פחד מכישלון

procrastination

עבודה, לימודים, מטרות אישיות שהצבנו לפנינו ואפילו יחסי מין ומערכות יחסים – בכל אלו ועוד אנו יכולים להיכשל. כשלונות הם אומנם לא נעימים, אך הם חלק מהחיים ובלי לקחת את הסיכון ולהסכים לשלם את המחיר מדי פעם, יהיה קשה להשיג את המטרות שלנו. רוב האנשים לא נהנים מכשלונות וחוששים להיכשל בדברים שחשובים להם, אך בולעים את הגלולה המרה כשהדבר קורה וממשיכים הלאה בלי שהדבר מרפה ידיהם ומקשה עליהם להמשיך לנסות. פחד מכישלון הוא פחד עז מעצם המחשבה על כישלון, הפוגע ביכולת לתפקד בתחומים החשובים לאדם, ולעיתים בכל סיטואציה שהוא מרגיש כי הוא עלול להיכשל בה. פחד מכישלון גורם מצוקה עזה לפני ובזמן מצבים בהם קיימת אפשרות להיכשל, ועלול להשפיע בצורה נרחבת על הבחירות שבעל הפחד מכישלון עושה בחייו.

אני, העולם, העתיד ואיך הם יוצרים פחד מכישלון

לכישלונות יש השלכות שליליות פרקטיות רבות – מבחן חוזר, לא להתקבל לעבודה נחשקת, שיפוט שלילי של אנשים שאנחנו רוצים שיעריכו אותנו. אולי השאלה שצריכה להישאל אינה למה יש אנשים המשותקים בשל פחד מכישלון, אלא למה הדבר לא קורה לכולם. הפסיכולוג אהרון בק, אב הטיפול הקוגניטיבי, טיפול העוסק בהשפעה של מחשבותינו על מצבנו הרגשי ועל פעולותינו בעולם, דיבר על "משולש קוגניטיבי": מחשבות לגבי העצמי, העולם והעתיד. האופן בו האדם חושב על שלושה גורמים אלו משפיע על היחס שלו למגוון מצבים, בין היתר למצבים בהם הוא יכול להיכשל.

אצל אנשים ללא פחד מופרז מכישלון המשולש הקוגניטיבי יהיה חיובי בסך הכל, הם יראו עצמם כמסוגלים ובעלי ערך, את המשימות והאתגרים הניצבים מולם כהוגנים וכשיסתכלו על העתיד יראו בו דברים חיוביים או דברים פחות נעימים, אך לא הרי אסון. המילים "בסך הכל" חשובות מאוד, כיוון שאין הכוונה שהאדם יתעלם מחסרונותיו או יחשוב שהעולם תמיד יחייך אליו. התפיסה של אדם כזה תהיה מאוזנת, הוא לא יתעלם ממידע שלילי, אך יאמין שגם אם קרה דבר לא נעים, זה לא סוף העולם והוא ימצא את הדרך להתמודד ולהשיג את מטרותיו. גם אם אחד הגורמים במשולש הקוגניטיבי נתפס בצורה שלילית בתחום מסוים, הדבר יתאזן על ידי תפיסות חיוביות בגורמים או תחומים אחרים.

ניקח לדוגמא סטודנט לפני מבחן בקורס קשה עבורו: בצלע העצמי הנוגעת למבחן הראייה שלו שלילית, הוא חושב שאינו מבין את החומר בצורה טובה, דבר שגורם לו לחשוש מהמבחן. אולם תפיסת העצמי שלו חיובית בסך הכל: הוא רואה עצמו כנבון ובעל יכולת למידה, מרגיש אהוב על ידי חבריו ומשפחתו, שואב סיפוק מתחומי עניין שונים שלו וכן הלאה. התפיסות שלו לגבי העולם חיוביות, הוא חושב שהמרצים הוגנים ולא מנסים להכשיל בכוונה ושחבריו ללימודים רוצים בטובתו ולכן ישמחו לעזור לו ללמוד למבחן. גם האופן בו הוא רואה את העתיד חיובי, אומנם הוא אינו בטוח שיעבור את המבחן, אך אינו צופה שיהיו לכך השלכות מרחיקות לכת, אם לא יצליח – יעשה מועד ב' ובמקרה הכי גרוע יצטרך לחזור על קורס, דבר לא נעים, אך לא משהו שיפגע בעתידו המקצועי.

לעומתו, סטודנט עם פחד מכישלון הנמצא לפני אותו מבחן יפרש את המצב בצורה שונה מאוד. התפיסה השלילית שלו לא תיעצר בהבנת החומר הספציפי, הוא יגיד לעצמו משפטים רחבים, כמו "אני טיפש, בחיים לא אצליח לקלוט את זה" או "אני כישלון". משפטים אלו מוחקים את ההישגים שלו בתחומים אחרים ותכונות חיוביות שלו, הוא לא חושב באותו רגע על מבחנים בהם הצליח או על פידבקים חיוביים שקיבל, ורואה עצמו כאדם חסר יכולת שנכשל ללא הרף. המחשבות שלו לגבי המבחן יכולות להיות שליליות אף הן. כך למשל הוא יניח שהמבחן יהיה קשה, שחבריו לא יעזרו לו ללמוד, ושאם יצטרך לעשות מועד ב' המבחן בו יהיה קשה יותר מהמבחן הראשון. בהתאם, תפיסותיו יהיו שליליות והוא ינבא לעצמו כישלון. מחשבתו לגבי העתיד אינה נעצרת בכישלון והוא רץ קדימה במחשבתו ומצפה לתוצאות שליליות מרחיקות לכת. הוא יכול להפליג במחשבתו לכישלון במועד ב', סירוב של המכללה לאפשר לו חזרה על הקורס, הפסקת הלימודים, ועתיד לוט בערפל ומאיים מבחינה מקצועית בשל כך.

אין פלא שהאדם הראשון ירגיש מסוגל להתמודד עם המבחן גם אם אינו בטוח ביכולותיו לגמרי, והשני ירגיש חרדה עזה לפני אותו מבחן. מודל דומה תקף לגבי תחומים אחרים שפחד מכישלון מתבטא בהם. למשל פחד מכישלון ביחסי מין נובע מתפיסה של האדם כי אינו "טוב במיטה" או כי אינו אדם ראוי בכלל, מחשבות כי בת הזוג תשפוט אותו בחומרה אם לא יעמוד בקריטריונים שלה (כשהוא אינו יודע בהכרח מה הקריטריונים, אך מניח כי הוא כן מחזיק בידע זה, למשל "אם לא יעמוד לי כל הזמן היא תתאכזב ממני") ופחד מהשלכות עתידיות, למשל אובדן הקשר הזוגי.

איך פחד מכישלון מגביר את הסיכוי להיכשל?

פחד מכישלון עלול לגרום לכדור שלג של לחץ מתגבר, פגיעה בתפקוד, הגברת הלחץ וכן הלאה. כיצד מעגל שלילי זה מתרחש ואיך הוא פוגע ביכולת לתפקד בתחומים שונים?

כשאדם מניח שיש סיכוי גבוה שלא יצליח, הוא יכול לפעול בדרך שתגביר את סיכוייו להיכשל בפועל. למשל, סטודנט עם פחד מכישלון עלול להימנע מלמידה למבחן כיוון שבזמן הלימודים הוא מוצף במחשבות על כישלון. מחשבות אלו פוגעות ביכולת הריכוז וקליטת החומר שלו. כמו כן, מחשבות אלו מעלות אצלו תחושות של פחד, חוסר אונים וחוסר ערך, וכשהוא נמנע מלמידה הוא אינו צריך להתמודד עם תחושות קשות אלו. הוא יכול להגיד לעצמו משפטים נוסח "למה לי ללמוד, בכל מקרה לא אצליח" ולפעול בהתאם, מה שיגביר כמובן את הסיכויים שיכשל. במידה ויכשל, הוא יראה זאת כראיה נוספת לכך שאינו יכול להצליח, וימשיך להימנע בפעם הבאה.

גם אם ההתנהגות אינה מושפעת מפחד מכישלון והאדם לא נמנע מפעולות שונות, הלך המחשבה יכול להשפיע על האופן בו יתפקד וירגיש במצב. למשל אדם שפוחד להיכשל בריאיון יכול להיות מוצף זכרונות מראיונות שלא הצליח בהם, ציפיות שליליות מהראיון (למשל ציפיה שהמראיין יהיה קשוח ולא נעים וינסה להכשיל אותו) ומחשבות מאיימות לפיהן ישאר מובטל תקופה ארוכה. עד שיגיע לראיון הוא ירגיש מבוהל, הביטחון שלו בעצמו וביכולותיו יפגע וסביר להניח שהוא יסבול מסימפטומים פיזיים של חרדה כגון הזעה או דפיקות לב מואצות. העומס המחשבתי והסימפטומים הפיזיים יהוו עדות נוספת לכך שהוא עומד להיכשל והוא יחשוב מחשבות נוסח "אני לא מצליח להתרכז מרוב פחד, אין סיכוי שאצליח לענות כמו שצריך", "רואים כמה אני לחוץ, אין סיכוי שמישהו יקבל אותי". כתוצאה, כשיגיע לראיון הוא יפקפק בדבריו, יצנזר את עצמו, וינסה להתאים עצמו למה שהוא חושב שהמראיין מצפה במקום להתנהג בטבעיות. היכולת של המוח שלנו היא מוגבלת, ועומס המחשבות, ההתמקדות בסימפטומים הפיזיים והנסיונות לנתח מה הצד השני חושב מובילים לכך שלא נשארים יותר מדי משאבים להתרכז במה שחשוב. התשובות של האדם החרד למראיין יכולות להיות לוקות בחסר והוא אף עלול להיתקף בלק אאוט ולא להצליח לענות. התנהלות זו אינה מוגבלת כמובן לראיונות עבודה, ואנשים עם פחד מכישלון יכולים להתמודד עם קשיים אלו במגוון מצבים כולל מבחנים, עמידה בפני קהל, דייטים, ביצוע משימה מורכבת בעבודה ועוד.

לתאום פגישת הערכה התקשר/י
1-800-657-657

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

phone

Call Now Button