אנשים רבים פוחדים מרופאי שיניים במידה זו או אחרת. אצל חלק מהסובלים מפחד מרופאי שיניים הפחד הוא ברמה שמאפשרת להם ללכת לרופא שיניים מבלי לחוות סבל רב, אך אצל אחרים רמת הפחד כה גבוהה שהם נמנעים לגמרי מביקורים אצל רופאי שיניים או חווים חרדה עזה הגורמת להם לחשוש זמן רב לפני הטיפול ולהתקשות לעבור אותו. פחד מרופאי שיניים ברמה מגבילה נקרא דנטופוביה, שכיחותו אינה ידועה, ומחקרים שונים מעריכים את שכיחותו בין 4% עד 20% מהאוכלוסיה, כשהוא נפוץ יותר בקרב נשים מבגברים.
חשיבות טיפול בפחד מרופאי שיניים
חלק מהסובלים מדנטופוביה ברמה גבוהה נמנעים מטיפולים אצל רופא שיניים לאורך זמן. הימנעות ממושכת מובילה להזנחת השיניים, כך שבעיות קטנות שהיה אפשר לפתור בטיפול פשוט הופכות לבעיות הדורשות טיפולים ממושכים ומורכבים יותר. כמובן שככל שהטיפול מורכב יותר הפחד גובר, ויש סבירות גבוהה יותר שהטיפול יהיה לא נעים, דבר שיעצים את הפחד.
טיפול מאפשר להתמודד עם פחד מרופא שיניים בצורה טובה יותר, כך שהסבל כתוצאה מהחרדה יפחת, ובמידה והטיפול נעשה בשלב מוקדם – הוא חוסך טיפולים מורכבים מיותרים. הפחתה ברמת החרדה וטיפולים פשוטים מאפשרת לצבור חוויות חיוביות מטיפולי שיניים, וכתוצאה עוצמת הפחד פוחתת.
איך מתבצע טיפול בפחד מרופאי שיניים?
בעוצמות נמוכות של פחד מרופא שיניים, טיפול אצל רופא שיניים מיומן ואמפתי, המודע לקושי ומתייחס אליו בצורה מתאימה מאפשר להתמודד בצורה טובה. הסבר לגבי הטיפול, שימוש באמצעים כמו אלחוש או גז צחוק ועשיית הפסקות כשהמטופל מבקש מסייעות להחזרת תחושת שליטה ומפחיתות חוסר אונים, פחד וכאב.
כשהפחד כרוני או עז יותר, ואף ביקור אצל רופא שיניים המודע לפחד ומתייחס אליו בצורה נכונה אינו מאפשר להתמודד עמו, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מאפשר להתמודד עם הפחד. טיפול זה הוא טיפול קצר וממוקד בעיה הפועל בשני מישורים:
1. קוגניטיבי. בחלק זה של הטיפול נבחנות אמונות של המטופל לגבי רופאי שיניים, המידע שיש לו בנושא, חוויות קודמות שלו, מודלים שראה בסביבה (למשל הורה הפוחד מרופא שיניים) והאופן בו הוא תופס את יכולתו להתמודד עם פחדים. לאחר מכן נעשית עבודה לתיקון אמונות או מידע שגויים (לגבי רופא השיניים או ההתמודדות עם פחדים) או התמודדות עם זכרונות לא נעימים בהתאם לצורך. עבודה זו מאפשרת לראות את הביקור אצל רופא שיניים בצורה נכונה יותר – כדבר לא נעים אך גם לא נורא ואיום, ובהחלט כדבר שהאדם יכול להתמודד איתו.
2. התנהגותי. בחלק זה האדם נחשף באופן הדרגתי ובסיוע המטפל לגורמים הקשורים לנושא ומעוררים אצלו פחד – למשל תמונות של רופאי שיניים או מכשירים דנטאליים, ריחות של חומרי חיטוי ועוד. חשיפה ממושכת והדרגתית בסביבה מבוקרת הנמצאת בשליטה של המטופל מאפשרת לו להתרגל לגירוי כך שהפחד פוחת. במהלך הטיפול הוא נחשף לעוד ועוד גירויים ולומד שיש ביכולתו להתמודד עם הפחד, כשהמטרה היא שלקראת סיום הטיפול ילך לרופא שיניים.
לעיתים רופא השיניים מעורב בתוכנית טיפול קוגניטיבי תנהגותי. בשלבים מתקדמים בטיפול המטופל מגיע למרפאה על מנת להתרגל אליה כך ולהרגיש נוח יותר בה. במידת הצורך יש אף מעורבות ישירה של רופא השיניים או הצוות, כשהם מאפשרים לו להסתכל על חדר הטיפול, מסבירים על הטיפול, נותנים לשבת על הכסא וכן הלאה על מנת לאפשר לו להתרגל ולהחזיר תחושת שליטה.
