טיפול והתמודדות עם פחד קהל

טיפול והתמודדות עם פחד קהל

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) המתמקד במחשבות האדם והתנהגותו, מוכח מחקרית כטיפול היעיל ביותר להתמודדות עם פחד קהל. טיפול בפחד קהל בגישה זו הוא טיפול קצר וממוקד, העוסק בהווה ובנושא ספציפי זה, מתוך מטרה להביא לשינוי מהיר שאינו מתרחש בקצב זה אם עוסקים במגוון נושאים ובעברו של האדם. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מביא לשינוי על ידי זיהוי ועבודה על דפוסי חשיבה הגורמים לאדם לחוש פחד קהל, ואיתור התנהגויות המחזקות את הפחד או פוגעות ביכולתו לעמוד מול קהל בצורה טובה.

פחד קהל – שינוי דפוסי חשיבה

אנשים עם פחד קהל מחזיקים בשתי תפיסות מרכזיות: 1. לא אצליח לתפקד בצורה טובה. 2. ישימו לב לקושי שלי ויבקרו אותי בשל כך. הציפייה היא שקשיי התפקוד יהיו חריפים, האדם ירגיש חרדה עזה שתגרום לו סבל רב, הקהל יגיב אליו באופן שלילי ויתכן כי יהיו לכך השלכות שליליות בטווח הארוך.
האדם מקדיש מחשבה רבה לכל הדברים שעלולים להשתבש ומעלה במוחו תסריטים מאיימים לפני שהוא עומד לפני קהל. במהלך האירוע עצמו האדם מרגיש מאוים ומוחו מנחה אותו לבצע פעולת סריקה מתמדת לגילוי איומים. לפעולה זו יש ערך רב מבחינה אבולוציונית – כשהאדם נמצא במקום שעלול להיות מסוכן דריכות ותשומת לב יכולה לשמור עליו או אף להציל את חייו. לעומת זאת, בעמידה מול קהל לא נשקפת כמובן סכנה מעין זו, ופעולת החיפוש מובילה את האדם "להיתפס" על כל כשל בתפקודו, קטן ככל שיהיה, ולזהות ולפרש כל התנהגות ניטראלית בקהל כמעידה על כך שהוא לא מתפקד כראוי. כתוצאה מהמחשבות רמת החרדה של האדם עולה, מופיעים סימפטומים פיזיים, שהופכים בפני עצמם לאיום בעיני האדם וכן הלאה.

כך למשל, אדם עם פחד קהל מרגיש שידיו וקולו רועדים, אינו מרגיש מחובר למילים שהוא אומר ואינו בטוח שאכן אומר את מה שתכנן להגיד או שהקהל מבין אותו. הוא בטוח שכולם רואים את החרדה שלו, שההרצאה שלו משעממת וכולם לועגים לו. כשהוא מסתכל על הקהל הוא רואה שאחד האנשים מתעסק עם האייפון ואומר לעצמו שהנה, הוא לא מצליח להחזיק את הקהל ואותו אדם גולש באינטרנט מרוב שעמום. רמת החרדה שלו עולה, הוא מתחיל להזיע וליבו פועם בחוזקה. כמובן שהוא משוכנע שהקהל רואה זאת, שמבחינים בכך שהוא חרד ושופטים על כך או שאינ מצליח להרצות בצורה טובה.

בחלק הקוגניטיבי של הטיפול האדם לומד בצורה מעמיקה על דפוסי חשיבה והתנהגות האופייניים לפחד קהל. לאחר מכן, יחד עם הפסיכולוג האדם מתחיל לנתח מקרים ספציפיים שקרו לו, ולזהות טעויות חשיבה והתנהגויות שפיתח על מנת להתמודד עם המצב אולם בפועל רק מגבירות את הקושי. מטרת הניתוח היא לא רק לזהות טעויות, אלא גם ליצור אופציות חשיבה ריאליות וחיוביות יותר ודרכי התנהגות אחרות.

נחזור לאותו אדם עם פחד קהל. כשהוא ראה את האדם בקהל שמתעסק באייפון ההנחה שלו הייתה שהוא יודע מה אותו אדם חושב (ההרצאה משעממת), הוא רואה הנחה זו כאמת מוחלטת ולא העלה בדעתו שיש אופציות אחרות. בטיפול CBT הוא ילמד שאין לו דרך לדעת מה הצד השני חושב, ושבפועל יכולות להיות סיבות רבות אחרות להתנהגותו – למשל חיפוש מידע הקשור להרצאה באינטרנט או שזו דרך ההתנהלות הרגילה של אותו אדם בכל הרצאה, בלי קשר למי מרצה.

הבנת מנגנון החרדה בפחד קהל

אנשים עם פחד קהל או הפרעות חרדה בכלל חוששים מעצם תחושת החרדה והשלכותיה. אדם עם פחד קהל מודע בצורה מוגברת לתחושות הפיזיות הנובעות מהפחד וחושב שאנשים אחרים שמים לב אליהן ושהן פוגעות בביצועים שלו. כך למשל אדם עם פחד קהל יפרש רעד קל בקול או בידו כרעד אימתני, יחשוב שכל הקהל רואה את הרעד ושלועגים לו. כתוצאה, הוא ינסה להעלים את הסימנים הפיזיים של החרדה בדרכים שונות, למשל על ידי דיבור בשקט. כמו כן, אדם עם פחד קהל יכול לנסות להפחית את רמת החרדה שלו בדרכים שונות, למשל לדבר מהר כדי שהסיוט יגמר, או על ידי היצמדות לדפים והימנעות ממבטים לקהל. "פטנטים" אלו להתמודדות עם החרדה יכולים לפגוע באיכות ההרצאה שלו, בדיוק התוצאה שהוא רוצה להימנע ממנה.

בחלק הקוגניטיבי של הטיפול לומדים על הנזק שבפטנטים השונים ועל המנגנון שמזין את החרדה: ככל שאני פוחד יותר להרגיש את החרדה, מתמקד בסימפטומים הפיזיים ומיחס להם תוצאות הרות אסון – ארגיש מפוחד יותר. ככל שארגיש מפוחד יותר, המנגנון שפועל בשעת חרדה ויוצר את הסימפטומים הפיזיים יפעל בצורה חזקה יותר וכתוצאה יהיו לאדם יותר סיבות לפחד. לעומת זאת, אם אסכים להרגיש את הסימפטומים ולא אנסה להסוות אותם, החרדה תלך ותפחת עם הזמן מעצמה. כל זאת, כמובן, בשילוב עם העבודה על דפוסי המחשבה המזיקים שפורטה בסעיף הקודם.

טיפול בפחד קהל – החלק ההתנהגותי

בחלק ההתנהגותי של הטיפול גוזרים דרכי התנהלות חדשות בזמן עמידה מול קהל. האדם מכיר מראש או מבין במהלך הטיפול איזה התנהגויות הוא עושה כדי להילחם בחרדה (ושכאמור, מגבירות אותה ופוגעות בתפקודו). בנוסף, נעשים במהלך הטיפול תרגילים בהם המטופל מרצה מול המטפל, לעיתים בשילוב עם מצלמת וידאו, על מנת למצוא התנהגויות נוספות הפוגעות בתפקודו.

לאחר שנאספה אינפורמציה, מטפל ה- CBT והמטופל גוזרים יחד כללים חדשים לעמידה מול קהל. למשל, יתכן ותרגיל של הרצאה בתוך הטיפול יחשוף כי מטופל חייכן וחביב בדרך כלל יהיה קפוא ורציני יתר על המידה בזמן הרצאה. בהתאם, הוא יונחה לחייך גם אם הוא לא מרגיש רצון לעשות זאת, מתוך הבנה רציונאלית שהחיוך שלו גורם לאנשים להגיב אליו בצורה חיובית.

חלק חשוב בטיפול ההתנהגותי נקרא חשיפה. בחלק זה האדם מתבקש לבצע באופן עקבי התנהגויות שהוא נמנע מהן בשל הפחד קהל. סטודנט שאינו מדבר בכיתה יתבקש לדבר מספר פעמים ביום, עובד שמקצר בדבריו בישיבות צוות יתבקש להאריך בדבריו וכן הלאה. מטרת החשיפה העקבית היא לאפשר לאדם להתרגל למצב, וככל שיתנסה בו והמצב יהיה מוכר יותר, תחושת החרדה תפחת. חשיפה נעשית האופן הדרגתי ובהתאם למצב בו האדם נמצא. אם האדם חושש לדבר בפורום של יותר מארבעה אנשים, הנחיה לדבר מול כיתה שלמה תהיה לא הגיונית ורק תגרום לו לפחד יותר, לכן הוא יתבקש להתאמן בדיבור בקבוצה קטנה, ורק כשירגיש בנוח יותר במצב זה יתבקש לבצע דברים נוספים.

לתאום פגישת הערכה התקשר/י עכשיו
1-800-657-657

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

phone

Similar posts
Call Now Button