ויסות חושי קיים בכל פעולה ובכל רגע מהיום יום שלנו. חיי היומיום מורכבים מתהליכים מוחיים מורכבים ביותר שאנחנו מקבלים אותם כמובן מאליו מבלי לחשוב איך זה קורה. אנחנו קולטים ללא הרף מידע מהסביבה – מריחים, טועמים, רואים, שומעים. בכל רגע נתון המערכת החושית קולטת ומעבירה מיליוני מסרים אל מוח. התחושות המתקבלות מגיעות מחיישנים על איברי החישה השונים, עיניים, אוזניים פה ואף וגם עור (שהינו איבר החישה הגדול שלנו). כמו רכבות נוסעים עמוסות, מגיעות תחושות מערוצים חושיים שונים והמוח מקבל את הנוסעים ומכריז: אני מודע לקיומכם!
בשלב הבא נערך תהליך עיבוד ראשוני בו כל מסר חושי מקוטלג ונשלח למקום בו המוח יכול לפענח את המסר ברמה מורכבת יותר. כך, אם נמשיך את דימוי רכבות הנוסעים, הנוסעים יורדים מן הרכבת ופונים כל אחד לדרכו, כאשר המוח הוא כמו כוון נוסעים האומר למסרים – ראיתי צבע אדום, זה קשור לחוש הראייה, הרכבת צפרה עכשיו – שמיעה וכו'.
לאחר הקטלוג הראשוני, מתבצעת אינטגרציה בין מערכות חושיות שונות, הצבע האדום מצטרף לקול הצפירה של הרכבת, יחד עם משב הרוח כשהרכבת קרבה – נוצר דימוי שלם של הרכבת המורכב ממסרים שונים ממספר חושים. ככל שיש יותר מערכות חושיות בתהליך, כך המידע יהיה מדויק יותר ורב ממדי. לאחר קבלת המידע מהחושים ויצירת הדימוי, מגיע שלב המשמעות, המורכבת על בסיס זיכרונות אישיים, מידע שהאדם למד, נטיות ביולוגיות וכן הלאה. המשמעות שנוצרת אצל כל אדם קובעת את רגשותיו לגבי הגירוי ואופן התגובה אליו. לדוגמא, כשאדם אחד רואה רכבת מתקרבת הוא חושב על המושבים הנוחים ועל כך שיוכל לתפוס תנומה קלה ומרגיש שמחה ורגיעה, ואילו במוחו של אדם אחר עולים זיכרונות של צפיפות בנסיעות עבר שלו ברכבת והוא מרגיש עצבני.
סופו של תהליך העיבוד החושי הוא בקבלת החלטה, האם להגיב לגירוי, כיצד להגיב ומתי. בתהליך קבלת ההחלטות יש מרכיב חשוב של ויסות – באיזה עוצמה להגיב לגירוי, האם כדאי להגיב עכשיו, לדחות את התגובה לזמן אחר מתאים יותר או לוותר על תגובה לגמרי.
המערכות החושיות של כל בני האדם מתפקדות באופן זהה מבחינת איתור וקליטה של גירוי, עיבוד ראשוני ועיבוד גבוה ותגובה. אולם המערכת החושית של כל אדם ואדם היא ייחודית וספציפית לו בלבד, והיא תוצר של התנסויות, גנטיקה ומאפיינים פיזיולוגים שונים והסביבה האנושית והחומרית שבא הוא חי.
לסביבה האנושית השפעה על הדרך בה המערכת החושית מתעצבת בשני אופנים, ראשית בגירויים שהסביבה עצמה מספקת, למשל האם בבית נהוג לשמוע מוזיקה בקולי קולות או שיש חשיבות לשקט, האם ההורים מחבקים את הילד הרבה או לא וכן הלאה. השפעה שניה היא במשמעות שהסביבה נותנת לכל גירוי – לדוגמא, האם לכלוך מתפרש כדבר נוראי, האם נפילה וחבלה נחווית ככאב בלתי נסבל ועוד. גם לסביבה החומרית בה האדם חי יש השפעה על המערכת החושית, כך למשל, אדם שגדל בסביבה טרופית יגיב לרוב בצורה שונה לקור מאדם שגדל בלפלנד.
אם לסביבה יש השפעה חזקה, מדוע אנשים שגדלו באותה סביבה, הן פיזית והן אנושית יכולים להגיב בצורה שונה מאוד לאותם גירויים? איך יתכן למשל ששני אחים שגדלו באותו בית מגיבים בצורה שונה לרעש, טמפרטורה, רגישות לכאב ועוד? מעבר לסביבה, הגנטיקה משחקת תפקיד חשוב, ולכל אדם יש נטיות שונות עמן הוא נולד. נטיות אלו מתעצבות ומשתנות לאורך החיים בהתאם לסביבה, אך לשני אנשים עם רגישות שונה, גם אם הם גדלו באותו אופן, תהיה מערכת חושית שונה.
