איך לזהות דיכאון

מאת: ד"ר דני דרבי

כולנו מרגישים עצובים מפעם לפעם, ולרובנו יש גם תקופות בחיים שבהן אנחנו ממש מדוכדכים, חסרי כוחות וחשק. זיהוי מוקדם של דיכאון יכול לעזור מאוד במניעת החמרה של המצב. ישנם תמרורי אזהרה לדיכאון, ואם אתם חווים אפילו את חלקם, יתכן ופניה לאנשי מקצוע תוכל לעזור. אבל איך נזהה את המצבים בהם חוסר האנרגיות הם יותר מרק תקופה מאתגרת שתחלוף?

כולנו מכירים את התחושות הכבדות של עצבות, וחוסר חשק והן פוקדות אותנו באופן טבעי מעת לעת. תחושות אלו למעשה חוויות דומות לאלו של דיכאון. אך חוויית הדיכאון הקליני יכולה להגיע לעוצמות חזקות הרבה יותר. הסובלים מדיכאון לעיתים מרגישים מיואשים כל כך, שהדברים שעד לאחרונה עודדו אותם כלל לא עוזרים להם כעת. כדי שנגדיר את המצוקה שלנו כדיכאון נרצה לזהות מספר תסמינים. ישנם שני סוגים של דיכאון שמוגדרים כהפרעות בDSM, מעין אנציקלופדיה של הפרעות נפשיות. הראשונה, והמפורסמת יותר, היא הפרעת דיכאון מאג'ורי.

התסמינים הבאים רומזים לנו על אפשרות קיומו של דיכאון מאז'ורי:

  • תחושת דכדוך, עצבות, ריקנות או חוסר תקווה, ברוב שעות היום, כמעט כל יום, במשך שבועיים רצופים לפחות.
  • תחושה של פחות עניין או פחות יכולת ליהנות מאותם דברים מהם הייתם נהנים בעבר, במשך שבועיים רצופים לפחות.
  • תיאבון מופחת או מוגבר שמביא לשינוי במשקל ללא כוונה.
  • בעיות שינה כמעט כל לילה (קושי להירדם/להתעורר/יקיצות מוקדמות וכדו').
  • דיבור או תנועה איטיים, תחושת עצבנות, או חוסר מנוחה מתמשכים.
  • תחושת עייפות וחוסר אנרגיה.
  • תחושת חוסר ערך ואשמה.
  • קושי להתרכז, לחשוב או לקבל החלטות.
  • מחשבות חוזרות ונשנות על מוות, או מחשבות לפגוע בעצמך.
  • תחושה שהתסמינים הללו פוגעים בתפקוד היומיומי או ברווחת החיים.

חשוב לשים לב שאין צורך שכלל התסמינים יופיעו. מסיבה זו, השוואה בין שני אנשים עם דיכאון תהיה טעות. יתכן שאחד ישן שעות רבות יותר משהיה רגיל, ואילו השני מתקשה להירדם במשך זמן רב או מתעורר לפנות בוקר, ללא יכולת להפיג את העייפות הכבדה. על אף השונות הגדולה בין המקרים, שניהם יכולים להיות תסמינים מרכזיים של דיכאון. הפרעות דיכאוניות יכולות להתבטא במגוון שינויים תפקודיים, כגון נטיה להפסיק לדאוג לעצמנו מבחינה בריאותית, ונטיה להימנע ממפגשים חברתיים ואתגרים מקצועיים. שינויים אלו יכולים להיות קשורים במחשבות שאין טעם, או שאנחנו לא ראויים לקשרים והצלחה. אבל לפעמים המחשבות לא יהיו בולטות כל כך, והחוויה פשוט תהיה של חוסר אנרגיה או ריקנות פנימית.

סוג נוסף של דיכאון, פחות מוכר אבל לא פחות שכיח, הינה הפרעת הדיסתמיה. דיסתמיה הינה תופעה של דיכאון שמרגיש פחות חמור ועוצמתי מדיכאון מאג'ורי, אבל מופיע כחוויה הרבה יותר יציבה ומתמשכת. אם דיכאון מאג'ורי מגיע בגלים, ולרוב חולף למשך תקופות ממושכות בחיים, אז לעומתו דיסתמיה מרגישה כאילו שהיא שם כל הזמן. הסובלים מדיסתמיה יתארו שלא הרגישו כל שינוי במצב הרוח לאורך שנים.

כדי לאבחן דיסתמיה, צריך לזהות כמה מתוך התסמינים הללו:

  • תחושת דכדוך, עצבות, ריקנות או חוסר תקווה, ברוב שעות היום, כמעט כל יום, שנמשכת במשך שנתיים.
  • קושי לישון או קושי להירדם.
  • אנרגיה נמוכה או תשישות.
  • תיאבון מופחת או אכילה מופרזת שהביאה לשינוי במשקל ללא כוונה.
  • ערך עצמי שנפגע וירד.
  • קושי להתרכז או לקבל החלטות.
  • תחושת חוסר תקווה

כאשר אנו מאבחנים הפרעות נפשיות בכלל, ודיכאון בפרט, חשוב לקחת בחשבון כמה דברים. ראשית, גם אם החוויה שלנו לא עונה לקריטריונים המדויקים של הפרעה כזו או אחרת, זה לא אומר שאנחנו לא סובלים. אם אתם סובלים, ומרגישים שהתמודדות לבד לא עוזרת, אל תהססו לפנות לעזרה. לא צריך לחכות שהמצב יהיה חמור לפני שפונים לטיפול. לעיתים טיפול מוקדם יכול למנוע את ההחמרה ולחסוך הרבה מאוד סבל עתידי.

שנית, הפרעות נפשיות אינן כמו מחלות רגילות, מכיוון שהן נוטות להתערבב אחת בשנייה הרבה יותר. במספר גדול מאוד מהמקרים, מי שסובל מדיכאון, יסבול גם מחרדה, ומי שסובל מחרדה, יסבול גם מקושי לישון. כל אחד מהתופעות הללו, יכולה להעצים את השנייה. במצבים אלו, אין תחליף לאבחון של איש מקצוע, שיעזור לשים את האצבע על החוויות שנמצאות במוקד הסבל הנפשי. שילוב הידע המקצועי של המטפל, יחד עם ההיכרות שלכם את עצמכם, מאפשרת בניית תוכנית טיפול מותאמת אישית לכל אחד ואחת.

תופעה נוספת שלעיתים קרובות קשורה בדיכאון היא אובדנות. אמנם לא כל הסובלים מדיכאון נוטים לאובדנות, ולא כל אלו שסובלים ממחשבות אובדניים הם בדיכאון, ובכל זאת ישנו היגיון לשים לב לקשר בין השניים. כאשר אנו חווים דיכאון, לעיתים החיים מרגישים חסרי ערך, והתחושה היא שלעולם לא נרגיש טוב. במצבים מסויימים, הריקנות גדולה כל כך עד שאנחנו לא מצליחים להרגיש בכלל. בחלק מהמקרים הכאב הוא כה גדול שהתאבדות נראית כפיתרון שיכול להקל על הסבל. חשוב לזכור שדיכאון הינה הפרעה שבאה בגלים, ולכן אחרי המשבר הקשה, תבוא הקלה ונחווה שיפור במצבנו. יחד עם השיפור במצב הרוח, תגיע גם תפישה חיובית יותר על החיים ותקווה חדשה לריפוי. אם אתם מרגישים מחשבות או דחפים אובדניים, דעו שיש עזרה, ואפשר להתחיל עם פניה למוקד לעזרה ראשונה נפשית (ער"ן) בטלפון 1201.

אם אתם או מישהו מבני משפחתכם מדוכאים ומעוניינים לקבל עזרה ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי מותאם לדיכאון. במרכז קוגנטיקה אנחנו מציעים טיפול התנהגותי קוגנטיבי, אחד הטיפולים שנמצאו יעילים עבור דיכאון.
לקריאה אודות דיכאון מזווית קצת אחרת, אישית יותר ,חשופה יותר ועם הרבה הומור עצמי, מומלץ לקרוא את ספר הקומיקס 'הגזמה וחצי' (Hyperbole and a Half) של הסופרת אלי ברוש. הקומיקס החינמי נמצא באתר שלה באנגלית:

http://hyperboleandahalf.blogspot.com/2011/10/adventures-in-depression.html

תרגום עברי לספר קיים בחנויות הספרים, לדוגמא כאן:

https://www.evrit.co.il/Product/11627/הגזמה_וחצי

ד״ר דני דרבי
פסיכולוג קליני מומחה ודוקטור למיניות האדם. מומחה לטיפול בטראומה. המנהל הקליני של מרכז קוגנטיקה.
ד"ר אליזבת וצלר
פסיכיאטרית בכירה, מנהלת מחלקת פסיכיאטרית נשים במרכז הירושלמי לבריאות הנפש (איתנים).
שרה הרמתי
פסיכולוגית קלינית בכירה, מומחית וחברת צוות בכירה במרכז קוגנטיקה ומרכז הל"ר לפסיכולוגיה רפואית.
פרופ' גיא דורון
פסיכולוג קליני ומרצה בבינתחומי הרצליה. בוגר לימודי פסיכולוגיה קלינית ו- PhD באוניברסיטת מלבורן.

לכל אנשי הצוות הבכיר לחצו כאן