הפרעת שינה אינסומניה Insomnia היא מצב בו כמות ו\או איכות השינה נפגעות. לעתים מדובר בהפרעה בפני עצמה, אך לעתים קרובות מדובר בהפרעה נלווית למצבים רפואיים ונפשיים אחרים. במצב התקין, הורמון שמכונה מלטונין מופרש באופן טבעי בגופנו ומסייע לנו לישון בחושך, כלומר בלילה. אך מה קורה כשאנחנו לא מצליחים להירדם או כשאנחנו מתעוררים באמצע הלילה ולא נרדמים בחזרה?
מתי בעצם נדודי שינה הם בעיה?
כל אחד מאיתנו מתקשה לישון מדי פעם- אירועים מלחיצים כמו בחינה ביום למחרת או פגישה חשובה עם הבוס\ית יכולים להקשות עלינו להירדם או לגרום לנו להתעורר באמצע הלילה שוב ושוב. אם זה קורה פעם או פעמיים בחודש, זה אמנם לא נעים אבל גם לא נוראי, היות שהפגיעה באיכות החיים מינימלית. אבל אם קשיי השינה תוקפים אותך כמעט כל לילה למשך שלושה חודשים או יותר, יכול להיות שאת\ה סובל\ת מנדודי שינה כרוניים שעלולים לגרום לשלל בעיות בטווח הארוך.
נדודי שינה חמורים מגדילים את הסיכון לחלות בסוכרת ובמחלות לב שונות. בעיות שינה פוגעות גם בתפקוד הקוגניטיבי ומפחיתות את היכולת שלנו להיות יעילים בעבודה ובחיי היום יום. מבחינה נפשית, נדודי שינה עשויים להוביל לתחושות לחץ ועצבנות ו\או להעצים סימפטומים של דיכאון ושל חרדה. לכן אם אתם מתקשים לישון כבר זמן מה- כדאי לשקול לפנות לעזרה מקצועית.
כיום, הטיפול שניתן לאנשים הסובלים מהפרעות שינה הוא ברוב המקרים טיפול תרופתי מסוג כזה או אחר. עם זאת, על פי בדיקה מעמיקה שנערכה לאחרונה על ידי "Consumer Reports", יש לשקול מחדש את השימוש הנרחב בתרופות שינה. מסתבר שאנשי מקצוע רבים העוסקים בתחום מדווחים שהיתרונות של התרופות בטווח הקצר לא עולים על הסיכונים שהן מייצרות בטווח הארוך. בין היתר, נטילת כדורי שינה בלילה עשויה לגרום לעייפות, סחרחורת וחוסר יציבות למחרת.
כמו כן, התרופות הללו ממכרות ולא נערכו עד כה מספיק מחקרים שבחנו את השפעתן בקרב אוכלוסיות שונות ולאורך שנים רבות של שימוש בהן. כך למשל, לא ידוע האם נטילת תרופות שינה בגיל השלישי (בו נפוץ מאוד להיעזר בכדורי שינה) מלווה בתופעות לוואי נוספות או שונות מבגילאים אחרים.
מה הטיפול היעיל להפרעות שינה?
מעניין לדעת שמחקר מקיף שנערך בארצות הברית מצא שהטיפול היעיל ביותר בהפרעות שינה הוא דווקא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). בעזרת טיפול קוגנטיבי התנהגותי ניתן לרכוש הרגלי שינה חדשים שמסייעים לפתח ולשמר מחזורי שינה בריאים. כחלק מהטיפול, האדם לומד להגמיש את דפוסי המחשבה שלו ביחס לשינה ולשנות התנהגויות ספציפיות שמקשות עליו להירדם ולשמר את השינה.
לדוגמה, אדם שסובל מהפרעת שינה עלול לפתח הימנעות מללכת לישון מתוך פחד לא להצליח להירדם. בנוסף, הוא עלול להחזיק באמונה קיצונית כמו "אם אני לא אישן מספיק הלילה אני לא אתפקד", מה שעשוי דווקא להעצים את הקושי שלו להירדם, משום שהוא חושש מתוצאה קטסטרופלית שכזו ומגביר את העוררות שלו. אפשרות נוספת היא שהוא מקיף את עצמו בגירויים מרובים (טלוויזיה, מוזיקה, ספר ועוד) שלא מאפשרים לו "להתמסר" לשינה בסופו של דבר.
בטיפול יוכל אותו אדם לחקור את הרגלי השינה הנוכחיים שלו, להבין את אמונות הבסיס שלו שקשורות לשינה ובהתאם לתרגל שינוי הדרגתי של אלו. באותו מחקר שהוזכר לעיל, נמצא שטיפול CBT יעיל למדי עבור אנשים שסובלים מנדודי שינה כרוניים, ובניגוד לתרופות- אין לטיפול זה תופעות לוואי והישגיו נשמרים גם לאחר סיום הטיפול. במקרה הצורך, ניתן לשלב טיפול קוגניטיבי התנהגותי עם טיפול תרופתי כמובן: כל עוד השימוש בתרופות נעשה באופן מושכל ולפרק זמן קצוב, ניתן להפיק תועלת גם מהן.
