חיות טורפות ורשתות חברתיות: על הבסיס האבולוציוני של הטיות חשיבה

שינויים נפשיים

מחקרים פסיכולוגים רבים בחנו את האופן בו אנשים מקבלים החלטות ומסיקים מסקנות לגבי עצמם, לגבי סביבתם, לגבי עתידם ולגבי העולם.

 

מחקרים אלו הראו באופן עקבי כי למרות שאנו חושבים שאנחנו מקבלים על פי רוב החלטות שקולות והגיוניות, למעשה אצל כולנו קיימות הטיות חשיבה רבות.

 

הטיות חשיבה הן דפוסי חשיבה שאינם בהכרח שקולים, הפועלים באופן אוטומטי במצבים מסוימים וגורמים לנו לתפוס, לזכור או להעריך אירועים באופן שמנווט את החשיבה שלנו להגיע למסקנות שאינן בהכרח נכונות או מדויקות.

 

להלן מספר דוגמאות להטיות חשיבה שרבים מאיתנו משתמשים בהן:

 

הסקה שרירותית

זהו מצב שבו האדם מגיע למסקנות ללא שיש בידו מספיק ראיות. למשל, שלחנו הודעה למישהו ואחרי מספר שעות הוא לא השיב לנו. אנו מסיקים כי הוא כועס עלינו או לא רוצה לדבר איתנו, למרות שאין לנו מספיק ראיות לדעת למה הוא עדיין לא השיב, ולמעשה יכול להיות שהוא ישן, חולה, או טרם התפנה לענות.

 

הכללת יתר

זוהי נטייה להכליל מסקנות למגוון מצבים על סמך אירוע נקודתי. למשל, סטודנט המקבל בבחינה ציון נמוך יותר משציפה לו, מסיק כי לא יצליח גם במבחנים אחרים וכי הוא כישלון אקדמי.

 

חשיבה קטסטרופלית

נטייה לחשוב על התוצאות הגרועות ביותר שיכולות לקרות ולהעריך הערכת יתר את הסבירות שאכן יקרו. למשל, אדם אשר הולך לבדיקה רפואית לאחר שחש כאב ראש ומעריך בסבירות גבוהה כי בבדיקה ימצא כי הוא סובל מגידול בראש.

 

הטיות אלו ורבות אחרות משמשות אותנו באופן יומיומי וברוב המקרים ללא ידיעתנו. הן משמשות כ'כללי אצבע' להסיק בעזרתם מסקנות באופן מהיר ולעיתים הן אכן יעילות. אולם, במקרים רבים הן מובילות אותנו למסקנות שגויות, וכמו בדוגמאות שהובאו כאן, עשויות לגרום לנו לחוש סבל, עצב או חרדה.

 

למרות זאת, גם לאחר שאנו לומדים לזהות הטיות חשיבה, לא תמיד פשוט להפסיק ולהשתמש בהן. מדוע קשה לנו להימנע מהטיות החשיבה שלנו? התשובה לכך נעוצה, לפחות בחלקה, בבסיס האבולוציוני של התפתחות המוח האנושי. כפי שנראה, רבות מהטיות החשיבה הן למעשה דפוסים שהיו בעלי ערך רב בעבר שלנו כבני אנוש.

 

 

עדיף להיזהר מאשר להצטער!

לאורך חלק גדול מהאבולוציה האנושית, בני אדם חיו בסביבה מלאת סכנות, תוך שהם מתקיימים בקבוצות קטנות ופגיעים לאיתני הטבע, להתקפות מצד חיות טורפות ומצד בני אדם אחרים. תנאי קיום אלו יצרו צורך הישרדותי בסיסי לעמוד על המשמר מפני דברים שעשויים להוות סכנה. במקרים רבים, תנאים אלו תרמו להתפתחות דפוס חשיבה לפיו "עדיף להיזהר מאשר להצטער".

 

חישבו למשל על אדם בתקופת האבן אשר מלקט פירות בטבע, כשלפתע הוא מבחין מרחוק בחיה כלשהי הצועדת לכיוונו. החיה רחוקה מדי מכדי שיוכל לזהות אותה, ולכן הוא אינו יודע אם זו חיה טורפת שעשויה לפגוע בו או שזו חיה שאינה מזיקה. למרות זאת, האדם פועל על פי הכלל "עדיף להיזהר מאשר להצטער", ומתרחק במהירות מהמקום. בהקשר הנוכחי, הפעולה שלו מאוד הגיונית. ייתכן כמובן כי טעה וברח ללא צורך מפני חיה בלתי מזיקה, אולם המחיר ששילם בעקבות הטעות הינו קטן יחסית.

 

לעומת זאת, אם היה נשאר ומחכה לראות באיזו חיה מדובר, ייתכן כי הדבר היה עולה לו בחייו במקרה שהייתה זו חיה טורפת. בדוגמה אחרת, אדם המלקט פירות נתקל בפרי שטרם ראה קודם. הפרי נראה לו טעים והוא סקרן לנסות אותו, אולם בהתבסס על הכלל "עדיף להיזהר מאשר להצטער" הוא נמנע מלאכול אותו שכן הוא יודע שהפרי עשוי גם להיות רעיל. מצד שני, חלק מאבותינו הקדמונים לקחו לפעמים את הסיכון והתקרבו לחיה שאינם מכירים, או טעמו פרי לא מזוהה. אלו כנראה המקרים שהביאו לתרבות האנושית את ביות חיות המשק ואת הרחבת מגוון המאכלים שאנו אוכלים.  

 

האדם הקדמון בעולם המודרני

כאמור, ההתנהגויות שננקטו בדוגמאות הנ"ל נראות הגיוניות ויעילות שכן האלטרנטיבה עשויה הייתה להוביל לתוצאות קשות. אולם, למרות שבעידן המודרני סכנות מסוג זה (ורבות אחרות) כמעט ואינן רלוונטיות עוד, דפוסי החשיבה של המוח שלנו עדיין קרובים מבחינות רבות לאלו של האדם הקדמון. בעוד שהמדע, התעשייה והטכנולוגיה מתפתחים בקצב מסחרר, שינויים אבולוציוניים במוח האנושי מתרחשים בצורה איטית הרבה יותר, מה שגורם לעיתים לחוסר התאמה בין דפוסי החשיבה שלנו לבין המציאות בפועל. כך, המוח שלנו ממשיך לעבד מידע כמו האדם הקדמון, שחי לפני מאות אלפי שנים ולנקוט לא פעם בהטיות חשיבה לפיהן "עדיף להיזהר מאשר להצטער", גם במקרים בהן אין כל סכנה אמיתית או שהסיכון מזערי. למשל, בדוגמאות שהובאו קודם, מחיר הטעות יכול היה לעלות לאדם בחייו, ולכן היה חשוב מאוד להימנע מטעויות במגוון מצבים. 

 

כללים לשיחה

 

להיזהר מאשר להצטער, האמנם?

המצב כיום הינו שונה מאוד. קחו למשל אדם אשר משתתף בדיון בכיתה באוניברסיטה או במפגש חברתי. במהלך הדיון עולה לו רעיון בו הוא רוצה לשתף את חבריו, אולם הוא גם יודע כי ישנו סיכוי שהרעיון שלו שגוי. בשלב זה, ה"מוח הקדמון" של אותו אדם, אשר עדיין פועל לפי דפוסי חשיבה שהתעצבו בעבר הרחוק, עשוי לנקוט בהטיית חשיבה כמו חשיבה קטסטרופלית, לפיה טעות יכולה להיות אסון. הדבר יוביל את אותו אדם לחוש פחד משתק מפני האפשרות שהוא עשוי להגיד דבר שגוי, לחוש כי התוצאות של פעולה כזו עלולות להיות הרות אסון, והוא יעדיף לשתוק ולהימנע מלקחת את הסיכון.

 

כך, למרות שלמעשה האיום לא היה ממשי, האדם חווה תחושות דומות לאלו שהיה חווה אילו היה נתון בסכנת חיים. בנוסף, למרות שכביכול הוא הגן על עצמו, הוא למעשה נמנע מלחלוק עם חבריו רעיון שיכול היה לתרום לדיון ולהפוך אותו לחלק מהאינטראקציה החברתית. במקרים מסוימים, אותו אדם גם יחוש רע אחר כך בשל חוסר הצלחתו להתבטא ולחשוב על עצמו כלא יוצלח מבחינה חברתית (זוהי, למעשה, הטיית חשיבה נוספת מסוג הכללת יתר).

 

לתאום פגישת הערכה התקשר/י

1-800-657-657

 

דוגמה נוספת מתחום היחסים החברתיים רלוונטית מאוד לחיינו כיום. השוואה חברתית הינה הנטייה של אדם להשוות את עצמו לאחרים בסביבתו ולהעריך האם הוא טוב יותר או פחות מהם במגוון מדדים (למשל, האם אני יותר עשיר מיוסי, פחות מוצלח מדינה, יותר חכם מגלית וכד'). השוואה חברתית מהווה את אחד הדפוסים הבסיסיים בהם אנו נוקטים כיצורים חברתיים, וגם לה יש שורשים אבולוציוניים חזקים. בעבר, היה חשוב מאוד לאדם לדעת את מקומו ומעמדו בקהילה (המצומצמת) אליה הוא השתייך. בני אדם חיו במשך דורות רבים בקהילות קטנות אשר הכירו את כל החברים בהן. לחיים בתוך קהילה הייתה משמעות הישרדותית רבה. סיכויי ההישרדות של אדם בודד היו קטנים משמעותית, ולכן לאדם היה חשוב להשתלב היטב בקהילה ולא להגיע למצב של נידוי מהקהילה.

 

לשם כך, היה עליו להשתמש בהשוואה חברתית לעיתים קרובות: האם אני פועל לפי חוקי הקהילה בצורה מספקת? האם אני חזק מספיק כדי לקרוא תיגר על מנהיג השבט? האם מעמדי הינו גבוה מספיק כדי שאוכל להעמיד צאצאים עם מועמד/ת אטרקטיבי/ת? שאלות מסוג זה הינן רלוונטיות (בשינויים קלים) גם בעידן המודרני, אולם תחת שני הבדלים מהותיים. ראשית, הקהילות החברתיות של רובנו כוללות כיום מספר גדול בהרבה של אנשים, שרבים מהם איננו מכירים באופן אינטימי, כמו מכרים מהעבודה, מהאוניברסיטה, מחוג כזה או אחר ומהרשתות החברתיות.

 

תמיכה בהתמודדות עם קושי

 

שנית, טיבן של היכרויות שאינן מעמיקות מביא לכך שאנו נחשפים לעיתים קרובות רק לצדדים המוצלחים שאנשי בוחרים להראות. כך, כשאנחנו נפגשים עם מכרים שלא ראינו זמן רב במסיבה אנו צפויים לשמוע על הדברים המשמעותיים שהם עשו בשנים האחרונות, וכשאנו גולשים ברשתות החברתיות אנו רואים על פי רוב אנשים מוצלחים, פעילים ונהנים. הדבר מוביל אותנו להשוות את עצמנו באופן בלתי פוסק למספר גדול של אנשים, או ליתר דיוק – לתדמית המוצלחת שהם מבקשים להציג. השוואות מסוג זה מובילות לעיתים קרובות לתחושה לפיה האדם פחות מוצלח מסביבתו, דבר המוביל בקלות לדכדוך ותחושת חוסר ערך. גם כאן, דפוסי החשיבה שהתעצבו לפני שנים רבות פועלים כפי שפעלו בימי המערות ומבלי לקחת בחשבון כי הסביבה שלנו כיום הינה שונה לחלוטין. הדבר מודגם בצורה יפה בסרטון הקצר שלהלן.

אז מה עושים?

כפי שצוין, רבות מהטיות החשבה שלנו, שבעבר היה בהן צורך הישרדותי חשוב, גורמות לנו לעיתים קרובות לחוש סבל, חרדה או דכאון, בכך שהן גורמות לנו לצפות לכך שהתנהגויות או מצבים רבים יובילו לידי תוצאות שליליות, וכן להפריז במשמעותן של תוצאות שליליות אלו. במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי, המטופל לומד על פי רוב לזהות את הטיות החשיבה שלו. אולם, חשוב להבין כי הטיות חשיבה אינן אומרות שמשהו בחשיבה שלנו משובש או שמשהו לא בסדר איתנו. ראשית, כולנו משתמשים בהטיות חשיבה על בסיס יומיומי, ושנית, אלו הם דפוסי חשיבה שהשתרשו במין האנושי לפני דורות רבים (והיו רלוונטיים מאוד בזמנו), ולא ניתן להיפטר מהם בהינף יד.

 

עם זאת, במסגרת טיפול, המטופל לומד לשנות את התייחסותו להטיות החשיבה שלו בשני אופנים. ראשית, המטופל לומד להעריך את הטיות החשיבה בצורה רציונלית יותר ואוטומטית פחות. למשל, אותו אדם אשר ביטא את הרעיון שלו (אשר בסופו של דבר באמת היה שגוי) במסגרת החברתית, ילמד לאתגר את אופן החשיבה לפיה הוא טיפש וגרוע במצבי תקשורת חברתית, ולראות כי למעשה הרעיונות שלו תורמים לא פעם הן לאינטראקציה החברתית והן להתפתחות הדיון ולפיתוח רעיונות חדשים. שנית, המטופל לומד לזהות כי ה'מחיר' שישלם בעקבות טעות הוא הרבה פחות יקר ממה שחשב. בעוד אותו אדם חש מצוקה גדולה בשל הסיכוי שיגיד משהו לא נכון, בפועל אותה אמירה הביאה להתפתחות מעניינת בשיחה, ואנשים העריכו את תרומתו. לעומת זאת דווקא אם היה נמנע מלהתבטא, הוא עשוי היה להרגיש גרוע יותר עם עצמו.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול יעיל לזיהוי דפוסי חשיבה ושינוי הטיות חשיבה אשר מגבילות אותנו בחיי היומיום.

 

לקביעת פגישת הערכה עם מטפלים המתמחים בעבודה עם מגוון מצבי קושי נפשי בגישה קוגניטיבית התנהגותית, פנה/י למרכזנו.

 

 

לתאום פגישת הערכה התקשר/י

1-800-657-657

 

 

לתאום פגישת הערכה התקשר/י 1-800-657-657

 

ביבליוגרפיה

Beck, A. T. (1963). Thinking and depression: I. Idiosyncratic content and cognitive distortions. Archives of general psychiatry9(4), 324-333.

Ellis, A. (1962). Reason and Emotion in Psychotherapy. New York: Lyle Stuart.

Gilbert, P. (1995). Biopsychosocial approaches and evolutionary theory as aids to integration in clinical psychology and psychotherapy. Clinical Psychology & Psychotherapy2(3), 135-156.

Gilbert, P. (1998). The evolved basis and adaptive functions of cognitive distortions. British Journal of Medical Psychology71(4), 447-463.

Wells, A. (2013). Cognitive therapy of anxiety disorders: A practice manual and conceptual guide. John Wiley & Sons.

Similar posts
Call Now Button