ניסתה לשמוח, עשתה כמעט הכל, אך בגרון יש חול

מאת: דן סאקס וד"ר דני דרבי

לאלו מאיתנו שחוו דיכאון בחייהם, תחושת הייאוש וחוסר האונים מוכרת מקרוב. גם כשצפה התובנה שיש צורך לפנות לטיפול פסיכולוגי, נדרשים כוחות רבים על מנת למצוא מטפל/ת מתאים, להתקשר, לקבוע ולהתמיד. האתגר יכול להיות גדול עוד יותר אם אנחנו לא בטוחים איזה טיפול נכון עבורנו, ומה זה בכלל אומר שהטיפול עובד.

אלעד פנה לטיפול כאשר אופפת אותו תחושה חזקה של חוסר תקווה. "אני לא חושב שאתם יכולים לעזור לי, ולמען האמת אני לא בטוח שיש מישהו שיכול לעזור לי" הוא שיתף. בפגישה הטיפולית הראשונה אלעד רצה לדעת למה לצפות בטיפול, מכיוון שמהדברים ששמע מאחרים הבין שטיפול פסיכולוגי  יכול להיות ארוך מאוד והתוצאות יכולות לבוא רק אחרי כמה שנים.

רבים מגיעים לטיפול עם הססנות כזו, ובטיפול בדיכאון אכן יש מגוון רחב של אפשרויות טיפול שונות כך שקשה לדעת במה לבחור. באותה העת, משמעות הדבר היא גם שישנם הרבה ערוצים מועילים שניתן לנסות לפני שמוותרים.

החל מאמצע המאה ה-20 התחילו להתקיים יותר ויותר מחקרים על טיפולים שונים בדיכאון, במגוון גישות שונות, שהראו רמות שונות של הצלחה. בדומה להפרעות אחרות, גם עבור דיכאון איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי יצר קווים מנחים לטיפול מיטבי על בסיס הידע המחקרי שנצבר. קווים מנחים אלו מסייעים למטפלים ומטופלים לבחור את רצף הטיפול המתאים ביותר עבורם.

הגישות שעבורם נמצא הביסוס המחקרי החזק ביותר הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), וטיפול בין אישי (Inter-Personal therapy). בנוסף לאלו, ניתן לשלב טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון 'דור שני' ממשפחת מעכבי קליטה חוזרת של סרוטונין (SSRI), ובמקרים של דיכאון בינוני עד חמור מומלץ אפילו להתחיל בטיפול תרופתי מיד בתחילת התהליך.

מכיוון שאלעד היה מעוניין בטיפול ממוקד שלא יארך זמן רב מידי לפני שיוכל להרגיש הטבה, הוא פנה לטיפול CBT. בתחילה, התמקד אלעד עם המטפל בעבודה שנקראת 'הפעלה התנהגותית' ומסייעת לאנשים לצאת ממעגל הדיכאון. במקום מעגל בו נמנעים מלצאת לעבודה ולמפגשים חברתיים ובכך משמרים את הדכאון, המטפל סייע לאלעד לצאת מהבית ולבצע פעילויות שיתנו לחייו ערך ויגבירו את הסיכוי לקבל חיזוקים חיוביים מהסביבה.

לאחר 8 שבועות של טיפול, הוא חש הקלה חלקית, אולם הייתה הסכמה יחד עם המטפל שיש עוד לאן להתקדם. לאחר מחשבה משותפת על האפשרויות השונות, הוחלט על שני צעדים. צעד ראשון היה הוספה של תרופות פסיכיאטריות, ונקבע תור לרופא מומחה, איתו התקיימה ביקורת קבועה אחת לשלושה חדשים. צעד שני היה הוספה של מרכיבים נוספים לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. לדוגמא, במהלך הטיפול נודע שאלעד סובל ממתחים כלכליים רבים שמקשים על רווחתו הנפשית.

על מנת לסייע באפיק זה, אלעד קבע סדרה של שלוש פגישות עם יועצת כלכלית מעמותה ללא מטרות רווח שליוותה אותו בתהליך של שיקום כלכלי. בנוסף, אלעד הזמין את אשתו לפגישה עם המטפלת על מנת שתוכל להיות מודעת יותר לאופנים בהם תוכל לסייע לו בהתמודדות עם הדיכאון. שינויים אלו חוללו שינוי דרמטי בחייו של אלעד, שבפעם הראשונה לאחר שנים של סבל התחיל להאמין באפשרות של חיים מלאים ומאושרים.

לטיפול בדיכאון ישנו מגוון אפשרויות, שאיתן חשוב לשלב שינויים באורח חיים כגון פעילות גופנית, שינה סדירה ותזונה בריאה (שנמצאה בפני עצמה כיעילה בהפחתה של דיכאון בעוצמה נמוכה ובינונית) . אלעד שילב בין הפעלה התנהגותית, טיפול תרופתי וטיפול מערכתי-שיקומי. נוסף על אלו, אפשר לשלב טיפולים המתייחסים למוקדי הקושי אותם מזהים יחד עם המטפל. לדוגמא, אם יתגלה שמוקד המצוקה נובע מתוך מערכת יחסים זוגית מורכבת, יופנו מטופלים לטיפול זוגי במקום או בנוסף לטיפול הפרטני.

לעיתים הטיפול הפרטני יקבל אופי מעט שונה, אם מטופל מרגיש ש'איבד כיוון' בחייו ניתן לשלב טיפול בגישה של קבלה ומחוייבות על מנת לברר מהם הערכים לפיהם האדם רוצה לחיות וכיצד יוכל להתקרב לחיים על פיהם. מטופלים המגיעים עם סיפורי ילדות שמשפיעים על רווחתם הנפשית יכולים לעבוד בגישה שנקראת 'סכמה תרפיה' בה בוחנים את האופן בו חוויות ילדות עיצבו את צורת הפרשנות שלנו לחוויות ההווה.

כפי שאתם בוודאי רואים, מגוון האפשרויות הוא עצום, וכל שיש לעשות הוא למצוא מטפל מקצועי שידע להיות קשוב לצרכים הספציפיים שלכם. להלן תרשים לדוגמא של צעדים להתקדמות בטיפול שלא נותן תוצאות משביעות רצון על פי המלצות האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי לטיפול בדיכאון:

הכתבה והדיאגרמה על בסיס הקווים המנחים של טיפול המופיעים כאן:

1. Gelenberg, A. J., Freeman, M. P., Markowitz, J. C., Rosenbaum, J. F., Thase, M. E., Trivedi, M. H., & Van Rhoads, R. S. (2010). American Psychiatric Association practice guidelines for the treatment of patients with major depressive disorder. Am J Psychiatry, 167(Suppl. 10), 9-118.
2. Gautam, S., Jain, A., Gautam, M., Vahia, V. N., & Grover, S. (2017). Clinical practice guidelines for the management of depression. Indian journal of psychiatry, 59(Suppl 1), S34.