מאת: דן סאקס וד"ר דני דרבי
אתה סובל כבר זמן מה מחרדה, והטיפולים שניסית לא עזרו לא עזרו. את מרגישה שהגיע הזמן לטפל בדיכאון, אבל חוששת מכניסה לסבב טיפול נוסף. אתם ממש לא לבד בצומת הדרכים המבלבלת הזו. אנשים רבים מתקשים לבחור מטפל נכון, ומידע והמלצות באינטרנט לרוב מלאים סתירות ומידע לא שימושי.
גלית סבלה שנים רבות מהפרעה טורדנית כפייתית (OCD) שהתבטאה במחשבות טורדניות אודות בן הזוג שלה שחזרו שוב ושוב במחשבותיה, והיא בתגובה הייתה בוחנת שוב ושוב את הקשרים הזוגיים שלה עד כדי מצבים בהם בני הזוג שלה היו מרגישים חסרי ביטחון ונפרדים ממנה. בתחילה, גלית התביישה לפנות לעזרה, אבל אחרי שנים של סבל ובדידות היא החליטה לפנות לטיפול. היא פנתה לטיפול פסיכולוגי, ואחרי חודשים ארוכים בהם ניהלה שיחות על הזוגיות שלה והקשיים שלה בזוגיות, ומאחר ולא ראתה שינוי החליטה לעזוב.
לאחר מכן, היא פנתה לטיפול תרופתי, שהקל במעט את הסימפטומים שלה, אבל הסבל שלה נמשך ולכן הפסיכיאטר המליץ על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). לאחר שבועות של היסוסים, גלית שמעה מחברה שטיפול CBT עזר לה מאוד, ומיד חיפשה באינטרנט מטפל שמשתמש בכלים של CBT. לאחר חמישה חודשי טיפול בתדירות של פעם בשבוע, ועם תחושה כבדה של ייאוש, גלית שוב הפסיקה את הטיפול ללא שינוי משמעותי בחייה. "אם הגישה הטיפולית המתאימה לא הצליחה להפחית את המחשבות הטורדניות" היא חשבה, "אולי המצב לעולם לא ישתפר".
לעיתים קרובות אנו פוגשים אנשים שמגיעים אחרי מספר טיפולים כושלים, עם חוויה קשה של ייאוש. על אף הקושי, חשוב מאוד לא לוותר. כמו כל בעיה רפואית אחרת, ישנם מגוון אפשרויות טיפול לכל בעיה, ולא תמיד נראה תוצאות מהטיפול הראשון שננסה. אילו שלבים אם כן צריך לקחת על מנת להתקדם במקרה של טיפול שלא עוזר (ולא משנה איזה סוג טיפול)?
ראשית, חשוב לוודא שהמטפל שהגענו אליו מכיר את ההפרעה ממנה אנו סובלים, ואת הגישה המומלצת לטיפול בבעיה זו. מחקר חדש (פה למטה ההפניה) מצא, שהיכולת של מטפל להמשיג נכונה את הבעיה איתה מגיעים מטופליו מסבירה עד 40% מכלל הצלחת הטיפול. לאחר שמצאנו את המטפל הנכון, הטיפול לרוב יתחיל בתדירות שהמטפל מעריך כמתאים ביותר למקרה.
לדוגמה, בOCD לרוב מתחילים בפגישה אחת או שתיים בשבוע של חשיפה ומניעת תגובה בשילוב עם טיפול תרופתי ממשפחת ה-SSRI. טיפול בצורה זו מסייע לכ70% מהמקרים של אלו הסובלים מ OCD. אם טיפול כזה לא מראה הצלחה אחרי כ15 פגישות, ניתן לשקול יחד עם הפסיכיאטרית הוספה של 'חיזוק' לטיפול התרופתי, וכן העלאה של תדירות המפגשים הטיפוליים או הוספה של פגישות תרגול. לאחר השינוי, שוב בוחנים את המצב לאחר כ-15 פגישות.
אם בשלב הזה השיפור עדיין לא משביע רצון, ניתן לנסות סוג תרופה אחרת בהתייעצות עם הפסיכיאטרית. יתכן מאוד שהמטפל יחליט להוסיף לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מרכיבי טיפול נוספים כגון טיפול מערכתי בשילוב בני משפחה, טיפול בגישת קבלה ומחוייבות (ACT) או טיפול בסכמה תרפיה. כל אחד מטיפולים אלו יכול להוות קו נוסף אותו כדאי לבחון.
בעקבות מחקרים וחוות דעת של מומחים רבים, רצף השלבים הטיפולי הזה הפך להמלצה הרשמית של איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי (APA). להלן תרשים לדוגמה על פי המלצות האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי לטיפול בOCD:
חשוב לזכור שמעבר לאיכות הטיפול, מרכיב מרכזי בהצלחת הטיפול הינה שיתוף הפעולה מצד המטופל הן בנעשה בפגישות, והן בעבודה הנעשית במהלך השגרה שבין הפגישות הטיפוליות. אם אתם מרגישים שאתם לא מצליחים להתמיד בשיעורי הבית, או לא מבינים את החשיבות שלהם, אימרו זאת למטפלת שלכם והיא תסייע לכם לחשוב על דרכים שיעזרו להתמיד בתהליך.
אם אחרי רצף הצעדים הללו הטיפול עדיין לא עובד, ישנם מגוון פתרונות שניתן להציע. לדוגמה, ישנו מכשיר מיוחד שנקרא Deep-TMS שמשתמש בתדרים מגנטיים ייחודיים לאזורים ממוקדים במוח על מנת להקל על הסימפטומים של OCD. אם גם זה לא עובד, והOCD ממשיך לפגוע קשות בתפקוד ובאיכות החיים, ניתן לשתול קוצב מיוחד שמבצע תהליך שנקרא 'גריית מוח עמוקה' (Deep-Brain stimulation) שמשפיע על זרמים חשמליים במוח ומסייע מאוד לסובלים. חשוב לזכור שלמרות שהדרך לעיתים מתסכלת, וגם אם חווית כשלונות, אנחנו בטוחים שישנן דרכים שיכולות לסייע לך.
ומה עם גלית? גלית החליטה שהיא לא רוצה לוותר על האפשרות לזוגיות משמעותית, החלה לחפש מטפלים נוספים, וכך הגיעה לטיפול CBT אצל מטפל בעל מומחיות בטיפול בOCD. כפי שהעריך המטפל מתוך ההיסטוריה הטיפולית שלה, טיפול CBT בתדירות של פעם בשבוע לא עזר לה, ולכן המליץ להתחיל את הטיפול בשילוב של תרופות עם מפגש דו-שבועי של CBT. בזכות השינוי בטיפול התרופתי, כבר אחרי שלושה שבועות, התאפשר לגלית להתנגד יותר בקלות לדחף לבצע טקסים .
בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, היא רכשה כלים להתמודדות עם הספקות הטורדניים בנוגע לקשרים זוגיים, והצליחה להחזיק קשר זוגי יציב לאורך מספר חודשים, הרבה יותר ממה שהצליחה בעבר. לאחר שישה חודשי טיפול, גלית כמעט ולא חוותה מחשבות טורדניות, הצליחה לשמר זוגיות יציבה, וכבר לא נזקקה לסיוע מצד המטפלת שלה. בהחלטה משותפת הם הסכימו שיורידו את תדירות הפגישות בהדרגתיות, החל מפעם בשבועיים לפעם בחודש ולאחר מכן פגישות תחזוק אחת לשישה חודשים.
אם גם אתם חוויתם חוסר הצלחה בטיפולים קודמים אבל לא רוצים לוותר על האפשרות של הפחתת סבל וחיפוש חיים מלאים ומשמעותיים יותר, מוזמנים ליצור איתנו קשר להערכה והתייעצות. אנו נתכנן יחד איתכם טיפול בעצימות המתאימה עם מטפל המתמחה בבעיה ממנה אתם סובלים. בהצלחה!
Easden, M. H., & Fletcher, R. B. (2020). Therapist competence in case conceptualization and outcome in CBT for depression. Psychotherapy Research, 30(2), 151-169.