טיפול בחרדה חברתית: שינוי הדימוי החברתי השלילי באמצעות ווידאו פידבק

חרדה חברתית מאופיינת בפחד מופרז מהביקורת של אנשים אחרים. אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית חוששים מאד מפחד או מבוכה במצבים חברתיים. החשש השכיח של אנשים עם חרדה חברתית הוא להיראות עילגים או טיפשים, או לחילופין שיראו עליהם סימנים של חרדה וחולשה. למרות שבדרך כלל, האדם המתמודד עם חרדה חברתית מודע לעובדה שהפחד שלו מוגזם ומופרז, מודעות זו אינה עוצרת או מפחיתה את הפחד.

טיפול חרדה חברתית באמצעות וידאו פידבק
השפלות ומבוכה בסיטואציות חברתיות, עשויות להיות לא פשוטות בתקופת הילדות וההתבגרות. ילדים באמת עשויים להיקלע למצבים שבהם ילדים או נערים אחרים משפילים או מביכים אותם. ואכן, מבוגרים הסובלים מחרדה חברתית בבגרותם, מדווחים לא פעם על אירועים כאלו בילדותם שזכורים להם כמשמעותיים או קשים במיוחד.
להבדיל מעולם הילדים והמתבגרים, בעולם החברתי של המבוגרים, השפלות ומבוכה הן אירועים שכיחים הרבה פחות. התסריטים מהם אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית מפחדים מהם נדירים מאוד, וכמעט אף פעם אינם מתרחשים במציאות אצל מבוגרים.

שאלה חשובה המתעוררת, אם כן, בהקשר של חרדה חברתית אצל אנשים בוגרים, היא מדוע היא ממשיכה זמן רב כל כך? מה משמר את החרדה בתקופת הבגרות? הרי לא ניתן להימנע לחלוטין ממצבים חברתיים והרי במרבית הפעמים שמבוגר עם חרדה חברתית נמצא בסיטואציה עם אחרי הוא לא חווה מבוכה או השפלה. אם כך – מדוע אנשים הסובלים מחרדה חברתית לא לומדים שחששותיהם אינם מתגשמים? מדוע הם מתקשים להפנים שסיטואציות אלו אינן מסוכנות כמו שהם חושבים?

בסדרת מאמרים זו, ננסה לענות על השאלה המורכבת הזו. המחקר העדכני ביותר בתחום של חרדה חברתית יודע להצביע על מספר סיבות שהחרדה החברתית מתמשכת. חלק מהסיבות כוללות:

• דימוי מוטה ושלילי
• הימנעות ממצבים חברתיים
• שימוש בהתנהגויות ביטחון
• מיקוד קשב כלפי פנים
• הטיות חשיבה ופרשנות

מאמר זה יעסוק בדימוי המוטה והשלילי ובאחת הדרכים לטפל בו במסגרת טיפול התנהגותי-קוגניטיבי: וידיאו פידבק.

דימוי שלילי

לכולנו יש בראש דימוי של האופן שאנו מתפקדים במצבים חברתיים. למעשה, אנחנו עשויים "להחזיק בראש" מספר דימויים שיכולים להשתנות בהתאם לסיטואציה: למשל, הדימוי העצמי שלנו בנוגע לתפקוד שלנו בחיק המשפחה עשוי להיות שונה מהדימוי שלנו בנוגע לתפקוד שלנו עם חברים.

הדימוי בנוגע לתפקוד החברתי של הסובלים מחרדה חברתית, הוא בדרך כלל מאד שלילי. לאדם החושש מפני הסמקה בסיטואציה חברתית, עשוי להיות דימוי של עצמו מאדים מרוב סומק. למישהי אחרת, החוששת שיראו שהיא בחרדה, עשוי להיות דימוי של עצמה משותקת מרוב חרדה. אדם אחר החושש מכך שיראה טיפש או עילג עשוי להחזיק בראשו דימוי של עצמו עם חיוך שהוא מחשיב מטופש. וכך הלאה.

כיצד הדימוי השלילי גורם לשימור החרדה החברתית?

גם כאשר האדם מוצא את עצמו בסיטואציה חברתית, האופן שבו האדם חווה את הסיטואציה תלוי מאד בדימוי שמחזיק בראשו. אם הדימוי שלילי, הסיטואציה תפורש ותיזכר כסיטואציה שלילית. ואז באופן הגיוני, הסיכוי שהאדם ירצה להיכנס שוב לאותה סיטואציה יורדת (גם אם הסיטואציה היתה שלילית רק בגלל הדימוי שעלה בראשו). כך האדם ממשיך להימנע מסיטואציות, ומתקשה ללמוד ולהפנים אינפורמציה חדשה בנוגע לסכנות הטמונות במצבים חברתיים ובנוגע ליכולתו לתפקד בסיטואציות אלו.

וידיאו פידבק

ווידאו פידבק הוא טכניקה טיפולית יעילה מאד בחרדה חברתית. הווידאו פידבק מאפשר למטופל לבחון איך הוא באמת נראה בתוך סיטואציה חברתית. ישנם דרכים שונות להשתמש בטכניקה זו, אך בכולן, המטופל יחד עם המטפל בוחרים סיטואציה שמעוררת בדרך כלל אי-נוחות וחרדה אצל המטופל, ושהוא מסכים לצורך הטיפול להתמודד עימה. למשל, לעיתים קרובות, שיחת היכרות עם אדם זר בקליניקה, מעוררת אי-נוחות וחרדה, אך לשם הטיפול, המטופל מסכים להשתתף בה.

במהלך השימוש בטכניקה, המטפל מזמין אדם זר להיכנס לכמה דקות לחדר, והמטופל והאדם הזר מקיימים שיחה קצרה. המטפל בדרך כלל נשאר בחדר, אך יושב בצד באופן שאינו מפריע לשיחה. את השיחה מצלמים ומקליטים, על מנת שהמטופל והמטפל יוכלו לצפות בסיטואציה אחר כך ולבדוק כיצד האדם באמת נראה בסיטואציה חברתית.

כמה הוא באמת מסמיק? כמה הוא באמת מזיע? וגם אם כן – לא פחות חשוב – מהי התגובה של האדם השני, האם שם לב? האם זה הפריע לו? בדרך כלל ניתן לקבל פידבק לא רק מהצילום, אלא גם ממש מהאדם השני. המטפל יחד עם המטופל חושבים על שאלות שכדאי לשאול אותו ואלו מועברות אליו אחרי השיחה הקצרה והוא עונה עליהם בדרך כלל בכתב. כך שיחד עם הצפייה בווידיאו, ניתן לקבל משוב אמיתי מאדם אחר, כיצד המטופל מתפקד בסיטואציה חברתית וחשוב יותר – מה הן ההשלכות של תפקוד זה.

באמצעות הפידבק המטופל לומד להתמודד טוב יותר עם הדימוי השלילי המוטה המשמר את החרדה החברתית. אינפורמציה חדשה, כזו המתקבלת מצילום וממשוב מאנשים אמיתיים, יכולה לסייע למטופל להעריך טוב יותר את התפקוד האמיתי שלו. באופן מפתיע, גם כאשר הפידבק אינו רק חיובי, הוא כמעט לעולם אינו דומה לדימוי השלילי שהאדם מחזיק בראשו. יתירה מזו, המטופל לומד לא רק כיצד הוא מתפקד, אלא גם איך אחרים מתייחסים אל הדברים מהם חושש. למידה זאת מסייעת להתמודדות והתגברות על חרדה חברתית.

מטופלים רבים שהשתמשו בטכניקה זו, יחד עם טכניקות אחרות אותן המטופל לומד במסגרת טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, חווה הקלה מאד משמעותית והצליחו להתמודד בהצלחה רבה עם חרדה חברתית.
אם אתם מתמודדים עם חרדה חברתית, אינכם לבד. צרו איתנו קשר על מנת לבדוק את התאמתכם לטיפול קצר-טווח ויעיל הממוקד בחרדה חברתית.

 

כתבו: אשר שטראוס, לירון אוליבר אהרונסון וד"ר דני דרבי

מבוסס על:
Warnock-Parkes, E., Wild, J., Stott, R., Grey, N., Ehlers, A., & Clark, D. M. (2017). Seeing is believing: Using video feedback in cognitive therapy for social anxiety disorder. Cognitive and behavioral practice, 24(2), 245-255.‏

 

Call Now Button