מעוניינים להתחיל בשינוי?
השאירו פרטים ונחזור אליכם, או חייגו אלינו
1-800-657-657

איך להתמודד עם החלטות גדולות?

הימצאות בצומת קבלת החלטה מעוררת אצל רבים מצוקה, יוצרת בלבול, תחושת חוסר אונים ולעיתים אף שיתוק וחוסר יכולת להחליט.

נראה כי מתוך אותה מצוקה, נוצרו דרכים שונות שנועדו לסייע בקבלת החלטות.

למשל, עריכת רשימות עם שיקולים בעד ונגד, התחבטויות אינסופיות, "לישון על זה" בתקווה לקום עם תשובה, קטיפת עלי כותרת לבדיקת "אוהב"/"לא אוהב", התייעצויות, הקשבה ל"קול הפנימי" ועוד.

כל השיטות האלה מלוות אותנו לאורך החיים מילדות ועד בגרות. כולן נועדו להתמודד עם קבלת החלטה ולהקל על המצוקה הקיימת פעמים רבות סביב קבלת החלטות, קטנות או גדולות, ולהביא לידי סיום את אינספור הבדיקות והלבטים, המערערים בפני עצמם.

אלא שהשימוש בשיטות אלה לא תמיד מסייע, ולמעשה – במקרים מסוימים דווקא השימוש בחלקן עלול לגרום למצוקה או לקבלת החלטה שנצטער עליה לאחר מכן.

בעשרות השנים האחרונות נערך מחקר רב סביב תהליכי קבלת החלטות מיטביים, שעל בסיסו הוצעו שיטות חדשות להתמודדות עם צמתי קבלת החלטה.

כתוצאה, כשאתם ניצבים בפני החלטה חשובה, אתם כבר לא מוגבלים לשיטות מסורתיות כמו יצירת רשימה פשוטה של יתרונות וחסרונות.

השיטות החדשות יכולות לאפשר לכם להתבונן בסיטואציה מפרספקטיבות רעננות או לדמיין אותן באופן מתוחכם יותר. בכתבה זו נתאר מספר שיטות יעילות לקבלת החלטות- בהן תוכלו להשתמש כאוות נפשכם.

[contact-form-7 id="12664" title="Posts Form"]

בחינת מספר אלטרנטיבות

במחקר גדול שנערך בשנות ה-80 בארצות הברית ושעסק בקבלת החלטות על ידי מנהלים, התגלה כי רק 15% מההחלטות שאותם מנהלים יישמו נבחנו לפני כן ביחס לאלטרנטיבה כלשהי אחרת. במילים אחרות, מרביתן הגדול של ההחלטות נידונו בפני עצמן ולא בהשוואה לחלופות אחרות. במחקר המשך התברר כי מתחת ל-50% מההחלטות שנבחנו לבדן נחשבו, בדיעבד, למוצלחות, בעוד שכ-שני שלישים מההחלטות שנשקלו בהשוואה ללפחות חלופה אחת נוספת הוערכו כמוצלחות.

כביכול, זה נשמע דבר מובן מאליו, אבל בפועל, פעמים רבות אנו בוחנים את היתרונות והחסרונות של אלטרנטיבה בודדת שעומדת על הפרק, מבלי להביא בחשבון את התוצאות הצפויות של החלופות לה. לדוגמה, בהתלבטות האם להירשם ללימודים אקדמיים יש לרבים מאיתנו נטייה לשקול את ההשלכות של החלטה כזו באופן עצמאי, ולא בהשוואה להשלכות הצפויות של לא להירשם או של מסלול חיים חלופי – כמו המשך החיים כפי שהם, השקעה בתחביב או כתיבת ספר. תהליך כזה, המתמקד אך ורק בבחינת אלטרנטיבה אחת, עלול להוביל לתוצאות עתידיות פחות טובות עבורנו.

לכן, בבואנו לקבל החלטות חשובות, מומלץ להתאמץ ולבחון באופן פעיל לפחות שתי אלטרנטיבות, גם אם אחת מהן אינה כוללת פעולה אקטיבית מצידנו (כלומר האלטרנטיבה השנייה היא שמירה על המצב הקיים). כפועל יוצא, בפעם הבאה שתשאלו את עצמכם "האם כדאי לי לעשות משהו?" תהפכו את השאלה ל"באיזה מהדרכים האלה כדאי לבחור?". שאלה זו תספק לכם פרספקטיבה רחבה יותר על האפשרויות הפתוחות בפניכם.

איך להתמודד עם החלטות

רבים נוהגים להתייעץ עם אנשים שאת דעתם הם מעריכים לפני קבלת החלטה משמעותית. שמיעת דעות של גורמים שונים בטרם קבלת החלטה מסייעת לנו בבחינת המשמעויות של בחירתנו העתידית ובחידוד ההעדפות שלנו. אלא שכאשר אנו חושבים על ריבוי דעות, לעיתים קרובות אנחנו חושבים על איסוף נימוקים רבים ככל הניתן, בעד ונגד, שיעזרו לנו בקבלת ההחלטה הנכונה. אולם, ריבוי דעות אמיתי אינו מבוסס על רק על כמות הטענות ומספר הדעות שנאסוף, אלא על מגוון הדעות, או במילים אחרות – על מגוון האנשים המסייעים לנו בתהליך קבלת ההחלטות.

התייעצות עם מספר רב של אנשים עשוי לתת לנו את האשליה של ריבוי דעות, אולם אם כולם חברים שלנו מאותו הרקע או אפילו מאותה המשפחה, ייתכן מאד שנשמע דעות דומות או כאלה שנשענות על אותו מערך שיקולים. זאת משום שקבוצות הומוגניות (על פי מגדר, השכלה, רקע סוציואקונומי וכו') נוטות לחשוב באופן דומה ולקבל החלטות מהירות בביטחון יתר.

אחת הדרכים היעילות ביותר להרחיב את מערך השיקולים שלנו היא לגוון את קבוצת האנשים שמסייעים לנו בקבלת ההחלטה. מחקרים מראים שקבוצות מגוונות מתפקדות טוב יותר ומגיעות לתוצאות מדויקות יותר מקבוצות הומוגניות. הישענות על מידע מגוון מובילה בד"כ לפתיחות גבוהה יחסית לאופציות השונות, מצד אחד, ולזהירות מתבקשת טרם קבלת ההחלטה, מצד שני. כמובן שיש להיזהר מלהתייעץ עם יותר מידי אנשים ובכל אופן, אין צורך או יתרון ממשי בלהתייעץ עם מספר רב של אנשים בעלי רקע דומה.

[contact-form-7 id="12664" title="Posts Form"]

מגוון תחזיות ותסריטים

אחרי שיש לכם כמה אלטרנטיבות (שתיים לפחות) ואספתם מידע מגוון לגביהן, עדיין ניצבת לפניכם בעיה- בעיית אי-הודאות. על מנת לגשר על אי וודאות, כולנו מנסים לצפות את תוצאות ההחלטה באמצעות סיפורים שונים שאנחנו מספרים לעצמנו. כולנו חיים בהתבסס על סיפורים לגבי העבר, ההווה והעתיד שלנו. כך גם כשאנחנו מתלבטים לגבי החלטה משמעותית. לדוגמה, כשאתם חושבים על לנסוע לחופשה משפחתית בפריז, סביר שתספרו לעצמכם סיפור רומנטי על רחובות ציוריים, מוזיאונים מפורסמים ומאפים טריים, או כל סיפור אוטומטי אחר- חיובי או שלילי.

בדרך כלל, נספר לעצמנו את הסיפור הזמין לנו ביותר, אבל ספק אם זה הסיפור הסביר ביותר או שהוא מאפשר לנו לדמיין תסריטים עתידיים נוספים. לכן, מומלץ לדמיין כשלושה מצבים עתידיים לכל החלטה אפשרית: סיפור חיובי, סיפור שלילי וסיפור מורכב. בסיפור החיובי, הדברים מסתדרים כפי שאתם רוצים ומתכננים. בסיפור שלילי, ההחלטה מביאה למציאות רעה ובסיפור המורכב- המציאות העתידית מעורבת וכוללת תוצאות חיוביות ושליליות.

ישנם יתרונות לבנייה המכוונת של כמה סיפורים שונים על פני הסיפור האוטומטי: ראשית, כשאנחנו מדמים בראשנו רק תסריט אחד, בדרך כלל אנחנו לא מביאים בחשבון את כל הגורמים שעשויים להשפיע על תוצאות ההחלטה שלנו. שנית, באמצעות הסיפורים השונים אנחנו נחשפים לאפשרויות השונות ויכולים לבדוק עם עצמנו כדאי נרגיש בהתקיים כל אחת מהן ולבחון כיצד נפעל בזמן אמת. למשל- כיצד נרגיש אם באותה החופשה, מזג האוויר יהיה גשום וסגרירי והמוזיאון יהיה סגור לשיפוצים? בהינתן אפשרות כזה, האם יש לנו תוכנית חלופית טובה לימי החופשה? האם עדיין נבחר לטוס?

הפסיכולוג גרי קליין, מחלוצי המחקר בתחום קבלת החלטות בעולם האמיתי (להבדיל מהחלטות בתנאי מעבדה), מעודד אנשים לדמיין שהתוכנית שלהם נכשלת ומבקש מהם להסביר מדוע. הגישה הזו מספקת כלי יעיל לגילוי מוקדם של כשלים או חסרונות של כל החלטה נתונה. קליין אומר שזה לא מספיק לשאול את עצמנו האם יש בתכנית כשלים שלא חשבנו עליהם, עלינו ממש להכריח את עצמנו לדמיין תסריטים שליליים על מנת להתגבר על תחושת הביטחון המוטעית ולחזות מראש בעיות ומכשולים בתכנית.

לעיתים קרובות, לאחר שפעלתם על פי השלבים האלה, קבלת ההחלטה פשוטה יותר ואולי אף תעשה מעצמה. אולם, במקרים מסוימים הבחירה יכולה בכל זאת להיות קשה ולא טבעית עבורנו. במקרה כזה מומלץ לשלב עבודה עם ערכים שיסייעו לכם להבין איזה החלטה יותר מתאימה לכם. במה בעצם מדובר?

ערכים

הערכים הם תהליכים או כיוונים כלליים בהם אתם רוצים ובוחרים לפעול. הליכה בכיוונים האלה בדרך כלל מלווה בהרגשה טובה, גם אם הדרך רצופה קשיים ומכשולים. הערכים של כל אחד מאיתנו הם אינדיבידואליים, כך שכל אדם יכול להחזיק בסט ערכים די שונה מזה של סובביו. זיהוי הערכים האישיים שלכם ווניסיון לפעול לפי כל אחד ואחד מהם עשויים לסייע לכם בבחירות רבות בחייכם.

לאחר שזיהיתם מהם הערכים שלכם ומהי החשיבות שלהם בחייכם, בדקו כיצד כל אפשרות הניצבת בפניכם משתלבת (או לא משתלבת) איתם. לדוגמה, החלטה להירשם ללימודים אקדמיים מאתגרים עשויה להיות מלווה בחשש מפני כישלון. לאחר שבחנתם תחזיות שונות, שליליות וחיוביות, הקשורות בהחלטה שלכם, מומלץ לבחון האם ערך כמו "השכלה והתפתחות אישית" חשוב לכם. במידה שכן, ייתכן מאד שנכון לכם לשקול בחיוב הרשמה ללימודים- גם במידה שהחלטה כזו כרוכה באתגרים רבים. במידה וערך זה פחות חשוב לכם, ייתכן שלא יהיה נכון לכם להשקיע שנים נוספות על ספסל הלימודים, אפילו אם אתם צופים כי תעברו אותן בקלות יחסית. הדבר רלוונטי גם בהחלטות נוספות הקשורות בזוגיות, בקריירה, בהורות, ועוד.

שימוש בכלים עדכניים לקבלת החלטות תסייע לכם לנווט את חייכם באופן יעיל יותר ולשפר את מיומנות קבלת ההחלטות שלכם. כמו כן, ניתן להסתייע גם בטיפול פסיכולוגי מבוסס ראיות מדעיות, שכולל בתוכו עבודה על פי העקרונות והשיטות שהוצגו בכתבה זו.

לתאום פגישת הערכה התקשר/י 1-800-657-657

בהכנת הכתבה התבססנו על:

Johnson, S. (2018). Farsighted: How We Make the Decisions That Matter the Most. New York: Riverhead Books.

אנו רואים ערך רב בהנגשת הידע שלנו למטופלים ולמטפלים ומזמינים אתכם להצטרף לקהילה הצומחת של בית קוגנטיקה
באיזה סוג מידע תרצו להתעדכן?
תוכן העניינים
הרשמה לניוזלטר מטופלים
מלאו את הטופס ותקבלו מאיתנו עדכונים באופן שוטף
הרשמה לניוזלטר מטפלים
מלאו את הטופס ותקבלו מאיתנו עדכונים באופן שוטף