אולי אני טועה? (וזה מצוין)

ליאור, סטודנט לכלכלה, הציג את עבודתו בפני הכיתה. מיד לאחר שסיים להציג את העבודה, אחת הסטודנטיות האחרות בכיתה הציגה נתונים הסותרים את טענתו. ליאור, בתגובה, אמר- "אתם יודעים מה? אולי יש לי כאן טעות. אני צריך לבדוק את זה שוב". כמו כן, ליאור מיד אמר שהוא לא חשב על זה ככה ואף הודה לה שהציגה את הנתונים הסותרים בפני הכיתה.

 

מה אתם חושבים על הסטודנט הזה? האם בתרבות שמאדירה בטחון עצמי ואף לועגת לטעויות ניתן להעריך התנהגות כזו? ניתן לומר שמדובר בסטודנט חסר ביטחון ושאולי הוא לא התכונן מספיק לשיעור או שלא היה מסוגל להגן על טענתו. אפשר שבאותה סיטואציה הסטודנט הציג "ענווה אינטלקטואלית", כלומר ההכרה במגבלות הידע שלנו והערכה של תבונת האחר ותובנותיו, גם כאשר היא מוסיפה או הפוכה לידע שלנו. כיצד ענווה כזו יכולה לתרום לבריאות הנפשית שלנו?

 

סטודנט חסר ביטחון

 

חוסר ענווה – מעכב למידה?

 

על פניו, יש חסרונות בעמדה צנועה שכזו: רבים מהפרופסורים הבכירים, המדענים הידועים, המנהלים, הרופאים, האומנים המצליחים, ורבים מהפוליטיקאים והמנהיגים לא מתאפיינים בענווה אינטלקטואלית ונראים כמלאי ביטחון בצדקתם. לתומאס אדיסון, הממציא הנודע (של הנורה החשמלית, בין היתר), מיוחסת האמרה כי "לכל בעיה ישנם שני פתרונות- הפתרון הלא נכון, והפתרון שלי". במילים אחרות, לא נראה שהדרך שלו להצלחה לוותה בצניעות רבה. אולם, אותו אדיסון גם אמר ש"אם מצאתי אלף דרכים שלא עובדות, לא נכשלתי. כל ניסיון שכשל הוא עוד צעד קדימה". כלומר הוא הכיר באפשרות שלו לטעות ושכל טעות כזו יכול להיות צעד בדרך לעבר שיפור ופתרון אפשרי.

 

האסטרופיזיקאי זוכה פרס הנובל, סוברהמניאן צ'נדראסקאר, אמר שהאמונה שאנחנו בטוח צודקים, או חוסר ענווה אינטלקטואלית, מעכבת למידה, קידמה והתפתחות. דברים אלה נכונים גם לטיפול פסיכולוגי וליכולתם של המטפל והמטופל להוביל לשינוי ולהתפתחות בחיי המטופל. בסיטואציה הטיפולית, ענווה אינטלקטואלית היא בעלת יתרונות רבים. התפקיד של המטפל הוא להכיר וללמוד את המטופל באופן מתמשך ולהישאר סקרן לגביו, לחקור את החולשות ואת החוזקות שלו, להבחין בבעיות ובהזדמנויות המשתנות לאורך הטיפול. אבל, מה התפקיד של המטופל במסגרת הטיפול הפסיכולוגי ואיך זה קשור לענווה אינטלקטואלית?

 

שינויים נפשיים

 

שינויים נפשיים וטיפול CBT

 

כל שינוי נפשי מבוסס על שינוי בדפוסי חשיבה ובהרגלים של המטופל. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) אנחנו עובדים בדיוק על אלו. במהלך הטיפול, לומד ומתרגל המטופל דפוסי חשיבה והרגלים חדשים שעשויים להיות יעילים עבורו. הלמידה הזו מחייבת מידה לא מבוטלת של ענווה אינטלקטואלית, כיוון שכדי לחוות את האפשרויות וההזדמנויות שהטיפול מציע, על המטופל לבחון את על דפוסים ישנים שיתכן ואינם יעילים עבורו. במילים אחרות, על המטופל "להודות בטעות", כפי שעשה הסטודנט שהוזכר בתחילת הכתבה. במרבית המקרים, עצם הפנייה לטיפול מסמנת איזושהי הכרה בכך שהרגלי החשיבה, הרגש וההתנהגות הנוכחיים של המטופל לא מספיק טובים עבורו.

 

מחקרי למידה מראים שככל שאנשים מוכנים להכיר בכך שאינם יודעים דבר מה, או שהם מודים שאחרים יודעים יותר מהם על נושא מסוים, כך יש להם יותר מוטיבציה ללמוד, להתפתח ולבחון באופן כן ומלא את ההבנה שלהם בנושא. בנוסף, ככל שמעודדים אנשים להיות צנועים יותר לגבי הידיעות שלהם, כך הם פונים יותר לעזרה נדרשת ומשיגים תוצאות טובות יותר.

 

לכן בטיפול, ישנה חשיבות רבה לביסוס אותה ענווה, מתוך מטרה שהיא תאפשר למידה ושיפור מתמיד. ישנן מספר דרכים לעשות זאת, לדוגמה- בשלבי הטיפול הראשונים, המטפל בודק עם המטופל את הדרכים אותם ניסה עד כה על מנת להרגיש טוב או על מנת להשיג מטרות מסוימות שחשובות לו. ביחד הם יכולים לבחון איזה מהדרכים עובדות ויעילות עבור המטופל- אותן המטפל יעודד, ולעומת זאת אילו דרכים אינן עובדות ושמא אולי אפילו מזיקות למטופל. נכונותו של המטפל להכיר בכך ולוותר על הדרכים שאינן מועילות לו היא קריטית להצלחת הטיפול. סדרת השאלות שלהלן עשויה לסייע בתהליך זה:

 

כיצד ניתן לבסס ענווה אינטלקטואלית?

 

1. האם יש דברים שאתה רוצה לשנות בחייך?

2. מה ניסית לעשות עד עכשיו כדי להשיג את השינוי?

3. האם זה עבד?

4. איזה מחירים שילמת בדרך?

 

ענווה אינטלקטואלית

 

לעיתים קרובות, מענה משותף על סדרת השאלות הפשוטות האלה מעורר אצל המטופל ספק לגבי היעילות של האמצעים שנקט בהם עד כה ומעודד אותו ללמוד דרכי התמודדות חדשות. לדוגמה, מטופל אשר רוצה להפסיק לפחד מהמחשבות השליליות שלו, מנסה לשלוט על מחשבותיו ובכל פעם שמתעוררת אצלו מחשבה שלילית הוא מנסה להסיח את דעתו בעזרת צפייה בסדרות בטלוויזיה. הוא מעיד על כך שזה לא עובד לו ושהמחשבות השליליות ממשיכות לתקוף אותו שוב ושוב. בנוסף, הוא משלם על כך מחיר חברתי כבד ולעיתים קרובות הוא ממש מפספס את החיים שלו, משום שהוא "מבלה" זמן רב מול מסך הטלוויזיה. בעזרת השיח עם המטפל, המטופל מבין כי הדרך בה נקט עד כה אינה נכונה ואינה יעילה עבורו- אולם, להכרה בטעות ולהטלת הספק יש תפקיד חשוב ביותר בחיפוש אחר דרכים אחרות, יעילות יותר, להתמודד עם אותן מחשבות שליליות בפרט ועם סבל נפשי בכלל.

 

באילו דרכים אתם נוקטים כדי להרגיש טוב? האם זה עובד לכם? אם כן, אז כל הכבוד והמשיכו כך! אך אם התשובה היא לא, ואתם מרגישים שאתם משלמים מחיר כבד על הניסיונות החוזרים ונשנים להרגיש טוב יותר, נראה ששווה לבחון את אותן דרכים מחדש, עם קצת ענווה. אמנם זה יכול להיות לא נעים לחשוב שאנחנו טועים ולהכיר באפשרות שמה שניסינו לעשות עד עכשיו לא כל כך עוזר ואולי אפילו מזיק, אבל האמת היא שלעיתים קרובות החיים מאתגרים למדי ודורשים מאיתנו להתבונן בעצמנו, להתפתח ולהשתנות. לכן כולנו יכולים להרוויח מלהגיד לעצמנו מידי פעם: יכול להיות שיש לי כאן טעות!

 

לתאום פגישת הערכה התקשר/י
1-800-657-657

 

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

צער בעלי חיים

על מנת לעזור למטופלים הסובלים מפוביה מכלבים ו\או מחתולים, יצרנו שיתוף פעולה בין "קוגנטיקה" לבין […]

דני דרבי
ד״ר דני דרבי

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

דן דולברגר – יועץ

דן דולברגר הוא פסיכולוג ומטפל זוגי ומשפחתי שמתמחה בהתערבויות מערכתיות בגישת ההתנגדות הלא אלימה […]

דני דרבי
ד״ר דני דרבי

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

המרכז להעצמה הורית

המרכז להעצמה הורית עוסק בטיפול משפחתי ובהדרכת הורים בגישתו של חיים עומר. אנו מייעצים […]

דני דרבי
ד״ר דני דרבי

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

phone

דני דרבי
ד״ר דני דרבי

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

דני דרבי
ד״ר דני דרבי

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

 
תפריט