לא רק אוסידי – הפרעות הספקטרום הטורדני כפייתי

ocspectrumOCD, הפרעה טורדנית כפייתית, היא הפרעה המוכרת לפחות במעומעם לאנשים רבים, גם אם המידע שברשותם אינו מדויק בלשון ההמעטה. אם המודעות ל- OCD היא חלקית, הרי שרוב האנשים לא מודעים לכך של- OCD יש "קרובות משפחה" – הפרעות נוספות החולקות מאפיינים דומים. קיים שיעור גבוה של קו-מורבידיות, כלומר, קיום בו זמנית של מספר הפרעות – כשרבים הסובלים מאחת או יותר מהפרעות הספקטרום סובלים גם מ-OCD.

אוסידי היא ההפרעה הנפוצה והמגוונת ביותר במה שנקרא "הספקטרום הטורדני כפייתי", מושג המתאר קבוצת הפרעות המאופיינות בדחף חזק, כמעט בלתי נשלט, לבצע פעולה מסויימת (כפייתיות או טקס) וחלקן גם במחשבות טורדניות (למשל אובססיה). ניתן לסווג כל הפרעה בספקטרום לפי המידה בה כל מרכיב – הכפייתי והטורדני חזקים בה. חלק מהחוקרים בתחום מתייחסים להפרעות הספקטרום הטורדני כפייתי הכוללות אך ורק דחף לביצוע פעולות כפייתיות כהפרעות בשליטה בדחפים (Impulse control).

האבחנה בין הפרעות הספקטרום לפי מידת החוזק של כל מרכיב חשובה מאוד לצורך התאמת טיפול נכון. אומנם מחקרי סריקות מוח מצאו כי קיימים מנגנונים דומים בפעולה של כל הפרעות הספקטרום, אולם הפעולה אינה זהה. מבחינה תרופתית, המשמעות היא שיתכן וקיימים מנגנונים שונים, שכדי "לתקן" אותם יש להשתמש בטיפול תרופתי שונה. גם מבחינת הביטוי של ההפרעה ויכולת השליטה של האדם על הדחפים קיים שוני גדול בין הפרעות הכוללות מרכיבים אובססיביים וכפייתיים להפרעות עם מרכיבים כפייתיים חזקים. בשני סוגי ההפרעות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נמצא כטיפול המועיל ביותר, אולם אופי הטיפול שונה ביניהן.

מה ההבדל בין הפרעות טורדניות כפייתיות ל-OCD?

קיים דמיון רב בין הפרעות אלו ל- OCD, הן בדפוסי החשיבה והן בפעולות הכפייתיות. הטקסים בהפרעות אלו כוללים בין היתר טקסי בדיקה, נטרולים מנטאליים, הימנעויות ובקשות אישור. דוגמאות: אדם עם חרדת בריאות יתייעץ עם רופאים רבים כדי לקבל אישור שהוא בריא, ויבקש מהקרובים לו לחזור ולהבטיח לו זאת כשרמת המצוקה שלו עולה. בחורות עם הפרעות אכילה יבצעו בדיקות משקל חוזרות, יסתכלו שוב ושוב בראי, וכמובן – יימנעו ממזונות "אסורים".

בדומה ל- OCD, אנשים הסובלים מהפרעות ספקטרום אחרות עם מרכיב טורדני חזק  עוסקים בצורה אינטנסיבית בנושא מסוים ואינם יכולים להרפות ממנו. מלבד המרכיב הטורדני, קיימים דפוסי חשיבה שונים האופייניים ל- OCD  ולהפרעות אלו. לדוגמא, דפוס חשיבה שכיח הוא חשיבה מאגית, כלומר, שפעולה מסוימת תגרום באופן לא מוסבר להשלכות שאינה יכולה לגרום להן בפועל. דוגמאות: אדם עם OCD יבצע פעולות בכפולות של מספרים מסוימים וימנע מאחרים, כשהמחשבה הטורדנית היא שאם לא יעשה זאת, יהיה לו מזל רע או שאדם היקר לליבו יפגע. נשים עם הפרעות אכילה ימנעו מנגיעה במזונות מסוימים כיוון שהן מרגישות כי הנגיעה תגרום להן להשמין בדרך כלשהי, ואדם עם חרדת בריאות ימנע מלהגיד שמות של מחלות מחשש שיחלה בהן אם יאמר אותן.

לצד הדימיון, קיימים הבדלים ניכרים בין OCD להפרעות אלו. כמובן שההבדל הבולט ביותר לעין הוא תוכן המחשבות, הממוקד בנושא מסוים בהפרעות הספקטרום בעוד ש- OCD יכולה לעסוק בכל נושא שהוא. אולם הבדל זה אינו מהותי, ואם התוכן היה הגורם החשוב, הרי שניתן היה לחלק את ההפרעה הטורדנית כפייתית לחלקים קטנים יותר ולהתייחס לכל חלק כהפרעה נפרדת. קיימים הבדלים אחרים, בעטיים גם אדם המוטרד מזיהום וחיידקים וגם אדם עם מחשבות טורדניות בנוגע לנטייתו המינית או מידת אהבתו לבת הזוג נחשבים כסובלים מ-OCD  ואילו אדם עם הפרעת גוף דיסמורפית אינו נחשב כסובל מ- OCD אלא מהפרעת הספקטרום:

1. תובנה
אנשים עם OCD מודעים רוב הזמן  לכך שהתנהגותם ומחשבותיהם אינן סבירות ושהטקסים לא באמת פותרים כלום בטווח הארוך. בהפרעות אחרות יכולה להיות שונות במידת התובנה. תסמונת גוף דיסמורפית מסווגת כיום לשני סוגים, בהתאם לרמת התובנה, כשאנשים עם רמת תובנה נמוכה מאמינים באמת ובתמים שמשהו לא בסדר במראה החיצוני שלהם ושהכל יהיה בסדר אם יתקנו זאת. בהפרעות אכילה התובנה באה והולכת, כשהסובלות מההפרעה יכולות להסכים לפעמים עם כך שיש להן בעיה והפחתה במשקל אינה הפתרון, אולם בפעמים אחרות יהיו משוכנעות לחלוטין שהן שמנות ועליהן להרזות, או שהכל יהיה בסדר אם יגיעו למשקל היעד שקבעו לעצמן.

2. אגו-סינטוני/אגו –דיסטוני
מונחים אלו מתארים את המידה בה האדם רוצה את ההפרעה, וקשורים קשר הדוק לתובנה. ב- OCD  ההפרעה היא אגו דיסטונית, כלומר, מנוגדת לרצון של האדם. הוא יודע שהטקסים לא מועילים, סובל מהפגיעה בחייו ומעצם כך שהוא עושה פעולות שאינן הגיוניות בעיניו וגורמות לו להרגיש חריג או משוגע. בניגוד לכך, חלק גדול מהסובלים מהפרעות אכילה והפרעת גוף דיסמורפית ממש לא רוצים להיפטר מההפרעה, יתפסו את הטיפול כמזיק, יעשו ככל יכולתם להתנגד לו וקיים סיכון גדול שיחזרו להפרעה עם סיום הטיפול

3. קיום דפוסי חשיבה נוספים. בחלק מההפרעות, למשל חרדת בריאות, קיימים דפוסי חשיבה נוספים, למשל אצל חלק מהאנשים עם חרדת בריאות יש דפוסי חשיבה האופייניים להפרעת חרדה כללית, כמו הערכת יתר של סיכונים ומחשבה שדאגה מאפשרת להם להיות ערוכים להתמודדות עם כל איום אפשרי. ב- OCD והפרעות אחרות עם מרכיב אובססיבי, הרציונאל לכאורה הוא מניעת נזק פוטנציאלי, למשל איתור מחלה בחרדת בריאות או מניעת דחייה חברתית בהפרעת גוף דיסמורפית. בניגוד לכך, בהפרעות אכילה אין תמיד רציונאל כזה, ולעיתים הסובלת מהפרעת אכילה מודעת לכך שההפרעה גובה ממנה מחיר יקר בתחומי חיים שונים – למשל ביחסים חברתיים או בתעסוקה, היא אינה מנסה למנוע לכאורה נזקים אלו בעזרת ההתנהגות הכפייתית, והמחיר שהיא משלמת בטל בשישים לעומת הרצון שלה לרדת במשקל.

הפרעות טורדניות כפייתיות

חרדת בריאות

עיסוק ומודעות מתמידים של האדם לגופו ולשינויים בתחושות או במראה. כל שינוי שהאדם מאתר מתפרש אצלו כעדות לבעיה חמורה, גם אם מדובר בשינוי טבעי ונורמלי שאדם אחר היה מפרש בצורה שונה או אפילו לא מתייחס אליו כלל. למשל, עייפות קלה יכולה להתפרש אצל אדם עם חרדת בריאות כמעידה על ALS  וכאב ראש כמעיד על גידול מוחי.

דוגמאות לכפייתיות בחרדת בריאות (היפוכונדריה): קריאה תכופה וממושכת בפורומים רפואיים, עריכת בדיקות גופניות עצמיות, שאלות אישור, סריקת הגוף לאתר שינויים או סימנים למחלה.
דוגמאות להימנעויות בחרדת בריאות: הימנעות מהליכה לרופאים, הימנעות משימוש במוצרים שונים כמו דיאודורנט או טלפון סלולרי מחשש שיפגעו בבריאות.

הפרעות אכילה

קבוצת הפרעות, כשהידועות והנפוצות ביותר הן אנורקסיה ובולימיה. הסובלות מהפרעות אכילה מוטרדות בצורה חריגה בנוגע למשקלן, ובקרב אנורקסיות וחלק מהסובלות מהפרעות אכילה אחרות קיים עיוות בתפיסת הגוף, כשהן תופסות עצמן כשמנות למרות שבפועל הן יכולות להיות בעלות תת משקל ניכר ואף מסוכן. כאמור, מידת התובנה בהפרעות אכילה אינה גבוהה, וחלק מהחולות סובלות מבעיות בריאותיות כתוצאה מההפרעה, או אף נמצאות בסכנת חיים.
דוגמאות לכפייתיות בהפרעות אכילה: ספירת קלוריות בלתי פוסקת, התעמלות כפייתית, דיבור רב על הנושא, הסתכלות תכופה בראי ובמשקל.

הפרעת גוף דיסמורפית (BDD)

מחשבות טורדניות בנוגע לפגם שהאדם חושב שיש במראהו החיצוני, כשלעיתים הפגם לא קיים כלל, ולעיתים הוא קטן ואחרים לא יייחסו לו חשיבות. אנשים עם BDD  חושבים שמראם החיצוני מעוות, דוחה או בלתי נסבל ושעליהם לתקן זאת. חלק מהחוקרים מתייחסים לשתי קבוצות של BDD, בהתאם לרמת התובנה: BDD דלוזיונלי, כשהאדם משוכנע לחלוטין שיש לו בעיה פיזית ממשית ורואה אותה למרות שאינה קיימת, במקרים אלו אופי הפגם המדומיין יכול להיות ביזארי. BDD לא דלוזיונלי, כשלאדם יש תובנה רבה יותר, הוא מודע רוב הזמן לכך שאין בעיה ממשית או לא גדולה כפי שהוא מרגיש.

הפרעת דה-פרסונליזציה

הפרעה המתבטאת בפגיעה בתחושת הגוף של האדם, כך שהוא מרגיש מנותק מגופו, בהרגשה דמוית חלום. התחושה כל כך חזקה שלפעמים היא פוגעת ביכולת לתפקד או לדבר. הפרעה זו מקדימה לעיתים פריצת דיכאון או OCD, או מגיעה יחד איתן או עם התקפי חרדה. כמו כן, הפרעה זו מגיעה עם מגוון מצבים נוספים כמו הפרעת אישיות גבולית, מיגרנות ומחסור בשינה. בהפרעה זו יש עיסוק אובססיבי בתחושות הגוף, בתחושת חוסר נוחות ופירוש שגוי של מידע חושי, מה שמוביל להרגשה של האדם שאינו בגופו.   לא ידוע מספיק על הפרעה זו, וכיום היא נחשבת כחלק מהפרעות דיסוציאטיביות (הפרעות שיש בהן ניתוק של האדם מעצמו או העולם). עם זאת, יש הרואים אותה כחלק מהפרעות הספקטרום כיוון שיש בה חשיבה אובססיבית לגבי תחושות הגוף ובדיקות כפייתיות של ההרגשה או נגיעות בגוף.

הפרעות כפייתיות – הפרעות שליטה בדחפים

תסמונת טורט

תסמונת הכוללת טיקים פיזיים ווקאליים שהאדם לא יכול לשלוט עליהם לאורך זמן או בכלל, כגון מצמוצים, כחכוח בגרון, תנועות ידיים או רגליים פתאומיות, נביחות, צעקות, אמירת מילים גסות וכו'.

תלישת שיער כפייתית – טריכוטילומניה

הפרעה בה האדם תולש שערות מראשו או איזורים אחרים כמו ריסים, גבות, זקן, שער גוף (ידיים, רגליים, חזה, ערווה) באופן בלתי נשלט, פעמים רבות עד יצירת קרחות גדולות. ההפרעה מאופיינת בקיום התנהגויות המשך כפייתיות, כמו עשיית כדורים מהשערות ומשחק איתן, העברתן על הגוף או השפתיים – כשהתנהגויות אלו נעימות לאדם או מרגיעות אותו, ונעשות גם הן באופן כפייתי, כשהאדם מתקשה להפסיק אותן. בחלק מהמקרים יש גם בליעת שיער, שעלולה לגרום לכאבי בטן חוזרים ולעיתים לחייב ניתוח להוצאת כדורי שיער. תלישת שיער אצל ילדים אינה מהווה בהכרח הפרעה, אצל רבים מדובר בשלב זמני, כשההתנהגות חולפת מעצמה.

חיטוט בעור

הפרעה בה האדם מחטט בעור, לרוב במקום בו יש פגם קל בעור כגון מרקם שונה בקרקפת, נקודה שחורה בעור, עקיצה וכן הלאה. האדם מתחיל בחיטוט להוצאת פגם זה, ועל ידי כך יוצר פגמים נוספים בעור, מה שמגביר את ההסתברות לחיטוט נוסף וכן הלאה, כשאצל חלק מהסובלים מההפרעה נוצרים פצעים ממשיים וכואבים. אצל חלק מהסובלים מהפרעה זו יש גם אובססיות, בעיקר כשמדובר בחיטוט בפנים, כשמטרתו להיפטר מפצעונים או פגם אחר, גם אם הוא זעיר ואיש לא ייחס לא חשיבות ככל הנראה. האדם עסוק מאוד בפגם, רואה אותו כאיום (בדומה לאנשים עם BDD) ומנסה להגיע למראה מושלם בעזרת החיטוט, שכשאמור, משיג את ההיפך הגמור – כיוון שחיטוט פוגם בעור.

בנוסף למצבים אלו, יש מצבים נוספים שקיימת מחלוקת אם הם שייכים להפרעות הספקטרום: קניות כפייתיות, התמכרות למין, התמכרות לאינטרנט, אוטיזם, הימורים כפייתיים, פירומניה ועוד.

 

לתאום פגישת הערכה התקשר/י
1-800-657-657

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

phone

Call Now Button