מעוניינים להתחיל בשינוי?
השאירו פרטים ונחזור אליכם, או חייגו אלינו
1-800-657-657

טיפול התנהגותי קוגנטיבי
מכון מחקר ומצוינות קלינית

תכנית ה-CBT חדשנית וייחודית שנבנתה על בסיס הנסיון הקליני והמחקרי של
בית קוגנטיקה המוביל והוותיק. התכנית המותאמת ללמידה של עולם החדש
והיא חלק מבית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.

יום לימודים מרוכז

ימי שלישי בזום בין
השעות 09:00-13:00
(כל השיעורים מוקלטים)

צוות מרצים.ות מוביל

צוות ההוראה שלנו הם מטפלים
מצוינים ומובילים בתחומים
מגוונים כמו חרדה, OCD ועוד

הסמכות מוכרות

336 ש’’א ותעודת הסמכה מוכרת ע’’י איט’’ה
46 ש’’א בסכמת תרפיה מוכרת לשלב א’
ע’’י ISST וארפשרות לשנת שלישית

מעוניינים להירשם
למחזור הקרוב?

מקומכם איתנו!

פסיכולוגים.ות
עו”סים.ות
פסיכיאטרים.ות
ועוד...

כיצד ראיית העולם שלך משפיע על חייך

ד"ר דני דרבי

מאת: דן סאקס וד"ר דני דרבי

לעיתים מגיעים מטופלים לטיפול פסיכולוגי עם קושי 'רגשי' בלבד, כאלו שברור מראש שאם ילמדו להתמודד עם החרדה או יפחיתו את תחושות הדיכאון, חייהם יחזרו במהרה למסלול 'נורמלי' ופשוט. אבל יש גם רבים אחרים, שחייהם מורכבים גם מבלי שנשקלל פנימה את המצוקות הרגשיות שהביאו לחדר הטיפולים. אולי את סובלת מחרדה כלכלית, וגם באמת נמצאת במצוקה כלכלית ברקע. אולי אתה סובל מדיכאון עקב חוסר של קשרים משמעותיים בחייך, ובאמת מתקשה ליצור קשרים חברתיים מתמשכים. באופן דומה, לעיתים מצוקה רגשית מתחברת לקשיים פיזיים משמעותיים. במצבים אלו, טבעי מאוד להגיע לטיפול מעמדה מיואשת, כזו שמנבאת כישלון ומוצפת רחמים עצמיים. ניתן לפגוש דוגמה מרגשת לאדם שהתחיל את חייו מעמדה כזו, אך למרות הקשיים האובייקטיבים הרבים, הצליח לנוע ממנה.

בסיפורו של שון סטיבנסון, כשנולד, הרופאים ניבאו לשון 24 שעות של חיים. שון נולד עם הפרעה תפקודית קשה, שמנעה את התפתחותם של איברים שונים בגופו והוא נותר קטן, ללא יכולת לדאוג לצרכיו הבסיסיים ביותר. כשאנו פוגשים את מגבלותיהם הפיזיות והחברתיות של אנשים אחרים, וכשאנו מתבוננים במגבלות שהמציאות הציבה בפנינו, אנו נוטים להרגיש רחמים, לראות במגבלה גורם למיסכנות. התבוננות כזו על האדם כמסכן, כפי שמסביר שון, משמרת ומחזקת את השפעות המגבלה על חייו. סיפורי חיים כמו זה של שון מאתגרים את התפיסה שלנו ודורשים הסתכלות חדשה, כזו שמסרבת להאמין לייאוש, עמדה שכוללת יותר ספקנות.

הספקנות היא יסוד חשוב בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (או בקצרה: CBT). המיינד שלנו מתבונן על מציאות חיינו ומנחית עלינו ניבויים באופן בלתי פוסק אודות תרחישים אישיים וחברתיים בחיינו. מחשבות כמו "המגבלה הפיזית שלי לא תאפשר לי להתקדם מקצועית", או "עם תנאים קשים כמו שנולדתי אליהם – הגורל שלי הוא שחור וחסר תקווה", מתעוררות בנו בעיקר בעקבות היחס של הסביבה ושלנו לקושי. אמונות אלו מולידות רגשות קשים כמו ייאוש, דיכאון וחוסר תקווה, והרגשות הקשים הופכים את השיחה הפנימית לנבואה שמגשימה את עצמה. אדם המאמין שאינו ראוי לאהבה, בעקבות פגם פיזי או אישיותי, ימנע ממפגשים בין-אישיים אינטימיים או רומנטיים. הימנעות זו, מן הסתם תפחית משמעותית את מספר הקשרים המשמעותיים בהם ירגיש אהוב, וכך תתחזק האמונה שהוא לא אהוב על ידי אחרים. תרופה אפשרית לנבואות הזעם שהתודעה יוצרת עבורנו, היא הטלת הספק בתוכן המחשבתי שחולף לנו בראש. לעיתים קרובות כאשר נטיל ספק במחשבות וברגשות שלנו אודות סיטואציה, תתאפשר לנו אפשרות תגובה שונה מהדפוס הרגיל שלנו, וכך נוכל ליצור הזדמנויות חדשות במרחב הפרטי והבין-אישי. אם אני מנסה את אותם דפוסי התנהגות, כנראה שאקבל את אותן התוצאות. אבל אם ננסה דפוסי התנהגות שונים, אולי גם התוצאות ישתנו לטובה. הסביבה של שון יצרה עבורו ניבויים מאוד קודרים, ואילו היה מאמין להם סביר שהיה נותר בעמדה המוגבלת בה תויג. הכוונה כאן איננה להתעלם מהמציאות, אלא להטיל בספק בניבויים רואי השחורות שמתעוררים בנו.

לדוגמה: אם אני במצוקה כלכלית – זה מפחיד ומעציב – על זה אין שאלה. אבל האם זה חייב להישאר כך, האם באמת אין דרך לשנות את המצב? או דוגמה נוספת: אני בודדה, ואם המצב ישאר כזה אחיה חיים מלאי סבל – יתכן שזה נכון. מצבי חיים כאלו בוודאי מולידים מצוקה רגשית גדולה. אבל שאלות עובדתיות שמתמקדות רק במה שבאמת קיים, יניבו בהכרח תשובות מייאשות, שלרוב יחמירו את המצב. לעומת שאלות אלו, לשאלות אודות מה יכול להיות, יש עוצמה הרבה יותר גדולה. המסר של שון, ושל העבודה הספקנית של CBT, דורשת מעבר מנבואות אודות 'מה יהיה', לנבואות של 'מה יכול להיות'. הרעיון הוא להחליף את המדד לחשיבותן של מחשבות. אם בעבר היינו מאמינים לדברים שהרגישו לנו 'נכונים' יותר, כעת אנו מבינים שלא ניתן לדעת מה באמת נכון במציאות ומה רק מרגיש כך בתוך הראש שלנו. במקום היצמדות לנכון ולא נכון, אפשר לבחור להאמין בדברים שיכולים לקדם אותנו, לעומת כל אותם דברים שמעכבים את ההתפתחות האישית שלנו. במילותיו של שון: "אל תאמינו לאף נבואה שלא מעצימה אתכם. כי אם תאמינו לה, אתם תוותרו על ההזדמנות להתעלות עליה וליצור מציאות אחרת".

התמודדות עם חרדה

העמדה הספקנית הזו נכונה לא רק למקרי קיצון, אלא גם לרגעים יומיומיים איתם אנו מתמודדים. חוקרת המוח ליסה פלדמן בארט מסבירה בספרה המופתי "כיצד נוצרים רגשות" שניבויים על הגורל שלנו לא באים רק מהסביבה. המוח האנושי מבצע ניבויים כל הזמן ובאופן אוטומטי, כאשר גם הרגשות שלנו הם למעשה ניבוי המציאות . למשל, אם אני מרגיש חרדה כאשר אני רואה את הבוס במסדרון, זה ניבוי של המוח לפיו כדאי להיזהר מהבוס, אחרת יקרה משהו רע. אם אני מרגיש מבוכה בדייט, המוח בעצם מנבא שיש סיכון להיפגע רגשית או להידחות. חוסר הכוחות המבטא דיכאון קליני יכול להיות ניבוי של המוח לפיו אין טעם להוציא אנרגיה על עשייה, מכיוון שאין לנו סיכוי להצליח. כמובן שהניבויים אינם תמיד שליליים. אם אני מתרגש זה ביטוי של המוח שלי לאמונה לפיה משהו טוב הולך לצאת מהמתרחש סביבי, ולכן שווה להשקיע אנרגיות. אם אני מרגישה אהבה, זה ניבוי של המוח שלי לפיו הקשר הנוכחי יהיה טוב עבורי לטווח ארוך.

העמדה הספקנית של הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מזמינה אותנו להתבונן מהצד על הניבויים הבלתי פוסקים של המוח שלנו (הן אלו שנוצרים ממחשבות כמו 'אין לי סיכוי להצליח' והן אלו שנוצרים מרגשות כמו 'זה מפחיד אז כנראה זה מסוכן'), ולבחון אלו מהם מציאותיים ואילו לא, אלו תואמים את עובדות חיינו ואלו לא, והחשוב מכל: אלו יכולים לקדם אותנו לעבר החיים שאנו רוצים. לעיתים קרובות מפתה מאוד להאמין לניבויים של המוח כאילו מדובר בתיאור מדויק של המציאות. בכל זאת, מי מכיר אותנו ואת החיים שלנו טוב יותר מהמוח שלנו, שמלווה אותנו לכל מקום? וגם אם רצינו להטיל ספק, כיוון שאנחנו רואים את המציאות דרך המחשבות שהמוח יוצר, מאוד קשה לנו לראות את הדברים מהעיניים של מישהו אחר. הרי לכולנו קורה לא פעם שהפיתוי הוא כל כך חזק עד שלעיתים קרובות אנו מודעים לכך שדחפים ורגשות לוקחים אותנו למקומות לא טובים, ועדיין אנו נמשכים אחריהם. לעיתים חברים או מטפלים מאירים את עינינו למשהו שלא תאם את האופן בו הרגשנו ביחס למציאות, וזה משאיר אותנו עם שאלה מאתגרת, את מה להעדיף? את התוכן שהמוח שלנו יוצר עבורנו? את הפרספקטיבה החיצונית שהציעו לי? הרי אין דרך מוחלטת לדעת מי מהצדדים צודק. גם כאן, כשהניבוי מגיע מתוך הרגשות שלנו, הדברים של שון סטיבנסון מהדהדים באופן עוצמתי לא פחות: "האמינו רק לניבויים שמעצימים אתכם".

"אנחנו לא הנסיבות שלנו", מדגיש שון. אם אני סובל ממוגבלות כזו או אחרת, זה לא אומר שאני מוגבל. אני הופך מוגבל רק אם אני מאמין לנבואה שהתווית מצמידה לי לפיה אינני מסוגל לחיות חיים משמעותיים. אם אתם סובלים מחרדה חברתית, זה לא מגדיר את מי שאתם, אלא רק את האתגרים הבין-אישיים והפנימיים איתם תיאלצו להתמודד בדרככם לחיים מלאים ומשמעותיים.
"המוגבלות היחידה שיכולה להיות לנו, היא חוסר הנכונות שלנו להתאים את עצמנו לנסיבות החיים המשתנות".
אנו בקוגנטיקה מאמצים פנימה את העצות הללו של שון, באופן בו הם משתלבים בכלים של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. יחד איתכם, נוכל ללמוד כיצד להאמין רק לנבואות שמעצימות אותנו. כיצד לגשת לאתגרים שלנו מעמדה גמישה שמוכנה להתמודד ולהשתנות על מנת להיות העורכים הראשיים של סיפור חיינו. הדוקטורים של שון ניבאו לו 24 שעות לחיות. כעת, כפי שהוא מתאר בהומור, כל אותם דוקטורים חלפו מן העולם, ושון, היום ד"ר לפסיכולוגיה, הוא הדוקטור היחיד שנותר…

אם גם אתם מרגישים תקועים בתוך מציאות נוכחית קשה, או מתקשים להתקדם מעבר לניבויים השליליים שהמוח או הסביבה יוצרים עבורכם, אל תהססו לפנות לטיפול. בעזרת טיפול מתאים, ניתן לשנות את הפרספקטיבה באופן שיפאשר צמיחה אישית שחורגת מהתסריטים השליליים שהניבויים היומיומיים יוצרים עבורנו. בקוגנטיקה, אנו משתמשים בכלים קוגניטיביים התנהגותיים על מנת לפתח יחס אחר למחשבות ולהתנהגויות המקשות על העולם הרגשי שלנו. שינויים כאלו יכולים לאפשר כתיבת סיפור חיים שונה מאוד מזה שנובע מהניבויים המגבילים תחתם אנו חיים. עם כלים מבוססים מחקרית, ומטפלים רגישים ומיומנים, נשמח ללוות את תהליך ההעצמה האישי שלכם.

אנו רואים ערך רב בהנגשת הידע שלנו למטופלים ולמטפלים ומזמינים אתכם להצטרף לקהילה הצומחת של בית קוגנטיקה
באיזה סוג מידע תרצו להתעדכן?
ד"ר דני דרבי
פסיכולוג קליני מומחה ומדריך | מייסד ומנהל קליני של בית קוגנטיקה

דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.

 

תוכן העניינים

מעוניינים להגיש
מועמדות?

עומדים בקריטריונים
ומעוניינים בייעוץ?
השאירו פרטים ונחזור אליכם, או חייגו אלינו
הרשמה לניוזלטר מטופלים
מלאו את הטופס ותקבלו מאיתנו עדכונים באופן שוטף
הרשמה לניוזלטר מטפלים
מלאו את הטופס ותקבלו מאיתנו עדכונים באופן שוטף