איך טיפול עוזר כשהבעיה היא בחוץ?

טיפול בחרדה חברתית

אנשים המחפשים טיפול בחרדה חברתית לומדים במהרה שטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נחשב כיום הטיפול היעיל ביותר בחרדה חברתית, ושלא מעט מקומות מציעים טיפול זה באופן פרטני, כלומר אחד על אחד. הדבר מעלה אצל רבים עם חרדה חברתית את השאלה איך טיפול זה יכול לעזור להם – הרי הבעיה שלהם היא במגוון מצבים חברתיים, ואיך טיפול יכול להכין לכולם? עם כל הכבוד, גם המטפל הטוב ביותר לא יכול להפוך את עצמו לקהל או לבחורה מושכת שהאדם רוצה להתחיל איתה.

תרגול בקליניקה

ניתן לתרגל רבים מהמצבים המטרידים אנשים עם חרדה חברתית בתוך הקליניקה יחד עם המטפל. מטרת התרגול היא העלאת רמת החרדה, והתמדה בפעולה לאורך זמן וללא התנהגויות שנועדו להפחית אותה באופן מלאכותי (התנהגויות ביטחון), דבר שמאפשר לאדם לראות שהוא מצליח לתפקד למרות הקושי ושעצמתו יורדת כשהוא מתמיד. חלק מהפעולות מתבצעות  בעידוד והנחייה של המטפל אך ללא השתתפות אקטיבית שלו – למשל פעילות בפייסבוק, הרצאה למטפל או עריכת שיחות טלפוניות. פעולות אחרות מתבצעות יחד עם המטפל, כמו תרגול שיחות, ויכוחים או עמידה של המטופל על דעתו כשהמטפל מנסה לגרום לו לוותר, וכן הלאה.

תרגול מחוץ לקליניקה

 אין די בתרגול המתבצע בתוך הקליניקה היות וקיימים מצבים חברתיים רבים שלא ניתן לשחזר בה. לכן, במידת הצורך מטפל או מתרגל התנהגותי יתלוו לאדם למקומות שונים בהם הוא חווה קושי ומתקשה להתמודד עמם לבד. מטרות התרגול בחוץ שונות ממטופל למטופל, לדוגמא, כשרמת החרדה החברתית קשה יכול להיות שהמטפל או המתרגל יבצעו משימות שונות לפני שהמטופל יבצע אותן או יבצע יחד עמו. אצל אחרים המטרה יכולה להיות לדרבן לבצע חשיפות קשות יותר שהאדם לא היה מבצע לבד. תרגולים מחוץ לקליניקה יכולים לכלול חלקים קבוצתיים, למשל הליכה יחד עם המטפל או המתרגל לחוג המאפשר לתרגל מצבים מעוררי חרדה.

עבודה עם וידאו בחרדה חברתית

לחלק מהמתמודדים עם חרדה חברתית יש בעיה מבחינת כישורים חברתיים – הם אינם משירים מבט, שפת הגוף שלהם משדרת ריחוק או סגירות, הם לא יודעים להציג עצמם כראוי ועוד. אצל אחרים עם חרדה חברתית אין בעיה של כישורים, אך הם משוכנעים שהם נראים רע – הקול שלהם נשמע זוועה, הם מדברים שטויות וכולם יכולים לראות שהידיים שלהם רועדות. סימולציות ותרגולים המוקלטים בווידאו וצפייה משותפת במהלך הטיפול משיגים את האפקט של תרגול ושתי מטרות חשובות נוספות:

  1. עבודה על כישורים חברתיים:

 בצפייה משותפת בווידאו מאותרות התנהגויות שגורמות לאדם להיראות פחות טוב ממה שהוא יכול ונערך דיון עליהן  – מדוע האדם מבצע אותן, מה היתרונות שבהן ומה החסרונות. בשלב השני, המטופל מתנסה בהתנהגויות אחרות המתועדות אף הן בווידאו כדי שיוכל להשוות בינן לבין ההתנהגויות הרגילות שלו. כך למשל אדם שמדבר בשקט ועם מבט מושפל, יכול לראות שהדבר פוגע ביכולת להבין אותו ומשדר חוסר ביטחון, ואילו כשהוא משיר מבט, מדבר חזק יותר ומשלב תנועות ידיים, הוא נשמע מעניין ומשכנע יותר.

  1. בחינת הנחות:

אנשים רבים עם חרדה חברתית שופטים עצמם כפחות אטרקטיביים ממה שהם במציאות, או סבורים שתסמינים פיזיים שהם מרגישים (כגון דופק, הזעה, רעד) ניכרים מאוד לעין. תרגול מול וידאו וצפייה בו מאפשר לראות כי לא כצעקתה, דבר המפחית חרדה ומגביר את הביטחון העצמי של האדם.

סימולציות

ראיונות עבודה, צ'אטים, דייטים, שיחת שכר, עמידה על שלו מול נציג שימור לקוחות – כל אלו ועוד הן דוגמאות של מצבים שאפשר לתרגל יחד עם המטפל. סימולציות מאפשרות להתנסות בדרגות קושי שונות (למשל מראיין חביב בהתחלה וקשוח בשלבים מתקדמים יותר), לגלות מבעוד מועד נקודות שיכולות להיות בעייתיות ולחשוב בטיפול איך להתמודד עמן, לקבל פידבק מהמטפל ולרכוש או לשכלל כישורים שהמטופל אינו בקי בהם מספיק.

רכישת כישורים

כפי שהוזכר לעיל, אצל חלק מהמתמודדים עם חרדה חברתית הכישורים החברתיים פחות טובים משל אחרים – בין אם כתוצאה מהימנעות רבת שנים ממצבים חברתיים שונים, ובין אם בשל ליקויים וקשיים חברתיים שתרמו להיווצרות חרדה חברתית. בטיפול תיערך עבודה על כישורים חברתיים.

המידע על הכישורים מושג במגוון דרכים, למשל בחינת התנהלות המטופל בחדר, סימולציות, תצפית על אינטראקציות חברתיות של המטופל (למשל כשהמטופל מבצע שיחות טלפון ליד המטפל, הליכה משותפת למכולת כשהמטופל מדבר עם המוכר) או פידבק מגורמים אחרים אם יש אפשרות (למשל מידע מהורה, בן/בת זוג, מורה, חבר טוב ועוד). לאחר הבנת הקשיים נעשית עבודה על מנת לשפר את הכישורים, הכוללת ניתוח התנהגות, הנחיות קונקרטיות, צפייה ולמידה מאחרים, עבודה משותפת עם המטפל (למשל ניסוח משותף של כרטיס באתר הכרויות), סימולציות, עבודה קוגניטיבית על תפיסות שגויות ועוד.

שיעורי בית

טיפול קוגניטיבי התנהגותי אינו מתמצה בפגישה או בפגישות השבועיות. כפי שאי אפשר ללמוד שפה דרך השתתפות בקורס בלבד ויש צורך לתרגל רבות בין השיעורים, כך יש צורך לתרגל מיומנויות חדשות ולהיחשף שוב ושוב למצבים מעוררי חרדה כדי לשנות את ההתנהלות. חלק ממטלות הבית יהיו חזרה מדויקת על דברים שנעשו בטיפול, ובחלק אחר יתוכננו חשיפות רלוונטיות לחיי היומיום של האדם שלא ניתן לבצע במסגרת הטיפול, למשל תכנון ההתנהלות שלו בישיבות צוות בעבודה.

לתאום פגישת הערכה התקשר/י
1-800-657-657

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

  • טיפול CBT בחרדה חברתית

טיפול CBT בחרדה חברתית

טיפול  בחרדה חברתית כולל שני מרכיבים – עבודה על המחשבות והפרשנויות (טיפול קוגניטיבי) ועבודה […]

phone

Similar posts
Call Now Button