על OCD וביטחון בזיכרון – בדיקות חוזרות על והשפעתן על הביטחון בזיכרון

חלק מהאנשים המתמודדים עם OCD מוצאים את עצמם לא פעם בודקים שוב ושוב האם ביצעו פעולה מסוימת, כמו למשל האם נעלו את הדלת, האם כיבו את הגז או האם הנייד שלהם נמצא בתיק או לא. הבדיקות החוזרות ונשנות האלו מלוות בתחושה חזקה של דחף לבצע אותן, ואותם אנשים מתקשים להתנגד לדחף החזק הזה לבצע את הבדיקות. הבדיקות לוקחות זמן רב ולפעמים מעכבות את האדם מלעסוק בדברים אחרים. על כן, הבדיקות גורמות לא פעם לסבל עבור אותו אדם וגם עבור האנשים הקרובים אליו. בדיקות אלו נעשות על מנת להרגיע את תחושות המועקה, האשמה והתסכול שהאדם צפוי לחוות אם לא יבצע אותן. למשל, מתמודדים עם OCD עשויים לשאול את עצמם האם הקפידו לוודא שהגז בבית כבוי, זאת מתוך אמונה שאם לא יוודאו שכיבו את הגז, ישנה סבירות גבוהה לדליפת גז ולשריפה של הבית- באשמתם. תחושות אלה יכולות לגרום למתמודד עם OCD להפסיק את כל עיסוקיו ולחזור הביתה שוב ושוב בכדי לוודא שהגז כבוי, גם אם כבר עשה זאת כמה פעמים בשעות האחרונות. אולם, אם מטרת הבדיקות היא להפחית תחושות כמו חרדה, מדוע נדרשות בדיקות חוזרות ונשנות? מדוע האדם אינו מפסיק לבדוק גם אחרי הפעם ה-10 או ה-20?

בסדרת מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, הציגו החוקרים לכל משתתפי המחקר תנור גז וביקשו מהם לבדוק ולוודא שהוא כבוי. לאחר מכן, חלק ממשתתפי המחקר התבקשו לחזור שוב ושוב על הפרוצדורה בה הם מדליקים את התנור, מכבים אותו ומוודאים כי הוא כבוי (קבוצה מס' 1), ואילו שאר משתתפי המחקר ביצעו תהליך דומה של הפעלה, כיבוי ובדיקה, רק הפעם על ברז מטבח (קבוצה מס' 2). עם סיום התהליך בדקו החוקרים עד כמה המשתתפים בטוחים בכך שאכן תנור הגז כבוי. הממצאים הראו שדווקא אצל משתתפים שבדקו שוב ושוב האם התנור כבוי (קבוצה מס' 1), הביטחון בכך שהתנור אכן כבוי היה נמוך משמעותית מאשר אצל אלו שבדקו רק פעם אחת האם התנור כבוי ולאחר מכן בדקו את ברז המטבח (קבוצה מס' 2). בנוסף, הנבדקים מהקבוצה ה-1, לעומת ה-2, היו פחות בטוחים בכך שווידאו כי התנור באמת כבוי. ממצאים מפתיעים אלו, אשר שוחזרו ע"י קבוצות חוקרים אחרות ובקרב משתתפים אחרים מספר פעמים, משקפים את תחושותיהם של רבים מהמתמודדים עם OCD כי על אף שהם יודעים שבדקו משהו, הם מתקשים להיות בטוחים בתוצאות בדיקתם ומתקשים לסמוך על זיכרונם. כך, באופן פרדוקסלי, הבדיקות שמטרתן להגביר את הביטחון בכך שפעולה מסוימת בוצעה, משיגות לא פעם את התוצאה ההפוכה, מעלות את רמת הספק ותורמות לשימור ולחיזוק התחושות הבלתי נעימות. ממצאי מחקרים נוספים מצביעים על כך שהבדיקות החוזרות אף מגבירות את הנטייה להעריך כי קיימת סכנה ממשית אם לא יחזרו ויבדקו האם התנור כבוי, האם דלת הבית נעולה וכן הלאה.

חשוב לציין כי גם אנשים שאינם מתמודדים עם OCD חשים מדי פעם צורך לבדוק ולוודא האם ביצעו פעולה מסוימת, כך שחוסר הביטחון בזיכרון אחרי בדיקות חוזרות אינו ייחודי למתמודדים עם OCD. המחקרים מראים כי גם כשמאלצים אנשים שאינם מתמודדים עם OCD לבדוק משהו שוב ושוב, הביטחון שלהם בתוצאות הבדיקה הולך ויורד. אולם, בדיקה אחת מספיקה כדי להניח את דעתם של רוב האנשים, וגם אם עולה בהם צורך לבדוק שוב, ברוב המוחלט של המקרים הם יהיו מסוגלים לסמוך על תוצאות בדיקתם הראשונה והצורך לבדוק שנית יחלוף במהרה גם בלי שיבצעו את הבדיקה הנוספת. לעומתם, רבים מהמתמודדים עם OCD יתקשו לשלוט בדחף לבצע בדיקה חוזרת, דבר שצפוי להפחית עוד יותר את ביטחונם בתוצאות הבדיקה, להגביר את תחושת המועקה (או האשמה, התסכול וכו') ולהוביל אותם לבדוק שוב. כך נוצר בהדרגה מעגל שקשה להשתחרר ממנו ושפוגע משמעותית באיכות חייהם.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מלמד את המטופל על המעגל המתואר, מסייע לו לחזק את בטחונו במעשיו ומספק לו כלים יעילים לצורך עצירת שרשרת האירועים שתוארה לעיל ואשר מנהלת חלק משמעותי מחייו של המטופל.

אם את/ה חושב/ת כי ייתכן שגם את/ה מתמודד/ת עם קשיים דומים, פנה/י למרכזנו על מנת לתאם פגישת הערכה עם מטפלים המומחים בטיפול בקשיים מסוג זה.

לתאום פגישת הערכה התקשר/י 1-800-657-657

ביבליוגרפיה:

Rachman, S. (2002). A cognitive theory of compulsive checking. Behaviour research and therapy40(6), 625-639.

Radomsky, A. S., Gilchrist, P. T., & Dussault, D. (2006). Repeated checking really does cause memory distrust. Behaviour research and Therapy44(2), 305-316.

Van den Hout, M., & Kindt, M. (2003). Repeated checking causes memory distrust. Behaviour Research and Therapy41(3), 301-316.

Van den Hout, M., & Kindt, M. (2004). Obsessive–compulsive disorder and the paradoxical effects of perseverative behaviour on experienced uncertainty. Journal of Behavior Therapy and Experimental Psychiatry35(2), 165-181.

Van Uijen, S. L., & Toffolo, M. B. (2015). Safety behavior increases obsession-related cognitions about the severity of threat. Behavior therapy46(4), 521-531.

ד״ר דני דרבי
פסיכולוג קליני מומחה ודוקטור למיניות האדם. מומחה לטיפול בטראומה. המנהל הקליני של מרכז קוגנטיקה.
ד"ר אליזבת וצלר
פסיכיאטרית בכירה, מנהלת מחלקת פסיכיאטרית נשים במרכז הירושלמי לבריאות הנפש (איתנים).
שרה הרמתי
פסיכולוגית קלינית בכירה, מומחית וחברת צוות בכירה במרכז קוגנטיקה ומרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית.
פרופ' גיא דורון
פסיכולוג קליני ומרצה בבינתחומי הרצליה. בוגר לימודי פסיכולוגיה קלינית ו- PhD באוניברסיטת מלבורן.

לכל אנשי הצוות הבכיר לחצו כאן