על גועל, מיניות ו- OCD

מאת: ד"ר רן ליטמן , לירון אליבר אהרונסון וד"ר דני דרבי

אצל חלק מהמתמודדים עם OCD, מחשבות טורדניות מתעוררות לגבי תחומים הקשורים למין ולמיניות. למשל, אמא צעירה עלולה לחוות מחשבות טורדניות חוזרות ונשנות על האפשרות שתפגע מינית בתינוקה. גבר הנשוי לאישה עשוי להיות מוטרד ממחשבות לפיהן אולי הוא נמשך לגברים, ואילו בחור צעיר עלול לחוות מחשבות מטרידות לגבי הסיכוי שנדבק באיידס. במקרים רבים מחשבות אלו יופיעו גם ללא כל סיבה מציאותית, כך שהן עלולות להופיע אצל אם שמעולם לא פגעה או רצתה לפגוע בתינוקה או אצל בחור שלא נקט בפעילות מינית לא מוגנת שבעקבותיה הוא עשוי להידבק באיידס. למרות זאת, הן מעוררות חשש ממשי מכך שאכן יתממשו. אצל רבים מהמתמודדים עם OCD, יש לדוגמאות האלו שני אלמנטים משותפים. ראשית, המחשבות גורמות לסבל רב לאדם אשר אינו רוצה בהן ומייחל לכך שייעלמו. זאת בשונה מהותית ממקרים בהם מחשבות כאלה אינן מתעוררות בהקשר של OCD, כמו אצל פדופילים אשר עשויים להפיק הנאה מינית ממחשבות והתנהגויות בעלות אופי מיני עם ילדים או אצל אנשים בעלי נטיות אלימות אשר עשויים לחוש סיפוק ממחשבות והתנהגויות מיניות המערבות פגיעה באחרים ובעצמי. שנית, אצל המתמודדים עם OCD, המחשבות המיניות מלוות לא פעם בתחושות קשות של גועל, כך שהאדם נגעל הן מתוכן מחשבותיו והן מעצמו- על כך שחושב מחשבות כאלו. לתחושות אלו עשויה להיות השפעה משמעותית על תפקודם הכללי והמיני בפרט. 

בעוד שכל האנשים חווים תחושות גועל מעת לעת ובעוד שישנם גירויים אשר יעוררו גועל אצל רבים מאתנו, אנשים המתמודדים עם OCD עשויים לחוות תחושות גועל לעיתים תכופות יותר, בעצמה רבה יותר ובתגובה למגוון גדול יותר של גירויים, ביחס לאנשים שאינם מתמודדים עם OCD. בנוסף, אצל חלקם נוצר קישור בין מחשבות מיניות מסוג כלשהו לבין תחושות גועל. קישור זה עשוי לפגוע משמעותית ביכולתם ליהנות ממין, משום שמחשבות בעלות אופי מיני מעוררות אצלם אוטומטית תחושות גועל, ואילו תחושות הגועל מדכאות את היכולת להפיק הנאה מינית ומשפיעות אף ברמה הפיזיולוגית. למשל, מחקרים הראו כי תחושות גועל הביאו לדיכוי הזקפה אצל גברים שהיו מעוררים מינית. חשוב לציין כי תחושות הגועל שמתעוררות בעקבות מחשבות מיניות מוכללות לעיתים קרובות לגירויים רבים הקשורים למין ואינן מקושרות באופן ספציפי רק למחשבה כזו או אחרת. כך למשל, אישה המוצאת את עצמה מוטרדת ממחשבות מעוררות גועל לפיהן היא עשויה להימשך לבני משפחתה, צפויה לפתח תחושות גועל לגבי מגוון סיטואציות הקשורות למין ולא רק למחשבה הטורדנית הספציפית הזו. כך, כשאותה בחורה תפגוש בחור שבו היא מעוניינת, כל סימן לאינטימיות עלול לעורר בה תחושות אוטומטיות של גועל ולפגוע בעקבות זאת ביכולתה ליהנות ממין ומאינטימיות עימו. 

מחקרים שנעשו בתחום העלו את ההשערה שיש איזשהו קו גבול המפריד בין גועל לבין עוררות מינית. אותם אזורים בגוף אשר אנשים רגישים במיוחד לגבי ניקיונם  וכן אותם אזורים אשר יוצרים זיהום (פה, איברי המין, פי הטבעת), משחקים גם תפקיד מרכזי בסיטואציות מיניות. כך, על מנת שיוכל ליהנות ממין, אדם צריך להיות מסוגל להתגבר על מידה מסוימת של גועל מאותם אזורים או על הצורך לשמור אזורים אלו סטריליים לחלוטין. בעוד שרוב האנשים מצליחים לעשות זאת בצורה שמאפשרת להם ליהנות ממין באופן מספק, רבים מהמתמודדים עם OCD אינם מצליחים להתגבר על תחושות הגועל הללו. כך, אינטראקציה אשר הינה מהנה  עבור רוב האנשים ואף מהווה צורך אנושי בסיסי, הופכת לא פעם לסיטואציה אשר מעוררת סבל רב אצל המתמודדים עם OCD. ממצאי מחקרים נוספים הראו גם כי אצל חלק מן המתמודדים עם OCD, תחושות הגועל עשויות לשמש כהגנה מפני התנהגויות שבהן שיקול הדעת משתנה והשליטה בסיטואציה פוחתת, כמו שקורה לא פעם כשאדם מעורר מינית. גם כאן, בעוד שרוב האנשים עשויים לחוות הנאה וסיפוק מסוימים מהפחתת השליטה שמתלווה לעוררות מינית, אצל מתמודדים עם OCD הדבר עלול לעורר חרדה רבה, ותחושות הגועל העולות בעקבות מחשבות בעלות אופי מיני משמשות לא פעם כדי להימנע ממצבים בהם האדם אינו נמצא בשליטה מלאה על עצמו ועל הסיטואציה. זאת משום שב-OCD,  קייםקושי ניכר לשהות במצבים שבהם השליטה של האדם על עצמו ועל סביבתו הינה מופחתת.

אחת הדרכים היעילות ביותר להפחית את השפעתם של גירויים מעוררי גועל היא להיחשף לגירויים אלו באופן ממושך ובלי להימנע מהם. אין זה אומר שבהכרח נלמד לאהוב את הגירויים האלו, אלא שההיחשפות אליהם או אפילו המחשבה עליהם לא תפגע ביכולתנו לעשות דברים שאנחנו רוצים לעשות וליהנות מדברים שאנחנו יכולים ליהנות מהם. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, המטופלים לומדים לבחון ולאתגר את האמונות שלהם לגבי גירויים או מצבים מסוימים, כמו אמונות ביחס לגירויים מיניים המעוררות תחושות גועל. במסגרת הטיפול, המטופל לומד כי בעוד שהשליטה שיש לנו במחשבות שלנו היא מוגבלת למדי, אנו דווקא כן מסוגלים לשלוט במעשים שלנו, כך שמחשבה לאו דווקא מובילה למעשים. בנוסף, בטיפול לומדים להיחשף לגירויים מעוררי גועל עד שאלו מאבדים מהשפעתם החזקה על המטופלים. באופן זה, היכולת לעמוד בפני גירויים ומחשבות מעוררי גועל תורמת לא פעם ליצירת שינוי משמעותי ביכולתם של מטופלים ליהנות ממין ומאינטימיות, לטפח קשרים בינאישיים קרובים ולהעמיק אותם.

אם גם את/ה סובל/ת מקשיים סביב מיניות, תחושות גועל או מחשבות טורדניות, פנה/י למרכזנו על מנת לתאם פגישת הערכה עם מטפלים המומחים לטיפול בבעיות אלו. 

 

לתאום פגישת הערכה התקשר/י

1-800-657-657

 

ביבליוגרפיה

Borg, C., Hinzmann, J., Heitmann, J., & de Jong, P. J. (2019). Disgust Toward Sex-Relevant and Sex-Irrelevant Stimuli in Pre-, Early, and Middle Adolescence. The Journal of Sex Research56(1), 102-113.

Borg, C., Oosterwijk, T. A., Lisy, D., Boesveldt, S., & de Jong, P. J. (2019). The influence of olfactory disgust on (Genital) sexual arousal in men. PloS one14(2), e0213059.

De Jong, P. J., & Borg, C. (2018). Self-directed disgust: Reciprocal relationships with sex and sexual dysfunction. In The Revolting Self (pp. 89-112). Routledge.

De Jong, P. J., van Overveld, M., & Borg, C. (2013). Giving in to arousal or staying stuck in disgust? Disgust-based mechanisms in sex and sexual dysfunction. Journal of Sex Research50(3-4), 247-262.

Gordon, W. M. (2002). Sexual obsessions and OCD. Sexual and Relationship Therapy17(4), 343-354.

Olatunji, B. O., & Sawchuk, C. N. (2005). Disgust: Characteristic features, social manifestations, and clinical implications. Journal of Social and Clinical Psychology24(7), 932-962.

 

ד״ר דני דרבי
פסיכולוג קליני מומחה ודוקטור למיניות האדם. מומחה לטיפול בטראומה. המנהל הקליני של מרכז קוגנטיקה.
ד"ר אליזבת וצלר
פסיכיאטרית בכירה, מנהלת מחלקת פסיכיאטרית נשים במרכז הירושלמי לבריאות הנפש (איתנים).
שרה הרמתי
פסיכולוגית קלינית בכירה, מומחית וחברת צוות בכירה במרכז קוגנטיקה ומרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית.
פרופ' גיא דורון
פסיכולוג קליני ומרצה בבינתחומי הרצליה. בוגר לימודי פסיכולוגיה קלינית ו- PhD באוניברסיטת מלבורן.
עדי כהן
פסיכולוגית רפואית מומחית-מדריכה, מנהלת המרכז לטיפול ממוקד דימוי גוף, מנהלת שותפה בקומה השישית
ענבר פריד צאיג
פסיכולוגית קלינית מומחית, מנהלת המרחב הנשי

לכל אנשי הצוות הבכיר לחצו כאן