ההתמדה משתלמת

כולנו שוקעים לעתים בהרהורים על שינויים שאנחנו רוצים לעשות בחיינו. בין אם מדובר בהחלטה לפצוח בדיאטה, להתחיל להתעמל או להחליף מקום עבודה, שינוי הוא תהליך שדורש מאיתנו להתמיד לאורך זמן בדבר מה.

 

תרבויות רבות מדגישות את החשיבות של להתמיד במשימה, גם כשמדובר במשימות קשות. על פי מחקרים רבים, התמדה הולכת יד ביד עם מאפיינים חיוביים אחרים כמו שליטה עצמית, אומץ, נחישות, משמעת עצמית ועוד. התמדה חשובה כבר בילדות- ילדים בגיל בית ספר אשר מאמינים שהתמדה יכולה לשפר את הישגיהם מצליחים יותר מאשר ילדים שמאמינים שיכולת היא תכונה קבועה שלא ניתן להשפיע עליה. אך מה לגבי ילדים צעירים יותר?

 

השפעה של התמדה במהלך הילדות

 

נראה שגם בגילאים מוקדמים להתמדה יש השפעה חיובית על הילד, אולם חשוב להדגיש שקיים קשר הדוק בין מודל החיקוי שמהווה ההורה לבין האופן שבו הילד יפנים ויישם את עקרון ההתמדה. מסתבר שלילדים יש יכולת מעולה ללמוד מידע חדש על סמך דוגמאות בודדות, לפעמים אפילו על סמך דוגמה אחת בלבד. כך לדוגמה, ילד יכול ללמוד במהרה מילים חדשות, יחסים של סיבה ותוצאה, חוקים חברתיים ועוד. יכולת למידה מרשימה זו גדלה עוד יותר כאשר המבוגר שמלמד את הילד מקפיד ליצור איתו קשר עין, לפנות אליו בשמו, לדבר בשפה שמותאמת לרמת ההבנה של הילד, להצהיר באופן מילולי מהי מטרת המשימה שלו וכיוצא בזה.

 

במחקר שהתפרסם לאחרונה, החוקרים ביקשו לדעת האם ילדים יכולים ללמוד את ערכה של ההתמדה גם כאשר לא מנסים ללמד אותם באופן מפורש על התמדה. במסגרת המחקר, הילדים הוקצו לאחת משתי קבוצות: 1- קבוצה שבה הם צפו באישה מתאמצת ומתמידה במשימה כדי להצליח בה: האישה ניסתה מספר דרכים על מנת להצליח במשימה, היא ניסתה כל דרך מספר פעמים וגם חשבה בקול רם על אפשרויות נוספות שהיא יכולה לנסות, 2- קבוצה שבה הם צפו באותה אישה מצליחה במשימה ללא כל קושי או מאמץ. בשתי הקבוצות, הילדים צפו באישה מבצעת שתי משימות: 1- פתיחת קופסה, 2- הוצאת מפתח מתוך מחזיק מפתחות.

 

התמדה

 

הנבדקים במחקר היו פעוטות בגילאי 13-18 חודשים. בקבוצה הראשונה, שהייתה בעצם תנאי ההתמדה, האישה הקדישה כ-30 שניות בניסיון להצליח בכל אחת משתי המשימות. בקבוצה השנייה, שהייתה הקבוצה שבה לא הודגמה התמדה, האישה הצליחה בשתי המשימות ללא מאמץ תוך 10 שניות (לכל משימה). בכל משימה, היא חזרה על אותה פעולה שלוש פעמים, כך שבסך הכל משך הזמן שלקח לה הוא 30 שניות- בדיוק כמו בקבוצה הראשונה. לאחר הצפייה באישה מבצעת את המשימות, הילדים בשתי קבוצות הניסוי התבקשו להפעיל צעצוע באמצעות כפתור בודד, לאחר שראו את האישה מדגימה את הפעולה פעם אחת. התמדה, במקרה שלהם, נמדדה על סמך מספר לחיצות הכפתור שכל ילד ביצע. לכל ילד הוקצבו שתי דקות לשחק עם הצעצוע ללא הפרעה, בלי נוכחות של מבוגר בחדר (מצלמת וידיאו הסריטה את הילדים כדי למדוד את תגובותיהם).

 

ילדים מבינים את כוח ההתמדה במהירות

 

התוצאות הראו שלמרות שלא היה הבדל במשך הזמן שבו הילדים שיחקו עם הצעצוע בשתי קבוצות הניסוי, הילדים בקבוצת הניסוי הראשונה (קבוצת ההתמדה) לחצו על הכפתור יותר מאשר הילדים בקבוצת הניסוי השנייה, שבה לא הודגמה קודם לכן התמדה. ממצא זה מעיד שילדים יכולים ללמוד את כוחה של ההתמדה- גם לאחר שתי הדגמות בלבד! חשוב לשים לב לכך שהמשימות שאיתן התמודדו המבוגרים היו שונות בתכלית מזו שניתנה לילדים, כלומר הילדים הצליחו להשליך את המידע שלמדו על סיטואציה חדשה. יכולת למידה זו מכונה 'הכללה' והיא קריטית לייעול של תהליכי הלמידה שלנו כבני אדם.

 

החוקרים ציינו שישנן שאלות רבות שטרם קיבלו מענה במסגרת המחקר הנוכחי: האם ילדים מתמידים יותר גם לאחר חשיפה למבוגר שמתמיד במשימה שאינה בהכרח ברורה להם? האם ילדים שנחשפים להתמדה מתמידים לאורך זמן, או רק מיד לאחר החשיפה להתמדה? האם צפייה במבוגר שמתמיד אך נכשל במשימה מובילה לדפוס התמדה שונה בקרב ילדים? וכן הלאה. לצד כל השאלות הללו, מתוך ממצאי המחקר ניתן להסיק שההתמדה משתלמת- הן להורה והן לילד.

 

רוצים לקרוא עוד על יתרונותיה של ההתמדה? כנסו לכתבות שלנו על שליטה עצמית ועל הוצאה לפועל של שינויים בחיינו.

 

הכתבה מבוססת על המאמר-

Leonard, J. A., Lee, Y., & Schulz, L. E. (2017). Infants make more attempts to achieve a goal when they see adults persist. Science, 357(6357), 1290-1294.‏

 

לתאום פגישת הערכה התקשר/י
1-800-657-657

 

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

  • איך לרדת מטיפול פסיכיאטרי?

איך לרדת מטיפול פסיכיאטרי?

אנשים רבים שהחלו לקחת כדורים בעקבות דיכאון, חרדות או אוסידי והכדורים שיפרו את מצבם […]

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

  • טיפול תרופתי בחרדות מתמשכות

טיפול תרופתי בחרדות מתמשכות

במקרים רבים חרדה אינה נקודתית – חרדה, דאגה וקושי מלווים את האדם באופן עקבי ומהווים […]

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

  • תרופות לחרדות – תרופות מרגיעות

תרופות לחרדות – תרופות מרגיעות

טיפול תרופתי בחרדה היא אופציה שרבים הסובלים מחרדות שוקלים בשלב זה או אחר. לפניכם […]

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

  • תרופות פסיכיאטריות

תרופות פסיכיאטריות

למה תרופות פסיכיאטריות שונות משמשות, מהן תופעות הלוואי, כיצד הן פועלות? טבלה המסכמת מידע […]

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

 

phone

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

 

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

 
תפריט