הסקה רגשית

תקשיב ללב שלך… אבל לא תמיד

לרגשות יש תפקיד מרכזי ביותר בחיי הנפש שלנו. הם מסייעים לנו לנווט את דרכנו בעולם, להבין תהליכים פנימיים ולתקשר עם סביבתנו. לרגש יש ערך הישרדותי-הוא מניע אותנו להגיב באופן מותאם לסיטואציה וכך מסייע להבטיח את המשך קיומנו. למשל, במפגש עם סכנה תתעורר תחושת פחד כדי להניע אותנו לברוח, והרגשת גועל תופיע בתגובה למראה מזון מקולקל כדי להניע אותנו להימנע ממגע עם האוכל. כמו כן, רגשות חיוביים כגון חמלה, אהבה וחיבה מניעים אותנו להתקרב ולהיות בקשר עם אחרים. לרגש ישנם כמה מאפיינים מרכזיים שמאפשרים את השפעתו המשמעותית על חיינו. חלק ממאפיינים אלה הינם המהירות שבה הרגש עולה, האוטומטיות שלו, והבולטות של הרגש בחוויה שלנו. למשל, אם אני חש כעס כעת – לא סביר שאפספס זאת ולא אשים לב לכך.

על הסקה רגשית (emotional reasoning) הפרעות חרדה ו OCD

ייתכן שבשל תכונות אלה – מהירות, אוטומטיות ובולטות, אנו מוצאים את עצמנו מנווטים על ידי רגשותינו בתחומים רבים ומגוונים. אך פעמים רבות, הסתמכות על רגשות פועלת לרעתנו במקום לטובתנו. לדוגמה, פעמים רבות אנשים תופסים את הרגש שהם חשים כסימן חשוב שיש לפעול על פיו. בעשותם כך, הם מתעלמים מאספקטים אחרים (חשובים לא פחות) של הסיטואציה. למשל אנשים עם נטייה לחוות חרדה , יסיקו שיש סכנה בהתבסס על התגובות הרגשיות שלהם: " אם אני מרגיש חרדה, זה סימן שיש סכנה". באמרה זו ישנו שימוש ברגש (חרדה) כמנחה את הסקת המסקנה בנוגע לסיטואציה מסוימת ("היא מסוכנת"), מה שככל הנראה יוביל את האדם לנקוט פעולה בהתאם (למשל, לברוח או להימנע ממנה). אולם, בקרב אנשים עם הפרעות חרדה והפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היכולת לזהות אזעקת שווא נפגעת בשל הרגישות לחרדה והנטייה לפרש תחושות של חרדה בצורה קטסטרופאלית, וכך כל איום מדומה נראה כאמיתי. דמיינו את המצב הבא: אני עושה "על האש" עם חבריי בגינת ביתם. העשן מהברביקיו חודר מעט לבית חבריי ומפעיל את גלאי העשן. רעש נוראי נשמע, שאוטומטית מעורר בי תחושת חרדה איומה. אולם, בפועל אין סכנה ממשית שכן האזעקה היא אזעקת שווא.

הסקה רגשית

באופן דומה, אדם הסובל מחרדה חברתית יגיב לתחושת חרדה בעת הצגה מול קהל באופן הבא :"אם אני חש חרדה, כולם רואים זאת וחושבים שאני מרצה גרוע". אדם הסובל מהתקפי חרדה במקומות סגורים עשוי לחשוב :" אם אני חרד כשאני רואה מעלית, אז כנראה שזה מאוד מסוכן ועדיף להימנע ממעליות".

מחקר שפורסם לאחרונה הדגים כי תהליך דומה ככל הנראה מתרחש בקרב אנשים עם OCD הסובלים מחשש מזיהום. אחד המאפיינים המרכזיים של הסובלים מ-OCD עם חשש מזיהום הינו תחושת גועל מוגברת ו\או רגישות גבוהה לגועל. במחקר נמצא כי בקרב אנשים שיש להם חשש משמעותי מזיהום, תחושת גועל הביאה למסקנה כי ישנה סכנה שמשהו מזוהם: "אם אני חש גועל, אז סימן שזה מזוהם".

הדוגמאות שהוזכרו לעיל מתארות חלק מתהליך הקרוי "הסקה רגשית" (emotional reasoning), דפוס חשיבה לא יעיל אשר במסגרתו האדם מסיק מסקנות על בסיס מצבו הרגשי. ראשית, התהליך לא עומד בחוקי הלוגיקה הבסיסיים. בתור המחשה, בואו ניקח את ההנחה הסבירה הזו-"אם אני רואה פרה, אז יש לה ארבע רגליים". אם על בסיס ההנחה הזו אסיק גם- "אם יש לזה ארבע רגליים, זו כנראה פרה", הרי שמדובר בשגיאה לוגית שעלולה להוביל אותי למסקנה מוטעית. במקרה של ההסקה הרגשית, אם אני מסיק שיש סכנה על סמך רגש שלילי (שהוא במהותו סובייקטיבי) ולא על סמך סכנה אובייקטיבית, הדבר עלול ליצור שרשרת של אזעקת שווא, הימנעות ובריחה. למשל, אדם עם חרדה חברתית יימנע מהצגה מול קהל על בסיס ההנחה שזה מסוכן (מכיוון שהדבר עלול להביל להשפלה קיצונית/ דחיה חברתית/ פיטורין ועוד).

הנחה זו עלולה ליצור אצלו מעגל קסמים שלילי המנציח את החרדה. כיצד? ההימנעות לא מאפשרת לאדם להיווכח כי הסיטואציה שמעריך כמסוכנת אינה מסוכנת הלכה למעשה ואף יכולה להיות חיובית. באופן זה, הרגש היחיד שנותר מוצמד לסיטואציה המדוברת הינו חרדה, ואין לאדם הזדמנות לחוות רגש אחר שעשוי לעלות. בנוסף, בהדרגה נוצר מצב בו האדם נמנע גם מהרגשות השליליים שמתעוררים בסיטואציה שממנה הוא מפחד, כך שהוא לא יכול לחוות תהליך של התרגלות הדרגתית לרגש. לצורך העניין, אם יסכים להתנסות בדיבור מול קהל, ייתכן שלאט לאט יבין שגם אם הוא חווה חרדה באותם הרגעים- החרדה לא מסוכנת, לא נוראית וניתן להתמודד עם הסיטואציה למרות החרדה.

הסקה רגשית

מסתבר שכולנו מתבססים במידה מסוימת על הסקה רגשית בתהליכי הסקת מסקנות. למשל, במחקר רב השפעה משנות השישים, הציגו לנבדקים תמונות של נשים בלבוש מינימלי. בזמן שצפו בתמונות, הנבדקים האזינו בעזרת אוזניות לדפיקות הלב שלהם. אולם, למעשה היה זה פידבק מוטעה של דפיקות הלב שלהם: חצי מהנבדקים קיבלו פידבק של דפיקות לב מואצות עבור חלק מהתמונות והחצי השני קיבל פידבק של ירידה בדפיקות הלב כשצפו בחלק מהתמונות. בקנה אחד עם תהליך ההסקה הרגשית, רק אלו שקיבלו פידבק של דופק מואץ הסיקו כי הם חשים משיכה לנשים שהוצגו בפניהם.

חשוב להדגיש שהשימוש ברגש כמקור מידע הינו אדפטיבי במקרים רבים. כפי שצוין , הדבר מתקשר לתפקיד האבולוציוני שיש לרגש. למשל, תחושת פחד למראה נחש הינה מקור מידע חשוב שכדאי להיות קשובים אליו. אולם במצבים בהם הסכנה היא מדומיינת או מוגזמת, הסקה רגשית הופכת לבעייתית. היא משמרת את רגש שלילי (כגון חרדה) ולא רק שאינה מועילה, היא אף מזיקה.

החדשות הטובות הן שניתן לאמן את תודעתנו לזהות את הרגש שעולה מבלי לקפוץ למסקנות ומבלי לפעול אוטומטית על פיו. כמו בדוגמת אזעקת השווא, פעמים רבות הרגשות שלנו לא מהווים מקור מידע מהימן אלא דווקא רעש רקע שאמנם קשה שלא לשים לב אליו, אך מוטב שלא להסיק מסקנות על פיו. בעזרת אימון של מודעות ותשומת לב לרגש שעולה, ניתן להיווכח בטבעו של הרגש וללמוד האם עלינו לנקוט פעולה בעקבות הרגש או לא. באימון של מודעות לרגש נגלה גם כי טבעם האמיתי של הרגשות הוא שהם נוטים לחלוף די מהר, בייחוד אם לא נבהלים מהם ולא נותנים להם להציף אותנו ולנהל את מחשבותינו והתנהגותנו. אם נבחן את רגשותינו היטב ונתבונן בהם, נגלה שרוב הרגשות שלנו הם ברי חלוף, ממש כמו גלים בים. למעשה, מקור המילה רגש באנגלית (emotion) קשור במילה תנועה או תזוזה (motion). ככל שנוכל להשתחרר מאחיזתו הלופתת של הרגש, כך נוכל להשתחרר מהשפעתם של הרגשות השליליים עלינו ונוכל להתנסות בתגובות מועילות יותר ומיטיבות במגוון מצבים רגשיים. כדאי לנסות!

ביבליוגרפיה:

Arntz, A., Rauner, M., & Van den Hout, M. (1995). “If I feel anxious, there must be danger”: Ex-consequentia reasoning in inferring danger in anxiety disorders. Behaviour Research and Therapy, 33(8), 917-925.‏

Valins, S. (1966). Cognitive effects of false heart-rate feedback. Journal of personality and social psychology, 4(4), 400-408.‏

Verwoerd, J., de Jong, P. J., Wessel, I., & van Hout, W. J. (2013). “If I feel disgusted, I must be getting ill”: Emotional reasoning in the context of contamination fear. Behaviour research and therapy, 51(3), 122-127.‏

ג'ק קורנפילד, הלב הנבון, הוצאת מודן, 2008.

סרג'יו מרצ'בסקי, רגשות- מערכת הפעלה, הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2014.

לתאום פגישת הערכה התקשר/י
1-800-657-657

 

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

  • הפרעה טורדנית כפייתית ביחסים – ממצאים מחקריים

הפרעה טורדנית כפייתית ביחסים – ממצאים מחקריים

בשנים האחרונות נצבר עוד ועוד ידע בנושא ROCD – הפרעה טורדנית כפייתית ביחסים. בין היתר, […]

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

  • ההתמדה משתלמת

ההתמדה משתלמת

כולנו שוקעים לעתים בהרהורים על שינויים שאנחנו רוצים לעשות בחיינו. בין אם מדובר בהחלטה […]

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

  • ילד שלי מוצלח (או שלא??)

ילד שלי מוצלח (או שלא??)

רוב ההורים יעידו כי משאת נפשם היא שהילד שלהם יהיה מאושר ולא יחווה סבל […]

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

  • הצקות בבית הספר- מה אנחנו כהורים יכולים לעשות?

הצקות בבית הספר- מה אנחנו כהורים יכולים לעשות?

כשעוברים ליד גן ילדים ניתן לפעמים לשמוע את הילדים אומרים זה לזה: "תיזהר ממני, […]

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

phone

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

ד״ר דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחה מדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ובשנים האחרונות לצד דברים אחרים הוא עוסק במחקר וטיפול ב OCD. בנוסף ד"ר דרבי מנהל את מרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית. ד"ר דרבי הוא בוגר התוכנית ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורד בקונטיקט ולימודי דוקטורט במכון לחקר מיניות האדם בסן פרנסיסקו.

 
תפריט