. המוטיבציה המוגברת להתנצל יכולה לנבוע מכוחו של הרגל או מחשש להיתפס כתוקפני\ת למשל. סיבה אפשרית אחרת נעוצה ברצון למצוא חן. בין אם מדובר בנשים או בגברים, התוצאה של ריבוי התנצלויות עלולה להיות בדיוק ההיפך- א\נשים שמתנצלים תכופות נתפסים לעתים קרובות כטרחנים, כחסרי ביטחון ואף כ"חסרי עמוד שדרה".

התנצלות או OCD?

התנצלויות מרובות וחזרתיות יכולות להופיע גם כחלק מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD). במקרים כאלו, ההתנצלות היא בעצם מעין טקס הרגעה שמהווה תגובת נגד למחשבה טורדנית. לדוגמה, אדם שמתמודד עם OCD עשוי להיות טרוד מהאפשרות שפגע בחבר הכי טוב שלו באמירה מסוימת שאמר לו במהלך פגישה עימו. על מנת להירגע בטווח הקצר, אדם זה עלול למצוא את עצמו מתנצל שוב ושוב בפני אותו חבר, גם אם אותו חבר כלל לא נפגע ואולי אף לא זכר את האמירה המדוברת. בטווח הארוך, לעומת זאת, נוצר אצל המתנצל הכפייתי הרגל ממכר להתנצל על כל דבר קטן על מנת לוודא, מעבר לכל צל של ספק, שלא פגע באף אחד אחר מבלי להתכוון לכך.

איך לתרגל אסרטיביות?

כפי שמוסבר בפירוט במאמר הזה, אסרטיביות היא דרך לתקשר לאחר\ת מסר כלשהו באופן שהוא ברור והחלטי מצד אחד, אך מתחשב מהצד השני. הנה כמה המחשות לסיטואציות שבהן ניתן לדבר באסרטיביות- בלי המילה "סליחה":

1. איחור לפגישה- במקום לומר משפט כמו "אני כל כך מצטערת, הייתי חייבת לקחת את הבת שלי לגן…", אפשר לומר: "תודה רבה על הסבלנות, הזמן שלנו יקר אז בואו נתחיל…".

2. שאילת שאלה- במקום "סליחה, אפשר לשאול שאלה?" ניתן לומר ישירות "הייתי רוצה לשאול האם…".

3. הליכה במעבר צפוף- במקום לבקש סליחה כדי לעבור בין שני אנשים שהולכים לאט במסדרון צר, אפשר לבקש בנימוס: "תוכלו בבקשה לתת לי לעבור?".

גם עבור אנשים המתמודדים עם OCD, תרגול של סיטואציות כדוגמת אלו רלוונטי ביותר. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) המותאם להפרעה האובססיבית קומפולסיבית, ניתן לתרגל סיטואציות שונות ולהתנסות בתקשורת אסרטיבית שאינה מתנצלת. הטיפול כולל, בין היתר, ניתוח של אמונות הבסיס של האדם: האם, למשל, הוא מאמין שאסור לפגוע באף אחד אף פעם? או שכולם צריכים לאהוב אותו תמיד? אמונות מסוג זה ניתן לאתגר ולהגמיש בהתאם לצורך. עבודה טיפולית שכזו יכולה לסייע ביצירת הרגלי תקשורת חדשים ובריאים יותר ובהגברת היכולת לשאת את האפשרות שהאדם בכל זאת פגע במישהו\י אחר\ת, תוך שמירה על ערכים שחשובים לו- נועם הליכות, נימוסים הימנעות מפגיעה וכיוצא בזה.

לתאום פגישת הערכה התקשר/י 1-800-657-657

ד״ר דני דרבי
פסיכולוג קליני מומחה ודוקטור למיניות האדם. מומחה לטיפול בטראומה. המנהל הקליני של מרכז קוגנטיקה.
ד"ר אליזבת וצלר
פסיכיאטרית בכירה, מנהלת מחלקת פסיכיאטרית נשים במרכז הירושלמי לבריאות הנפש (איתנים).
שרה הרמתי
פסיכולוגית קלינית בכירה, מומחית וחברת צוות בכירה במרכז קוגנטיקה ומרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית.
פרופ' גיא דורון
פסיכולוג קליני ומרצה בבינתחומי הרצליה. בוגר לימודי פסיכולוגיה קלינית ו- PhD באוניברסיטת מלבורן.
עדי כהן
פסיכולוגית רפואית מומחית-מדריכה, מנהלת המרכז לטיפול ממוקד דימוי גוף, מנהלת שותפה בקומה השישית
ענבר פריד צאיג
פסיכולוגית קלינית מומחית, מנהלת המרחב הנשי

לכל אנשי הצוות הבכיר לחצו כאן