מדריך מתורגם של קונצנזוס מומחים לגבי OCD* המיועד לסובלים מאוסידי ובני משפחתם. חלק ב של המדריך העוסק בגיל הפריצה, האם יש מרכיב גנטי, מה גורם ל-OCD וסקירת בעיות דומות ובעיות המופיעות עם OCD
מתי הפרעה טורדנית כפייתית פורצת?
OCD יכול להתחיל בכל זמן בין גיל הגן לגיל בגרות (בדרך כלל לפני גיל 40). שליש עד חצי מהמבוגרים הסובלים מההפרעה מדווחים כי היא התחילה בילדותם. למרבה הצער, קיים קושי לקבל אבחנה נכונה: בממוצע, אנשים עם OCD רואים שלושה עד ארבעה רופאים ומבזבזים למעלה מ-9 שנים בחיפוש עזרה עד שהם מקבלים אבחנה נכונה. מחקרים גם הראו שלוקח בממוצע 17 שנים מהרגע ש-OCD מתחיל עד שהאדם מקבל טיפול המתאים לבעיה .
ישנן מספר סיבות בגללן יש אבחנת חסר וטיפול חסר ב-OCD. אנשים עם אוסידי יכולים לנסות להסתיר את הסימפטומים או לא להבין בכלל שהם חולים. הרבה מהגורמים האמורים לספק שירותי בריאות אינם מכירים את הסימפטומים, ורובם לא עברו הכשרה למתן טיפול מתאים. לחלק מהאנשים אין גישה למקורות טיפוליים. כל זה מצער בעיקר כי אבחנה מוקדמת וטיפול מתאים, יכולים למנוע מהאדם סבל רב ולהפחית את הסיכוי לפתח בעיות נוספות, כמו דיכאון או בעיות בזוגיות או בעבודה.
האם אוסידי היא הפרעה גנטית?
עוד לא זוהה גן ספציפי ל-OCD, אבל החוקרים טוענים שגנים משחקים תפקיד בהתפתחות ההפרעה בחלק מהמקרים. אוסידי המתחיל בילדות הוא בדרך כלל משפחתי (לפעמים הוא קשור בהפרעות טיקים). כאשר אחד ההורים סובל מהפרעה טורדנית כפייתית, יש סיכוי מעט יותר גבוה שהילד יפתח אותה אף הוא, למרות שהסיכוי עדיין נמוך. נראה שרק הצורה הכללית של OCD היא תורשתית ולא הסימפטומים הספציפיים, כך שיתכן שלילד יהיו טקסי בדיקה בעוד שאימו תשטוף ידיים באופן קומפולסיבי.
מה גורם ל– OCD?
אין גורם אחד מוכח ל- OCD . החוקרים מציעים שההפרעה נגרמת בין השאר מבעיות בקשר בין החלק הקדמי של המוח (הקורטקס האורביטלי) לבין מבנים מוחיים עמוקים יותר (הגרעינים הבאזליים). המבנים המוחיים הללו משתמשים בחומר כימי שנקרא סרוטונין כשליח. כנראה שרמות נמוכות מידי של סרוטונין מעורבות בהופעת הבעיה. תרופות שמעלות את הריכוז של הסרוטונין במוח עוזרות לרוב להפחית את הסימפטומים של ההפרעה . הדמיות של המוח בפעולה מראות שמעגלים מוחיים המעורבים ב- OCD חוזרים לתפקוד רגיל אצל אנשים המקבלים טיפול תרופתי לסרוטונין או טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי).
למרות שנראה שלרמות נמוכות של סרוטונין יש תפקיד ב- OCD , אין בדיקת מעבדה לזיהוי הפרעה טורדנית כפייתית . במקום, האבחנה נעשית על פי הערכה של הסימפטומים. כאשר OCD מופיע בילדוּת באופן פתאומי וביחד עם חידק סטרפטוקוקוס בגרון, יתכן שמעורבת גם תגבוה אוטואימונית, ואז טיפול באנטיביוטיקה יכול לעזור.
בעיות דומות ל– OCD ובעיות המופיעות יחד עם עם ההפרעה
הפרעת הספקטרום הטורדני כפייתי
ישנן בעיות הדומות ל-OCD ועשויות גם להגיב לאותם טיפולים, בעיות אלו נקראות הפרעות הספקטרום הטורדני כפייתי וכוללות טריכוטילומניה (תלישת שיער כפייתית), הפרעת גוף דיסמורפית (body dysmorphic disorder) והפרעות הרגלים, כמו כסיסת ציפורניים או חיטוט בעור.
טיקים
המצב הנפוץ ביותר הדומה ל-OCD הוא הפרעות טיקים (סינדרום טורט והפרעות טיק מוטוריות אחרות). טיקים הם התנהגויות מוטוריות (למשל עוויתות בפנים) או התנהגויות קוליות (למשל נחרות) לא רצוניות, שקורות לרוב בתגובה לתחושת אי-נוחות. טיקים מורכבים יותר, כמו טיקים של נגיעה או נקישה, יכולים להיות דומים מאוד לקומפולסיות. טיקים ו-OCD מופיעים ביחד יותר כאשר הם מתחילים בילדות.
בעיות שליטה בדחפים
למרות שהמאפיינים השטחיים דומים, בעיות בשליטה בדחפים, כמו שימוש בחומרים (אלכוהול וסמים), הימור פתולוגי, או פעילות מינית כפייתית, כנראה אינו קשורות באופן עמוק ל-OCD.
דיכאון
דיכאון ו-OCD מופיעים לעיתים קרובות יחד אצל מבוגרים ופחות אצל ילדים ומתבגרים. יחד עם זאת, אלא אם הם סובלים גם מדיכאון, אנשים עם אוסידי לרוב אינם עצובים או מתקשים להנות, ואנשים שיש להם דיכאון בלי הפרעה טורדנית כפייתית בדרך כלל אינם סובלים ממחשבות חודרניות המאפיינות OCD.
סטרס (לחץ)
למרות שלחץ יכול להחמיר OCD, אנשים הסובלים מההפרעה מדווחים שהסימפטומים באים והולכים גם בלי קשר לסביבה ולרמות הלחץ שהם חווים.
סכיזופרניה
קל להבחין בין סכיזופרניה, הזיות, ומצבים פסיכוטיים אחרים לבין OCD. בניגוד לאנשים פסיכוטיים, לאנשים עם OCD ברור מה אמיתי ומה לא, והספק הוא מרכיב מרכזי, בניגוד לפסיכוטיים שמשוכנעים כי מחשבותיהם אמיתיות.
הפרעות התנהגות, בעיות קשב, קשיי למידה
בילדים ומתבגרים OCD עשוי להחמיר או לגרום להפרעות התנהגות, להחמיר קשיי למידה קיימים, לגרום לבעיות קשב וריכוז או להפריע ללימודים בבית הספר. אצל ילדים רבים עם OCD ההתנהגויות הללו קשורות להפרעה, ויעלמו כאשר היא תטופל בהצלחה.
התמכרות
לאנשים עם OCD יכולה להיות בעיית התמכרות לחומרים, לפעמים כתוצאה מניסיון לרפא את עצמם. במקרים הללו נדרש גם טיפול גמילה.
הפרעות התפתחות
ילדים ומבוגרים עם הפרעות התפתחות (אוטיזם, סינדרום אספרגר) הם נוקשים וכפייתיים במיוחד, עם התנהגויות סטריאוטיפיות שדומות במובן מסוים ל-OCD. אבל לאנשים עם הפרעות התפתחותיות יש בעיות קשות מאוד בתקשורת ובקשרים עם הזולת, מה שלא קורה ב-OCD.
הפרעת אישיות טורדנית כפייתית
רק למעטים מהאנשים הסובלים מ-OCD יש אוסף מאפייני אישיות שנקרא הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD). למרות השם הדומה, הפרעה אישיות טורדנית כפייתית לא כולל אובססיות וקומפולסיות, אלא דפוס אישיותי הכולל עיסוק יתר עם חוקים, לוחות זמנים, ורשימות, ותכונות מאפיינות כמו פרפקציוניזם, מסירות יתר לעבודה, נוקשות וחוסר גמישות. כאשר לאנשים יש גם OCPD וגם OCD, טיפול מוצלח בהפרעה הטורדנית כפייתית גורם לעיתים קרובות גם להגמשת הנוקשות שב-OCPD.
* Translated with permission from March JS, Frances A, Kahn DA, Carpenter D, eds. The Expert Consensus Guideline Series: Treatment of Obsessive-Compulsive Disorder. J Clin Psychiatry 1997;58 (suppl 4):65-72
זכויות בעברית שמורות ל קוגנטיקה-המרכז הישראלי לטיפול קוגנטיבי התנהגותי , ד"ר דני דרבי©